רכיב מבוסס בלוקצ'יין שמודד את צריכת החשמל / צילום: רויטרס Edgar Su
חברות סטארט-אפ בתחום האנרגיה משתמשות בבלוקצ'יין לצורך שיתוף חשמל בניסויי רשתות חשמל קטנות וחכמות (מיקרו-גריד) באזורים שונים - החל מטקסס וכלה בטסמניה - במשך שנה בערך.
אך כעת עוברות החברות לשלב שלאחר הניסויים ונכנסות לשלב הפרויקטים המסחריים, והן ממנפות את טכנולוגיית הרישום המבוזר לביצוע תשלומים ומסחר בקנה מידה עירוני ואף לאומי.
"מה שהאינטרנט עשה בתחום התקשורת, הבלוקצ'יין יעשה בתחום העסקאות שמתבצעות בטכנולוגיית האמון, ותחום האנרגיה ושירותי התשתית אינו יוצא מהכלל", אמר סטיבן קלהאן, סגן נשיא לאנרגיה וסביבה, שירותי תשתית ואסטרטגיה עולמית, ב-IBM.
המגמה הזו ממחישה כיצד מתפשט הבלוקצ'יין במהירות אל מעבר לתחום השירותים הפיננסיים והמטבעות הקריפטוגרפיים, והיא מספקת הצצה לאתגר הגובר שמולו ניצב שוק האנרגיה בן 2 טריליון הדולר.
הבלוקצ'יין הוא בסיס נתונים של עסקאות מבוזרות בין מספר רב של מחשבים. הבלוקצ'יין פותר שתי בעיות מפתח בעולם המקוון: ביצוע עסקאות ללא צורך במתווך אמין, והיכולת לוודא כי עסקאות אלה לא ישונו, יוסרו או יבוטלו במועד מאוחר יותר.
זה אטרקטיבי לתעשיית האנרגיה בכמה מובנים. במקביל לליברליזציה בשוק ולצמיחת האנרגיה המתחדשת, מציע הבלוקצ'יין דרך לטפל באופן טוב יותר בעסקאות מורכבות ומבוזרות יותר בין משתמשים, מפיקים גדולים וקטנים, קמעונאים ואפילו סוחרים וחברות שירותי תשתית.
השימוש שעושה טכנולוגיית הבלוקצ'יין באסימונים מספקת דרך לתגמל משתמשים בגין חיסכון באנרגיה, וכן לבצע עסקאות קטנות בין משתמשים יחידים שמפעילים פנלים סולאריים ושמתפקדים גם כיצרנים וגם כצרכנים, והידועים בכינוי "יצרכנים".
ביצוע "חוזים חכמים" באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ'יין יאפשר גם ביצוע עסקאות אוטומטיות עד הרמה הנמוכה ביותר, שבה מבצעים מוני חשמל ומחשבים באופן אוטונומי התאמה של היצע וצריכה.
"האפשרות לעקוב באמצעות הבלוקצ'יין אחר אלקטרונים ספציפיים במהלך תנועתם לתוך רשת האנרגיה או אל מחוצה לה קוסמת לחברות רבות", אמר דניאל סיק ממשרד עורכי הדין האמריקאי Pepper Hamilton.
כל זה יחסוך כסף וישנה לבלי הכר את האופן שבו אנו מייצרים, מאחסנים וצורכים חשמל - מה שנשיא DHL Energy סטיב הארלי מכנה "האינטרנט של החשמל".
מועצת האנרגיה העולמית מעריכה כי נתח השוק של האנרגיה המבוזרת הזו יצמח מ-5% הנוכחיים ל-25% ב-2025.
בשנים האחרונות בוצעו הוכחות היתכנות וניסויים - החל ממיקרו-גרידים וכלה בפרויקטים של שחקניות גדולות כמו Shell, BP ו-IBM.
אך מעט מאוד חברות אנרגיה מבצעות השקעות משמעותיות בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, לדברי שיין רנדולף. מנכ"ל Opportune, שפועלת מיוסטון ומספקת שירותי ייעוץ בתחום האנרגיה.
"החברות שמשתתפות בשיח הזה עושות בעיקר 'תיירות בלוקצ'יין' מבלי לפתח יישומים". זה משאיר הזדמנויות לשחקניות חדשות.
Power Ledger היא חברת סטארט-אפ אוסטרלית שגייסה 34 מיליון דולר אוסטרלי (26 מיליון דולר ארה"ב) בהנפקה ראשונית לציבור במטבע קריפטוגרפי (ICO) שנערכה בחודש אוקטובר.
החברה בונה פלטפורמות שמאפשרות הפעלה מסחרית של מיקרו-גרידים בתאילנד ובהודו, וכן שני מבנים מסחריים במערב אוסטרליה.