גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרן קלארידג' משקיעה 36 מיליון דולר בחברת אלגוסק

מדובר בגיוס הראשון של חברת הסייבר מפתח תקווה שכבר מגלגלת מחזור של עשרות מיליוני דולרים ■ עודד טל, קלארידג' ישראל: "אנחנו לא מתמקדים בעסקים ששורפים כמה שהם יכולים בתקווה להימכר. זאת לא תוכנית עסקית. היינו בשוק ב-2000 וב-2008. זאת אסטרטגיה מסוכנת" 

 

 

קרן קלארידג' ישראל עודד טל ורמי הדר / צילום: איל יצהר
קרן קלארידג' ישראל עודד טל ורמי הדר / צילום: איל יצהר

חברת פתרונות האבטחה אלגוסק (Algosec), שהקימו ב-2003 יובל בר-און המכהן כמנכ"ל ופרופ' אבישי וול ה-CTO, השלימה גיוס ראשון בתולדותיה בהיקף 36 מיליון דולר. הגיוס הוא ממשקיעה בודדת, קלארידג' ישראל (Claridge IL), קרן פרייבט אקוויטי שהקימו במשותף משפחת ברונפמן הקנדית ובחברת הפנסיה מקוויבק CDPQ, המנהלת נכסים בהיקף 220 מיליארד דולר.

אלגוסק מעסיקה 350 עובדים, 205 מהם במשרדיה בפתח תקווה, קרוב ל-100 בארה"ב והשאר בסניפים אחרים ברחבי העולם. לחברה כ-1,500 לקוחות והיא מוכרת בכמה עשרות מיליוני דולרים בשנה. על לקוחות החברה נמנות 20 מ-50 החברות המובילות בדירוג פורצ'ן דוגמת בריטיש טלקום, AT&T, מיקרוסופט, ג'נרל מוטורס, בריטיש פטרוליום, בל קנדה, יונילבר וסוני.

אין לוח זמנים להנפקה

באלגוסק אין לוח זמנים להנפקה עתידית, אך הגיוס משפר את מוכנותה לאפשרות כזאת. לדברי רמי הדר, שותף בקלארידג' ישראל, "אלגוסק היא חברה קלאסית מבחינתנו. חברה שלא גייסה מעולם ורווחית כבר הרבה שנים. החברה רוצה לעבור לשלב הבא, להתפתח אולי לשווקים ציבוריים, לפתח דירקטוריון ומשילות, להכניס משקיע בסגנון של הברונפמנים ו-CDPQ כדי להיות מוכנים לאפשרות של השקעות נוספות.

"מה שהחברה עושה זה מערכת ניהול למוצרי סייבר, שמאפשרת לנהל את מגוון התוכנות והמוצרים המותקנים בחברות בצורה הרבה יותר חכמה ומועילה, שתתמוך ביעדים העסקיים. כשחושבים על זה, יש איזו התנגשות בין רצון של ארגון לעשות עסקים, לפתח אפליקציות ולהיות פתוח ללקוחות ושותפים, לבין הרצון להגן על עצמו. התקפות גורמות לך לרצות לסגור דברים, לצמצם הרשאות, והחלק העסקי נפגע.

"התוכנה של אלגוסק יודעת לקרוא, ולדבר ולמפות את מוצרי האבטחה ברשת הארגונית, ולנהל אותם בצורה חכמה. לעשות להם אופטימיזציה. לצמצם אוסף של הוראות, להבין סתירות, לפתח מפות שמראות את הקשר בין מערכות המידע והתשתיות לבין האפליקציות, ואיך אפשר לנהל את זה במהירות, כך שהארגון יכול לזוז הרבה יותר מהר. כשאתה מדבר על פיירוול שמביא ערך לארגון, זה משהו שצריך לתכנת אותו באלפי שורות הוראות ובמשך הזמנים זה משתנה, ונשכח, ודור חדש עולה על הקודם.

"דיברנו עם בנק אמריקאי שסיפר שהוא מעסיק עשרות אנשים בבלארוס רק כדי לעשות רציונליזציה לכל המערכות. גם לקוחות אחרים שאיתם דיברנו סיפרו שהתוכנה ממש חסכה להם צוותים של עשרות אנשים שישבו כל היום רק כדי להבין מי נגד מי ולעשות אינטגרציות".

ההשקעה באלגוסק היא השנייה של קרן קלארידג' בישראל, לאחר שב-2016 הובילה סבב גיוס של 20 מיליון דולר בחברת Gigaspaces. את הקרן הקים במאי 2015 עודד טל, המכהן בה כשותף מנהל, ולפני חצי שנה הצטרף אליו הדר. לקרן שתי שותפות: משפחת ברונפמן הקנדית וחברת הפנסיה הקוויבקית CDPQ, המנהלת נכסים בהיקף 220 מיליארד דולר.

טל החל את הקריירה כעו"ד בתחום קרנות ההשקעה בשנות התשעים, שבסופן נסע ללימודי MBA בקנדה, ובין 2000 ל-2008 עבד אצל משפחת ברונפמן במונטריאול במסגרת קרן קלארדיג', בה הפך למנהל ההשקעות הראשי. בהמשך היה שותף מנהל בקרן של משקיע אירופאי שרכשה את רב בריח, בין 2011 ל-2015 היה סמנכ"ל מיזוגים ורכישות בלאומי פרטנרס.

הדר מגיע מהצד האופרטיבי והטכנולוגי. הוא עתודאי בוגר הטכניון ששירת ביחידת מודיעין טכנולוגית, יזם סדרתי שחתום על שלושה אקזיטים בתחומי התקשורת. הוא  היה שותף מייסד ומנכ"ל CTP Systems, שנמכרה ל-DSP, שבמשך נמכרה לאינטל; בהמשך היה שותף להקמת Ensemble Communications, בה היה VP מכירות ושיווק; וכן כיהן כמנכ"ל Native Networks, שנרכשה על ידי אלקטל.

ב-2006 החל לכהן כמנכ"ל אלוט תקשורת (Allot), אותה הוביל לשתי הנפקות בנאסד"ק ולהגדלת המכירות מ-20 מיליון דולר בשנה ל-120 מיליון דולר בשנה. "זאת הזדמנות נהדר לעבור משחקן למאמן בסביבה נחמדה, ואני אישית גם מאוד מאמין בחברות בקידום חברות בשלב הצמיחה, שם הערך המוסף שלי".

קלארידג' ישראל מכוונת להשקיע ב-5-8 חברות בארבע השנים הקרובות, בסכומים שבין 15-40 מיליון דולר "וגם יותר מזה אם יש הזדמנות מתאימה", אומר טל. הקרן מחפשת חברות עם טכנולוגיה ייחודית; צמיחה עקבית במשך כמה רבעונים; מחזור מכירות של 15-20 מיליון דולר בשוק הגלובאלי או פוטנציאל התרחבות גלובלי; ורווחיות תפעולית או תוכנית ישימה להגעה לרווחיות.  המנדט של הקרן כולל גם חברות תעשייתיות עם היבט טכנולוגי רחב.

"יש כאן צוות מקומי עם יכולות ועוצמה כספית של גופים בין לאומיים", אומר טל. "יש משמעות גדולה לכך שלקרן יש רק שני שותפים ושאין פה עשרות משקיעים פאסיביים. המעורבות היא ברמת העזרה, עם יכולות מחקר גבוהות ועם גמישות פיננסית. הברונפמנים מושקעים פה כבר הרבה שנים ו-CDPQ רוצה להיות חלק מהאקוסיסטם פה, יש לו יכולות טכנולוגיות חזקות, גם השקעתיות וגם אנליזות, ולכן חשוב לו להיות מעורב במה שקורה בארץ".

לדברי טל, מאז הקמת הקרן התקיימו פגישות עם מאות חברות ישראליות, כולל חברות צעירות שעשויות להבשיל בעתיד להשקעה. בימים אלה בוחנים טל והדר חברות שהם סבורים שלפחות עם חלקן המהלך יכול להבשיל להשקעה.

"בגלל שאנחנו באים מעולם הפרייבט אקוויטי, אנחנו בודקים את הביזנס עצמו, את התפעול שלו. זה שונה מהאסטרטגיה של קרנות הון סיכון, שמניחות ששתיים-שלוש חברות מתוך כל עשר יכסו על ההפסדים של האחרות. בפרייבט אקוויטי אתה מכוון לזה שלא תפסיד כסף גם על חשבון התשואה. אנחנו לא מתמקדים בעסקים ששורפים כמה שהם יכולים בתקווה להימכר. זאת לא תוכנית עסקית. היינו בשוק ב-2000 וב-2008. זאת אסטרטגיה מסוכנת".

הבידול היותר משמעותי של הקרן הוא גישה ארוכת טווח. "זאת חשיבה שמכוונת לבנות עסקים גדולים", מוסיף טל. "רוב הקרנות יכולות להחזיק בין שלוש לשבע שנים בדרך כלל. לנו אין את השעון שמתקתק, אנחנו לא צריכים להראות ביצועים תוך שלוש שנים כדי לגייס את הקרן הבאה. אנחנו לא מחפשים חברות כדי למכור אותן בתוך שנה וחצי. אין לנו שום צרכים או רצונות לראות דיווידנדים, אלא אם כן בעוד הרבה שנים יהיו יתרות מזומנים ענקיות. אנחנו לא נגד כסף, אבל כל זמן שכל דולר יכול להמשיך לייצר צמיחה וערך אנחנו מעדיפים להמשיך לפתח".

הדר: "הקבוצה הגדולה של קרנות הון סיכון בישראל משקיעה בשלבים מוקדמים. יש המון קרנות כאלה. אבל יש קבוצה שניה, הרבה יותר קטנה, של קרנות צמיחה עם צוותים מקומיים. קרנות כאלה יש כאן רק שלוש-ארבע, שעובדות בשלבים שבהם החברות כבר הגיעו למכירות בהיקפים משמעותיים ועד ההנפקה. אנחנו בטווח העליון של הקרנות האלה, אני לא חושב שהשקעה של 36 מיליון דולר היא במנדט של הקרנות הישראליות".

- יש טענות שההייטק  הישראלי קצת תקוע. מספר העובדים לא גדל, הצמיחה בשנים האחרונות נמוכה יותר מהצמיחה במשק ועוד פרמטרים. איך אתם מסתכלים על זה?

הדר: "מנקודת המבט שלי, יש כמות אדירה של חברות קטנות שמקבלות מימון, אבל לא מספיק מימון. לדעתי הקרנות בכל השלבים צריכות לעשות פחות השקעות ולרכז יותר כסף בפחות חברות. דיברנו על יכולת ההמצאה הישראלית והגאונים שיש פה, זה הכל נכון, אבל עם כל הכבוד, בתור אחד שהיה שם בשוחות, גם אם אתה בא עם הטכנולוגיה הכי מבריקה, בסוף צריך כסף וכישרון ניהולי ואנשי מכירות, כדי לקחת המצאה טובה ככל שתהיה כדי להביא אותה לשוק ולגדל חברה אמיתית.

"מה שאני רואה זה הרבה חברות ישראליות שמנסות לפרוץ לעולם בתקציבים של שליש או רבע לעומת המתחרים האמריקאים שלהם. גם אם הטכנולוגיה של המתחרים נחותה, קשה מאוד לנצח ולבנות ככה חברות לטווח ארוך. אז אני חושב שאם משהו היה יכול להשתפר בהייטק הישראלי זה הדבר, בכל סבבי הגיוס. אני אומר את זה מדם לבי בתור אחד שישב בדירקטוריונים וראה את הדברים מבפנים. סדר הגודל של ההשקעות צריך להיות פי שניים לפחות.

"תשמע את היזמים של מובילאיי על החוויה שלהם, הם פחות מדברים על הטכנולוגיה ומדברים לא מעט על המהלכים השיווקיים והעסקיים, כי היו להם מתחרים לא מעטים עם טכנולוגיות לא הרבה יותר נחותות. אבל הם עשו מהלכים שיווקיים נכונים, הם התקשרו עם חברות הרכב, עם הספקים של חברות הרכב וכל הדברים האלה לוקחים המון כסף".

- ראית חברות טובות שנופלות רק בגלל גיוסים קטנים מדי?

"ראיתי המון מקרים, בלי לציין שמות, של חברות שקשה להן נורא בשלב החדירה לשווקים ושממומנות פחות טוב מהמתחרות האמריקאיות שלהן. חלק מהן כן הצליחו, אבל זה כמעט לשחק עם יד אחת קשורה מאחורי הגב. הן משחקות על ההיבט הטכנולוגי אבל הרבה פעמים זה לא מספיק. זה כמו לעשות תחרות מרתון במדבר בין שני רצים שאחד מקבל ג'ריקן מים ואחד חצי מימיה. גם אם השני יהיה בכושר הרבה יותר טוב יהיה לו קשה מאוד לנצח".

Algosec

תחום פעילות: אופטימיזציה להגנת סייבר

מייסדים: יובל בר און (מנכ"ל) ואבישי וול (CTO)

שנת הקמה: 2003

מספר עובדים: 350, מהם 205 בפתח תקווה וכ-100 בארה"ב

גיוסי הון: 36 מיליון דולר

משקיעים: קלארידג' ישראל

Claridge IL

שנת הקמה: 2015

שותפים: רמי הדר, עודד טל

הון מנוהל: 300 מיליון דולר (הערכה)

חברות פורטפוליו: אלגוסק, Gigaspaces

עוד כתבות

אורלי לוי / צילום: שי יחזקאל

עלייתה ועלייתה של אורלי לוי-אבקסיס: מה הציבור חושב עליה ומה הוא יודע באמת

לא מתחברת, לא מסתחבקת, חשדנית, מדלגת בין תמיכה בקואליציה לתמיכה באופוזיציה ● ח"כ אורלי לוי-אבקסיס הקימה מפלגה חדשה וזוממת להתגלות כהפתעת הבחירות הבאות, אבל בעיני רבים היא חידה ● מה היא מבטיחה, בעצם, לבוחרים? האם היא תעמיד עוד מפלגת מרכז? והאם תצליח לשמר את המומנטום ולא להישחק עד דק עד ליום הבוחר? ● ניתוח "ליידי גלובס"

ג'ף בזוס   / צילום: רויטרס

אמזון מקלה על הרכישות הבינלאומיות, גם מישראל

השירות החדש יאפשר ללקוחות לשלם במטבע המקור שלהם והן יאפשר להם לעיין בקטלוג ולצפות רק במוצרים שניתנים למשלוח למדינה שלהם ● ישראל כלולה בשירות

איילת שקד / צילום: מארק ניימן, לע"מ

מתווה חנינות ה-70: שקד חתמה על ההמלצות הראשונות לנשיא

השרה איילת שקד: "אין יום מתאים מהיום, לקראת סיום יום הזכרון וכניסת יום העצמאות, מלהעביר מסר של עידוד השיקום וחיזוק למי שנלחם במלחמות ישראל ובמשך שנים סובל מהלם והסתבך בפלילים בשל צריכת סמים"

הנשיא טראמפ / צילום: רויטרס, Leah Millis

טראמפ אישר רשמית את המגעים בין ה-CIA וצפון קוריאה

מגעים חדשים: נשיא ארה"ב התבטא לפני זמן קצר בנושא פגישת ראש ה-CIA עם שליט צפון קוריאה

דן אריאלי / צילום: Gettyimages ישראל

"מנהיגים מעדיפים סטטוס קוו - מעשים חושפים אותם לביקורת"

בשנים האחרונות, פרופ' דן אריאלי חורג לעתים מעיסוקו מכלכלה התנהגותית לשאלות פוליטיות רחבות יותר ● בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על הסיבות לקיפאון המדיני של העשור האחרון ועל מה שהמנהיגים והאזרחים יכולים לעשות כדי להפשירו ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

ארנה ברי / צילום: איל יצהר

"כדי להתחיל את האקוסיסטם היה צריך כמה נועזים, פסיכים"

קטר ההייטק לא היה יוצא מן התחנה ללא סביבת הון ומשקיעים נועזים שמוכנים היו לקחת את הסיכון: מארנה ברי וקרנות ההון סיכון ועד ליוסי ורדי והאנג'לים הפרטיים ● "זה סוג של 'הפרעה גנטית' של אנשים שיש להם תשוקה להקים דברים חדשים" ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

אריזונה, חומת הגבול שבין ארה"ב למקסיקו / צילום: רויטרס - Jorge Duenes

מה הופך גבולות בין מדינות לאטרקציות תיירותיות מושכות?

הגדר שבין אריזונה למקסיקו, הגבול שבין שתי הקוריאות, הטקס היומי בגבול הודו-פקיסטן והתפר שבין מזרח גרמניה למערבה ● יש גבול, פרויקט ליום העצמאות

מירי רגב / צילום: אמיל סלמן, הארץ

ועדת הבחירות: חגיגות יום העצמאות הן לא של משרד התרבות

השופט חנן מלצר: "מכאן ולהבא אין לבצע עוד תשדירים בהשתתפות נבחרי ציבור, אלא במקרים חריגים שבחריגים"

שיעור היסטוריה / איור: אורן ג'מצ'י

שיעור מולדת: מה אתם יודעים על המנהיגים שעיצבו את המדינה?

מבן גוריון ועד נתניהו, מחיים ויצמן ועד רובי ריבלין ● בחנו את עצמכם - מה אתם יודעים על האנשים שעיצבו את דמותה של ישראל ב-70 שנותיה הראשונות?

המנכ"ל היוצא, Margo Georgiadis / צילום: סטיב מרקוס, רויטרס

ינון קרייז הישראלי מונה למנכ"ל חברת הצעצועים מאטל

קרייז יחליף בתפקיד את מרגו גאורגידיס, שהודיעה על התפטרותה מיצרנית בובת הברבי, החל מהשבוע הבא

מיכל עבאדי בויאנג'ו - החשבת הכללית במשרד האוצר / צילום: לע"מ

יו"ר פסגות: "צריך להקים גוף עצמאי לתכנון עתידה של ישראל"

מיכל עבאדי בויאנג'ו, החשבת הכללית בעבר ויו"ר פסגות בהווה, על התכנון ארוך הטווח עבור עסקים | ישראל 2048, פרויקט מיוחד

נמל אשדוד / צילום: איל יצהר

גאווה לאומית: היצוא הישראלי צמח פי 3590 מאז קום המדינה

שר הכלכלה אלי כהן: "אחרי שעברנו השנה את היעד של 100 מיליארד דולר, קבענו ליצוא הישראלי יעד חדש, של 120 מיליארד דולר בשנת 2022"

הנסיגה הישראלית מלבנון / צילום: רויטרס

איפה הם המנהיגים ההם? תזכורת ל-10 החלטות אמיצות

גם אם רוב הזמן אנו חיים בתחושה שאי אפשר להזיז כלום במדינה הזאת, לפעמים דברים קורים ● הנה כמה מאותם רגעים נדירים ב-30 השנים האחרונות שבהם הפוליטיקאים, המדינה והציבור הצליחו לשנות את המציאות הישראלית ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

"הקיבוצים צריכים לבחון כל הזמן את האלטרנטיבות שלהם בהתייחס למה שקורה בתנובה" / צילום: יח"צ

"לא נכון לומר שתנובה נמכרה בנזיד עדשים, אבל היו אפשרויות טובות יותר"

כשהוא מסתכל לאחור על מכירת תנובה לאייפקס, וממנה לברייט פוד הסינית, איציק בדר, לשעבר יו"ר חברת ההחזקות של הקיבוצים והמושבים, אומר שאין טעם לבכות על חלב שנשפך - אבל אי-אפשר לפספס את התסכול שלו מתוצאות האקזיט של פרת המזומנים תנובה כמשל ● הקיבוצים והכלכלה הישראלית, פרויקט מיוחד

גדעון תדמור / צילום: נאוויטס

הרעה בתוצאות המונפקות הטריות בשנת 2017

מבדיקת 17 החברות שהנפיקו את מניותיהן בשוק ההון המקומי אשתקד, עולים נתונים מאכזבים למדי, כשלמעלה ממחצית ההנפקות הסבו למשקיעים הפסדים כואבים תוך חודשים ספורים

הוניגמן / צילום: תמר מצפי

נדחתה בקשת נאמני הוניגמן לאשר מכירת 4 חנויות נוספות של הרשת

בהחלטה שניתנה היום, קבע בית המשפט כי הדין אינו מאפשר לכפות על קניוני עופר את המחאת זכויות השכירות בארבעת החנויות אותם ביקשו נאמני הרשת למכור לרשת קיווי חרף התנגדות קניוני עופר

ברברה בוש / צילום: שאטרסטוק

הלכה לעולמה ברברה בוש, רעייתו של הנשיא האמריקאי ה-41

ברברה בוש הייתה ידועה לא רק כאם ורעיה של נשיאים, אלא גם בזכות התבטאויותיה ופעילות ההתנדבות שלה ● היא הייתה בת 92 במותה

בני הזוג ברוניצקי / צילום: איל יצהר

"השנים הראשונות היו קשות מאוד. אני לא מתגעגעת אליהן"

סטף ורטהיימר המציא את "מודל תפן" להקמת גני תעשייה, דב לאוטמן ז"ל לא נתן למחלה להפריע לו להוביל יוזמות, ובני הזוג ברוניצקי הקימו בית ספר תעשייתי ומרכז יזמות בטכניון ● שלושה ישראלים, שלושה סיפורים על תעשייה - והרבה מעבר לזה ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

מישל סטרבצ'ינסקי / איור: גיל ג'יבלי

הדרך לעתיד עוברת דרך צמיחה ירוקה ומכלילה

העולם הפך לתחרותי, ובכל שנה "נולדים" מוקדים חדשים שמאיימים על מיצוי היתרון היחסי בהון אנושי של המשק הישראלי ● כך נעמוד באתגרים בהצלחה ● דעה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

ג'רום פאואל, יו"ר הפד החדש / צילום: רויטרס

איך הפרפרים בשוודיה משפיעים על מחירי הדירות בפלורנטין?

דוח של קרן המטבע הבינלאומית מראה ש-30%-40% מהשינויים במחירי הנדל"ן למגורים מושפעים מגורמים גלובליים ● בתקופות מיתון ההשפעה החיצונית מתכווצת