מפעל קוקה קולה בבני ברק / צילום: איל יצהר
האם קוקה-קולה הגישה לבית המשפט במסגרת תביעה נגדה טענות ומסמכים שלא נחשפו בפני רשות המסים במסגרת מחלוקת המס שמתנהלת בין הרשות לחברה? רשות המסים מבקשת מבית המשפט המחוזי בתל-אביב להתיר לה לעיין בכל המסמכים שהוגשו במסגרת התביעה הייצוגית בסך 450 מיליון שקל שהוגשה נגד החברה המרכזית למשקאות, בטענה כי ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי בשוק המשקאות הקלים. זאת, היות ועל פניו מדובר במסמכים הרלוונטיים להכרעה במחלוקת המס שנחשפה בהרחבה ב"גלובס" על סיווג חלק מהתשלומים שמעבירה קוקה-קולה ישראל לקוקה-קולה העולמית דרך המפעל באירלנד - כהכנסות מתמלוגים בידי החברה האמריקאית, החייבות במס בישראל.
בבקשה שהגישה הבוקר (א') לבית המשפט המחוזי טוענת רשות המסים, כי "קיים סיכוי רב כי המסמכים הקיימים בתיק זה - ובפרט כתבי הטענות שהוגשו מטעם הצדדים, תצהירי הצדדים, פרוטוקולי הדיונים - עשויים לסייע בקביעה מדויקת של חבות המס של החברה המרכזית לייצור משקאות (יצרנית קוקה-קולה, א' ל"ו), ובגביית מס אמת הימנה".
הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד החברה המרכזית למשקאות, היצרנית של קוקה-קולה בישראל, הוגשה באוגוסט השנה בטענה למחירים מופרזים ומופקעים שהחברה גובה מהצרכנים בארץ.
ברקע מתנהלת מחלוקת חריפה בין רשות המסים לקוקה-קולה ישראל, סביב דרישת הרשות כי החברה תשלם למדינה מס בהיקף של כ-154 מיליון שקל. המחלוקת בין קוקה-קולה ישראל לרשות המסים, שנחשפה בהרחבה ב"גלובס", נוגעת לשומת מס שהוצאה לחברה לשנים 2010-2011.
בשומה נכלל תשלום מס בגין "תמלוגים" ששילמה החברה הישראלית לחברה/מפעל באירלנד. החברה בארץ טענה כי שילמה את הכספים בגין רכישת "תמציות" משקה (בסיס המשקה) בלבד, ולכן היא אינה חייבת במס בגינם.
לעומת זאת, הרשות טוענת כי חלק מהכספים ששילמה החברה הישראלית לחברה האירית, מיועדים בפועל לחברת קוקה-קולה העולמית שבארה"ב, בעלת הקניין הרוחני והסימן המסחרי העומד מאחורי המותג "קוקה-קולה".
בקשת רשות המסים הוגשה על רקע המחלוקת הזו, והרצון להגיע לחומר שלכאורה יסייע לפקיד השומה הדן בתיק להכריע בה.
בבקשה נטען כי הטריגר להגשתה הייתה עדותו של יואב נחשון, המשנה למנכ"ל החברה המרכזית. בחודש שעבר העיד נחשון במסגרת התביעה הייצוגית, ובין היתר אמר: "כשאתה קונה קוקה-קולה, אתה קונה משהו מעבר לרק 'משקה טעים שחור מוגז' וכן הלאה - אתה קונה חוויה שלמה. אתה קונה קצת יותר... כשאתה נוסע בפורש, הוא מביא אותך בדיוק אותו דבר כמו שיביא אותך סובארו לאותו מקום, הוא מתפקד אותו דבר, אבל יש משהו כשאתה נוסע בפורש שאתה אומר על עצמך ועל הסביבה, ובגלל זה אתה מוכן לשלם".
נחשון טען בעדותו כי שוק המשקאות הקלים שונה במהותו משוק הגבינות למשל, וכי לקוקה-קולה יש מתחרים רבים. בתגובה להשוואה שלו את קוקה כקולה למכונית מסוג פורש, אמר השופט עופר גרוסקופף לנחשון: "פורש הוא לא מונופול, אז אני לא בודק אותו בכלל... המחוקק אמר כשמישהו מונופול מבחינת נתחי שוק, אז אנחנו בודקים את התמחור שלו".
נחשון השיב: "כן, אבל פערי המחירים בין פפסי לקוקה-קולה קיימים בכל מקום בעולם, גם במקומות שהם לא מוגדרים בהכרח מונופול". עם זאת, בהמשך הוא הודה כי "לא בטוח שאני יכול להוכיח את זה".
קו הטיעון של נחשון היה שמה שמאפשר לקוקה-קולה לגבות מחיר שהוא אולי גבוה מהמקובל אבל הוגן לטעמו, הוא עבודת השיווק והמיתוג יוצאי הדופן של החברה. "פפסי לא משקיע שקל בשיווק. המקום היחיד שהם משקיעים בשיווק זה פפסי מקס, והם מוכרים את פפסי מקס ב־15% מעל למחיר פפסי. אז הם לא משקיעים בשיווק", אמר נחשון על המתחרה העיקרית של קוקה-קולה - והמשיך לחלק ציונים לא גבוהים במיוחד למערך השיווק של המתחרה, טמפו, המשווקת את פפסי בארץ: "אני חושב שהניהול השיווקי שלהם הוא ממש לא ניהול שיווקי. הם שמים מוצר על המדף ומתפללים שהצרכן ייקח אותו. הפער שנפתח מול קוקה-קולה לא נובע מהעבודה של קוקה-קולה, אלא מהעובדה שהם הורידו את מחירי פפסי. למה הם הורידו את מחירי הפפסי? כי הם לא מצליחים למכור".
לטענת רשות המסים, "הדברים שאמר נחשון בעדותו רלוונטיים - כך על פני הדברים - לביקורת השומתית אותה עורך פקיד השומה לחברה המרכזית למשקאות".