אפליקציות בריאות / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
נסו להיזכר כמה מקצועות היו קיימים רק לפני כמה עשורים ואחר נסו להרכיב רשימת מקצועות, אפילו בתוך תעשייה יחידה. זה כבר יהיה הרבה יותר קשה, וזה לא מפתיע. המודל הזה של בעלי מקצוע (רופא, מורה, אדריכל, עורך דין וכדומה), שאליהם אנחנו פונים בעת הצורך, התאים לעידן שבו הידע היה בדפוס ורק מי שלמד אותו יכול היה להתמקצע בו. הגדרת המקצועות גם הביאה עמה מעין שומר סף, שקבע איזו קבוצת אנשים שקיבלה הסמכה יכולה לעסוק בגוף ידע מסוים. בעידן הנוכחי, לעומת זאת, שבו הידע יצא מהספרים אל הענן, עולה השאלה אם יש דרך יעילה יותר, זולה יותר ונגישה יותר להעמיד לרשותנו את הידע שבעבר יכולנו לקבל רק מבעלי מקצוע, ואם יש דרך כזאת, מה ההשלכות של התהליכים האלה על עולם העבודה.
מקבל השירות במרכז
בספרם The Future of Professions ("עתיד המקצועות"), המחברים ריצ'רד ודניאל ססקינד טוענים שעם כניסתן של טכנולוגיות חכמות לתחומים שונים, לא נזדקק ולא נרצה שרופאים, מורים, רואי חשבון, ארכיטקטים, יועצים, עורכי דין וכל שאר בעלי המקצוע יעבדו כפי שעבדו במאה הקודמת. ההנחה היא שמערכות חכמות ולומדות יעמידו ידע מקצועי גם לרשות הלקוחות, ומתוך ההנחה הזאת עשוים להתפתח שני עתידים. הראשון, המוכר יותר והנוח יותר לעיכול, הוא עתיד שבו הטכנולוגיה מיעלת את צורות העבודה המסורתיות. הרופא יוכל לבדוק מטופל מרחוק ואפילו לטפל בו, האדריכל ישתמש בתוכנות חכמות, המורה יתאים את ההוראה לכל תלמיד בעזרת הטכנולוגיה. בעתיד כזה, המקצועות נשארים אבל משנים את האופן שבו בעלי המקצוע פועלים. עתיד כזה גורם לנו להרגיש שאנחנו בשליטה, שהוא הופך אותנו ליעילים יותר, מאתגר אותנו לעבוד לצד הטכנולוגיה.
העתיד השני האפשרי הוא שונה מאוד, משום שנקודת המבט שלו אינה של בעלי המקצוע אלא של מקבלי השירות. בתרחיש הזה, הטכנולוגיה תספק לאנשים פתרונות שפעם דרשו אנשי מקצוע מומחים, באופן זמין, פשוט וזול יותר.
הרעיון הוא שאם מפרקים מקצוע מסוים לחלקים, נקבל רכיבים רבים שהם רוטיניים, ובחלקים האלה הטכנולוגיה יכולה להביא לחיסכון משמעותי בעלות השירותים. בעולם שבו מכונות יכולות לעבד כמויות מידע אינסופיות, ודאי יותר מכפי שיכול לעבד מוח אנושי מבריק ככל שיהיה של בעל מקצוע, אפשר יהיה לפתח כלים שיתנו מענה לרבות מהבעיות שהביאו אותנו מלכתחילה לאיש המקצוע. יותר מזה, בעולם שבו המידע זמין לנו בקצות האצבעות, אפשר לגשת לקהילות מידע ולידע שנצבר אצל ההמונים. לכן, יש סבירות גבוהה שהמודל שבו יכולנו לפתור בעיות רק בשיחה אחד על אחד עם בעל מקצוע - ייעלם.
השינוי הזה ניכר כבר היום. בסוגיות משפטיות, לדוגמה, כלים חכמים מאפשרים לפתור בעיות ללא עורכי דין. בפלטפורמת המסחר eBay, למשל, יש כלי הנקרא eMediation שהוא מעין כלי גישור וירטואלי ללא עלות, ללא עורכי דין. מדובר במעין בית משפט לתביעות קטנות הפותר 60 מיליון (!) סכסוכים בשנה.
ואם נישאר בתחום המשפטי, LegalZoom היא חברת טכנולוגיה שהאתר שלה מפשט תהליכים משפטיים ללקוחות ולייצר מגוון מסמכים משפטיים בלי להזדקק לעורך דין. לחברה יש כיום 4 מיליון לקוחות, רובם עסקים קטנים או לקוחות פרטיים. אגב, בכניסה לאתר מישראל, מקבלים עמוד נחיתה שמציע שירותים משפטיים בארה"ב לעסקים ולמשפחות מהארץ.
בעולם הרפואה, כלי אבחון באפליקציות הפכו פופולריים כל כך, עד שה-FDA התחיל לעקוב אחריהם. לפי נתוני ה-FDA, השנה צפויים כמיליארד איש וחצי להחזיק באפליקציה רפואית אחת לפחות לשימוש בטלפון הסלולרי. באנגליה, לדוגמה, אפליקציה בשם BabylonHealth מתיימרת ליצור את המאגר הגדול ביותר של תסמינים ולאפשר בכך לרופא הווירטואלי לאבחן אותנו דרך הטלפון. לטענתם, הם עומדים כיום על 92% אבחנות נכונות.
בעולם כזה, שבו צריכת השירותים המקצועיים משתנה, השאלה איננה מה עתיד המקצועות אלא איך נייצר ונחלוק ידע ומומחיות בחברה, כי זה בעצם מה שעושים בעלי המקצוע - הם חולקים את הידע ואת המומחיות שצברו עם מי שזקוקים לו. מבחינת הצרכנים, ההבטחה כאן היא חופש להגיע למידע שהיה נעול בראשם של אנשי המקצוע. כצרכנים, זה יכול להיות מאוד מעניין, אבל כבעלי מקצוע, עולה השאלה עד מתי נוכל להתפרנס מהמקצועיות והידע שצברנו. ממה מורכבת המקצועיות החדשה אם לא מבעלות על גופי ידע?
תשובה אפשרית אחת היא שהמקצועיות טמונה בעבודה שמעבר למידע. לדוגמה רופא, עליו לא רק לאבחן אלא גם לטפל. זו תשובה לא מספקת, מאחר שגם בטיפול יש מרכיבים רוטיניים שלאו דווקא רופא צריך לבצע. לדוגמה, כבר היום אין צורך ברופא כדי לתפעל מכונת רנטגן, אבל הוא עדיין נדרש לפענוח שלו. בעתיד, כנראה טכנאי יוכל לעשות גם את זה בעזרת מחשב.
תשובה אפשרית נוספת טמונה במקום שבו המדע הופך לאמנות. מומחים רבים מדווחים שפעמים רבות הם נשענים על אינטואיציה, המתבססת על שנים של ניסיון. המומחיות הזאת היא לדוגמה היכולת לזהות, אפילו אם לא במודע, סימנים חלשים, הקשרים לא ממש ברורים. למשל, טכנאי ה"שומע" שמנוע עומד להתקלקל, או רופא שיכול "לחבר" בין כמה תסמינים שאינם קשורים לכאורה. אבל גם התשובה הזאת אינה מספקת, מאחר שמחשב, מכוח עוצמת החישוב והגישה למידע, יכול לחשב יותר משתנים ולזהות סימנים חלשים כאלה טוב מאיתנו.
מהי מקצועיות
אולי הגיע הזמן להגדיר מחדש מקצועיות, כמרחב שלם של יכולות ומיומנויות. בתערוכה שעסקה במקצועיות של נשים, הייתה התמודדות מעניינת עם השאלה הזאת. החוקרת ד"ר תמי חלמיש אייזנמן חברה למרים אדלר שעוסקת באמנות, ויחד הן יצאו למסע שמטרתו הייתה להבין איך נראית מקצוענות בעולם החדש ומה הם הכוחות והפעולות שעוזרים לבנות אותה. בתהליך העבודה זוהו 13 "מרכיבי מקצוענות". אצל כל אישה יש יותר ממרכיב אחד, חלקם ייחודיים לה ואחרים חוזרים אצל אחרות, לדוגמה תרגול והתמדה, הצמחת ידע אצל האחר, ערכים המשמשים מצפן לעשייה, איגום משאבים ממקורות וניסיונות קודמים; שימת לב לפרטים, היכולת להגיד "כן" להזדמנויות, רישות ועוד.
זה רעיון מאוד מעניין, בעולם שבו מקצועות משתנים, נעלמים או נוצרים, להגדיר מחדש מקצועיות ללא צורך במקצוע. להגדיר את המקצועיות מתוך האופן שבו אנחנו פועלים כדי לפתח את היכולות שלנו, להמשיך וללמוד וגם להפיץ, לשתף, להעשיר את העולם בכל הנובע מהן. בעולם שבו השירותים של בעלי מקצוע יכולים לעמוד לרשותנו באמצעים אחרים, אנחנו חייבים להגדיר לעצמנו מחדש את הערך שנביא בעשייה שלנו.
■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "עולם העבודה העתידי", www.niritcohen.com