בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן, הארץ
12,105,261 מיליון שקל - זה הסכום ששילמה המדינה כדי לחכור מטוס עבור ביקורו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדרום אמריקה בחודש ספטמבר ולאחר מכן בניו יורק. הסכום אינו כולל את עלות טיסות המקדימים - צוותי ביטחון שיצאו למדינות היעד לפני ראש הממשלה - שטיסותיהם עלו לאוצר המדינה 73,499 שקל. כמו כן, הזמנת המטוס החכור של אל על באמצעות חברת "ענבל", שהיא סוכנות הנסיעות הממשלתית, אינם כוללים הוצאות אחרות הקשורות בנסיעה כגון שהות בבתי מלון של ראש הממשלה וכל הפמליה, אוכל והסעדה באירועים, הסעות, אבטחה ותקשורת.
המידע על סכום החכירה נמסר לעו"ד שחר בן מאיר במענה לבקשתו לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע. בתשובת משרד ראש הממשלה נמסר שהתשלומים בגין יתר הוצאות הביקור שולמו בשלב הראשון על-ידי משרד החוץ. "בעתיד, צפוי משרד החוץ להעביר דרישות תשלום עבור הוצאות אלו למשרד ראש הממשלה, אשר ישתתף בהוצאות, אך נכון למועד מסירת תשובת חופש המידע, הדרישות טרם הועברו", נכתב בתשובה לבקשת חופש המידע.
ענת רביבו, הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, הסבירה בתשובתה לעו"ד בן מאיר שתהליך קבלת ובדיקת החשבוניות של המסע אורך זמן רב, בשל מורכבות העבודה מול מכלול הספקים בארצות בהן נערך הביקור. "רק לאחר שנסיים את הליך בדיקת הספקים במלואו, יעביר משרד החוץ את דרישת התשלום למשרד ראש הממשלה. זה יכול לקחת בין מספר חודשים לשנה", ציינה.
נתניהו יצא בספטמבר לביקור מדיני בארגנטינה, בקולומביה, במקסיקו ובניו יורק. הוא פגש ארבעה נשיאים - הנשיא מאוריסיו מאקרי בארגנטינה ונשיא פרגוואי הורסיו קרטס, שעלה במיוחד על טיסה לבואנוס איירס כדי לפגוש את נתניהו. בקולומביה הוא נועד עם הנשיא חואן מנואל סנטוס, ובמקסיקו נפגש נתניהו עם הנשיא אנריקה פניו נייטה. ממקסיקו המריא נתניהו לעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, במהלכה נועד עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ומנהיגים נוספים. מדובר בנסיעה ממושכת יחסית בשל שעות הטיסה הארוכות. היה זה ביקור ראשון של נתניהו בדרום ובמרכז אמריקה.
נזכיר, כי בשבוע האחרון של דצמבר 2017 אישרה ועדת הכספים באופן רטרואקטיבי תקציב של 65 מיליון שקל למימון נסיעות ראש הממשלה - 60 מיליון שקל יופנו לתקציב משרד ראש הממשלה ו-5 מיליון לתקציב משרד החוץ.
בכל מקרה, בשנת 2018 עשויות הוצאות הטיסה של נתניהו "להשתלם" יותר, שכן החל מהשנה אמור לעמוד לרשותו מטוס קבוע. זאת, לאחר שבשנת 2015 אישר הקבינט לרכוש מטוס קבע שישמש אך ורק לטיסות ראש הממשלה ופמלייתו. המטוס נרכש ונמצא בישראל מאז 2016, ומאז הותקנו בו מערכות שונות ונעשו בו התאמות לצרכי ראש הממשלה. רכישת המטוס תוקצבה בסך של 360 מיליון שקל ואחזקתו השנתית נאמדת בכ-30 מיליון שקל.
כאמור, בשנת 2017 המריא נתניהו למספר שיא של יעדים. הוא שהה כ-59 יום מחוץ למדינה, ובין השאר ביקר בסינגפור, באוסטרליה, בסין, בארגנטינה, בקולומביה, במקסיקו, בהונגריה, פעמיים בצרפת, בבריסל, פעמיים בבריטניה, פעמיים בארה"ב, פעמיים ברוסיה ונסיעה מהירה לקניה (חד-יומית). בינואר 2018 צפוי ראש הממשלה לצאת לביקור מדיני בן 5 ימים בהודו; בסוף חודש ינואר הוא ישתתף בכנס הכלכלי השנתי בדאבוס; ובחודש פברואר ימריא לכנס שרי הביטחון במינכן. בתשע השנים שהוא מכהן כראש הממשלה, ביקר נתניהו פעמיים בסין בנסיעות ממושכות. נסיעתו להודו בינואר 2018 תהיה הראשונה שם.
קשה לערוך השוואה בין נסיעות ראש הממשלה לבין נסיעות נשיא המדינה, שכן הנשיא אינו חוכר מטוס שלם כיוון שמטרות נסיעותיו הן לרוב ייצוגיות וטקסיות ולא בעלות אופי משימתי עם שליחות מדינית או כלכלית. שנית, מספר אנשי הצוות שיוצאים עם הנשיא ריבלין קטן בהרבה מהצוות המלווה את ראש הממשלה. כך שעיקר ההוצאה הכספית למשלם המסים הישראלי על נסיעות הנשיא כרוכה באבטחתו מחוץ למדינה.
בשנת 2015 הסתכמו הוצאות האבטחה של ריבלין בחו"ל ב-1.4 מיליון שקל. הנסיעה לסינגפור בחודש מארס באותה השנה כדי להשתתף בהלווית הנשיא הסינגפורי, עלתה 241 אלף שקל והאבטחה 178 אלף שקל. במאי 2015 נסע ריבלין לגרמניה בעלות של 210 אלף שקל; הביקור בוותיקן בספטמבר באותה השנה עלה 69 אלף שקל; והביקור בצ"כיה חודש לאחר מכן עלה 97 אלף שקל. הנסיעה של נשיא המדינה לארצות הברית בדצמבר 2015, כולל ביקור בוושינגטון, הייתה יקרה יותר ועלתה 481 אלף שקל.