גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחוזי: שוויון במזונות - לא רק במקרים של משמורת משותפת

ביולי השנה חולל העליון מהפכה וקבע: במשמורת משותפת על ילדים בני 6-15, שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ■ כעת עושה המחוזי סדר וקובע כללים ברורים ליישום ההלכה

ההלכה החדשה והדרמטית של בית המשפט העליון בענייני מזונות - הקובעת כי יש להחיל שוויון מלא בין ההורים בנטל מזונות הילדים בגילאי 6-15, בהנחה שיכולותיהם הכלכליות דומות והמשמורת על הילדים משותפת - מעסיקה את בתי המשפט לענייני משפחה בימים אלה ללא הפסקה. רבים מההורים מבקשים לפתוח מחדש את הסדרי המשמורת והמזונות שנקבעו להם, וליישם את ההלכה התקדימית במקרה שלהם. אולם, לא כל השופטים (כמו גם עורכי הדין של הצדדים), יודעים כיצד ליישם אותה. בפסק דין שניתן החודש, מנסה בית המשפט המחוזי "לעשות סדר" בבלגן, ולקבוע כללים ברורים לאופן יישום ההלכה החדשה, שעליה אומרים שופטי המחוזי, כי מרגע שניתנה "נפל דבר בישראל".

נוסחה מתמטית

בראשית פסיקתם מטילים שופטי המחוזי בתל-אביב, שאול שוחט, סגנית הנשיא יהודית שבח וחנה פלינר, פצצה על האמהות הישראליות: המחוזי קובע כי את הלכת העליון בעניין השוויון בנטל המזונות אינה מוגבלת למקרה של מזונות של ילדים המצויים במשמורת משותפת בלבד, אלה למגוון מקרים. "בבסיס פסק דינו של העליון - שינוי הדין הנהוג לגבי פרשנות תקנת תש"ד, שהייתה ועודנה המקור הנורמטיבי בדין האישי העברי לחיוב ילדים בגילאי 6-15" ציין השופט שוחט. "לטעמי, לא מדובר באימוץ פרשנות חלופית לתקנה זו רק בנסיבות שבהן מדובר במזונות ילדים בגילאים הנ"ל, הנמצאים במשמורת משותפת עם חלוקה שווה של זמני השהות.

"התקנה אינה עושה אבחנה תלויית-משמורת וגם הפרשנות החלופית לה, שאומצה בפסק דינו של העליון, לא סויגה בחוות דעתו של השופט עוזי פוגלמן (שופט בית המשפט העליון שדעת הרוב שלו התקבלה והולידה את הלכת המזונות התקדימית - א' ל"ו) רק לקטגוריה הספציפית המכוונת למקרים שעמדו לפניו, שבהם מדובר היה במשמורת משותפת והורים בעלי יכולת כלכלית שווה".

בהמשך פסיקתו קובע המחוזי נוסחה מתמטית לחישוב אופן חלוקת המזונות בין ההורים בעידן "השוויון בנטל". המחוזי קובע כי בבוא בית המשפט לחשב את המזונות לפי ההלכה החדשה, עליו לקבוע ממצאים עובדתיים בנוגע לארבעה פרמטרים: צרכי הקטינים; היכולות הכלכליות של ההורים; קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים - האחד מול השני; וחלוקת המשמורת בין ההורים בפועל. לפי המחוזי, זו הנוסחה המתמטית, שלפיה על בתי המשפט לענייני משפחה לחשב את מזונות הילדים בגילאי 6-15.

באשר לפרמטר הראשון - צרכי הקטינים - מציין השופט שוחט כי "יש לקבוע את גובה הצרכים תלויי-השהות (צרכים התלויים במקום שבו שוהים הילדים - בבית האב או בבית האם - א' ל"ו), ובהם מגורים והוצאות מגורים; הצרכים שאינם תלויי-שהות; צרכים חריגים/הוצאות חריגות" - והכל עד גובה רמת החיים שלה הורגלו הילדים ערב הפירוד או שהיו ראויים להם - וזאת ללא הבחנה בין צורך הכרחי לצורך לא הכרחי.

בנוגע ליכולות הכלכליות של ההורים - מציינים שופטי המחוזי, כי בית המשפט העליון אינו נוקט במונח "הכנסות ההורים" אלא במונח רחב יותר של "יכולת כלכלית", ולכן "יש לקבוע את היכולות הכלכליות של כל אחד מההורים מכל המקורות העומדים לרשותם, 'לרבות' שכר עבודה", קובעים השופטים. עוד על-פי הפסיקה המכוונת, קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים, האחד מול השני, רלוונטית ביחס לצורכי הילדים שאינם תלויי-שהות ולצרכיהם החריגים.

באשר לחלוקת המשמורת בפועל - קבע המחוזי כי "נתון זה, המכוון לחלוקת זמני השהות, יילקח בחשבון לעת קביעת חלוקת הנטל בין שני ההורים ביחס לצרכים תלויי-השהות, יחד עם הנתון של היכולות הכלכליות של ההורים".

שוויון מלא

ביולי עשו שבעה שופטים של העליון היסטוריה כאשר ענו בחיוב על אחת השאלות החוקתיות הדרמטיות והמורכבות ביותר בסכסוכי גירושין: האם יש ליצור שוויון בנטל תשלום מזונות הילדים בין האם לאב? בפסק דין המשית לראשונה שוויון מלא בין ההורים בנטל מזונות הילדים, פסקו השופטים כי במצב של משמורת משותפת על הילדים, שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 6-15. זאת, כאשר חלוקת החיוב ביניהם תיקבע לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי הקובע כללים ליישום הלכה זו, ניתן במסגרת ערעור שהגיש אב - באמצעות עו"ד איריס שינפלד - על פסק- דינו של בית המשפט המשפט לענייני משפחה, שחייב אותו לשלם מזונות בגובה 4,560 שקל לחודש עבור בתו הקטינה (ילידת 2010). הסכום שבו חויב האב חולק כדלקמן: מזונות בגובה של 2,000 שקל; חלקו היחסי של האב בעלות הדיור של בתו בגובה של 1,860 שקל; וכן חלקו היחסי בעלות הוצאות החזקת הבית בסך 700 שקל; לכך התווספו מחצית ההוצאות הרפואיות החריגות, מחצית הוצאות הצהרון (עד שהגיעה בתו לכיתה ב'), מחצית התשלום עבור שיעורים פרטיים ומחצית מעלות חוג שבו תשתתף הבת.

סכום המזונות נקבע כאשר הבת הקטינה הייתה כבת 5 שנים ו-9 חודשים, תוך שבית המשפט לענייני משפחה קובע כי אין בנמצא פסיקה מחייבת שמשמעה כי יש להתחשב בהסדרי הראייה בעת פסיקת המזונות. ואז ב-19 ביולי השנה, ניתן פסק הדין של העליון ששינה לחלוטין את התמונה. "קביעה זו, שהתקבלה פה אחד... שינתה מהיסוד את ההלכה אשר עמדה, עד לנתינתה, בכל הנוגע לפסיקת מזונות ילדים", צוין בפסק הדין של המחוזי.

השופט שוחט קיבל תחילה את עמדת האב, כי יש לפתוח את הדיון במזונות משניתנה ההלכה החדשה. לעמדת המחוזי, "ראוי להחיל את ההלכה רטרואקטיבית על תיקים תלויים ועומדים בערכאות השיפוט". השופט שוחט ציין תחילה כי ההלכה החדשה לא באה לעולם בחטף, אלא היא ריחפה על פני הליכים משפטיים זמן רב לפני שניתנה. "צדדים רבים ביקשו לטעון כי יש לפרש את תקנת תש"ד ברוח הפרשנות שניתנה לה בפסק דינו התקדימי של העליון, ועתרו לחלוקה שוויונית יותר של נטל החיוב במזונות, תוך התחשבות ביחס ההכנסות וחלוקת זמני השהות, ולא רק במשמורת משותפת. תיקים רבים בערכאות שונות, המתינו לסיום ההתדיינות בתיק שבו ניתנה ההלכה, ואין זה ראוי שרק הצדדים לפסק דין זה יהיו היחידים הזוכים משינוי ההלכה".

מכאן, קבע המחוזי כי לא רק שאין כל מניעה להידרש לערעור של האב, הגם שבתו הקטינה כבר בת 7 כיום, אלה להיפך - יש לאפשר לצדדים שהגישו כתבי טענות בטרם ניתן פסק הדין המהפכני, לתקן אותם ולהעלות טענות בעניין השפעת ההלכה החדשה על עניינם.

בנסיבות אלה, נקבע, נדרשת הערכאה הדיונית, בבואה לפסוק את חיוב המזונות לילדים בגילאי 6-15, להכריע גם בנטל חלוקת החיוב בין ההורים. לשם כך, קובע המחוזי, על בית המשפט לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לארבעת הפרמטרים שנקבעו.

"מודע אני לרתיעה הקיימת בקרב העוסקים במלאכה משימוש בנוסחאות מתמטיות", ציין השופט שוחט. "עם זאת, משנקבעו פרמטרים של יחס היכולות הכלכליות אל מול יחסי זמני השהות לצורך קביעת חלוקת הנטל, בהכרח ת-אמר שעניין לנו בנוסחה/חישוב מתמטי", עם זאת, הבהיר המחוזי כי מדובר בנוסחה מתמטית שמעניקה לבתי המשפט "קנה מידה", ו"אין בתוצאה המתקבלת ממנה ובהפעלתה במקרה פרטני, משום כזה ראה וקדש".

עו"ד איריס שינפלד, שייצגה את האב, מסרה: "בקיץ האחרון שינה העליון את ההלכה בנושא מזונות ילדים. המחוזי מגדיר בפסק הדין הנחיות ברורות כיצד על בתי המשפט לענייני משפחה ליישם את ההלכה. כמו-כן נותן המחוזי תשובות לסוגיות שנותרו פתוחות, למשל שההלכה חלה גם במקרים שאין בהם משמורת משותפת וגם במקרים שבהם כבר נפסקו מזונות, בטרם שינוי ההלכה".

גלי ההדף של הלכת העליון: אבות החלו לתבוע מזונות מאמהות עבור ילדיהם

בחודשים שחלפו מאז ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון הקובע לראשונה שוויון בנטל המזונות בין ההורים לילדים בגילאי 6-15, הוצפו בתי המשפט בבקשות לפתיחת הדיונים בתיקי המזונות שבפניהם.

במספר פסקי- דין שניתנו ניסו בתי המשפט לענייני משפחה להחיל את ההלכה בשטח. בין היתר קבע לאחרונה שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, יהורם שקד, כי אב ששילם 7,000 שקל מזונות זמניים לגרושתו עבור שלושת ילדיו, ישלם מזונות בסך של כ--1,500 שקל בלבד - 500 שקל עבור כל ילד, על בסיס ההלכה החדשה של בית המשפט העליון. זאת, לאחר שמצא כי קיימת חלוקה כמעט שוויונית של זמני השהייה של הילדים עם ההורים וכי האב העובד במערכת הביטחון, משתכר כ-21 אלף שקל נטו בחודש, והכנסתה של האם, רפ"ק במשטרה, עומדת על סך של כ-14 אלף שקל נטו.

בפסק דין אחר, שבמסגרתו נדונו מזונות במקרה של משמורת משותפת, חייבה השופטת שפרה גליק אב במזונות כל אחד משני ילדיו מעל גיל 6, בסכום של 1,340 שקל, וכן קבעה כי יחס ההוצאות לתשלומים חריגים נוספים יעמוד על 67/33. עוד נקבע כי קצבת הילדים תחולק בין ההורים. זאת, לאחר שנקבע שהאם ביקשה מזונות מופרזים מאוד, אך מנגד שהאב ניסה להסתיר את הכנסתו.

והתביעות ממשיכות לזרום - והיוצרות בהן, כך נראה, מתהפכות. אם עד היום היינו רגילים לראות תביעות מזונות של אמהות כנגד האבות, נראה שהלכת בית המשפט העליון נתנה רוח גבית להיפוך התפקידים: השבוע הגיש אב לשני ילדים קטינים, בני 12 ו-9, תביעת מזונות נגד האם, בטענה כי מרבית הזמן הם שוהים עמו.

במסגרתה התביעה - שהוגשה באמצעות עוה"ד רות דיין וולפנר וטלי סיון להב - מבקש האב לחייב את האם לשלם 70% מהוצאותיהם תלויות-השהות של ילדיהם הקטינים בסך של 5,545.40 שקל, ומההוצאות שאינן תלויות שהות בסך של 2,889.60 שקל.

האב מציין בראשית תביעתו, כי התביעה מוגשת על בסיס פסק דינו האחרון של העליון בנושא משמורת ומזונות, כאשר האם עובדת במשרד רה"מ שעות ארוכות מדי יום ומשתכרת כ-15 אלף שקל נטו בחודש, ואילו הוא עובד כפקיד ממשלתי, טמשתכר רק 9,000 שקל נטו בחודש ומגיע מדי יום הביתה בשעות מוקדמות כדי לטפל בילדיו.

בתביעה נטען כי "מדובר בתא משפחתי בעל מבנה חריג שהתנהל כך שבמשך כל השנים שימש האב כהורה הביתי והמטפל העיקרי בילדים, בעוד האם שימשה כמפרנסת הראשית, נטלה חלק קטן בגידול הילדים והתרכזה בקידומה המקצועי ובטיפוח הקריירה שלה - קריירה תובענית שלה הוקדשו שעות ומשאבים רבים הן של האם והן של האב שתמך בה, גידל את הילדים והקריב את קידומו המקצועי לשם כך".

לטענת האב, כיום ולאחר פרוץ הסכסוך הקצינה התנהגות האם שממשיכה להתנער כליל מאחריותה כלפי ילדיהם, ואף מגדילה לעשות ומתנערת כעת אף מאחריותה הכלכלית כלפיהם. בתביעה נטען, כי "על אף שמזה שנים רבות שימשה האם כמפרנסת העיקרית במשפחה, בחרה היא עם פרוץ הסכסוך לבצע שורת פעולות חד-צדדיות להברחת חלקה הארי של משכורתה לחשבון נפרד, כאשר בד בבד היא ממשיכה למשוך כספים לצרכיה מהחשבון המשותף, לרבות מותרות, כגון הלבשה תחתונה שנרכשה לצרכים זרים לתא המשפחתי, ומתנערת כליל מחובתה להשתתף בהוצאות הבית ובצורכי ילדיה הקטינים".

מומחים: "הפסיקה החדשה של המחוזי היא מכה לאמהות. היא תביא להעמקת העוני של אמהות וילדים לאחר גירושים"

כמעט כבדרך אגב נכנסה בפסק דינו של המחוזי אמירה דרמטית, בעלת השלכות רוחב על הליכים רבים המתנהלים כיום בבתי המשפט: האמירה כי ההלכה התקדימית של העליון בעניין שוויון בנטל המזונות אינה חלה רק במשמורת משותפת. האמירה הזאת לא מקבלת פרשנות רחבה בפסק הדין, ואין מענה לשאלה מהו הגבול המדויק בו ההלכה של העליון לא תחול. האם לכך כיווני שופטי בית המשפט העליון?

לדברי פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן ומומחית לדיני משפחה, "פסק הדין מאוד בעייתי, אבל הוא לא מפתיע. הוא מצטרף למגמה בשורה שלמה של פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה, אשר מרגע שניתן אותו פסק דין של העליון, שהותיר קצוות עמומים, לוקחים אותו ומחילים אותו באופן גורף על כל סיטואציות של חלקי משמרות והחזקת ילדים, ולא רק במצומצם למצבים של משמרות משותפת".

לדבריה, המגמה הזאת "בעייתית ביותר". פרופ' הלפרין-קדרי מסבירה כי החידוש הגדול של העליון, שאני מסכימה לו, זה שצריך לחלק את הנטל לגבי ההוצאות שהן תלויות-שהות - למשל שכר דירה, הוצאות חשמל, ארנונה - ולגבי כל ההוצאות שהן אינן תלויות שהות; ובמצבים שבהם שני ההורים מקיימים בית מלא לילדים, אז אותן הוצאות שהן תלויות-שהות צריכות להתקזז בעין", ציינה. לדבריה, יש בעייתיות משמעותית בפסיקת המחוזי, הקובע הלכה דרמטית שחורגת מהלכת העליון, ומנגד לא מתאר את המצב העובדתי אליו הוא מתייחס - לא מתאר את הסדרי המשמורת בין ההורים.

"פסיקת המחוז לא אמרה אף מילה על מהם בדיוק הסדרי המשמורת ואיפה הילדה ישנה. מאוד מטריד שבערעור כה משמעותי, שיהווה ציון דרך ליישום של פסיקת העליון עבור הערכאות הדיוניות למטה, השופטים לא מוצאים לנכון לתאר בפנינו את תמונת המצב האמיתית, וכך אנחנו יכולים להגיע לתוצאות אבסורדיות שבו הילד לן פעם אחת בשבועיים אצל האב, ופתאום נפסק שצריך לקבוע חלוקה של נטל המזונות לפי הזמן היחסי של ההורים".

- הפרשנות הזו היא מכה לאמהות?

"בוודאי. יש כאן בעצם מחיקה מושלמת של כל העלות הנוספת, גם הכלכלית וגם עלויות הזמן שקשה לכמת אותם בכסף, של ההורה המטפל, שהיא בדרך-כלל האם. מצבים של משמורת משותפת הם עדיין המיעוט, אז להרחיב את השוויון בנטל המזונות לכל מצבי המשמורת הקלאסיים, לכל הסדרי השהות הקלאסיים שהם עד שתי לינות בשבוע - כפי שקבע המחוזי - זה בעצם מחיקה מוחלטת של כל העלויות ההרבה יותר כבדות והמשמעות של הטיפול היומיומי, שבדרך-כלל נופל על כתפי האם. זה ללא ספק יביא להעמקת העוני של אמהות וילדים לאחר גירושים".

אולם לא הכול מסכימים עם הנבואה השחורה. עו"ד עינת טירר, ממשרד א. טירר המתמחה בדיני משפחה, כלל לא בטוחה שמדובר בבשורה שלילית עבור אמהות, כי אם בהלכה שמתאימה לעידן המודרני, המבטל את החלוקה המגדרית שהייתה נהוגה בעבר.

לדבריה, "יש הגיון רב מאוד בקביעה, כי הלכת העליון תחול גם במקרים שאינם כוללים משמורת משותפת. זה גם מאוד מתאים לרוח התקופה, ולהלכות בכלל, בהן נותנים מקום של כבוד לאישה, ולא מתייחסים לנושא לפי חלוקה מגדרית לצדדים. יש מקום לבחון את ההכנסות של שני ההורים אל מול חלוקת השהות של הילדים עמם, בלי קשר להגדרת המשמורת - ולפי זה לעשות את תחשיב המזונות".

נוסחת המזונות

■ צרכי הקטינים: יש לקבוע את גובה הצרכים תלויי-השהות (צרכים התלויים במקום שבו שוהים הילדים - בבית האב או בבית האם), ובהם מגורים והוצאות מגורים; הצרכים שאינם תלויי-שהות; הצרכים החריגים/הוצאות חריגות - והכל עד גובה רמת החיים שלה הורגלו הילדים ערב הפירוד או שהיו ראויים להם - וזאת ללא הבחנה בין צורך הכרחי ללא הכרחי

■ היכולות הכלכליות של ההורים: יש לקבוע את היכולות הכלכליות של כל הורה מכל המקורות העומדים לרשותו, 'לרבות' שכר עבודה"

■ קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים, האחד מול השני: רלבנטית ביחס לצורכי הילדים שאינם תלויי-שהות ולצרכיהם החריגים

■ חלוקת המשמורת בפועל: נתון זה יילקח בחשבון לעת קביעת חלוקת הנטל בין ההורים ביחס לצרכים תלויי-השהות, יחד עם הנתון של היכולות הכלכליות של ההורים

לפני העליון

עוד כתבות

קמפיין free TV שעלה בקשת12 בחודש האחרון / צילום: צילום מסך

שנה להשקת FreeTV: האם מיזם הטלוויזיה הצליח לשנות את השוק?

בשנה החולפת הצליח מיזם free TV לגייס 50-60 אלף מנויים - הרבה פחות מהציפיות שתלו בו שתי השותפות, בעיקר לאור ההשקעה הגבוהה בפרסום ● גורמים בשוק טוענים כי כבר תקופה ארוכה קיימת מתיחות בין הצדדים, אך הדבר לא מפחית מהלחץ של המתחרות, שהורידו מחירים

עידו אהרונוביץ / צילום: מסע ישראלי

הסדנה שטייסי הקרב עוברים כדי לעבד את חוויות המלחמה

חיל האוויר וארגון מסע ישראלי מציעים לטייסים סדנה בת יומיים שבה הם רוכשים כלים להתמודדות עם קשיים רגשיים ומנטליים ● "אלה דברים שלא יעלו בתחקיר מבצעי", מסבירים המארגנים ● ישראל מתגייסת

נשיא טורקיה, ארדואן / צילום: Shutterstock, Mr. Claret Red

ישראל מנעה מארדואן מרחב הכחשה, וטורקיה נסוגה מההקלות בסחר - בינתיים

משרד המסחר הטורקי שלח מכתבים למפעלים בענף הבניין המקומי ועדכן אותם על אישור זמני לחדש את האספקות לישראל - אך הפרסומים בתקשורת הישראלית וההודעה החריפה של שר החוץ ישראל כ"ץ בנושא שברו את הכלים 

פועלים של חברת החשמל / צילום: יוסי וייס, חברת החשמל

100 שעות בלי חשמל: הדוח שחושף את הנזק מאי הקמת תחנות כוח חדשות

דוח שהגיע לידי גלובס מונה את ההשלכות של העיכובים הנוכחיים בהקמת תחנות כוח חדשות בישראל ● לפיו, ב־2028 יתגברו הפסקות החשמל שיגרמו לנזק כלכלי של מיליארדי שקלים

תא''ל (מיל') פיני יונגמן / צילום: יוסי זמיר

המהנדס שישיא משואה: "טיל בליסטי עם ראש קרב מאיראן יכול לעשות נזק משמעותי"

פיני יונגמן, ראש חטיבת ההגנה האווירית ברפאל, נבחר להשיא משואה ביום העצמאות לאור תרומתו לקו ההגנה מפני איומים אוויריים ● "זה אחד מהרגעים המרגשים בחיי, אני מסתכל על כל מי שהלך איתי" ● בראיון מיוחד לגלובס לרגל בחירתו, הוא מספר על הפעילות האינטנסיבית מאז 7 באוקטובר, מדבר על האיומים האוויריים העתידיים ומסביר למה אינו "מתבשם משיעור היירוטים הגבוה"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות ה-AI: קמטק מציגה תוצאות שיא בדוחותיה הרבעוניים

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● אורמת הציגה גידול מרשים בשורת הרווח וההכנסות ואופטימית גם לגבי ההמשך ● איי סי אל דיווחה על ירידה במחירי האשלג והדשנים אך עקפה את התחזיות המוקדמות ● קמטק הציגה דוח מרשים בעקבות הביקוש לתחום ה-AI ● מניית טאואר קופצת לאחר דוח חזק ● ונובה הפתיעה את האנליסטים עם תחזיות חזקות ● מדור חדש

שיגור מיירט חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הרכיבים המזויפים במטוסים, והטילים היקרים שגורמים מבוכה לארה״ב

לגלובס נודע כי החברה הביטחונית הממשלתית תומר מגייסת 60 עובדים חדשים, אלביט עם הזמנה ראשונה למערכות מרגמה, בריטניה שוקלת להיכנס לתוכנית מערך ההגנה האירופית, טורקיה מנסה לרכוש מטוסי קרב ממקורות רבים, ובכיר גרמני קורא להגדלה משמעותית של תקציב הביטחון ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

הדוחות המאכזבים שהפילו את המניה הישראלית בוול סטריט

סולאראדג', המפתחת טכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית, מסכמת רבעון חלש נוסף ● ההכנסות צללו בכ-80% וההפסד הנקי גדל ● גם התחזיות להמשך שהציגה החברה מאכזבות

איור: גיל ג'יבלי

תל אביב 125 מול S&P 500: איזה מדד יציג תשואה עודפת השנה?

אחרי שנה בה בורסת תל אביב השתרכה הרחק מאחורי וול סטריט, מדד תל אביב 125 מתחיל לצמצם את הפער מול S&P 500, והתחזיות לתשואה עודפת במדד הישראלי הולכות ומצטברות ● דודי רזניק מבנק לאומי אופטימי לגבי השוק המקומי, אבל מזהיר: אם תהיה הסלמה במלחמה, התמונה תתהפך ● מדור חדש

אילוסטרציה: shutterstock

מאה יועצי השקעות מעריכים: זה מה שיקרה בשווקים

מהסקר שערכה הבורסה לניירות ערך בתל אביב עולה אופטימיות בקרב יועצי השקעות ישראלים ● רובם צופים עלייה של מעל 10% הן במדד תל אביב 125 והן במדד S&P 500, אבל מעריכים שהאינפלציה תעלה ● וגם: ממה מושפעות התחזיות הוורודות של היועצים המקומיים

לוחמי צה''ל ברצועת עזה, השבוע

דיווח בארה"ב: הדרישה של חמאס שהביאה לפיצוץ במגעים לעסקה

צה"ל הפציץ ביממה האחרונה כ-40 מטרות ברצועת עזה • דיווח: הסיבה לפיצוץ במו"מ לשחרור החטופים - הדרישה של חמאס להפסקת אש של 12 שבועות • הבית הלבן: סיפקנו לישראל אלטרנטיבות לפעולה נגד חמאס • בריטניה וארה"ב לא מוכנות להציב חיילים ברציף ההומניטרי ברצועה - הפתרון: קבלן ישראלי • מטוסי קרב תקפו תשתיות טרור בלבנון • עדכונים בולטים

עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון, אמש / צילום: Associated Press, Martin Meissner

יותר מנועה קירל ונטע ברזילי: עדן גולן שוברת שיאי רייטינג עבור תאגיד השידור הציבורי

עדן גולן לא רק הצליחה לתת מופע מרשים - אלא גם לשבור שיאי רייטינג לתאגיד השידור הציבורי ● משדר חצי גמר אירוויזיון אמש רשם לתאגיד השידור הציבורי 25.9 נקודות רייטינג - יותר מהמשדרים של 2023 ו-2018, אז התחרו נטע ברזילי ונועה קירל ● האם התאגיד יצליח לשמר את הצופים החדשים?

צילום: איל יצהר

38 שופטים חדשים נבחרו לבתי משפט השלום. הרשימה המלאה

הוועדה לבחירת שופטים מינתה היום 38 שופטים חדשים לבתי משפט השלום בתל אביב ובמחוז מרכז, בהם עורכי דין מהמגזר הפרטי בתחום האזרחי והפלילי, פרקליטים ורשמים בכירים ● מחצית מהשופטים החדשים - נשים

וולבו EX30 TWIN MOTOR / צילום: יח''צ

החל מ-234 אלף שקל: הרכב שמצליח לעורר סערה

רכב הפנאי החשמלי הקומפקטי של וולבו מצליח לשלב ביצועים רציניים מאוד עם טווח נסיעה שימושי ושלדה אירופית ● יש כמה מוזרויות בתא הנוסעים, אך החבילה הכוללת מרשימה מאוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

נתניהו על עצירת משלוחי הנשק מארה"ב: "אם נצטרך - נעמוד לבד"

דובר צה"ל עדכן כי שלושה חיילים נפצעו בפיצוץ פיר ממולכד • כמה כלי טיס של חיזבאללה יורטו אחרי שורה של אזעקות בגליל העליון והמערבי: נזק נגרם לבית בשלומי • הבית הלבן מבהיר אחרי ביטול משלוח הנשק: עדיין תומכים במיטוט חמאס - אבל מתנגדים למבצע נרחב ברפיח, ישראל תצטרך לקבל את ההחלטה • כל העדכונים

דיני ירושה / צילום: Shutterstock, Maxx-Studio

משפחת בן הזוג המנוח נתנה אולטימטום בלתי אפשרי לאישה. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט לענייני משפחה פסק לטובת אישה שביקשה להביא ילד מזרע בן זוגה המנוח ● משפחתו, שהתנגדה לכך, התנתה את הבאת הילד בכך שהאישה תוותר על חלקה בירושה שהותיר בן זוגה ● ביהמ"ש פסק לטובת האישה 50 אלף שקל כהוצאות משפט

אפליקציית Gett / צילום: סטודיו גט

העסקה נחתמה: פנגו רוכשת את גט תמורת 175 מיליון דולר

סכום הרכישה דומה לשווי שפורסם בגלובס בחודש מרץ האחרון, אז לפי ההערכות התנהל המו"מ לפי שווי של 150-160 מיליון דולר עבור גט ● לפי גורם המקורב לעסקה, שתי החברות ימשיכו לפעול בצורה נפרדת ועצמאית, ולא מתוכננת כל השפעה על מצבת כוח-האדם

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

השר ברקת: "הצעד של ארדואן יפגע בעיקר בתדמית הכלכלה הטורקית"

לפי נוכחים בכנס מכון היצוא בנושא קשרי הסחר של ישראל עם טורקיה אמר שר הכלכלה ניר ברקת כי תגובה לטורקיה תפגע ביוקר המחיה ● אך לא כולם מסכימים, יעל רביע־צדוק, סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ אמרה כי "צריך לצמצם את היקפי הסחר עם טורקיה"

חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה / צילום: Associated Press, Vahid Salemi

עם למעלה מ-30 אלף חיילים: האיום החדש של איראן על ישראל

חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה, התייחס לסוגיה של פעילות ימית באגן הים התיכון, לצורך הידוק ההתקפה על ישראל ● זוהי לא הפעם הראשונה שמתייחסים באיראן לסוגיה זו, ולפני חודשים ספורים הוקם בסיג' ימי, משמר מתנדבים שיכלול לפי טהרן כ־55 אלף איש על כ־33 אלף כלים

זעם בהולנד: אוניברסיטה העבירה שמות של ישראלים למפגינים פרו פלסטינים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: אוניברסיטת אמסטרדם העבירה רשימות של מוסדות מחקר ישראליים למוחים פרו פלסטינים, שר בממשלה הספרדית נגד ישראל וממשלת בריטניה קוראת לאוניברסיטאות להגן על סטודנטים יהודים ● כותרות העיתונים בעולם