גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי בנקים ועמלות: הכירו את "קובה" מנגנון החיסכון האלטרנטיבי

בעדה האתיופית השתמר מנגנון של חיסכון קהילתי שנקרא קובה (cuve) ■ השיטה פשוטה: כל חודש משלמים החברים סכום קבוע, ובכל פעם אחד אחר לוקח את כל הקופה

לצופה מהצד, זו נראית כמו עוד ארוחה רבת משתתפים: על השולחן מוגשת בירה ביתית אתיופית מסורתית בשם טלה או שיכר מתוק מדבש בשם טאג', ויש גם בונא, שהוא קפה מסורתי, ועוד נשנושים מהמטבח האתיופי. לא משהו מגונדר מדי. המבוגרים משלימים פערים מהחודש שחלף מאז שהתראו, הצעירים מראים אחד לשני תמונות מחוויות משפחתיות שאספו בנייד, והילדים מתרוצצים מסביב לשולחן. לארוחה הזאת קוראים קובה (cuve) ומה שמבדיל אותה מעוד מפגש משפחתי שגרתי, הוא המנגנון הכלכלי השיתופי שמסורת מפגשי הקובה מקיימת כבר שנים רבות, עוד מאתיופיה.

בשונה מעוד ארוחה או מפגש משפחתי, בסוף הארוחה משתתפי הקובה משאירים כסף, שהופך לקופת חיסכון של המארחים. הכול גלוי, במזומן ולא במעטפות, תוך רישום אגבי של מי שנתן את הקובה החודשית ואיזה סכום הוא נתן. היא מתקיימת בסבבים ותחומה בזמן, כשמדי מפגש מארח אחר יגרוף את כל הקופה. וכך, במקום להפקיד מדי חודש לחשבון בנק כסף לחיסכון שוטף למטרות כמו שיפוץ הבית או חופשה משפחתית, בני העדה האתיופית מנהלים מנגנון של חיסכון קהילתי סגור, שמבוסס על ערבות הדדית ומגלם בתוכו ערך מוסף יקר מפז: המשפחתיות.

"אנשים מצליחים לקנות ככה דירה", אומרת חנה אלעזר לגסה, 49, דוברת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, שמתגוררת בקציר. "אצל העולים החדשים עושים במרכזי קליטה קובה על סכומים גבוהים כשכל משפחה שמה 2,000 שקל לכל מארח, אחרי שהם עובדים קשה בניקיון ושמירה. כשמגיע התור שלהם, הם מקבלים את החיסכון שהצטבר".

-איך זה עובד?

"משפחות אתיופית הן ברוך השם מרובות ילדים, לי יש שמונה דודים ולכל דוד ילדים ונכדים, אז אנחנו נפגשים כל חודש אצל משפחה אחרת ומעבירים ביחד את השבת. אצלנו במשפחה, את הסכום של הקובה אנחנו שומרים לנופשים ולחופשים והוא הרבה יותר צנוע. בסבב קובה האחרון שעשינו, כל משפחה הוציאה 200 שקלים והיינו תשע משפחות. כשהגיע תורנו לארח, את הכסף שקיבלנו היינו חוסכים, ובאוגוסט יוצאים כל המשפחה לנופש ביחד עם הילדים. זה כיף אחד גדול והילדים מחכים לזה, כי זה גם עניין חברתי. עבור מי שלא יכול להרשות לעצמו לצאת לחופש או לנופש, זאת גם הזדמנות לחיסכון.

"אבל כל קובה נראית קצת אחרת", ממשיכה אלעזר לגסה. "ההורים שלי, למשל, עושים קובה גם במעגלים נוספים עם האחים של אבא שלי, ויש להם גם קובה רק עם החברים שלהם. שם, המפגשים זה חגיגה גדולה, הם נוסעים לחו"ל, הולכים למופעים ונהנים עם הכסף שהם חוסכים. לי יש עוד קובה שאני עושה רק עם הבנות דודות".

-ואיך זה עובד?

"אחת הבנות דודות היא הגזברית, ובכל מפגש אנחנו שמות אצלה 50 שקל וזה מצטבר. ואז, אם יש מופע מעניין, אנחנו אומרות אולי נלך והיא קונה לנו כרטיסים. זה הופך לקופת חיסכון עם כסף פנוי לבילויים וזה כיף, כי את הולכת עם אנשים שאת אוהבת ולא פוגשת הרבה, וגם את לא מוציאה כסף מהכיס.

"לאחרונה, אמרנו שנעשה אנחנו, רק הבני דודים, קובה - והצלחנו. התארגנו חמישה בני דודים והוצאנו בכל מפגש 50 שקלים. הדבר הכי משמעותי שעשינו עם החיסכון הוא לשפץ את המטבח של סבתא שלי כי הוא היה ממש הרוס. היא הייתה בשוק וזאת הייתה הפתעה בשבילה".

למען אחדות הקהילה

שורשי המנהג טמונים עוד באתיופיה, "כשקהילות יוצאי אתיופיה היהודים שמרו על השבת, ומדי שבת הם היו עושים משתה באווירה ביתית", כפי שמספר פנטהון אספה-דויט, מנכ"ל עמותת טבקה ויו"ר נציגות הארגונים של יוצאי אתיופיה. "הם גרו בכפרים מבודדים בפזורה ולכן יצרו לעצמם טקסים שונים כדי לשמור על הקשר החברתי בתוך הקהילה היהודית. כך, למשל, נולד הטקס היומי של שתיית הקפה, בונא, שמקובל גם היום לעשות שלוש פעמים ביום - בבוקר, בצהריים ובערב - כדי לשמר את הקשר עם השכנים ובתוך הקהילה. את הקובה הם עשו כמשתה בסבב של מארחים, בדרך כלל על בסיס חודשי, כשמזמינים את כל השכונה ועושים מפגש חברתי".

-מתי אלמנט החיסכון הכספי נכנס למנהג?

"עוד באתיופיה. עם הזמן הם ראו שמדובר בנטל כלכלי על המארח ואמרו שכדי להקל על המשפחות המארחות, כל אחד יוציא סכום של כסף בסוף המשתה. אז אם יש 12 בתי אב, ופעם בחודש נפגשים, פעם בשנה המארח היה אוסף את הכסף ששימש אותם כדי לקנות כל מיני דברים ואפילו לתכנן תוכנית מראש ולהתאים את לוחות הזמנים של הוצאות הבית לפי התור שלהם בסבב. הרי באתיופיה לא היו בכפרים בנקים, וזה מין סוג של חיסכון - מפקידים את הכסף אצל מישהו אחר כל פעם וכשהתור מגיע, הם יכולים להיעזר בכסף הזה. אבל הכסף היה עניין שולי, הנושא החברתי היה יותר משמעותי. הם המשיכו ככה ושמרו על אחדות הקהילה".

-מה קרה למנהג כשהם הגיעו לישראל?

"אחרי שהם עלו לארץ היה צורך לשמור על הקשר. אותם אנשים שהיו גרים באותו כפר, לא עברו תמיד לאותה עיר או לאותה שכונה, אלא התפזרו לכל מיני מקומות בארץ. באתיופיה שמרו על שבעה דורות לפני שנישאים אחד לשני, ואם מישהו נמצא בתוך השבעה דורות, ההורים לא היו מאפשרים לו להתחתן. לכן, כולם מכירים אחד את השני ויודעים בדיוק מה המרחק בין הדורות וסופרים אותם כדי לדעת מה מותר ומה אסור.

"כאן בישראל, הדברים קצת הסתבכו בגלל מקום המגורים ובגלל התרבות הישראלית שהיא שונה בתכלית ממה שהיה נהוג באתיופיה, גם מבחינת נישואים. בישראל אין שידוך כמו שהיה באתיופיה ופה שני צעירים נפגשים בצבא או בלימודים ומתאהבים, ואחר כך כשמתקדמים, מכירים אותם למשפחה, ואז הם מגלים לפעמים שהם קרובי משפחה. היו הרבה שברונות לב בגלל שהם גילו שהם בני דודים".

-לקובה יש תפקיד משמעותי גם בזה?

"נוצר הצורך לשמר את הקשר בין בני הדודים ואנשים שמרו על הקובה בגלל הערך המשפחתי. אחת לחודש נפגשים ומבלים יחדיו סופי שבוע כל הבני דודים. כשהחלו הרשתות החברתיות - ולכל משפחה יש היום כמה קבוצות ווטסאפ מכל הצדדים - הקובה קם לתחייה בעוצמה רבה. יש התארגנויות קובה ומכניסים גם את האלמנט הכספי של החיסכון. יש מצבים שבהם המשפחה המארחת מקבלת את הכסף ויש מצבים שעושים קופה משותפת ואז יוצאים לנסיעת שורשים משפחתית באתיופיה, למשל.

"הקובה הפך בישראל ממשהו שנולד מצורך במפגש חברתי, שכונתי, כפרי לבעל ממדים הרבה יותר רחבים, גם במובן החברתי והמשפחתי וגם בהיקף הכלכלי".

-למה בעצם לא להפקיד את החיסכון החודשי בחשבון בנק?

"כי לא לכולם בעדה יש את האמון הזה שאם שמים כסף בבנק, בסופו של דבר הם גם יקבלו אותו בחזרה. ברור שלכל אחד יש את חשבון הבנק שלו, אבל כאן יש גם ממד חברתי שגורם לך לעשות חיסכון כבדרך אגב, פעם בחודש. לפעמים מדובר ב-20 משפחות או 24 משפחות, ואז התור שלך כמארח יכול להיות בעוד שנתיים ומדובר כבר בסכום גדול של חיסכון".

-איך נקבע הסדר?

"באופן מסורתי הוא נקבע בהגרלה, אבל אם נניח יש למישהו אירוע מיוחד והתור שלו יצא בהגרלה בסוף, אבל הוא צריך את הכסף עוד חמישה חודשים, הוא יכול להתחלף עם מישהו אחר כדי ליהנות מהחיסכון בזמן. את הגמישות וההתחשבות הזאת אין לך בבנק. זאת כלכלה שיתופית פשוטה, שמאוד נפוצה בקרב יהודי אתיופיה, אפילו מבלי להכיר את ההגדרה וללא גורם מתווך כמו הבנקים".

 

"גם הצעירים למדו את השיטה"

בקרב המבוגרים בעדה, ובאופן טבעי, הקובה שומר על פופולריות: "נשים בגיל של אמא שלי עושות קובה בסכומים קטנים, ואז, ברגע שמגיע התור שלה, היא קונה ארון בגדים או מזנון לבית", אומר אספה-דויט. גם בקרב המשפחות הצעירות הקובה עודנו פופולרי, אבל נשאלת השאלה מה יהיה על הדורות הבאים והאם הם יאמצו את המנגנון? את התשובה נדע רק במבחן הזמן, אולם אספה-דויט סבור שאם הילדים של אותם בני 40-30 "יראו אותם עושים קובה, יכול להיות שגם הם יעשו קובה כשיגדלו".

"כשהאתיופים הגיעו לכאן, החיים שלהם הפכו להיות עוד יותר סבוכים ממה שהיה להם באתיופיה, הם היו חסרי אונים וכבולים בביורוקרטיה", אומר יאסו זללו, 35, תושב ראשון לציון ופעיל חברתי בעדה. "מה שמדהים בהורים שלנו זה שהם הבינו לאן הם נכנסו ואמרו שבמיוחד פה בישראל, אנחנו חייבים להיות ביחד. ככה נוצרה השותפות הזאת.

"האנשים שלנו מסורתיים והם ראו מה קורה בבנקים ומה קורה בהלוואות שנותנים הבנקים, ושאנשים לא עומדים בזה, ואמרו לעצמם 'יש לנו דרך לעקוף את זה וגם לשמר את קרבת המשפחה, לתמוך אחד בשני'".

אמו של זללו, הוא מספר, בדיוק סיימה סבב של קובה ומחפשת לעצמה קובה חדש. "אצל אמא שלי זה קובה בסך 150 שקל בחודש עם הבנות של הקהילה. הן בהתחלה יושבות, שותות קפה, יש את כל גינוני קבלת האורחים, כל אחת מספרת על עצמה ולא נהוג ישר להוציא את הכסף. הסכומים של הקובה במשפחות בדרך כלל עומדים על 500 שקלים במשך שנה, אז יוצא לך חיסכון של 6,000 שקל. יש גם את הצעירים המודרניים שלמדו לעשות את השיטה, הם מרוויחים יותר ועושים לעצמם מערכת בנקאית משלהם. כל אחד גם יכול לשים 2,000 שקל במפגש".

-ואין מצב שמישהו פתאום לא עומד בתשלומים או מבריז מהקובה אחרי התור שלו?

"יכול להיות שיש מצבים לא נעימים, אבל אתה לא יכול פתאום לפרוש, ואם אתה לא יכול לתת הכול בסבב, אז תיתן חלק ותשלים בהמשך. יש כללים לא כתובים והכול בעל-פה, אבל אין מצב שבורחים מהקובה. המסורת של הקהילה היא מאוד שיתופית".

-זאת שותפות גורל.

"לגמרי. תראי איך אוכלים אצלנו באופן מסורתי בעדה. לוקחים פיתה אחת גדולה, אינג'ירה, וכולם אוכלים ביחד מגיל קטן מאותה צלחת. התרגלנו ככה וגדלנו ככה, זה מתבטא גם בחשיבה הכלכלית. יש המון יצירתיות בעדה האתיופית, להורים שלנו יש חוכמת חיים אדירה וחלק ממנה הוא הקובה. יש להם עוד חוכמות אדירות, אבל כל האוצרות האלה הולכים ולעיתים נעלמים".

 

המגזר הערבי | רק 8% לוקחים משכנתה. את הבית בונים בעזרת המשפחה

במגזר הערבי, הכול נשאר במשפחה. אחמד שיח' מוחמד, מומחה למחקר חברתי-כלכלי ומנהל רכאז - מאגר מידע, על-אודות החברה הפלסטינית בישראל, מספר על מסורות שיתוף כלכלי שמתקיימות עדיין בחברה הערבית בתחום הבנייה: "אנחנו עוסקים במחקר על החברה הערבית במשך יותר מ-15 שנה, ובמחקר האחרון שאנחנו מכינים עכשיו, אנחנו רואים שמדובר עדיין בחברה מסורתית בדרך כלל. בתחום הבנייה, למשל, אנחנו רואים אומנם עלייה בלקיחת משכנתאות, אבל עדיין מדובר על אחוז קטן מהחברה, רק 8%. אצלנו אין שוק לנדל"ן בתוך הכפרים אלא יש בנייה עצמית ולכן יש סולידריות בתוך בני המשפחה כשמגיע הרגע לבנות בית פרטי בכפר או לבנות דירה בקומה מעל בית ההורים".

-איך זה עובד?

"אם אחד הבנים בתוך המשפחה רוצה לבנות בית, אז כולם במשפחה בכפר עוזרים לו בהקמת הבית. העלות של בניית בית פרטי בכפר עומדת על חצי מיליון שקלים ללא מרכיב עלות הקרקע, כשבדרך כלל בתוך המשפחה קיימת פחות יכולת בעזרה כספית, אבל יש הדדיות וסולידריות.

"המשפחה לא נותנת לבן הצעיר כסף ביד אלא עוזרת לו עם החומרים עצמם לבנייה. האח הגדול הולך לספק מסוים ואומר אני אשלם לך עבור הברזל ומביא לאח הצעיר את הברזל הדרוש לבנייה. השני ישלם עבור הבטון הנדרש והשלישי ישלם עבור חומר אחר שנחוץ לבנייה. יש משהו הדדי בתוך החברה. זאת לא הלוואה. בדרך כלל בני המשפחה גם עוזרים, מפקחים או נמצאים באתר הבנייה והבן לא בונה את ביתו לבד".

 

המגזר החרדי | החברים בקהילה רוכשים כרטיסי הגרלה ל"מכירה הסינית"

במגזר החרדי, הערבות ההדדית מייצרת כלכלה נפרדת לחלוטין, שמתקיימת לצד הכלכלה הרווחת בישראל. אלה יכולים להיות גמ"חים מכל תחום ולכל דורש - בבתי הכנסת ניתן לראות מודעות למה שמוכר בחברה הכללית "סאבלט בתשלום" בשבתות, אך במגזר החרדי הוא מתבצע ללא תשלום: מי שנוסע לשבת מציע את ביתו למי שצריך, ולהיפך. ויש גם מנגנון נוסף שנולד במגזר החרדי ומתקיים בשנים האחרונות: המכירה הסינית.

במנגנון זה מתקיימת הגרלה על מוצרי צריכה גדולים ויקרים, מטבעת יהלום, דרך פאה איכותית, ועד למכונית ואפילו דירה. הרעיון הוא לאפשר לכל חבר בקהילה את האפשרות לזכות במוצר זה תוך השתתפות בקניית כרטיס הגרלה בסכום צנוע, שנע בדרך כלל באזור ה-30 שקל. מדי הגרלה יהיו זוכים מאושרים שבתמורה לאותם 30 שקל יזכו במוצרי צריכה יקרים למדי.

הכספים הנאספים ממכירת כרטיסים להגרלה מועברים לארגון שמארגן אותה, בדרך כלל למטרת תרומות למוסדות שונים במגזר. גם המוצרים עצמם מוצעים בהגרלה לא פעם כתרומה או מתן חסות מהיצרנים. לכל מכירה סינית מודפס קטלוג שיווקי ובו מפורטים כלל המוצרים המשתתפים בהגרלה ומחיר כרטיס ההגרלה שלהם, וכן מועסקים צוותים של דיילי מכירת הכרטיסים. בשנים האחרונות גם חברת אסם אימצה את הגימיק הזה ויצרה בעצמה מכירות סיניות במגזר החרדי.

עוד כתבות

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

בשל חסימת מיצרי הורמוז והמתקפות של איראן: קטאר עוצרת ייצור גז, דשנים וכימיקלים

על פי סוכנות הידיעות הקטארית, חברת האנרגיה הלאומית QatarEnergy הודיעה שהיא עוצרת את הייצור של חלק מהכימיקלים והמוצרים התעשייתיים המיוצרים במדינה ● קטאר היא יצואנית הגז השלישית בגודלה בעולם אחרי ארה"ב ורוסיה

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

כותרות העיתונים בעולם

מבוכה לסין: מערכת ההגנה לא הצליחה להגן על חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילים במיליוני דולרים משמשים לנטרל רחפנים איראניים זולים, מערכת ההגנה הסינית שנפרסה על פי דיווחים באיראן נכשלה במשימה, וחיזבאללה הצטרף למערכה נגד ישראל וישלם על כך ביוקר • כותרות העיתונים בעולם

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

האם החגיגה בבורסת ת"א תימשך גם מחר?

האם המשקיעים בת"א הגיבו באופטימיות יתר? תשובה לשאלה הזו צפויה להתקבל עם שובו של המסחר בבורסה מחר ● "ת"א נסחרה אמש בבועת אופטימיות, כשהמשקיעים מתמחרים את ההישג האסטרטגי ואת אשרור מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית" ● "העליות המקומיות יצרו פער ארביטראז' משמעותי מול המגמה השלילית בעולם"

עשן מיתמר מעל אזור תעשיית הנפט בפוג'יירה שבאיחוד האמירויות / צילום: Reuters, REUTERS

מדינות המפרץ פועלות נגד הזמן במאמץ להדוף את המתקפות של איראן

יש בידי מדינות המפרץ מספר מוגבל של מיירטים להגנה אווירית, לעומת מספר כמעט בלתי מוגבל של כטב"מים איראניים ● המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הוכיחה שכטב"מים מסוגלים לגרום נזק קטסטרופלי למתקני אנרגיה דליקים כמו בתי זיקוק, תחנות שאיבה ומסופי נפט

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

ביהמ"ש אישר לנהל ייצוגית נגד רמי לוי על טעות בדוחות

התביעה הוגשה על ידי בעל מניות ברמי לוי שיווק השקמה, בשל נזק שספגו המשקיעים לאחר שהחברה דיווחה על טעות שהגדילה את הרווח שלה ב-44 מיליון שקל ● רשות ני"ע הטילה קנס אישי על לוי בפרשה ● החברה: "אוחזים בטענות הגנה טובות"

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד