גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניתוח מיוחד: המחיר הגבוה של חוק עידוד השקעות הון

הבעיה העיקרית בחוק עידוד השקעות הון היא שהמדינה יודעת היטב מה היא נותנת, בין אם במענקים ובין אם בהטבות מס - אבל לא יודעת מה בדיוק היא מקבלת ■ פרשנות

אלי כהן / צילום: איל יצהר
אלי כהן / צילום: איל יצהר

1. בסוף השבוע האחרון, בעיתוי שנראה ממש לא מקרי, הוציא משרד הכלכלה הודעה על שורת מענקים "לקידום תעשייה איכותית בירושלים... על רקע המשבר בטבע", כך לדברי מי שעומד בראש המשרד, השר אלי כהן. "ירושלים היא בירת ישראל", הוסיף כהן, "ואנו פועלים לחזקה לא רק רוחנית אלא גם כלכלית".

המענקים הללו אינם רוחניים כהגדרתו של כהן, ובהחלט עולים למשלם המסים הרבה מאוד כסף. הסכומים נשמעים אולי קטנים יחסית להטבות המס הענקיות לטבע, אבל הם בכל זאת לא פעוטים (ראו טבלה מצורפת): 70 מיליון שקל לחברות בירושלים, מתוכם 34 מיליון לחברת לייטרקס, 12.5 מיליון שקל לחברת רפא, 12 מיליון שקל לחברת רפאל, 6 מיליון שקל לחברת "דקסל פארמה" ו-5 מיליון שקל לחברות במסלולי תעסוקה שיביאו לטענת משרד הכלכלה עוד 80 משרות חדשות. כמו כן, רשות החדשנות במשרד הכלכלה תקצה 40 מיליון שקל לייצור מתקדם שישמשו לליווי של כ-20 חברות ירושלמיות בתעשייה המסורתית לטובת פיתוח מו"פ והטעמת טכנולוגיות לייצור מתקדם. בנוסף, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד תקצה 15 מיליון שקל לקידום פעילות עסקים קטנים ובינוניים בעיקר, ובכלל זה הקמת האב לחרדים. בסך הכל חבילת הסיוע "הירושלמית" תעלה למשלם המסים כ-200 מיליון שקל.

ועכשיו לשאלות: מדוע דווקא ירושלים ומדוע דווקא עכשיו? טוב, זו שאלה טיפשית: כי ירושלים בכותרות עכשיו, בעקבות המשבר בטבע והסגירה הצפויה של שני מפעלי החברה בבירה. ולשאלה היותר רצינית: במה שונים מפוטרי טבע מעשרות מפוטרים אחרים במשק במהלך השנה, ולמה לפתע פתאום יש אישורים להשקעות על-פי חוק עידוד השקעות הון שינסו לטפל, בין היתר (לא רק, צריך להדגיש), במפוטרי טבע? לי אין תשובה ברורה לזה, זולת תשומת-לב תקשורתית. 

מענקים

2. לפני שאנסה להשיב על התהיות, הסבר בקליפת אגוז על חוק עידוד השקעות הון - למתעניינים בפרטים מומלץ לחפש בגוגל את דוח ועדת אנדורן לעניין החוק לעידוד השקעות הון וגם את הפרטים המלאים של התוכניות באתר של משרד הכלכלה. לחוק עידוד השקעות הון יש רציונל מאוד הגיוני: אם המדינה תיתן מענקי השקעות או הטבות מס, המענקים וההטבות ימשכו השקעות, יעודדו יזמות כלכלית (כלומר, השקעות) ואלו יביאו בתורן ליצירת מקומות תעסוקה.

החוק נותן תעדוף מובהק לשלושה פרמטרים: לעובדה שהמפעל תעשייתי שעיקר פעילותו ייצורית, העובדה שהוא "בר-תחרות", כלומר מייצא 25% לפחות ממכירותיו (ההגדרה בחוק היא ש-25% מהכנסת המפעל נובעים ממכירות בשוק מסוים המונה יותר מ-14 מיליון איש), וגם תעדוף גאוגרפי: הימצאות המפעל באזורי פיתוח א'. והסיבה העיקרית לחוק, או הרציונל העיקרי שמנחה אותו: "סביבה תחרותית של מס". במילים פשוטות יותר: זה מקובל בכל העולם - בכל העולם מתחרים על השקעות, מורידים לרצפה את המסים, ולכן ישראל חייבת להיות תחרותית בהטבות ובמענקים אחרת חברות יפסיקו את פעילותן בארץ ויעתיקו אותה לחו"ל, תוך פגיעה בהכנסות ממסים, פגיעה בתעסוקה הישירה ובמעגלי התעסוקה העקיפה.

כל הטיעון הזה טוב יפה, עד שהוא מגיע לנתונים ולשקיפות, לצורך ניתוח על השלכות החוק והאפקטיביות שלו. ועדת אנדורן כתבה זאת במפורש: "מי שמבקש לדעת אם חוק עידוד השקעות הון קידם בשנים האחרונות יזמות כלכלית והשקעות בהון במשק הישראלי, תרם ליצירת מקומות תעסוקה, תמרץ פעילות חדשנית ושיפר את מצבה של הפריפריה - יתקשה למצוא במחקרים הקיימים תשובות מספקות". כלומר, אין שקיפות, אין נתונים, אין ניתוח, ואין פלא שאחר כך מגיעים למצב כפי שקרה בטבע.

3. בחוק יש שני מסלולים עיקריים להטבות, שני מסלולים שמשלימים אחד עם השני ולאו דווקא מתנגשים. המשמעות היא שחברה מסוימת יכולה ליהנות משני המסלולים גם יחדיו. הראשון הוא מסלול מענקים, כאשר במסלול הזה, חברות המבצעות השקעה הונית באזור פיתוח א' זכאיות למענק בשיעור של 20% מההשקעה שביצעו. המענקים ניתנים בהקצאה תחרותית, כאשר כל חברה מגישה תוכנית עסקית, אשר מנוקדת על-ידי מינהלת מרכז ההשקעות (בראשות נחום איצקוביץ') על-פי אמות מידה, כגון מיקום גאוגרפי, עלות שכר לעובדים, סיווג סוציו-אקונומי, הגדלת הפריון, חדשנות טכנולוגית ויציבות פיננסית. חברות שקיבלו ניקוד הגבוה מציון הסף מקבלות את המענק, אשר 65% ממנו ניתנים במהלך ביצוע ההשקעה והיתר לאחר עמידה באופן מלא ביעדי התוכנית המאושרת.

השני הוא המסלול של הטבות המס (או בשמו המקצועי "המסלול הירוק"). המסלול, שממנו נהנתה למשל, טבע, מאפשר לחברות העומדות בתנאים הקבועים בחוק ליהנות מהטבת מס מרכזית: הפחתת שיעור מס החברות שיכולה להגיע ל-5% בלבד. במסלול הזה אין בפועל תקרה או הגבלה, וכפי שראינו בטבע הטבות המס יכולות להגיע לעשרות מיליארדים אם, כמובן, המפעל הוא רווחי מאוד, כפי שאכן היה במקרה של הקופקסון, התרופה לטרשת נפוצה של טבע.

4. חזרה למענקים "הירושלמיים" ולטבלה שצירפתי. כאמור, הבעיה העיקרית בחוק לעידוד השקעות הון, היא שהמדינה יודעת היטב מה היא נותנת, בין אם במענקים או בין אם בהטבות מס, אבל היא לא יודעת מה בדיוק היא מקבלת, כיוון שהיא לא אוספת נתונים מספקים כדי לבדוק את אפקטיביות החוק. ברור לכולם שהסביבה התחרותית במיסוי הבינלאומי לא משאירה הרבה מרווח לגמישות וישראל חייבת "לציית" לתחרות הזו, אבל יחד עם זאת, מתחייבת בדיקה של מה קיבלנו עבור מה שנתנו והקפדה על סנקציות. בטבלה אפשר לראות כמה המדינה נותנת פר עובד (זה כמובן חישוב פשטני, אבל הוא החישוב היחיד שאפשר לעשותו כעת) למשך תוכנית ההשקעה הנאמדת ב-5 שנים. הציפייה היא שההשקעה בתוספת משרות תחזיר את עצמה במיסוי של העובדים החדשים, במיסוי של מעגלי תעסוקה נוספים, במיסוי חברות כתוצאה מגידול בייצוא וגם בערך מוסף כללי - למשל, אינטל, שהוציאה מתוכה עוד ועוד יזמים בתחום הטכנולוגיה.

האם השקעה של כ-830 אלף שקל לעובד חדש בחברת רפא מסוגלת להחזיר את עצמה? ומה קורה כשחברות מקבלות מענקים ולא עומדות ביעדי התעסוקה? האם חברות יכולות לקחת את הכסף, את המענקים, ולהפר את תנאי המענק? במשרד הכלכלה יש אמנם צוותים של רואי חשבון, כלכלנים ומהנדסים שתפקידם לוודא שאין פנצ'רים מהסוג הזה. התפקיד שלהם הוא ללוות את התוכניות העסקיות ולראות אם החברות עומדות ביעדים, אבל הבעיה היא שקשה להחזיר את הכסף אחרי שהוא כבר יצא, ולחברות קל יחסית לשחק עם המספרים כדי להראות שהן עמדו כביכול בתנאים. רשות ההשקעות אמנם דרשה בעבר החזרי מענקים, אבל לפעמים זה מוביל לעימותים משפטיים, וכדרכם של תהליכים משפטיים הם נמשכים שנים.

5. אלה התהיות שעולות מהמענקים "הירושלמים" בפרט והמענקים בכלל:

האם יש בכלל הצדקה כלכלית לאותם מענקים? ראו הסעיף הקודם: לאיש אין תשובה ברורה לכך.

האם ממילא אותן חברות שקיבלו מענקים התכוונו להגדיל את מספר המועסקים? חזרה לדוגמה של טבע: מסלול האפס אחוז מס ניתן לחברה לאחר שכבר החליטה על הקמת אתר חדש לצורך ייצור הקופקסון.

האם נקבעו סנקציות לשלילת המענק במקרה של פיטורים? התשובה לכך אינה החלטית: אם יש הפרות, רשות ההשקעות נכנסת לדיונים עם החברה. סנקציות? במקרה של הטבות המס: אין שום סנקציה. ההטבות ניתנות ללא תקרה, וגרוע מכל - ללא כל פרמטרים תעסוקתיים של איכות התעסוקה ומשך התעסוקה.

ושוב לשאלה שהעליתי קודם לכן: למה דווקא לחברות בירושלים? האם חברות או מובטלים בפריפריה "שווים" פחות? אני מניח שהתשובה לכך תהיה שגם לחברות בפריפריה יש מענקים, אבל ירושלים היא עכשיו בלב השיח הציבורי, אז הנה, הממשלה נותנת מענה לשיח הציבורי.

שאלת השקיפות: כיוון שרוב החברות שזכו למענק הן פרטיות, איך הציבור יכול להבין או לדעת כמה הטבות הן קיבלו ומה נתנו בתמורה? אולי גם הן קיבלו הטבות מס במקביל לצמצום בכוח האדם? התשובה לשאלה הזו: הציבור לא יידע, כי כל המידע הנוגע להטבות מס ולמענקים של חברות פרטיות אינו גלוי. וזה אחד האבסורדים הגדולים בחוק עידוד השקעות הון: בית המשפט אכף על רשות המסים בעקבות עתירה שלי לפרסם מדי שנה את ההטבות לחברות הציבוריות כמו טבע, אבל העליון למעשה חסם את השקיפות בנוגע לחברות הפרטיות. וזה אחד התנאים שחייבים להשתנות בחוק עידוד השקעות הון: רוצים מענק? רוצים הטבת מס? בבקשה, תקבלו אם תעמדו בתנאים, כשאחד מהם הוא שקיפות מלאה לציבור. זה הרי כסף ציבורי, אין סיבה שהציבור לא יידע מה קורה איתו. 

עוד כתבות

חיליק שריר / צילום: יוסי אלוני

"גוגל ופייסבוק מטרידים אותי יותר ממה שרשת מטרידה אותי"

חצי שנה אחרי פיצול ערוץ 2, חיליק שריר, סמנכ"ל התוכניות של קשת, חושש מענקיות האינטרנט הבינלאומיות, אבל ממשיך לשים עין על הערוצים המתחרים ונערך לקרב רייטינג בקיץ ● בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על ההתמודדות עם התחרות החדשה, על ההובלה ברייטינג ועל המעבר שעשה מעולם החדשות לעולם הבידור

דוד גרנות - מ"מ יו"ר בזק / צילום: עופר חן

בעקבות הביקורת: בזק תפעל להקטנת מספר הדירקטורים

הדירקטוריון דחה את הביקורת של אנטרופי על כך שסדר היום לאסיפה הכללית כולל מידע מטעה, וכי היו"ר הזמני פעל משיקולים אישיים, אך בשל הרצון להגיע לפשרה ולהימנע מעימותים הבהיר שהוא רוצה להקטין את מספר החברים בדירקטוריון

מדינת הלכה  /איור:  ליאב צברי

הפסיקות הגדולות שעיצבו במשך 7 עשורים את הנדל"ן בישראל

ב–70 שנות מדינה עיצבו ושינו בתי המשפט גם את ענף הנדל"ן הישראלי ● מדיון במעמדו של חוט טלוויזיה מעל הבניין ועד טיפול בעסקאות נוגדות במקרקעין - סקירת הפסיקות המכוננות בין תש"ח לתשע"ח

2048 במספרים

ישראל במספרים: איך היא נראתה ואיך היא תראה בעוד 30 שנה?

כמה תושבים ומשקי בית יהיו פה בעתיד, איך תתחלק הדמוגרפיה, מה תהיה תוחלת החיים, כמה משרות יתווספו למשק והאם נחזיק ברכב או שנסע ברכבת?  ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

הנשיא טראמפ / צילום: רויטרס, Leah Millis

טראמפ אישר רשמית את המגעים בין ה-CIA וצפון קוריאה

מגעים חדשים: נשיא ארה"ב התבטא לפני זמן קצר בנושא פגישת ראש ה-CIA עם שליט צפון קוריאה

הפגנה מחוץ לסניף סטארבאקס בפילדלפיה / צילום: מארק מקלה

סטארבאקס תסגור 8,000 סניפים למען העלאת מודעות לגזענות

ההודעה מגיעה בעקבות מעצר בעייתי של שני אפרו-אמריקאים באחד מסניפי הרשת וההפגנות שבאו לאחר מכן

אפליקציית prospera

החדשנות תמשיך להוביל: 7 הענפים המבטיחים הבאים שההייטק הישראלי יכול לכבוש

רפואה מבוססת מידע, ראייה ממוחשבת בנדל"ן ובחקלאות, טעינה אלחוטית לסמארטפון ולמכונית ● לכבוד יום העצמאות ה-70, כתבי "גלובס טק" בוחרים את התחומים שבהם תעשיית הטכנולוגיה הישראלית תיקח את העולם צעד קדימה

ברברה בוש / צילום: שאטרסטוק

הלכה לעולמה ברברה בוש, רעייתו של הנשיא האמריקאי ה-41

ברברה בוש הייתה ידועה לא רק כאם ורעיה של נשיאים, אלא גם בזכות התבטאויותיה ופעילות ההתנדבות שלה ● היא הייתה בת 92 במותה

סקר פוליטיקאיות

מיוחד ל"ליידי גלובס": מיהי המנהיגה המוערכת ביותר בישראל

סקר של "הגל החדש" בדק עבורנו מיהן הפוליטיקאיות המוערכות ביותר בישראל ● איילת שקד מדורגת במקום הראשון, וההפתעה הגדולה: אורלי לוי-אבקסיס במקום השני בפער ניכר מהיתר

אלה אלקלעי / איור: גיל ג'יבלי

להשקיע בחברות שנותנות מענה לצורכי החברה הישראלית

בשביל לדעת איך הולכים, צריך לדעת לאן רוצים להגיע ● דעה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

דן אריאלי / צילום: Gettyimages ישראל

דן אריאלי: אלו הסיבות לקיפאון המדיני - וכך ניתן להפשיר אותו

בשנים האחרונות, פרופ' דן אריאלי חורג לעתים מעיסוקו מכלכלה התנהגותית לשאלות פוליטיות רחבות יותר ● בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על הסיבות לקיפאון המדיני של העשור האחרון ועל מה שהמנהיגים והאזרחים יכולים לעשות כדי להפשירו ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

המלון של קיבוץ מעלה החמישה. בדרך כלל לא ענף מרכזי / צילום: אריאל ירוזולימסקי

תיירות קיבוצית: הפוטנציאל קיים, אבל לא ממומש

מבין 55 אלף חדרי המלון בישראל, רק כ-5% נמצאים בקיבוצים. מול הטענה שהם מפספסים הזדמנות לרווחים, שניתן להפיק במידה רבה על בסיס תשתית קיימת, קיים הקושי להתמודד הן עם דרישות הרגולציה והן עם התנגדות החברים לזרים שיסתובב להם בקיבוץ ● הקיבוצים והכלכלה הישראלית, פרויקט מיוחד

הגרסה החשמלית של מוסטנג / צילומים: יח"צ

חשמל זורם בכפות רגליך: האופניים החשמליים צוברים תאוצה

חשבתם שאופניים חשמליים זה לבני 15 שדוהרים על המדרכה? הקטגוריה הפופולרית מתרחבת

בני לנדא / צילום: איל יצהר

כשאתה מעז לזרוק מפות מהחלון, אתה יכול להמציא את ווייז

בני לנדא, שהפך את הדפוס הדיגיטלי מחזון למציאות, נחוש להמציא מחדש את עולם הדפוס עם טכנולוגיית ננו-גרפיקה ● "אני בודק ולא נרתע מהאתגרים הכי דמיוניים וקשים - ובגלל זה אנחנו גם מצליחים, כי חלק מהפרויקטים האלה עושים מהפכות" ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

מט"ח / צילום: Shutterstock

הירידות במטבעות מרמזות שהזעזוע בשוק המניות מתפשט

עלייה במתחים הגיאופוליטיים ומלחמת הסחר המתפתחת סין לארה"ב משפיעות על שוקי המט"ח שהיו יציבים עד כה

עוזיה גליל  / צילום : איל יצהר

"תפסיקו לעסוק בעבר, עתידנו תלוי בחינוך הצעירים לחדשנות"

גם ממרום 93 שנותיו עוזיה גליל, המייסד המיתולוגי של אלרון, מביט אך ורק קדימה ● "ליזמים צעירים אני מסביר שבשלב מוקדם מאוד של חברה צעירה יש לצרף אליה איש שמבין את הטכנולוגיה, אבל לא פחות מכך מבין את השוק ואת היתרון היחסי של החברה" ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

קורין אלאל, אביב גפן , חוה אלברשטיין / צילום: לע"מ- תמר מצפי, מילנר משה, סער יעקב

מוזיקה | "הו ארצי מולדתי, את הולכת פייפן" או "ארץ לעולם"?

פעם היא "הולכת פייפן" אפילו ש"נתתי לה חיי", פעם היא "ארץ לעולם" ובאחרת "קטנה עם שפם" ● מה אפשר ללמוד על פרצופה של המדינה מן השירים שמלווים את הפסקול הישראלי זה שבעה עשורים?

רון ארד / צילום: אריק סולטן

מעצב-העל רון ארד: המנהיגות החדשה זה גועל נפש

הוא עובד על עשרות פרויקטים בו-זמנית, אבל מתעקש שהוא עצלן ● בורח מחוקים וכללים, אבל לא תתפסו אותו יוצא מהבית בלי כובע ● מכור לחדשות מישראל, אבל לא מסכים לייצג את המדינה ● בראיון ל"ליידי גלובס" מדבר רון ארד, ממעצבי-העל הגדולים בעולם, על יוז'י יאמאמוטו, פיליפ סטארק והקשר המפתיע עם ג'ונתן ספרן פויר

איילת שקד / צילום: מארק ניימן, לע"מ

מתווה חנינות ה-70: שקד חתמה על ההמלצות הראשונות לנשיא

השרה איילת שקד: "אין יום מתאים מהיום, לקראת סיום יום הזכרון וכניסת יום העצמאות, מלהעביר מסר של עידוד השיקום וחיזוק למי שנלחם במלחמות ישראל ובמשך שנים סובל מהלם והסתבך בפלילים בשל צריכת סמים"

בורסה אסיה / קרדיט: שאטרסטוק

מגמה מעורבת באירופה; הנפט מתקרב ל-70 דולר

אמש פורסם ספר הבז' שסוקר את הכלכלה האמריקאית ● 80% מחברות ה-S&P 500 שפרסמו דוחות - הציגו ביצועים טובים