גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הבעיה הכי גדולה הייתה 'הדיבור' שהבורסה מתייבשת"

יו"ר רשות ני"ע היוצא: יוזמות שנקטה הרשות "עזרו לדעתי לשנות את הדיבור מ'בורסה מתייבשת' ל'מבול של הנפקות'" ■ מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב: "הבורסה איבדה 40% מלקוחותיה בשנים האחרונות"  ■ מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אמר כי "חייבים להמשיך את המאבק להקלות נוספות ברגולציה"

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו / צילום: יחצ
מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו / צילום: יחצ

רגע לפני שהוא יוצא ממשרד יו"ר רשות ני"ע הפתיע היום הפרופ' שמואל האוזר, כשטען כי הקונצנזוס שלפיו שוק המניות בת"א סבל עד לאחרונה מתקופת יובש חריפה מוגזם - אגב חלוקת שבחים לתפקוד הרשות תחת הנהגתו. "הבעיה הכי גדולה שלנו הייתה 'הדיבור' על כך שהבורסה מתייבשת. הבעיה הוקצנה גם על-ידי הבית הזה (הבורסה, ר' ש')", אמר האוזר, שהוביל את הרשות במשך כשבע שנים, תקופה שבמהלכה החליף את ראשי הבורסה. דבריו נאמרו ב"וועידת ההנפקות 2018" של איגוד החברות הציבוריות, גולדפרב זליגמן ומעלות S&P.

עוד הוסיף האוזר בהקשר זה, כי "בעולם, מספר החברות הציבוריות בבורסות מרכזיות ירד מאז שנת 2008 ב-25% בממוצע". ביחס לשוק המקומי הוא נתן לעצמו צל"ש, ואמר כי יוזמות שנקטה הרשות תחת ניהולו "עזרו לדעתי לשנות את הדיבור מ'בורסה מתייבשת' ל'מבול של הנפקות'".

לדברי האוזר, "2017 הייתה שנה יוצאת מן הכלל מבחינת כמות ההנפקות, ונרשמו במהלכה 31 הנפקות של חברות חדשות: 17 במניות, 12 באג"ח, ועוד שתי חברות דואליות". עוד הוסיף, כי "כבר היום מונחות על שולחנה של הרשות כ-20 בקשות של חברות להנפקות חדשות. ב-2018 המגמה הזו צפויה להתעצם".

עוד לדברי האוזר, "במבט לאחור על שנותיי ברשות אני חושב שעמדנו באתגר. שכללנו את השוק; הרחבנו את כמות המוצרים; פתחנו את השוק לעולם; פתרנו את ניגודי העניינים בבורסה; והקלנו על חברות מכל סוג ומכל גודל. לא חששנו לקחת על עצמנו פרשנות מרחיבה לגבי תפקידנו בשוק ההון - ועמדנו במשימה", העיד האוזר על פועלו ברשות.

מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, השתתף בכנס אף הוא, אך התייחס למציאות שחוותה הבורסה כפי שמקובל לראות אותה: "הבורסה איבדה 40% מהלקוחות שלה בשנים האחרונות. אם לפני שבע שנים רבע מיליון אזרחים בישראל היו פעילים בבורסה, המספר הזה ירד ב-40%, וזה האתגר הגדול שלנו". יחד עם זאת, בן זאב שידר אופטימיות כשאמר כי "17 החברות החדשות שהצטרפו לבורסה ב-2017 באות מסקטורים שונים ומגוונים, וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים".

עוד אמר בן זאב, כי "אם בוחנים את היחס בין מספר ההנפקות הראשוניות לשווי השוק של החברות הנסחרות בבורסה, אנחנו באחד המקומות הראשונים בעולם ב-2017". הוא הוסיף: "כשאנחנו מסתכלים קדימה אנחנו רואים פוטנציאל צמיחה משמעותי. ב-2018 יהיו יותר הנפקות ראשוניות, ובשווי שוק גבוה", והבטיח כי "יהיו לנו גם הנפקות בשווי של מעל מיליארד שקל".

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, התייחס להנפקות שעוררו את הבורסה ב-2017 מזווית ביקורתית יותר, ואמר: "גשם אחד לא מעלה את מפלס הכנרת, ושנה אחת מבורכת, עם 17 הנפקות ראשוניות, עוד לא מבשרת על סוף המשבר בבורסה". עם זאת, הוא התייחס לשנה החולפת כ"שנת מפנה", הגם ש"2018 תהיה שנת המבחן", והוסיף: "כדי שהמומנטום יימשך אנחנו צריכים לראות המשך ההקלות ברגולציה ורפורמה במס על שוק ההון".

נתונים שהציג האוזר על הבורסה בת"א ב-2017

■ 31 חברות חדשות: 17 במניות, 12 באג"ח, 2 דואליות

■ מחזור מסחר יומי עלה מ-1.27 מיליארד שקל ל-1.41 מיליארד שקל

■ לראשונה מאז 2008, מספר החברות בבורסה גדל מ-569 ל-579 ב-2017

■ ב-2018 המגמה צפויה להתעצם: כבר הוגשו כ-20 בקשות של חברות חדשות

■ מספר ההנפקות החדשות צפוי להיות גדול ב-2018 מזה שב-2017

האוזר על הביטקוין: "לוקח את הסיכון שיטענו שדעתי אינה רלוונטית משום שאני לא צעיר"

בהמשך לנאומים נוספים שנשא בתקופה האחרונה, הקדיש האוזר חלק ניכר מנאומו היום גם לסיכונים הטמונים בהשקעה במטבעות הדיגיטליים, ובמיוחד לביטקוין. "אני לוקח פה את הסיכון שיטענו שדעתי אינה רלוונטית משום שאני לא שייך לדור של הצעירים", אמר היום בכנס, כשביקר בחריפות את ההתלהבות ממטבעות אלה. "לדעתי, הסיכון הכי גדול היום הוא השקעה במטבעות דיגיטליים. אבל אולי זה גם הפוטנציאל הכי גדול.

"ככלכלן, מתעוררות אצלי שאלות רבות לגבי הערך הכלכלי של המטבעות האלה, או של ההנפקות האלה. גם אם אני מקבל את הטענה שזה נובע מ-networking, אינני מוצא הצדקה למחירי הבועה. האם networking שמבוסס על נוסחאות מתמטיות מצדיק מחיר כזה? אני כלל לא בטוח", אמר.

הוא הוסיף למתוח ביקורת ואמר: "תומכי המטבעות הדיגיטליים אומרים לי 'מה יש להבין, זה פשוט מאוד. יש לזה ביקוש'. נו באמת, זו תשובה רצינית? אני מזכיר לכם שגם במשבר הטוליפים במאה ה-17 בהולנד טענו את הטענה הזו. גם ב-1929 במשבר הגדול בארה"ב טענו את זה. והדיבור הזה היה גם אצלנו בראשית שנות ה-80, ובראשית שנות ה-90. "השאלה הנכונה היא על מה מסתמך הביקוש הזה? האם יש מודל כלכלי חוץ מה-networking? לי זה נראה מחיר של בועה. ובהקשר לכך אזכיר שלפני כמה ימים פרסמו אנליסטים של מורגן סטנלי שלדעתם המחיר של הביטקוין עשוי להיות אפס".

עם זאת, הוא גם התייחס לפוטנציאל במטבעות אלה, ואמר "אולי באמת אני מפספס משהו", וציין לגבי החברות שמנפיקות מטבעות דיגיטליים, כי"צריך לחשוב היטב איך לעכל אותן, ואסור להזניח אותן. התחום הזה כמו שאנחנו רואים לוהט. כרגולטורים, אסור לנו להירתע מהחום".

הוא התייחס לתחילת החשיבה הרגולטורית של הרשות בעניין, וגילה כי "איננו מציעים לנעול את הדלת. אולם ההגנה על המשקיעים מחייבת אותנו, בינתיים, לנקוט מספר צעדים כדי לצנן חברות כאלה, שנכון להיום - המסגרת הקיימת אינה בהכרח מתאימה להן, מבלי שאנחנו נתנגד לבשורה הטכנולוגית שהן נושאות עימן".

לאחרונה יצר האוזר סערה כשאמר, כי "לא נאפשר לחברות שערכן מבוסס על ערך הביטקוין, כמו משאבי טבע, להיכלל באחד המדדים של הבורסה בתל אביב. נשקול גם שלא לאפשר לתחפושות של ביטקוין ודומיו להיכנס בדלת האחורית למסחר בבורסה, עד שנמצא מסגרת רגולטורית מתאימה למוצרים פיננסים כאלה".

רשות ני"ע הקימה ועדה שדנה בסוגיות בעניין: האם להתייחס למטבעות הדיגיטליים כניירות ערך; כנכסים הדומים לניירות ערך (צורת המסחר תיקבע בהתאם לסיווג, כך שגם אם ייקבע שהמטבע הדיגיטלי אינו נייר ערך, ניתן יהיה לסחור בחוזים עתידיים, ואולי באופציות שהמטבע הדיגיטלי הוא נכס הבסיס שלהן); או כ"משהו שונה לחלוטין". הוועדה "אמורה להגיש את המלצות הביניים שלה בימים הקרובים". עד למועד שבו ההמלצות הללו יהפכו למחייבות, כבר לא תחת ידיו של האוזר, עדיים מרחפת עננה המכבידה על מניות החברות העוסקות בהשקעה בביטקוין.

עוד כתבות

אולם המבואה של בורסת לונדון / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

בורסות אירופה ננעלו בירידות מתונות; אריקסון זינקה ב-17.5%

החברה השוודית פרסמה דוחות שעקפו את תחזיות האנליסטים ● המסחר באסיה נסגר בירידות

איתי בן זאב / צילום : יעל ארנון

מי את מניקיי - הקרן שתהפוך לבעלת המניות הגדולה בבורסה

הקרן, שתרכוש כ-20% ממניות הבורסה לפי שווי של כ-550 מיליון שקל, הוקמה ב-2008 ובין משקיעיה המיליארדר האוסטרלי פרנק לואי וגולדמן זאקס

סופטבנק / צילום: רויטרס

סופטבנק מתכננת לשלוט בעולם - ומערערת את תעשיית ההייטק

התאגיד היפני סופטבנק מציג חזון נדיר איך ישלוט בתעשיית ההייטק בעוד 30 שנה ואפילו 300 שנה ● הדרך לשם עוברת בהשקעות של מאות מיליארדי דולרים - שעלולים לשנות את התעשייה כולה ולגרום לה נזק ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

האחים נוימן / צילום: ענבל מרמרי

לקראת הדיון בפירוק: סיידוף והאחים נוימן הגישו הצעה לאינטרנט זהב

בבנקים לא מתלהבים מההצעות, המתבססות על שווי השוק הנמוך של אינטרנט זהב, ונוטים להעדיף הליכה במסלול של פירוק לקבוצת יורוקום ● הדיון בבקשת הפירוק ייערך ביום ראשון

 

 

עמרי זרחוביץ' / איור: גיל ג'יבלי

לא "חמוצים", חושבים על העתיד

תכנון ארוך טווח לא חייב להיות בהכרח ל-30 שנה. העיקר שיהיה ניסיון להיערך לאתגרים עתידיים ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

קשיש / צילום: שלומי יוסף

משבר ידוע מראש: למה המדינה מזניחה את ביטוח לאומי?

קופת הביטוח הלאומי צפויה להתרוקן תוך 20-30 שנה, אך המלצות ועדה לשיפור המצב שוכבות כבר שש שנים במגירה ● "אנשים לא מפנימים את הבעיה בגלל המצב הכלכלי הטוב בשנים האחרונות" ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

הסבת מטוסים לתצורת מטוסי מטען בהאנגרים של חטיבת בדק בתע"א / צילום: תע"א

תע"א תוסיף 3 סטראט-אפים חדשים למעבדת החדשנות

בשבוע הבא יפתח ההליך התחרותי, שבסופו יצטרפו שלושה הסטארט-אפים הזוכים לשלוש החברות שכבר פועלות בחסות המעבדה של תע"א ●התעשייה האווירית מנסה לייעל את פעילותה בתחום הובלת המטענים האוויריים ומחפשת טכנולוגיות ביג דאטה חדשות 

סרטון בנט ואילת

"האליטות זזות, והערסים הגיעו"

"מאחורי מה שנראה כמו חשיבה אסטרטגית עמוקה, לפעמים יש רק 'שכונה', לחם ושעשועים", מגלה צוריאל שרון, מנהל הקמפיינים הוויראליים ברשת

בני לנדא / צילום: איל יצהר

כשאתה מעז לזרוק מפות מהחלון, אתה יכול להמציא את ווייז

בני לנדא, שהפך את הדפוס הדיגיטלי מחזון למציאות, נחוש להמציא מחדש את עולם הדפוס עם טכנולוגיית ננו-גרפיקה ● "אני בודק ולא נרתע מהאתגרים הכי דמיוניים וקשים - ובגלל זה אנחנו גם מצליחים, כי חלק מהפרויקטים האלה עושים מהפכות" ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

מימי צמח / צילום: איל יצהר

"אם לא נהיה יותר קריאטיביים, לא נהיה סטארט-אפ ניישן"

ענף היזמות הישראלי הלך ונעשה עם השנים יותר רדוד, רודף-בצע ופחות מונחה אידיאלים, קובעת מימי צמח, עורכת הדין החזקה בהייטק ● מי שמתמודדת עם כרישי הענף, מסבירה בראיון ל"ליידי גלובס": "היום בסטארט-אפים מצמוץ אחד ואתה מחוץ למשחק, כבר לא רלוונטי"

מולי אדן  / צילום : ניב קנטור

"אני מאחל למדינה להפסיק את ההשתלחות המטורפת הזו"

קרוב ל-10,000 עובדים מעסיקה אינטל בישראל, אבל לעצם הגעתה לכאן אחראי אדם אחד: פרופ' דב פרוהמן ● "לא מבינים שהיום אנחנו קוטפים פירות של עצים שנטעו פה לפני 20 שנה ושאסור לנוח, כי אז הילדים שלנו יקראו את זה כספר היסטוריה", אומר מולי אדן, לשעבר מבכיריה ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

ליאו ליידרמן / איור: גיל ג'יבלי

הגורמים שמניעים תכנון לטווח ארוך

הגיע הזמן להקדיש זמן ניכר לדיון ציבורי: איך יוצרים הסכמה רחבה, כולל בקרב הציבור ומקבלי ההחלטות, בצורך בתכנון ובהצבת יעדים לטווח הארוך ● דעה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

אלה אלקלעי / איור: גיל ג'יבלי

להשקיע בחברות שנותנות מענה לצורכי החברה הישראלית

בשביל לדעת איך הולכים, צריך לדעת לאן רוצים להגיע ● דעה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

ג'ף בזוס   / צילום: רויטרס

אמזון מקלה על הרכישות הבינלאומיות, גם מישראל

השירות החדש יאפשר ללקוחות לשלם במטבע המקור שלהם והן יאפשר להם לעיין בקטלוג ולצפות רק במוצרים שניתנים למשלוח למדינה שלהם ● ישראל כלולה בשירות

“ארץ פראית מאוד” / צילום: באדיבות נטפליקס

הסדרה על אושו מגדירה מחדש את המילים "מעבר לכל דמיון"

סדרת הדוקו "ארץ פראית מאוד" בנטפליקס על אושו ומאמיניו, מתארת את המציאות המשוגעת כמו ביצירה ספרותית ● ביקורת

דן אריאלי / צילום: Gettyimages ישראל

"מנהיגים מעדיפים סטטוס קוו - מעשים חושפים אותם לביקורת"

בשנים האחרונות, פרופ' דן אריאלי חורג לעתים מעיסוקו מכלכלה התנהגותית לשאלות פוליטיות רחבות יותר ● בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על הסיבות לקיפאון המדיני של העשור האחרון ועל מה שהמנהיגים והאזרחים יכולים לעשות כדי להפשירו ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

יוסי היימן / איור: גיל ג'יבלי

להפוך את הגיל השלישי מנטל לנכס

ישראל מזדקנת וזה אכן מאתגר. אך בכל אתגר יש גם הזדמנות, אם רק נדע לנצל אותה ● דעה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

מיכל עבאדי בויאנג'ו - החשבת הכללית במשרד האוצר / צילום: לע"מ

יו"ר פסגות: "צריך להקים גוף עצמאי לתכנון עתידה של ישראל"

מיכל עבאדי בויאנג'ו, החשבת הכללית בעבר ויו"ר פסגות בהווה, על התכנון ארוך הטווח עבור עסקים | ישראל 2048, פרויקט מיוחד

הנסיגה הישראלית מלבנון / צילום: רויטרס

איפה הם המנהיגים ההם? תזכורת ל-10 החלטות אמיצות

גם אם רוב הזמן אנו חיים בתחושה שאי אפשר להזיז כלום במדינה הזאת, לפעמים דברים קורים ● הנה כמה מאותם רגעים נדירים ב-30 השנים האחרונות שבהם הפוליטיקאים, המדינה והציבור הצליחו לשנות את המציאות הישראלית ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

המסכים האדומים בוול סטריט / רויטרס - Lucas Jackson

נעילה אדומה בניו יורק; פיליפ מוריס צנחה ב-15% בשל הדוחות

ירידה חדה באספקת נפט וירידה במלאים מושכים את הנפט לעליות חדות ● נתוני מאקרו: נתון תביעות דמי האבטלה החדשות קרוב לתחזית