גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך תיראה התוכנית להוספת סטודנטים במקצועות ההייטק

יותר כיתות, תארים דו-חוגיים ושילוב נשים: המועצה להשכלה גבוהה, שרוצה להגדיל את מספר בוגרי המקצועות הטכנולוגיים ב-40% בארבע שנים, יודעת שהצמיחה הנוכחית לא מספקת

עבודה בהייטק / צילום: שאטרסטוק
עבודה בהייטק / צילום: שאטרסטוק

בחודש הבא תפרסם הוועדה לתקצוב ותכנון (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, את תוכניתה להגדלת שיעור בוגרי המקצועות הטכנולוגיים ב-40% בארבע השנים הקרובות. ות"ת מנהלת 700 מתוך 900 מיליון השקלים שהקצתה הממשלה בינואר 2017 לתוכנית הלאומית להכשרת כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק, ויו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, הציגה בפני "גלובס" את העקרונות המרכזיים בתוכנית.

"אנחנו הולכים להמשיך בתמריצים שעובדים, לא מתווכחים עם הצלחה", אומרת זילברשץ. "התוכניות בנושא נמצאות על השולחן מ-2012, והדבר הראשון שנעשה הוא הגדלת המכסות, כלומר סבסוד יותר סטודנטים (החלטה מ-2012 על הגדלה של 22% בתקציבים, נ"י). זה הביא לגידול של 40% במספר הסטודנטים בהנדסת מחשבים ואלקטרוניקה ובמדעי המחשב במכללות בתוך שלוש-ארבע שנים. באוניברסיטאות זה הביא לגידול של 14% בלבד".

על פי נתוני ות"ת, מספר הסטודנטים הלומדים מקצועות רלוונטיים להייטק גדל בין 2013 ל-2017 מ-24.6 אלף ל-29.8 אלף. עם זאת, הצמיחה המתונה יחסית במספר הלומדים באוניברסיטאות הובילה להקמת ועדה שביררה מהם החסמים הגורמים לכך. "התברר שהחסמים הם קודם כל מקום פיזי, כיתות, מעבדות", אומרת זילברשץ. "בנוסף עלה הקושי בקליטת סגל, יש תחרות מאוד קשה עם התעשייה, בייחוד על דוקטורים למדעי המחשב, כולל מחו"ל. דבר שלישי חשוב מאוד היה שהודענו למוסדות שלא נגדיל רק את מכסות הסטודנטים, אלא שהתקצוב לכל סטודנט יגדל".

על רקע המסקנות הקצתה ות"ת בשנה החולפת 110 מיליון שקל למוסדות האקדמיים, מהם 75 מיליון לשדרוג תשתיות פיזיות ו-35 מיליון שקל לקליטת סגל הוראה. בנוסף הוגדל הסבסוד לכל סטודנט במקצועות ההייטק מ-38 אלף שקל ל-45 אלף שקל, על חשבון תלמידי משפטים ומינהל עסקים.

- יש מספיק מועמדים איכותיים ללימודי מדעי המחשב והנדסה בתחומים הרלוונטיים?

זילברשץ: "בהחלט. מה שקרה בדרך כלל הוא שנרשמו סטודנטים מעולים שלא היה להם מקום. על כל אחד שנרשם והתקבל היה עוד אחד שעמד בתנאי הקבלה ולא התקבל".

- הם מן הסתם הלכו למכללות.

"ממש לא כולם, אבל הרבה הלכו למכללות, יש מכללות מיוחדות להנדסה שבהן המספר עלה והרף עלה יחד איתו. אלה שמגיעים ללמוד במכללות הם ברמה מאוד גבוהה".

במבט קדימה, אומרת זילברשץ, "אחד הדברים המאוד משמעותיים שנעשה זה ליצור את האפשרויות לשלב את הלימודים במקצועות נוספים. אנחנו חושבים שאם מאפשרים לאוניברסיטאות ללמד באופן דו-חוגי, נניח ספרות דו-חוגי עם מדעי המחשב, זה יהיה תמריץ מאוד גדול להרבה נשים, שלא ממהרות להגיע להייטק והולכות ללמוד מקצועות אחרים, להגיד 'רגע, אני יכולה ללמוד גם מה שאני אוהבת וגם את מקצוע ההייטק'.

"בכלל, אנחנו מסתכלים על מקצועות ההייטק בראיה הוליסטית רחבה, כי בסוף הכל מתקשר להייטק, היום גם עיצוב מתקשר להייטק, גם האמנות מאוד מושפעת מהטכנולוגיה, הרפואה, הביולוגיה שמושפעת מנושא הדאטה, פיזיקה וכל דבר אחר. במובן הזה ההסתכלות היא לא רק על הסטודנט הקלאסי שבא ללמוד מדעי המחשב מורחב, אלא גם לסטודנטים אחרים שילמדו את התואר לצד תארים אחרים ואז האפשרויות תלכנה ותגדלנה.

"מעבר לזה, אם האוניברסיטאות זקוקות לכיתות צריך שיהיו להן, כך גם כסף לקליטות מרצים, כסף שידאג שלסטודנט תהיה רווחה, שהוא לא ייבהל, שלא ינשור מהלימודים. הם יקבלו מספיק כספים כדי שהם יוכלו לוודא גם את ההגעה של סטודנטים אליהם, גם את ההרחבה של מספר הסטודנטים בדיסיפלינות השונות, וגם את הווידוא שהסטודנט לא ינשור ויקבל את מלוא העזרה לסיים את הלימודים.

"אחד הדגשים החשובים שיהיו בתוכנית הוא תשומת לב לעניין הנשים. יש הטיה לא טובה שגורמת לכך שפחות נשים נקלטות בתעשיית ההייטק, ואנחנו מאמינים שיש מספיק נשים אינטליגנטיות יכולות להגיע למשרות האלה, אז צריך לעבוד כדי לוודא שאין הטיה נגדן. זה ערך מוסף גם לתעשייה עצמה וגם לשוויון המגדרי שאנחנו כל כך שואפים אליו".

שילוב חרדים וערבים

בצמוד לדו"ח החדשנות ל-2017 שפירסמה רשות החדשנות בתחילת אוקטובר האחרון, היא הכריזה על יעד שאפתני: הגדלת מספר העובדים בענף ב-220 אלף איש בתוך עשור, כלומר כ-8% בשנה. נתוני העשור האחרון מלמדים כמה מאתגרת תהיה העמידה ביעד. מספר המועסקים בהייטק גדל מאז 2007 בכ-30 אלף איש בלבד לכ-270 אלף איש, ושיעורם מכלל המועסקים במשק נותר כ-8%. מדידה במגזר העסקי בלבד מלמדת על נסיגה מסוימת נכון ל-2015, אז היה שיעור אנשי ההייטק 12.1% מכלל המועסקים, לעומת כ-13% ב-2006.

תוכנית רשות החדשנות היא הרחבה לתוכנית הלאומית להכשרת כוח אדם להייטק. על פי היעד של רשות החדשנות, מרבית המשרות החדשות ייפתחו באמצעות עידוד חברות צמיחה, פתיחת מרכזי מו"פ ישראליים נוספים של חברות בינלאומיות, וקידום ופיתוח חדשנות. 5,000 משרות חדשות אמורות להיות מאוישות מדי שנה בעובדים שהוכשרו מתוקף התוכנית הלאומית: יותר בוגרי אקדמיה, בוגרי "סיירות תכנות" (BootCamps), זכאי חוק השבות ועובדים זרים, שילוב יותר נשים, חרדים וערבים. 4,000 עובדי מעטפת אמורים להתווסף מדי שנה בזכות הגדלת מספר המהנדסים והמתכנתים.

תוכנית סיירות התכנות תושק השנה בהובלת הזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות. מדובר בטרנד עולמי, ו-70% מבוגרי הקורסים הללו בארה"ב ב-2106 השתלבו בתעשייה. בסקר Indeed שנערך בקרב 1,000 מעסיקי הייטק בארה"ב ב-2017 אמרו 84% מהם כי בוגרי הקורסים טובים באותה מידה ולעתים יותר מבוגרי מדעי המחשב באוניברסיטה.

המודל הישראלי כולל מסלול מענקים תחרותי, שיתגמל גופי הכשרה שבוגריהם השתלבו בתפקידי פיתוח בשכר גבוה, עם דגש על שילוב אוכלוסיות מגוונות. מודל התמרוץ הבסיסי יחשב את הפער בין המשכורת של הבוגר ששולב 15 חודשים לאחר סיום ההכשרה לבין 14 אלף שקל, ויכפיל אותו ב-8. התמריץ להשמת נשים יהיה מכפלה של פי 10 ושל חרדים וערבים פי 12.

התמריצים מיועדים לעודד גופים קיימים וגופים חדשים מישראל ומחו"ל להשתלב בתוכנית. מסגרות ההכשרה הן שינהלו את תהליכי הקבלה, אך יחויבו שלפחות חצי מהמתקבלים יהיו בעלי תואר אקדמי במדעים אך לא יותר מ-25% מהם בוגרי מדעי המחשב או הנדסה. היעד הוא להכשיר 250 איש כבר השנה, בתקציב של 10 מיליון שקל, ו-450 איש חדשים כבר בשנה השלישית לתוכנית, כלומר 2020.

כך רוצה רשות החדשנות

רענון לעובדי הייטק ותיקים

התוכנית להכשרת כוח אדם היא רב שלבית. בטווח הקצר מדובר על קורסי התכנות המרוכזים, רענון לעובדי הייטק ותיקים, הבאת עובדים מחו"ל, והשמת ערבים ונשים שלמדו מקצועות טכנולוגיים אך לא משולבים בתעשייה.

הטווח הבינוני הוא התוכניות של ות"ת לאקדמיה; קידום תוכניות כמו המכינה האקדמית "אופקים להייטק", לשילוב צעירים מאוכלוסיות חלשות כלכלית להצליח באקדמיה; הרחבת תוכניות כמו נע"מ (נוער ערבי מצטיין), המלוות בני נוער עד לסיום הלימודים בטכניון, כולל מימון; ותוכנית חלמי"ש, למיון, תמיכה ושילוב חרדים בלימודים טכנולוגיים ובתעשייה.

כיוון פעולה נוסף הוא איתור וחשיפת חיילים לתחומי ההייטק. צוות שהוקם בשנה שעברה - בהובלת ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון, והממונה על התעסוקה במשרד לשירותים חברתיים מיכל צוק - יצר מהלך משותף עם צה"ל, שלצד הניסיון לאתר חיילים שמתאימים ללימודי טכנולוגיה ואינם משרתים בתחום בצבא, פועל להשתמש בידע שנצבר בצבא על הכשרות איכותיות.

תוכניות הטווח הארוך מופנות בעיקר לילדים ונוער: הגדלת מספר בוגרי בגרות ריאלית; גיוס כוח הוראה טכנולוגי מיומן; שימוש בפלטפורמות טכנולוגיות להיכרות עם מסלולי קריירה טכנולוגיים וללימוד תכנות; ועידוד והרחבת תוכניות כמו "מדען בגן", "מדעניות העתיד" והתוכניות של עמותת Ytek לילדי גן חובה עד כיתה י' בתחומים טכנולוגיים מגוונים.

ויש עוד מקור בלתי מנוצל: בעלי מוגבלויות, שמהווים 18% מהאזרחים בגיל העבודה, אך רק כמה מאות מהם מועסקים בהייטק, שבריר אחוז מהמועסקים. ד"ר גלית דשא, מנהלת יוזמת power in Diversity לקידום תעסוקת אוכלוסיות מגוונות בעולם הסטארט-אפים, אמרה בכנס שקיים אתמול משרד עו"ד ש. הורוביץ בנושא, כי "ישראל ממצה פחות ממאית הפוטנציאל הקיים לגיוס בעלי מוגבלויות להייטק. ראוי להתייחס לכך לפני שיוצאים לחפש עובדים מחוץ לישראל".

עוד כתבות

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שמסבירה: כך תקבלו תשואה סולידית ואטרקטיבית

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

אילוסטרציה: shutterstock

ירידות חדות באירופה; מחירי הנפט ממשיכים לטפס

בורסת פרנקפורט יורדת במעל 2% ● בורסת סיאול נפלה במעל 7% ● מחירי הנפט ממשיכים לעלות אחרי הודעת איראן על חסימת מיצרי הורמוז ● וול סטריט הגיבה יחסית במתינות למבצע הצבאי נגד איראן, מניות הטכנולוגיה התאוששו ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב קפצו, בעוד המשקיעים מעריכים כי הורדת ריבית נוספת מתרחקת לטווח הזמן הקרוב ● הביטקוין התאושש ונסחר הבוקר סביב 68 אלף דולר

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?