גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניתוח מיוחד: המחיר הגבוה של חוק עידוד השקעות הון

הבעיה העיקרית בחוק עידוד השקעות הון היא שהמדינה יודעת היטב מה היא נותנת, בין אם במענקים ובין אם בהטבות מס - אבל לא יודעת מה בדיוק היא מקבלת ■ פרשנות

אלי כהן / צילום: איל יצהר
אלי כהן / צילום: איל יצהר

1. בסוף השבוע האחרון, בעיתוי שנראה ממש לא מקרי, הוציא משרד הכלכלה הודעה על שורת מענקים "לקידום תעשייה איכותית בירושלים... על רקע המשבר בטבע", כך לדברי מי שעומד בראש המשרד, השר אלי כהן. "ירושלים היא בירת ישראל", הוסיף כהן, "ואנו פועלים לחזקה לא רק רוחנית אלא גם כלכלית".

המענקים הללו אינם רוחניים כהגדרתו של כהן, ובהחלט עולים למשלם המסים הרבה מאוד כסף. הסכומים נשמעים אולי קטנים יחסית להטבות המס הענקיות לטבע, אבל הם בכל זאת לא פעוטים (ראו טבלה מצורפת): 70 מיליון שקל לחברות בירושלים, מתוכם 34 מיליון לחברת לייטרקס, 12.5 מיליון שקל לחברת רפא, 12 מיליון שקל לחברת רפאל, 6 מיליון שקל לחברת "דקסל פארמה" ו-5 מיליון שקל לחברות במסלולי תעסוקה שיביאו לטענת משרד הכלכלה עוד 80 משרות חדשות. כמו כן, רשות החדשנות במשרד הכלכלה תקצה 40 מיליון שקל לייצור מתקדם שישמשו לליווי של כ-20 חברות ירושלמיות בתעשייה המסורתית לטובת פיתוח מו"פ והטעמת טכנולוגיות לייצור מתקדם. בנוסף, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד תקצה 15 מיליון שקל לקידום פעילות עסקים קטנים ובינוניים בעיקר, ובכלל זה הקמת האב לחרדים. בסך הכל חבילת הסיוע "הירושלמית" תעלה למשלם המסים כ-200 מיליון שקל.

ועכשיו לשאלות: מדוע דווקא ירושלים ומדוע דווקא עכשיו? טוב, זו שאלה טיפשית: כי ירושלים בכותרות עכשיו, בעקבות המשבר בטבע והסגירה הצפויה של שני מפעלי החברה בבירה. ולשאלה היותר רצינית: במה שונים מפוטרי טבע מעשרות מפוטרים אחרים במשק במהלך השנה, ולמה לפתע פתאום יש אישורים להשקעות על-פי חוק עידוד השקעות הון שינסו לטפל, בין היתר (לא רק, צריך להדגיש), במפוטרי טבע? לי אין תשובה ברורה לזה, זולת תשומת-לב תקשורתית. 

מענקים

2. לפני שאנסה להשיב על התהיות, הסבר בקליפת אגוז על חוק עידוד השקעות הון - למתעניינים בפרטים מומלץ לחפש בגוגל את דוח ועדת אנדורן לעניין החוק לעידוד השקעות הון וגם את הפרטים המלאים של התוכניות באתר של משרד הכלכלה. לחוק עידוד השקעות הון יש רציונל מאוד הגיוני: אם המדינה תיתן מענקי השקעות או הטבות מס, המענקים וההטבות ימשכו השקעות, יעודדו יזמות כלכלית (כלומר, השקעות) ואלו יביאו בתורן ליצירת מקומות תעסוקה.

החוק נותן תעדוף מובהק לשלושה פרמטרים: לעובדה שהמפעל תעשייתי שעיקר פעילותו ייצורית, העובדה שהוא "בר-תחרות", כלומר מייצא 25% לפחות ממכירותיו (ההגדרה בחוק היא ש-25% מהכנסת המפעל נובעים ממכירות בשוק מסוים המונה יותר מ-14 מיליון איש), וגם תעדוף גאוגרפי: הימצאות המפעל באזורי פיתוח א'. והסיבה העיקרית לחוק, או הרציונל העיקרי שמנחה אותו: "סביבה תחרותית של מס". במילים פשוטות יותר: זה מקובל בכל העולם - בכל העולם מתחרים על השקעות, מורידים לרצפה את המסים, ולכן ישראל חייבת להיות תחרותית בהטבות ובמענקים אחרת חברות יפסיקו את פעילותן בארץ ויעתיקו אותה לחו"ל, תוך פגיעה בהכנסות ממסים, פגיעה בתעסוקה הישירה ובמעגלי התעסוקה העקיפה.

כל הטיעון הזה טוב יפה, עד שהוא מגיע לנתונים ולשקיפות, לצורך ניתוח על השלכות החוק והאפקטיביות שלו. ועדת אנדורן כתבה זאת במפורש: "מי שמבקש לדעת אם חוק עידוד השקעות הון קידם בשנים האחרונות יזמות כלכלית והשקעות בהון במשק הישראלי, תרם ליצירת מקומות תעסוקה, תמרץ פעילות חדשנית ושיפר את מצבה של הפריפריה - יתקשה למצוא במחקרים הקיימים תשובות מספקות". כלומר, אין שקיפות, אין נתונים, אין ניתוח, ואין פלא שאחר כך מגיעים למצב כפי שקרה בטבע.

3. בחוק יש שני מסלולים עיקריים להטבות, שני מסלולים שמשלימים אחד עם השני ולאו דווקא מתנגשים. המשמעות היא שחברה מסוימת יכולה ליהנות משני המסלולים גם יחדיו. הראשון הוא מסלול מענקים, כאשר במסלול הזה, חברות המבצעות השקעה הונית באזור פיתוח א' זכאיות למענק בשיעור של 20% מההשקעה שביצעו. המענקים ניתנים בהקצאה תחרותית, כאשר כל חברה מגישה תוכנית עסקית, אשר מנוקדת על-ידי מינהלת מרכז ההשקעות (בראשות נחום איצקוביץ') על-פי אמות מידה, כגון מיקום גאוגרפי, עלות שכר לעובדים, סיווג סוציו-אקונומי, הגדלת הפריון, חדשנות טכנולוגית ויציבות פיננסית. חברות שקיבלו ניקוד הגבוה מציון הסף מקבלות את המענק, אשר 65% ממנו ניתנים במהלך ביצוע ההשקעה והיתר לאחר עמידה באופן מלא ביעדי התוכנית המאושרת.

השני הוא המסלול של הטבות המס (או בשמו המקצועי "המסלול הירוק"). המסלול, שממנו נהנתה למשל, טבע, מאפשר לחברות העומדות בתנאים הקבועים בחוק ליהנות מהטבת מס מרכזית: הפחתת שיעור מס החברות שיכולה להגיע ל-5% בלבד. במסלול הזה אין בפועל תקרה או הגבלה, וכפי שראינו בטבע הטבות המס יכולות להגיע לעשרות מיליארדים אם, כמובן, המפעל הוא רווחי מאוד, כפי שאכן היה במקרה של הקופקסון, התרופה לטרשת נפוצה של טבע.

4. חזרה למענקים "הירושלמיים" ולטבלה שצירפתי. כאמור, הבעיה העיקרית בחוק לעידוד השקעות הון, היא שהמדינה יודעת היטב מה היא נותנת, בין אם במענקים או בין אם בהטבות מס, אבל היא לא יודעת מה בדיוק היא מקבלת, כיוון שהיא לא אוספת נתונים מספקים כדי לבדוק את אפקטיביות החוק. ברור לכולם שהסביבה התחרותית במיסוי הבינלאומי לא משאירה הרבה מרווח לגמישות וישראל חייבת "לציית" לתחרות הזו, אבל יחד עם זאת, מתחייבת בדיקה של מה קיבלנו עבור מה שנתנו והקפדה על סנקציות. בטבלה אפשר לראות כמה המדינה נותנת פר עובד (זה כמובן חישוב פשטני, אבל הוא החישוב היחיד שאפשר לעשותו כעת) למשך תוכנית ההשקעה הנאמדת ב-5 שנים. הציפייה היא שההשקעה בתוספת משרות תחזיר את עצמה במיסוי של העובדים החדשים, במיסוי של מעגלי תעסוקה נוספים, במיסוי חברות כתוצאה מגידול בייצוא וגם בערך מוסף כללי - למשל, אינטל, שהוציאה מתוכה עוד ועוד יזמים בתחום הטכנולוגיה.

האם השקעה של כ-830 אלף שקל לעובד חדש בחברת רפא מסוגלת להחזיר את עצמה? ומה קורה כשחברות מקבלות מענקים ולא עומדות ביעדי התעסוקה? האם חברות יכולות לקחת את הכסף, את המענקים, ולהפר את תנאי המענק? במשרד הכלכלה יש אמנם צוותים של רואי חשבון, כלכלנים ומהנדסים שתפקידם לוודא שאין פנצ'רים מהסוג הזה. התפקיד שלהם הוא ללוות את התוכניות העסקיות ולראות אם החברות עומדות ביעדים, אבל הבעיה היא שקשה להחזיר את הכסף אחרי שהוא כבר יצא, ולחברות קל יחסית לשחק עם המספרים כדי להראות שהן עמדו כביכול בתנאים. רשות ההשקעות אמנם דרשה בעבר החזרי מענקים, אבל לפעמים זה מוביל לעימותים משפטיים, וכדרכם של תהליכים משפטיים הם נמשכים שנים.

5. אלה התהיות שעולות מהמענקים "הירושלמים" בפרט והמענקים בכלל:

האם יש בכלל הצדקה כלכלית לאותם מענקים? ראו הסעיף הקודם: לאיש אין תשובה ברורה לכך.

האם ממילא אותן חברות שקיבלו מענקים התכוונו להגדיל את מספר המועסקים? חזרה לדוגמה של טבע: מסלול האפס אחוז מס ניתן לחברה לאחר שכבר החליטה על הקמת אתר חדש לצורך ייצור הקופקסון.

האם נקבעו סנקציות לשלילת המענק במקרה של פיטורים? התשובה לכך אינה החלטית: אם יש הפרות, רשות ההשקעות נכנסת לדיונים עם החברה. סנקציות? במקרה של הטבות המס: אין שום סנקציה. ההטבות ניתנות ללא תקרה, וגרוע מכל - ללא כל פרמטרים תעסוקתיים של איכות התעסוקה ומשך התעסוקה.

ושוב לשאלה שהעליתי קודם לכן: למה דווקא לחברות בירושלים? האם חברות או מובטלים בפריפריה "שווים" פחות? אני מניח שהתשובה לכך תהיה שגם לחברות בפריפריה יש מענקים, אבל ירושלים היא עכשיו בלב השיח הציבורי, אז הנה, הממשלה נותנת מענה לשיח הציבורי.

שאלת השקיפות: כיוון שרוב החברות שזכו למענק הן פרטיות, איך הציבור יכול להבין או לדעת כמה הטבות הן קיבלו ומה נתנו בתמורה? אולי גם הן קיבלו הטבות מס במקביל לצמצום בכוח האדם? התשובה לשאלה הזו: הציבור לא יידע, כי כל המידע הנוגע להטבות מס ולמענקים של חברות פרטיות אינו גלוי. וזה אחד האבסורדים הגדולים בחוק עידוד השקעות הון: בית המשפט אכף על רשות המסים בעקבות עתירה שלי לפרסם מדי שנה את ההטבות לחברות הציבוריות כמו טבע, אבל העליון למעשה חסם את השקיפות בנוגע לחברות הפרטיות. וזה אחד התנאים שחייבים להשתנות בחוק עידוד השקעות הון: רוצים מענק? רוצים הטבת מס? בבקשה, תקבלו אם תעמדו בתנאים, כשאחד מהם הוא שקיפות מלאה לציבור. זה הרי כסף ציבורי, אין סיבה שהציבור לא יידע מה קורה איתו. 

עוד כתבות

איל דשא / צילום: תמר מצפי

"מתחת לאפם של הרגולטורים מתפתחת חשבונאות מקבילה"

איל דשא, בעבר מנהל הכספים בטבע: "חייבים להסדיר הנושא, כי זו פצצת זמן מתקתקת"■  ברשות ני"ע "בוחנים אסדרה רחבה יותר של הנושא"

רון הדסי / צילום: איל יצהר

אלביט מדיקל תנפיק אג"ח להמרה להחזר חוב של 150 מ' ש'

החזר החוב מיועד לחברה האם ■ מחזיקי האג"ח יקבלו שעבוד על מניות גמידה סל ואינסייטק ■ גם חברת הפרסום הדיגיטלי מטומי מבקשת להנפיק אג"ח להמרה

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

נעילה חיובית בת"א; מגמה מעורבת נרשמה בקב' אלוביץ'

בארה"ב נמשכת השבתת הממשל, לאחר שהרפובליקאים לא הצליחו להעביר תקציב קצר-טווח ■ 

מניות הפיננסים רכזו עניין והובילו את המגמה החיובית בשוק

בנין רשות המיסים ירושלים / צילום: איל יצהר

רשות המסים מודה בטעות שנמשכה עשור: הורידה את רף המס לעולים ולרוכשי משקים

בעקבות טעות שנפלה ב-2008, נקבעו מאז מדרגות מס גבוהות מדי לשלושה סקטורים במשק, שהפחיתו את חבות המס שלהם לרשות המסים

עורך דין רוני עדיני / צילום: שלומי יוסף

עו"ד רונן עדיני דורש מדירקטוריון בזק להתנגד להסדר הנושים

במכתב ששלח לנציגי בזק הוא כותב שחובה עליהם להתנגד להסדר שמעניק פטור גורף מתביעות לשאול אלוביץ, וזאת לאור ממצאי החקירות נגדו ■ לדבריו, אם הדירקטורים לא יתנגדו להסדר שממלט את אלוביץ', תהיה זו הפרה של חובת האמונים מצדם

משחקי הכס / מקאל פוליי באדיבות yes

מחיר הגמישות: לא שומרים נאמנות לשירות הסטרימינג

הדור שנטש את שירותי הטלוויזיה המסורתיים נרשם לשירות לפי הסדרות - ומתנתק עם סיום העונה

דוחות ח ניה / צילום: תמר מצפי

הכנסות ת"א מקנסות חניה יחצו את הרבע מיליארד שקל ב-2018

כמה סעיפים בחוק ההסדרים חושפים את הפוטנציאל הבא של תעשיית הקנסות ברשויות המקומיות: מספר מקומות החניה יצומצם, רשויות מקומיות יוכלו לאכוף עבירות תעבורה בנת"צים, ואתם יכולים לשכוח מאזור חניה בחינם סמוך לתחנות רכבת

STING TV / ציילום: יחצ

בזק בינלאומי במו"מ לשיווק STING TV של yes

למרות היתרון שהדבר מייצר, בחברת הלוויין לא מצדדים בכך ■ בראש קבוצת בזק מתנגדים למהלך, אולם בבזק בינלאומי מקווים שהדבר יתאפשר

נתב"ג / צילום: איל יצהר

ב-2019 יוגדר נתב"ג כשדה תעופה גדול - האם זה אומר משהו?

לפי נתוני רשות שדות התעופה, בשנת 2018 צפויה תנועת הנוסעים בטיסות בינלאומיות בנתב"ג לעמוד על כ-23 מיליון ■ עם זאת, המשמעות של השתייכות לקטגוריית נמלי התעופה הגדולים היא בעיקר שרירותית

יניב כהן הפניקס/ צילום: פביאן קולדורף

2017 הייתה טובה מהממוצע בביטוחי המנהלים ובפנסיה

מנהלי ההשקעות המובילים של 2017 ל"גלובס": 2018 תמשיך להיות חיובית אך עם תשואות צנועות בהרבה מבשנה שקדמה ■ התשואות של קרנות הפנסיה ושל הפוליסות המשתתפות ברווחים עמדו בשנה החולפת על 8.1% ו-8.8%, בהתאמה

הדמיית מתחם הבורסה/ הדמייה: ישר אדריכלים ודירה להשכיר

הוועדה המחוזית החליטה להפקיד תוכנית משולש הבורסה בר"ג

מדובר בתוכנית לבניית שני מגדלי תעסוקה בני 50 קומות ועוד מגדל בן 60 קומות במתחם הבורסה ברמת-גן ■ התוכנית כוללת גם דירות להשכרה ארוכת-טווח ומעונות סטודנטים

רסקיו / צילום: שאטרסטוק

נטלתם רסקיו ולא ממש נרגעתם? אין לכם על מי להלין

ביהמ"ש דחה היום בקשה לתביעה ייצוגית, לפיה מוצרי רסקיו מטעים את הצרכנים ביחס ליעילותם על בסיס מדעי ורפואי

זאב ביילסקי / צילום: איל יצהר

בילסקי: "אני יודע עם מה מתמודדים ראשי הערים; זה יתרון"

ראש עיריית רעננה, שיחליף בקרוב את אביגדור יצחקי בתפקיד ראש מטה הדיור, מקווה להביא תוצאות בנושא שלדעתו הוא הבוער ביותר כיום ■ "היכולת שלי, עם הניסיון שצברתי במהלך השנים בסוכנות היהודית, בכנסת וגם כראש עיר - יסייעו לי להיכנס לאחד התפקידים החשובים במדינה"

משה כחלון / צילום: איל יצהר

"נטו הוזלות" יוצאת לדרך: כחלון חתם על צווים לביטול מכסים

ביטול המכסים ייכנס לתוקף כבר בימים הקרובים ויכלול מוצרי הלבשה וטקסטיל, מוצרי תאורה, מוצרי חשמל ביתיים, תמרוקים וקוסמטיקה, צעצועים ואביזרי ספורט ■ שר האוצר: "אנו מחזירים את עודפי הגבייה לאזרחים"

המשביר לצרכן/צילום:תמר מצפי

התוכניות של המשביר: להכניס שותף ולמחוק את חב' ההחזקות

עפ"י הדיווח של החברה, מעתה היא תחזיק רק 3 פעילויות ליבה: מניות המשביר לצרכן בתי כלבו; מועדון 365 פיננסים, לצד השותף נחום ביתן; וחברת 365 טכנולוגיות

כספי ארנונה / צילום: שאטרסטוק

מכה בשווי עשרות מיליוני שקלים לעיריית ת"א בבית המשפט

ביהמ"ש המחוזי קבע כי חדרי שירותים קומתיים בבנייני משרדים לא יחויבו בארנונה ■ עפ"י ההערכות, אם העירייה לא תערער לעליון, יוגשו נגדה תביעות להשבת כספים

שוק המניות /  איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

לראשונה מאז משבר 2008 - המומנטום חזר לשוק המניות

בשנה החולפת, לראשונה מאז 2008, אסטרטגיה פשוטה של קניית המניות שכבר עלו הכי הרבה הניבה ביצוע יתר מרשים ■ האם זהו סימן להפרזה בהתעלמות מביצועי החברות - או התחלת ריצה של שוק שורי חדש?

כרטיסים גרפיים / צילום: שאטרסטוק

הגיימרים ברחבי העולם יוצאים נגד כורי המטבעות הדיגיטליים

יש שני דברים שאפשר לעשות עם כרטיס גרפי עוצמתי: לשלב אותו במחשב גיימינג או לכרות בעזרתו מטבעות ■ בחודשים האחרונים עלייתה של כלכלת הבלוקצ'יין הובילה להתייקרות הכרטיסים, למחסור בהם בחנויות ולשחקנים כועסים מאוד

בזק / צילום: איל יצהר

לחץ על משרד התקשורת להוביל הפרדה פונקציונלית בבזק

חברות הסלולר קיבלו חוות דעת מחברת הייעוץ OXERA שממליצה לפצל את פעילות בזק לתחום הרשת ותחום הקמעונאות

יעקב לוקסנבורג / צילום: גיזי

סאגת מינוי הדח"צים באיי.די.או: אנטרופי מול לוקסי

בעל מניות המיעוט, יעקב לוקסנבורג, יתקשה הפעם לטרפד את מינוי הדח"צים שלא מטעמו ■ האסיפה לבחירת הדירקטורים תתקיים ב-1 במארס