יונדאי kona / צילום: רויטרס
ענף הרכב הישראלי מסיים בימים אלה שנת עסקים די יציבה. אמנם ב-2017 נבלמה הצמיחה הדו-ספרתית במכירות שאפיינה את השנים האחרונות, אבל בהתחשב בצפיפות התחבורתית הבלתי נסבלת, בתהליך שהחל בנק ישראל לצינון האשראי לענף ובעודפים של כלי רכב משומשים, יציבות במכירות או אפילו ירידה קלה הן הישג כלל לא מבוטל.
לפי נתונים ראשוניים, גם החודשים ינואר ופברואר 2018 ימשיכו את המסורת של פתיחה מאסיבית. חלק מהמותגים כבר מחזיקים כיום בצבר הזמנות סולידי לשלושה-ארבעה חודשים קדימה בדגמים פופולריים, אבל מעבר לזינוק הראשוני, אופק החיזוי כבר מתחיל להתערפל.
מכירות הרכב בישראל נשענות על יסודות בלתי יציבים מבחינה כלכלית ועסקית, הכוללים אפיקי שיווק מלאכותיים כמו ערוץ ה"אפס קילומטרים", הנסמכים על שערי מטבע נוחים ועל כוחם העודף של המשווקים (יבואנים, חברות הליסינג) ביחס לצרכנים; אשראי זול ונרחב; התערבות הרגולטור בתחרות באמצעות מיסוי; והחלטות קנייה צרכניות, שאינן תמיד רציונליות. בשנים האחרונות, כל העסק הצליח להשיג שיווי משקל מרשים בשיטת "מצליח" הידועה. אבל כאשר היסודות אינם יציבים, די בזעזוע חיצוני גדול כדי להפיל את הקירות. לפיכך, נוותר כרגע על חיזוי ארוך טווח ונסתפק באזכור של כמה "נקודות חמות" שעשויות להשפיע על התנהלות הענף ב-2018, בהינתן סביבה יציבה פוליטית, כלכלית וביטחונית.
ועדת הכספים רוצה שינוי במס
הפעם האחרונה שבה מיסוי הרכב בישראל עבר טלטלה רצינית הייתה בתחילת העשור, בתקופת הרפורמות המקיפות של בועז סופר, סמנכ"ל רשות המסים באותן שנים. מאז בוצעו תיקונים והתאמות, אבל מיסוי הרכב נותר בעיקרון ללא שינוי. זה לא מפליא בהתחשב בהכנסות האדירות שהוא הזרים ומזרים לקופת האוצר.
אלא שכיום הולכים וגוברים הלחצים החיצוניים על רשות המסים לבצע שינויים משמעותיים במיסוי הרכב. אנחנו לא מדברים על מחאה של מיליוני אזרחים קטנים, שכורעים תחת נטל יוקר המחיה המוטורי. אותם אף אחד לא סופר וממילא הם ממשיכים לשלם ולשתוק. אנחנו גם לא מתרגשים מהצהרות טרום בחירות של כבוד שר התחבורה, ישראל כ"ץ, על כוונתו להפחית את מיסוי הרכב.אבל מאחורי הקלעים מתרחשים כיום מהלכים לשינוי מס שווי השימוש על כלי רכב צמודים וכאן חוברת לה קואליציה רבת השפעה של מעסיקים, מנהלים מקושרים, חברות ליסינג ופוליטיקאים, שמזהים הזדמנות.
מי שמובילה את הקו האקטיביסטי היא ועדת הכספים בראשות משה גפני, עם תמיכה לא מוסתרת של מעסיקים ובעלי אינטרסים מהענף. בשבוע שעבר, למשל, דנה הוועדה באישור בקשת האוצר להאריך בשנתיים את תוקף הצו "החברתי" (של יאיר לפיד במקור) להטלת מס קנייה מוגדל על רכבי יוקרה, שמחירם יותר מ-300 אלף שקל. במאמר מוסגר נציין שמבחינה פיסקאלית המס העודף הזה הוא בדיחה. הוא מכניס לאוצר בקושי 100 מיליון שקל בלשנה, מתוך כ-9 מיליארד, והוא לא חל על כלי רכב היברידיים ונטענים (פלאג אין). כיוון שכיום דגמי הפלאג-אין תופסים בערך 60% משוק רכבי היוקרה, המיסוי הזה מנסה לחלוב פרות שמנות, שכבר מזמן ברחו מהרפת.
כל זה לא הפריע לח"כ גפני לנסות להשתמש בהארכת המיסוי כמנוף לחצים על רשות המסים. הוועדה האריכה את המס בחצי שנה בלבד, במקום בשנתיים, וזאת נוכח כוונתה "לבחון את נושא מיסוי הרכב בכללותו". לדברי גפני, "על ועדת הכספים לבחון את המדיניות הנכונה לגבי שווי השימוש ברכב. בדיונים שוועדת הכספים קיימה בנושא עלה שרוב חברי הוועדה תומכים בשינוי המדיניות הקיימת ובכלל זה הפחתת שווי השימוש למי שהרכב הצמוד משמש אותם לצורכי עבודה בלבד. העלאת המיסוי על רכבי יוקרה, אף שהיא נכונה, צריכה להיות חלק מהתמונה הכוללת של מיסוי נכון של ענף הרכב ולאחר שהוועדה תדון עם רשות המסים והאוצר על כלל נושא מיסוי הרכב, נוכל להאריך את הצו העוסק ברכבי יוקרה".
כאמור, ה"מנוף" הזה כבר מזמן לא ממונף ויו"ר ועדת הכספים יודע לא פחות טוב מרשות המסים שמס שווי השימוש מכניס למדינה יותר מ-5 מיליארד שקל בשנה. לכן, מישהו יצטרך לסגור את ה"חור" של מיליארד שקל וחצי בהכנסות, שייווצר כתוצאה מהשיני במיסוי - וזה יכול לבוא גם על חשבון כספי הישיבות.
צריך לזכור שמדובר בהקלות מס הנוגעות לכיסם של הגופים היותר חזקים והקרובים לצלחת במשק, כך שייתכנו הפתעות. אם האוצר אכן יתגמש ויתכופף בשנה הבאה, הדבר עשוי לתת דחיפה לא מבוטלת לענף הליסינג התפעולי, שממשיך להפגין סטגנציה בעסקי הליבה שלו ונמצא תחת לחץ מהוראות צינון האשראי של בנק ישראל.
אפס קילומטרים על המקפצה
עד שיחולו שינויים במיסוי שווי השימוש, אם בכלל, ימשיך ענף הליסינג, לפחות בחלקו הגדול, להתבסס על שיווק רכבי "אפס קילומטרים" כמקור מרכזי ליצירת הכנסות ורווח. השוק הזה תפס חלק נכבד בשוק ב-2017, עם נתח שנאמד בכ-30% על פי כמה הערכות בענף. מה שיאפיין את שנת 2018 הוא "מעבר משלב הבריכה לשלב המקפצה". כלומר, מעבר מאפיק שיווק חצי רשמי, שהפעילות בו מתבצעת בפרופיל נמוך ומוצנע לאפיק רשמי וגלוי, שמשווק את עצמו בצורה גלויה ואגרסיבית.
התהליך הזה כבר נמצא בעיצומו, ובחודשים האחרונים ראינו חברות ליסינג שמרניות יחסית, בשליטה של יבואנים, דוגמת איוויס (בשליטת UMI) וליס 4 יו (בשליטת קרסו) יוצאות בפעילות גלויה בשיתוף מועדוני צרכנות או באתרי אונליין המציעים מגוון דגמים של מותגים במחירי אפס קילומטרים מוזלים משמעותית.
ב-2018 תעלה למרכז הבמה גם חברת קל-אוטו, שכבר היום נחשבת אחת המפיצות הגדולות ה"שקטות" של רכבי אפס קילומטרים, לצד אלבר. היום הודיעה קל-אוטו על מהלך עם פרופיל גבוה בתחום סחר הרכב - השקת אתר רכישה מקוון - וגם הוא יציב את פעילות האפס קילומטרים באור הזרקורים. ייתכן שבעקבותיו נראה חברות ליסינג נוספות, שעד כה הסתייגו עקרונית מהערוץ הזה - דוגמת שלמה-סיקסט - נכנסות אליו בגלוי.
השאלה הגדולה היא איך יגיבו היבואנים, המקור לכלי הרכב ולהנחות מוסדיות, שעל בסיסן חי ומשגשג שוק האפס קילומטרים. בינתיים הדעות מקוטבות. יש יבואנים שכבר "התמכרו" לערוץ הזה והפכו אותו לצינור חמצן מרכזי שלהם. מנגד יש כאלה שעדיין מנסים לשמור אמונים לרשת ההפצה המסורתית וללקוחות הפרטיים, שמשלמים מחיר מלא. ייתכן בהחלט שהפרופיל הגבוה שיקבל הערוץ הזה ב-2018 יביא לצמצום הזרמת הרכב מכיוון יבואנים מרכזיים, אולי אפילו תחת איום של יצרני הרכב להעלות מחירים.
ג'יפונים והיברידיות
שתי מגמות מרכזיות יאפיינו את תמהיל המכירות של שוק הרכב הישראלי בשנה הקרובה. הראשונה היא המשך התרחבות המכירות של רכבי הפנאי על חשבון המשפחתיות המסורתיות ומכוניות הסופר-מיני. מה שיאיץ את המגמה הזאת הוא כניסתם של מותגים "מאחרים" לתחרות בפלחים האלה. מיצובישי כבר עשתה את המהלך שלה עם ASX. בתחילת השנה יצטרף רכב הפנאי הקומפקטי יונדאי KONA וזמן לא רב אחריו יגיע גם האח-המתחרה קיה "סטוניק".
מולם יתייצב רכב הפנאי הקומפקטי של פולקסווגן, סיאט ARONA, שיוצא לשוק בתחילת השנה. בהתחשב במוניטין התמחור האגרסיבי של המותג ופנייתו לקהל "מצטרפים חדשים" נטולי רכב, לא נופתע אם יהפוך לשחקן אסטרטגי בשוק.
אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיו המפרטים והמחירים, אבל בהתחשב בכך שהחברות ירצו לשמור על פער מחיר סביר מלהיטי המכירות הקיימים והגדולים שלהם ובהנחה ששערי המטבע ישמרו על יציבות, אפשר להמר על 120 עד 130 אלף שקל, עוד לפני מחירי האפס קילומטרים המוזלים. זהו פלח שוק אטרקטיבי גם לשוק הפרטי וגם לשוק המוסדי, ולהערכתנו ארבע העולות החדשות לבדן עתידות לנגוס מהשוק נתח מצרפי של 12 אלף עד 14 אלף יחידות בשנה.
המגמה השנייה תהיה העמקת הדומיננטיות של כלי הרכב הנהנים מהטבות מס "ירוקות", החל במכוניות ציים היברידיות, עבור במכוניות מנהלים היברידיות, ששוב נמכרות במחירי רצפה, וכלה ברכבי יוקרה ופאר היברידיים-נטענים.
גם החלק היוקרתי והנוצץ של השוק מתחיל לאבד עכבות בשיווק וקידום דגמי פלאג-אין עם הטבות מס ירוקות ויוצא בגלוי בקמפיינים, שמציבים אותם במרכז הבמה. התופעה הזו גורמת לרתיחה ברשות המסים, וזה דבר שהוא אף פעם לא רצוי למשווק רכב בישראל. אבל בינתיים הטבת הפלאג-אין הנדיבה מעוגנת בתקנות עד 2019, אז אם שר האוצר נותן לך מאות אלפי שקלים במתנה כדי לרכוש רכב יוקרה, לא תיקח?