גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגדירים מטרות ויעדים עסקיים לשנה החדשה? כך לא תיכשלו

מדוע תהליך הגדרת מטרות לשנה החדשה מרבה להיכשל בסופה של הדרך?

קריירה / צילום: Shutterstock
קריירה / צילום: Shutterstock

שנה חדשה מתחילה, וכולם מדברים על הגדרת מטרות. מטרות אישיות, מטרות בקריירה, יעדים עסקיים. להגדיר מטרות ולמדוד את מידת השגתן בדרך זה חשוב, אבל בפועל במקרים רבים התהליך הזה כושל, ובסופו של דבר רק מבזבז זמן לעושים במלאכה. מדוע תוכניות כה רבות נוצרות ומפותחות - ולבסוף מתמוטטות על המדף?

מתי די?

מכשול שכיח ומוכר למדי הוא היעדר תכנון ויציאה לפעולה בלעדיו, אך פחות מוכר ממנו הוא מכשול של תכנון עודף. כל-כך עודף, שהמשאבים שהושקעו בשלב התכנון עולים על התוצאה הצפויה מהשגת המטרה שלשמה תוכנן התהליך.

כך, במישור הארגוני, המנהל עלול לקבוע מטרה של עלייה של 5% בהיקף המכירות, אך לצורך הגדרת העלייה הרצויה מושקעים בתהליך איסוף הנתונים משאבים שערכם כפול ומכופל מערך חמשת האחוזים הנוספים ברווחי החברה.

יש סיבות שונות לתקיעות בשלב התכנון, חלקן בשל הליכי עבודה והתנהלות כאוטיים, וחלקן בשל סיבות פסיכולוגיות כתופעת ה-"Paralysis by analysis" ("שיתוק מרוב ניתוח"): הקושי של המתכננים להבחין מתי די - מתי הגיע הזמן להפסיק לתכנן? מתי די לאסוף מידע ולסקור אותו, ויש להתחיל להשתמש במידע זה הלכה למעשה, לקבל החלטות ולהמשיך הלאה?

אמנות ההפחדה: כמה מציאותי? כמה מחייב?

לעתים נקבעים יעדים ארגוניים מלמעלה למטה, על-ידי מנהלים המנותקים מאתגרי העובדים בשטח, ושחסר להם מידע חיוני. כך נוצרות מטרות לא מציאותיות, שלא מסוגלות לשקול את משאבי הארגון האמיתיים ואת יכולות המבצעים בשטח.

אולם למרות זאת, כולם מחויבים למטרות, שלא לומר לגזרות הללו. כולם יודעים ש"יקבלו על הראש" אם לא יעמדו ביעדים שהוצבו: "לקראת סוף הרבעון הייתי עובד כמו משוגע רק כדי להשלים את המכירות שהיו חסרות לי כדי להגיע ליעד. לפעמים הייתה בדיוק מכירה אחת שתציל את המשרה שלי, ולא יכולתי לנוח עד שאשיג אותה. את אף אחד לא היה מעניין לשמוע למה לא השגתי אותה. סומנתי באדום, וכדי להיות מסומן בירוק - עליי למכור, גם אם זו דרישה מוגזמת ובזמן לא סביר, וגם אם עליי לשכוח מביצוע דרישות ארגוניות אחרות בשביל שזה יקרה".

הבעיה, חוץ מהתשת העובדים ויצירת דמורליזציה ותסכול רב, היא שההתעקשות לדבוק ביעדים שנקבעו, גם כשאינם הגיוניים, יוצרת התנהגויות שליליות. למשל, שיטת תחיבת ההוצאות אל התקציב העתידי, מבלי להחשיבן בזמן האמיתי שלהן. או לדוגמה שימוש בפרסום יקר רק כדי לעמוד ביעדי המכירות, וזאת גם אם עלויות הפרסום גבוהות מרווחי המכירה. כך מתהווה תרבות של כיבוי שריפות, במקום תרבות של יצירת אסטרטגיה. כמה אירוני, שהרי יצירת תוכנית יעדים לעתיד אמורה להיות פעילות אסטרטגית.

ומה מטרת המטרות?

גורם נוסף שפוגע בתוכניות יעדים לעתיד הוא המטרה שלשמה הן נוצרות מלכתחילה. במקרים רבים מטרה זו אינה תמימה כלל, והגדרת המטרות היא לא יותר מאשר דרכם של מנהלים להרשים את הדרג שמעליהם או גורמים חיצוניים שונים. לעתים זו אף דרכם להטעות ארגונים מתחרים, ויש מקרים שבהם הארגון מבלה זמן ואנרגיה לא מבוטלים ביצירת התוכנית העסקית המקיפה, בידיעה שבסופו של דבר היא תנוח עמוק במגירה. משמעות הדבר היא בזבוז זמן יקר על... כלום.

ככלי תדמיתי, התוכנית אולי יכולה לחזק, לפחות לכמה רגעים, את תדמית המנהל או המותג. אולם בד בבד היא פוגעת בעובדים, שנאלצים להתאים את עצמם לתוכנית עבודה שלא נוצרה מהסיבות הנכונות. העובדים אינם טיפשים. כשמשתמשים בהם כאילו היו חלק מכאני של מכונה שיווקית, הם מבחינים בכך, ומתמרמרים. כך למשל אמר לי אחד המרצים במכללה טכנולוגית: "אני לא מבין למה אני נדרש ללמד את הנושא הזה במסגרת הקורס. בינינו, לסטודנטים אין צורך בידע הזה כלל. ברור לי שזה רק כדי שהמכללה תוכל להשתמש בתחום הזה כ-Buzz Words בפרסומים שלה".

כמה קדימה?

אי-אפשר לדבר על תכנון מקדים לעתיד בלי להזכיר את שיטת 5 השנים. ארגונים רבים מתכננים תוכניות ל-5 שנים, ולא מעט פרטים עושים זאת כדי לתכנן את הקריירה שלהם. הבעיה היא שבמקרים רבים מדי, יעדים שהיו חשובים וברורים בנקודה אחת - לאחר 5 שנים הם אינם רלוונטיים עוד.

איך יוכל ארגון לצפות מראש את ההזדמנויות, האתגרים והסיכונים שיפקדו אותו במהלך 5 שנים? אלה שידרשו ממנו להגדיר מחדש את המטרה לאור המציאות המשתנה בקצב כל-כך מהיר? איך יוכל ארגון לדעת עם אילו הפתעות טכנולוגיות יפרצו ארגונים אחרים סביבו? אילו התפתחויות יהיו בצרכי השוק, בחקיקה, בגופים המתחרים ובמצב המשאבים? אפשר רק לדמיין היכן היו נמצאות היום חברות רבות מהמגזר הציבורי לו היו מסוגלות להתאים את עצמן יותר למציאות המשתנה.

וגם האדם, הפרט, המגדיר לעצמו מטרות, שוגה אם הוא מאמין שתכנון לתקופה כה ארוכה מייצר ביטחון. להיפך, דווקא החתירה לעבר המטרה שהוגדרה עלולה לגרום להחמצת הזדמנויות רבות שיצוצו בדרך, ולצמצום היצירתיות וההתפתחות הדרושות למול מצבים משתנים, שהן יכולות מחייבות להצלחה במציאות הדינמית של ימינו.

מילה לסיום

איני אומרת שעלינו להפסיק להגדיר מטרות. אולם במקום להתחייב לרעיון של קביעת מטרה והשגתה, שאלו את עצמכם אם אתם נותנים מענה לצורך שעמד מאחורי קביעת המטרה. הרי הייתה סיבה - צורך או בעיה - שבגללה הוגדרה מלכתחילה.

הסטודנט שרצה לעסוק במקצוע יוקרתי ומכובד לא היה נתקע עם רבבות הניגשים לבחינת הלשכה, כי היה מזהה בשלב מוקדם יותר את ההצפה ואת העובדה שאין צורך במספר כה רב של בוגרים. הוא יכול היה להגדיר מחדש את המטרה - את המקצוע הרצוי ובהתאם לכך את הלימודים הנחוצים, בהתאם לנסיבות המשתנות.

■ יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". המאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. אפשר ליצור קשר עם יעל בפייסבוק או באתר.

עוד כתבות

שופטי העליון / צילום:אתר בתי המשפט

מי יהיה הראשון לדחוף ולקדם את פסקת ההתגברות?

בבית היהודי מתכוונים להעלות את הצעת החוק לפסקת ההתגברות שתרסן את כוחו של בג"ץ ● נוסח החוק שיוצע ידרוש רוב של 61 ח"כ לחקיקה מחדש של חוק שנפסל באמצעות בג"ץ

דני קושמרו / צילום: יחצ

תלונה: חשש לניגוד עניינים בהנחיית טקסים ע"י עיתונאים

עקב הגשת טקס המשואות בשבוע שעבר ע"י עיתונאי חברת החדשות דני קושמרו, תנועת "הצלחה" הגישה תלונה לממונה על קבילות הציבור ברשות השנייה ● "מקרים דומים, גם בחדשות 10, אירעו בעבר, ונוכח הישנותם על הרשות לתת דעתה לעניין באופן מסודר"

מיכאל אלוני / צילום: תמר קרוון

מיכאל אלוני: "נחמד לקבל פרסים, אבל יותר נחמד לקבל כסף"

הוא הפיק סרט אבל לא יעשה זאת שוב ("עלה פי 4 ממה שגייסתי"), ומסביר איך הוא מתחבר לדמות של הומוסקסואל גרמני בברלין בשנות ה-30' ● מיכאל אלוני בראיון

איתן אורנשטיין / צילום: איל יצהר

הבנקים לביהמ"ש: מבקשים צו פירוק ליורוקום עוד 10 ימים

(עדכון) - הבנקים מבקשים צו פירוק ליורוקום, שייכנס לתוקפו בעוד 10 ימים ● במשך הזמן הזה הם מבקשים לנסות להגיע להסכמות עם קונסורציום הנושים ביורוקום נדל"ן, המחזיק בשיעבוד על מניות חלל ומידטאון ● עורך הדין של דיסקונט בדיון בביהמ"ש: "התקבלו ביום שישי הצעות בכאילו"

ישראל כץ / צילום ארכיון: תמר מצפי

ועידת ישראל לנדל"ן: בכירי הענף על במה אחת ברביעי הקרוב

יו"ר מטה הדיור, מנהל רשות החברות ומנהל רשות המסים יופיעו פומבית לראשונה בוועידת הנדל"ן של "גלובס" שתיערך ביום רביעי ● למעלה מ-70 דוברות ודוברים ישתתפו באירוע, בהם שר התחבורה ושר הרווחה, שלושת ראשי הערים הגדולות בישראל, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, ראשת מינהל התכנון ובכירי תעשיית הנדל"ן

הפגנה נגד השחיתות ברוטשילד / צילום: טל שניידר

החגים נגמרו וההפגנות מתחדשות: בירושלים בתל אביב ובחיפה

בירושלים מתוכננת הפגנת גדולה של המחנה הציוני, שמטרתה להגן על מעמדו של בית המשפט העליון ● הפגנות נגד השחיתות בהובלת אלדד יניב וקבוצות אזרחים ייערכו בת"א, בחיפה ובפתח תקווה

לוגו פרויקט הסיבים האופטיים של פרטנר/ צילום: גד פרץ

פרטנר לא פוסלת בחינה מחדש של השקעה במיזם IBC

בעקבות המו"מ של סלקום להשקעה ב-IBC, אומרים בפרטנר שאם סלקום תשיג הסכם טוב, היא תשקול להצטרף להשקעה ● במקביל ממשיכות שתי החברות במו"מ על פריסה משותפת של תשתיות סיבים אופטיים

בנין נטפים באר שבע / צילום: בר - אל

למה התאהבו הקיבוצים בקרנות פרייבט אקוויטי?

אם בעבר העדיפו החברות הקיבוציות לגייס בבורסה, כיום ההעדפה היא לחפש השקעה של קרנות פרטיות ● יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית: החוקים הקשוחים של רשות ניירות ערך פגעו בנו ● מה יהיה מודל הצפת הערך הבא? ● הקיבוצים והכלכלה הישראלית, פרויקט מיוחד

כיפת ברזל/ תמר מצפי

עשרות צירי קונגרס קוראים לרכוש כיפת ברזל לצבא ארה"ב

במכתב לבכירי ועדת ההקצבות, קוראים המחוקקים גם לתקצב 500 מיליון דולר לתכניות הטילים של ישראל לשנת הכספים 2019 ● בקשה זו זהה להצעת התקציב של הבית הלבן למטרה זו, אך קטנה ב-200 מיליון דולר מחבילת הסיוע לטילים לשנת הכספים 2018

תינוק שהרגע נולד / צילום: shutterstock

למדינה צפופה במזרח התיכון דרושים אמצעי מניעה

אוכלוסיית ישראל צפויה להכפיל את עצמה עד 2048 ● האם אפשר להאט את קצב הילודה תוך 30 שנה - ואיך משתלבים בתמונה איים מלאכותיים וחיים מתחת לקרקע? ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד 

ינון. "תפקידי הוא לומר את עמדתי בקול רם, לייעץ ולא להירתע" / צילום: רפי קוץ

"הממשלה מסכנת את הכנסת הרבה יותר מבית המשפט"

הוא גדל בישיבת הסדר; אביו היה יו"ר רשות השידור; והוא רואה עצמו היועץ המשפטי של כל סיעות הכנסת ● בראיון חגיגי נדיר פותח איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, את פיו ללא חשש: "אם הליכוד והבית היהודי היו חוששים מישיבה באופוזיציה, הם אולי היו מרסנים את עצמם"

מבט לעתיד / צילום: שאטרסטוק

6 רפורמות שצריך לעשות - ואף פוליטיקאי לא מקדם

יש החלטות שקשה להעביר, הן מורכבות ומסובכות ודורשות זמן ומשאבים ● אבל יש כאלו שרק מחכות לביצוע: 6 החלטות מדיניות שצריך ואפשר לקדם כבר מחר בבוקר, אם מישהו רק ירים את הכפפה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

חדר אוכל/ צילום: רויטרס

קיבוצים 2018 - החל מהשנה - מס הכנסה לכל חבר

חצי מיליארד שקל - זה הסכום שישלמו הקיבוצים השנה, לראשונה, כמס הכנסה וביטוח לאומי. זאת לאחר שבעקבות תהליכי ה"הפרטה" שעברו רוב הקיבוצים, ששינו את אופיים ואת המבנה הכלכלי שלהם, הופסק ההסדר עם רשות המסים שלפיו שילמו קרוב לאפס ● הקיבוצים והכלכלה הישראלית, פרויקט מיוחד

בניין הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

נמחקות הירידות בבורסה; טאואר יורדת בכ-7%

לאחר אירוע הזיכרון והעצמאות, חוזרת הבורסה בתל אביב לפעילות ● הבוקר: דיון בבקשת הפירוק של קבוצת יורוקום

בית ספר דרור גליל / צילום: עילם גל משעול

בית ספר בגליל מדגים: כך יחונכו ילדי העתיד

יום הלימודים מתחיל ב-9:00 ונגמר ב-15:00, אין צלצולים, ציונים, נוסחאות על הלוח או שולחנות שמסודרים בטור ● הכירו את בית הספר דרור גליל שמשקיף על נוף פסטורלי לכנרת ומבקש לשנות את מקומו של בית הספר בחברה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

מלבי ציוני הולם/ צילום: שאטרסטוק

מפרס הקדומה ועד לחצר הסולטן: מסע בעקבות המלבי

בשני העשורים האחרונים נהנה המלבי ממעמד קאנוני של קינוח שמככב גם כאוכל רחוב וגם במיטב מסעדות השף של ישראל, בארוחות רשמיות של משרד החוץ ברחבי העולם וגם בבתים פרטיים

מפעל נטפים בחצרים / צילום: באדיבות נטפים

חצרים - קיבוץ בעל גישה של קרן השקעות

היום שאחרי האקזיט שהפך את הקיבוץ לעשיר: משקיעים בגידול חוחובה, במפעל למחזור פסולת ותומכים בסטארט-אפים ● הקיבוצים והכלכלה הישראלית, פרויקט מיוחד

אפליקציית prospera

7 הענפים המבטיחים הבאים שההייטק הישראלי יכול לכבוש

רפואה מבוססת מידע, ראייה ממוחשבת בנדל"ן ובחקלאות, טעינה אלחוטית לסמארטפון ולמכונית ● לכבוד יום העצמאות ה-70, כתבי "גלובס טק" בוחרים את התחומים שבהם תעשיית הטכנולוגיה הישראלית תיקח את העולם צעד קדימה

אלי הורביץ ז"ל / צילום: איל יצהר

אלמנתו של אלי הורביץ: "14 איש בדירקטוריון, איפה הייתם?"

למרות המשבר הקשה בטבע בשנתיים האחרונות, בדברי הימים של תעשיית התרופות הישראלית אי אפשר יהיה לקחת ממנה ומהמייסד אלי הורביץ את הבכורה ● המנהל הפיננסי, דן זיסקינד: "אלי לא רצה שההצלחה תישאר רק בין כותלי החברה; הגענו לשיאים שהפתיעו גם אותנו" | בוני הארץ, פרויקט מיוחד

נציבות שירות בתי הסוהר  / צילום: יוסי כהן

4 סוהרים וקצין שב"ס נעצרו בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים

עפ"י החשד, הקצין קיבל לכאורה במסגרת תפקידו טובות הנאה שוות-כסף בתמורה להקלה והסדרת תנאי עבודתם של נאשמים שבית המשפט גזר עליהם עונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות