גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החברות הגדולות במשק יעניקו ציון לרשות המסים

כחלק מהמאבק של ה-OECD בתכנוני מס בינלאומיים, שיגר הארגון שאלון ליותר מ-100 חברות שבמסגרתו יבקש מחברות לחוות דעתם על תפקוד הרשות בנוגע ליישום "הסכמים הדדיים" בין מדינות

עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר
עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר

לנישומים בארץ אין הרבה הזדמנויות "לדרג" את רשות המסים, ולחלק לה ציונים. סביר להניח שהם גם לא יעשו זאת בגלוי, כי יחששו מביקור פתע או ביקורת של הרשות בתגובה. אולם החודש זכו כמה חברות במשק להזדמנות נדירה לחלק ציונים לרשות המסים, במסגרת בחינה שעורך ה-OECD לרשויות המס החברות בו, על האופן שהן מיישמות חלק מהוראות פרויקט ה-BEPS של ארגון ה-OECD, שמטרתו להיאבק מאבק בתכנוני מס בינלאומיים.

בחודש האחרון שיגר ה-OECD שאלון לחברות המובילות במשק שמקיימות פעילות בינלאומית ולאנשי עסקים מובילים, שבמסגרתו הוא מבקש כי יחוו את דעתם על תפקוד רשות המסים בנוגע ליישום "הסכמים הדדיים" בין מדינות לשם מניעת כפל מס.

על המוקד נמצא תהליך המכונה "הסכמה הדדית" (MAP - mutual agreement procedure), שעיקרו כללי ההגעה להסכמות הדדיות בין מדינות בנוגע למיסוי נישום שפעיל בשתיהן. זאת, על מנת למנוע ויכוחים אינסופיים ויקרים בין מדינות ופקידי שומה על גבו של הנישום.

התהליך להטמעת ה-MAP טרם הושלם, ואולם כל מדינה מיישמת חלק מההנחיות של ה-OECD כראות עיניה וכן מקיימת הליכי "הסכמה הדדית" במסגרת אמנות מס שעליהן המדינות חתומות. בתקופה האחרונה, בוחן הארגון אם המדינות שמקיימות את ההליך מקלות על הנישומים או מכשילות אותם. בין המדינות שנבדקות בסבב הזה - ישראל.

החברות ואנשי העסקים שקיבלו את השאלון החודש יצטרכו לדרג את התנהלות רשות המסים, ולהשיב, בין היתר, על השאלות הבאות: האם הרשות הייתה מספיק ברורה בהנחיות שלה, במהלך ניסיונה להגיע להסדר מול המדינה הזרה, על-מנת למנוע מהחברה לשלם כפל מס; האם רשות המסים השיגה הסכם הדדי לטובת הנישום? והאם התוצאה הועברה אל הנישום ויושמה על-ידי המדינה? ואם לא - מדוע ההסכם לא יושם?

על פניו השאלון נראה טכני, אך מדובר בפעם הראשונה מאז שישראל חברה ב-OECD, שהארגון בוחן את התנהלותה מול נישומים ומדינות זרות בנוגע למניעת כפל מס על הנישום. התנהלות זו דרמטית עבור חברות המקיימות פעילות בינלאומית במיוחד לאור ההוראות האנטי-תכנוניות שהתקבלו במסגרת פרויקט ה-BEPS ומטילות נטלים כבדים על נישומים בכל הנוגע לתכנוני מס.

בשנים האחרונות קידמו מדינות המערב, ובהן ישראל, את תוכנית ה-BEPS מטעם ארגון ה-OECD למאבק בתכנוני מס בינלאומיים. במסגרת 15 "תוכניות הפעולה" (Action Plans) שפורסמו בתוכנית ה-BEPS נגד תכנוני מס בינלאומיים, נותרה תוכנית פעולה חשובה שנשארה חשופה ולא הושלמה - "תוכנית פעולה מספר 14" - המיועדת לטפל בהליכי "הסכמה הדדית בין מדינות". הליכי הסכמה הדדית הם חלק מפרויקט רחב לשפר את התפקוד של הרשויות במקרים של סכסוכי מס בינלאומיים, ומטרתם לפתח מנגנון משלים לפתרון הסכסוך.

מדובר בתוכנית השונה במהותה מהרוח הכללית של הוראות ה-BEPS. כמעט כל תוכניות הפעולה האחרות של פרויקט ה-BEPS מכוונות כלפי מתכנני המס הבינלאומיים המסומנים כ"חשודים". אולם "תוכנית פעולה 14", כמו גם "תוכנית פעולה 5" שעניינה "פרקטיקות מס מזיקות" - חריגות, כיוון שהן מתייחסות לממשלות ולרשויות המס במדינות החברות ב-OECD - ולא מכוונות לנישום. שתי התוכניות הללו נועדו להסדיר את פעילות הרשויות, על-מנת לצמצם פגיעה בנישומים בעקבות המאבק הבינלאומי נגד תכנוני המס הלא-לגיטימיים והלבנות ההון.

באופן מעורר תהייה, דווקא שתי תוכניות הפעולה הללו לא הגיעו לקריאה הסופית, בעוד שכל תכניות הפעולה האחרות שמטרתן לשלוט בנישומים כבר מיושמות. "תוכנית פעולה מספר 5" הגיעה לאחרונה לקונצנזוס בין ממשלות בנוגע לשאלה שהייתה במחלוקת - מהם התנאים הטבעיים שמדינות צריכות להציב על-מנת להעניק הטבות מס - ועתידה להיות מיושמת בקרוב.

החשש: סיוט עבור נישומים

אולם, "תוכנית פעולה מספר 14- הסכמה הדדית" - עוד לא הגיעה לסיומה. זאת, חרף חשיבותה לנישומים. לדברי עו"ד הנרייט פוקס, שותפה במחלקת מיסוי בינלאומי במשרד פרל-כהן- צדק-לצר-ברץ, אי-יישום התוכנית הזו פוגע בנישומים. "החשיבות שלה דרמטית במיוחד כיום, תחת כל החידושים של הנורמות האנטי-תכנוניות של דוח ה-BEPS, שהתקבלו בשמחה, ושפורשו על-ידי רשויות המס בצורה חופשית ומסוכנת לטובתם האישית", אומרת עו"ד פוקס.

לדבריה, "חיוני שנישום יוכל לבצע הליך הסכמה הדדית, בכדי למנוע ויכוחים אינסופיים ויקרים בין מדינות ופקידי שומה על חשבונו. אם הליך כזה לא ייושם, ולא תהיה אפשרות לפתרון מהיר של סכסוכי המס, הדבר יהפוך את פרויקט ה-BEPS לסיוט עבור נישומים. חברות לא יוכלו לשלוט בסיכונים, ונישומים ימצאו את עצמם בהליכים משפטיים סבוכים ואינסופיים. כמו-כן הנישומים ימצאו את עצמם סופגים מיסוי כפל ואפילו משולש".

עו"ד פוקס מבהירה כי היעדר נוהל "הסכמה הדדית" עלול להוביל לתוצאות קשות עבור חברות ואנשי עסקים ישראלים הפועלים בזירה הבינלאומית. "לדוגמה - אם חברה בינלאומית מוצאת את עצמה בדיון קשה עם רשויות המס בישראל ביחס ליכולת לנכות הוצאות עסקיות בישראל, או ביחס לקביעה אם רווחים בעסקה עם 'צד קרוב' חייבים במס - דיון שכזה עלול להימשך שנים עד שיתקבלו החלטות לגביו. הדרך לבית המשפט יקרה ומביאה המון עבודה ושכר-טרחה עבור עורכי-הדין לענייני מסים, אך בסופו של יום, הדבר יפגע ביחסים של המדינה עם משקיעים זרים".

עוד הנרייט פוקס /צילום: איל יצהר

למרות ש"תוכנית פעולה 14" טרם יצאה לפועל, ה-OECD החל לבחון כיצד מתנהלות המדינות שיש להן נוהלי "הסכמה הדדית" - כאלה שאומצו וולנטרית בעקבות ה-BEPS וכאלה שמיושמות במסגרת אמנות שעליהן חתומות המדינות. בשלושה סבבים ראשונים שערך, כבר קיבץ הארגון מידע ממספר מדינות, ובהן ארה"ב, בלגיה, קנדה, הולנד, שווייץ, דנמרק, פינלנד, סינגפור, ספרד, בריטניה ועוד. כעת, בסיבוב הרביעי, מגיע תורה של ישראל, ביחד עם יפן, מלטה, מקסיקו, ניו זילנד, אוסטרליה ופורטוגל. בסך הכל מתוכננים 9 סבבי בדיקה ברחבי העולם.

במסגרת הבדיקה, הזמין "ארגון הייעוץ העסקי" (BIAC) של ה-OECD את הנישומים בישראל - מספר חברות בולטות ואנשי עסקים המנהלים עסקים בינלאומיים - להגיש את הערותיהם להתנהלות רשות המסים בנושאים שונים, ובהם ההקלות או הקושי הקיימים להגיע להליכי "הסכמה הדדית" ; מידת הבהירות והזמינות של ההנחיות להליכי "הסכמה הדדית" בישראל; וזמן היישום של הליכי "הסכמה הדדית" בישראל ביחס לכל אחת מהמדינות.

הארגון פנה ישירות לחלק מהחברות וכן באמצעות ארגון התעשיינים, ששיגר את השאלון לגורמים בולטים בתעשייה. במסגרת ההליך הובהר, כי חברות יכולות לענות על השאלון באופן אנונימי, ואכן חברות רבות בוחרות לעשות זאת.

להערכת עו"ד פוקס, התוצאות של השאלונים לא יהיו מזהירות מבחינת רשות המסים בישראל. "רשויות המס בישראל איפשרו רק במספר מקרים הליכי 'הסכמה הדדית' הקבועים באמנה בכדי לטפל בטענה של כפל מס. במקרה שכזה העניין מטופל בין רשויות המס. איכשהו, הבעיה לרוב מתחילה סביב הדיון של ניכוי מס במקור על הכנסות המועברות לחו"ל. אנו לעיתים מסוגלים לפתור את הדיונים ולהסביר את המצב לפקיד שומה מנוסה, כמובן תחת שקיפות מלאה של התהליך. עם זאת, בחלק מהמצבים אנו 'תקועים' סביב טיעונים שאינם רלוונטיים וסביב אי-הבנות של המצב הנדון, ואז אין לנישום למי לפנות".

המציאות הזאת עלולה לפגוע בחברות בישראל. מחקרים בינלאומיים מראים, כי לא משנה כמה הטבות מס המדינה מציעה, אם מערכת המס איננה שקופה, או שההתנהלות של רשויות המס איננה רציונלית או מטילה סיכונים על הנישום, משקיע זר יחשיב זאת כחיסרון במערכת השיקולים ביחס להשקעה במדינה מסוימת.

עו"ד פוקס מציינת בהקשר זה כי "בוועדה העסקית העולמית בענייני מס שנפגשת בפריז באופן קבוע, אנחנו הסברנו שוב ושוב שללא הליכי הסכמה הדדית יציבים, פרויקט ה-BEPS כולו יהפוך לסיוט עבור נישומים ולאסון לעולם העסקי. בהסתכלות היסטורית ישראל השתמשה בהליכי הסכמה הדדית רק במקרים נדירים בכדי לפתור מצב של מיסוי כפל, במסגרת אמנות המס. הליכי הסכמה הדדית אינם מהווים כלי 'מקובל' ומנוסה דיו".

אולם, לדבריה, "הליכי הסכמה הדדית" יהיו חייבים להפוך לחלק מהחשיבה והפעולה הטבעיים של רשות המסים. "פקידי השומה ימצאו עוד, ובתדירות גבוהה יותר, שהם 'אינם לבד בחדר' עם עורכי- הדין והנישומים. רשויות המס של מדינות נוספות יצטרפו לדיונים, ואנו כבר לא נוכל לשמור את כל הקלפים לעצמנו. ישנה מגמת התפתחות וביקוש גבוהה יותר להגיע לפתרון שיאפשר לפתור מצבים של סכסוכים בינלאומיים. גם נראותה של רשות המסים במישור הבינלאומי ישתפר, וישראל תרוויח מתדמית כמדינה ידידותית יותר בעבור אלה המבקשים להשקיע בה".

גם לדברי יונתן לוביק, כלכלן בחברת Economics Partners, המעורב במספר הליכי הסכמה הדדית של רשויות המס הישראליות עם רשויות מס זרות, יש בעיה ביישום הליכים אלה בארץ. "נישומים יעדיפו לא להגיע לבית משפט, וכעת הם יודעים כי לעיתים הדרך ההגיונית היחידה לסטות מהגעה לבימ"ש היא באמצעות הליכי הסכמה הדדית. אולם, בעוד שרשויות המס הזרות לעיתים רבות מתייחסות לסכסוכים אודות כפל מס לפי 'בית הלל', רשות המס בישראל מבקשת לנהוג לפי 'בית שמאי'. מניסיוני, בית הלל היא הגישה המקובלת בעולם".

הליכי הסכמה הדדית

המילים "הסכמה הדדית" בין רשויות המס של מדינות שונות נשמעות נפלא, אבל מה עומד בדיוק מאחוריהן? רו"ח ומשפטן יריב אבירם, לשעבר מנהל תחום חילופי המידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים וכיום מנהל מחלקת המיסוי הבינלאומי במשרד עוה"ד ברכה ושות', מסביר. "הכול מתחיל, נכון להיום, באמנות למניעת כפל מס. אחת המטרות שלשמן מתקשרות מדינות באמנות מס היא מניעת כפל מס.

"באמנות המס שישראל צד להן, נכלל סעיף הקובע 'נוהל הסכמה הדדית'. סעיף זה קובע הליך ייחודי ובלעדי שמטרתו מניעת חיוב במס שאינו תואם את הוראות האמנה. כמו-כן, נועד הליך זה לאפשר למדינות המתקשרות ליישב בהסכמה הדדית קושי או ספק בדבר פירושה או תחולתה של האמנה, וכן במקרים שאין לגביהם הוראות באמנה.

"בכל אמנה מפורטים סוגי המחלוקות והנושאים שניתן, או שקיימת חובה, לפתור או לקבוע בהסכמה הדדית. לעיתים ישנן הוראות הקובעות, כי החלטה או קביעה מסוימת יכולות להתקבל רק בהסכמה הדדית של הרשויות או לאחר היוועצות ביניהן. "כל ההוראות הללו נועדו ליצור ערוץ הידברות בין המדינות המתקשרות בכל סוגיה הקשורה באמנה, והן משקפות את רצון המדינות המתקשרות ליישב מחלוקות תוך שיתוף פעולה ובדרך של הסכמה", אומר רו"ח אבירם.

לדבריו, ניתן לחלק את נוהל ההסכמה ההדדית לכמה סוגים. "הסוג הראשון והנפוץ ביותר הוא הליך הסכמה הדדית לגבי מקרה פרטני, שבו מועלית הטענה כי פעולה של אחת המדינות, או של שתיהן, גורמות או עלולה לגרום לחיוב נישום במס בניגוד להוראות האמנה; הסוג השני הוא הליך שמטרתו להגיע להסכמה בדבר פרשנות הוראות האמנה, בדבר יישומה או תחולתה באופן כללי וללא קשר למקרה פרטני; הסוג השלישי הוא הליך התייעצות לגבי מקרים שלא הוסדרו במפורש באמנה, במטרה למנוע כפל מס".

עוד יריב אבירם /צילום: איל יצהר

על-פי המידע שהגיע ל"גלובס", כמחצית מעשרות הבקשות ל"הסכמה הדדית" שהגישו נישומים לרשות המסים עסקו בנושא "מחירי העברה" בין צדדים קשורים - מצבים שבהם מתעוררת שאלה של ייחוס הכנסות בין שתי המדינות - כאשר הרשות התבקשה לקבוע אם המחיר שהוסכם בין הצדדים מקובל על המדינות, משקף את מחיר השוק ואם הייתה הסתה של הרווח בין המדינה.

גם שאלות של שינוי מודל עסקי ושינוי מבנה עסקי נכנסות למסגרת זו (אופן ביצוע עסקאות הרכישה של חברות טכנולוגיה ישראליות בידי חברות בינלאומיות: בשלב ראשון - רכישת המניות של הסטארט-אפ הישראלי, לעיתים במאות מיליוני דולרים; ובהמשך - לכאורה ללא קשר לעסקה הראשית - מעבירות החברות הרוכשות את הקניין הרוחני, ה-IP של החברה הישראלית, לחברות הקשורות אליהן במחיר נמוך משמעותית, לעתים במיליונים ספורים בלבד או עשרות מיליונים).

גם נושאים כפל תושבות - הכרעה בעניין "תושבות" במצב שבו נוצר כפל מס עקב קביעת תושבות בשתי המדינות המתקשרות, הגיעה למסלול "ההסכמה ההדדית"; שאלות של סיווג הכנסה בין שתי המדינות (האחת סיווגה כריבית, והשנייה כרווח עסקי); קיום מוסד קבע במדינה מתקשרת, וייחוס הכנסות והוצאות ועוד.

הרשות: "אנו פועלים בצורה יעילה ביותר"

מרשות המסים נמסר בתגובה: "הרשות פועלת ב'הליכי הסכמה הדדית' בצורה יעילה ביותר. בשנים האחרונות ניהלה הרשות עשרות הליכי הסכמה הדדית וסיימה את רובם המכריע, כאשר לסוף שנת 2017 נותרו לטיפול 12 בקשות בלבד.

"היוזמה לקיומו של נוהל הסכמה הדדית נתונה לנישום בלבד. בחלק מהמקרים הנישומים מעדיפים למצות את הדין הפנימי, ולכן לא מתקיים הליך הסכמה הדדית בעניינם. רשות המסים מחויבת לנהל הליכים אלה במקצועיות והוגנות, תוך חלוקת מס צודקת בין המדינות הנוגעות בדבר".

הליכי הסכמה הדדית

- הסוג הראשון והנפוץ ביותר: הליך הסכמה הדדית לגבי מקרה פרטני, שבו מועלית הטענה כי פעולה של אחת המדינות, או של שתיהן, גורמות או עלולה לגרום לחיוב נישום במס בניגוד להוראות האמנה

- הסוג השני: הליך שמטרתו להגיע להסכמה בדבר פרשנות הוראות האמנה, בדבר יישומה או תחולתה באופן כללי וללא קשר למקרה פרטני

- הסוג השלישי: הליך התייעצות לגבי מקרים שלא הוסדרו במפורש באמנה, במטרה למנוע כפל מס

השאלון

- ציינו את תאריך הגשת הבקשה לקיום הליכי "הסכמה הדדית" (MAP)

- ציינו את הסיבות/הבסיס שניתנו על ידי המדינה לאי-הנגשת "הליכי הסכמה הדדית" עבורכם

- האם לדעתכם מספקות הנחיות ה-MAP שפורסמו על-ידי המדינה הנבדקת בהירות לגבי דרך הגישה והשימוש בתהליך MAP, כולל המסמכים והמידע שהיים מחויבים להגיש בבקשת ה-MAP?

- מה-1 בינואר 2016, האם רשות המסים הישראלית השיגה הסכם באמצעות תהליך MAP בכל הנוגע לבקשת MAP שהוגשה על-ידכם בישראל או במדינה אחרת שחתומה עם ישראל על אמנת מס? אם כן, האם התוצאה הועברה לך ויושמה ע"י המדינה?

- ציין את הסיבות שסיפקה המדינה לאי יישום ה-MAP

עוד כתבות

אירנה וולדברג / שלומי יוסף

הרשעה ראשונה במתן שוחד בפרשת ישראל ביתנו

מנכ"לית התאחדות היזמים, אירנה וולדברג, הודתה במתן שוחד בתיק 242, במסגרת הסדר טיעון ■ עפ"י ההסדר, הפרקליטות תעתור לעונש של 6 חודשי מאסר בפועל, ובאי-כוחה של וולדברג יבקשו 5.5 חודשי עבודות שירות

יורם ביטון  / צילום: שלומי יוסף

האם עדותו של יורם ביטון סייעה לאחיו בהסתבכות עם אברג'יל?

יורם ביטון, סמנכ"ל ובעל מניות ב-ב. יאיר, העיד בביהמ"ש, במטרה לחלץ את אחיו, יאיר, מבעלי ב. יאיר, מהדין הפלילי ■ לטענת האח, ההתקשרות בין ב. יאיר לחברה של אברגי'ל לצורך בניית פרויקטים באילת הייתה ראויה ובמחיר הוגן

בורסות אסיה / צילום: רויטרס

ירידות שערים בסיום באירופה; עסקה גדולה לנסטלה

סנקציות נוספות יוטלו על צפון קוריאה? ■ הממשל האמריקאי עלול להיכנס להשבתה ■ נסטלה תמכור את החטיבה האמריקאית לפררו

בנק HSBC / צילום: שאטרסטוק

המלצה חמה על הדולר של בנק HSBC: הדולר לפני תיקון

היום נסחר הדולר ב-3.44 שקלים בעקבות רכישות מט"ח בהיקפים גדולים על ידי פוטאש הקנדית

שי באב"ד / צילום: תמר מצפי

האוצר מתעקש לא לעגן את ההסכמות עם הנכים מספטמבר

הערב צפויה להיערך ישיבה בה ישתתפו שרי הרווחה והאוצר וארגוני הנכים ■ האוצר: אנחנו לא יכולים להתחייב כרגע על סכום של 4.2 מיליארד שקל ■ ארגוני הנכים מתכוונים לחדש את המאבק בשבוע הבא

הכניסה למשרדי חברת טבע בפתח תקווה / צילום ארכיון: אלון רון

לקחים מקריסת טבע: לבצע חקירה - ולשנות את חוקי ההטבות

המשבר הקשה שעוברת חברת התרופות הישראלית מעלה שאלות רבות ■ ישנם שני רעיונות שאולי לא יפתרו את הסיטואציה - אך יכולים לסייע במניעת משברים דומים בעתיד ■ דעה

טים קוק והאייפון X / צילום: רויטרס

אפל תשקיע 350 מיליארד דולר בכלכלה האמריקאית ב-5 שנים

החברה הודיעה על תוכנית השקעות חדשות בייצור ופיתוח בארה"ב ב-5 השנים הקרובות ■ היקף המס שהחברה צפויה לשלם ב-5 השנים הקרובות בארה"ב עומד על 38 מיליארד דולר

אזורים זכתה במכרז לבניית 284 דירות להשכרה באור יהודה / צילום: קרדיט הדמיה: 3DESIGN

הכלכלן הראשי: המשקיעים קנו 1,500 דירות בנובמבר 2017

מהסקירה של אגף הכלכלן הראשי באוצר לרבעון השלישי של 2017 עלה כי סך רכישות המשקיעים הוסיף לרדת ברבעון השלישי של 2017 והגיע לרמה הנמוכה ביותר מאז 2003

לינדה מסלם / צילום: יחצ

שותפה בכירה סולקה בכוחנות מקסלמן וקסלמן ויצאה עם מיליונים

פירמת רואי החשבון הגדולה נחלה הפסד צורב מול רו"ח לינדה מסלם ■ בית המשפט המחוזי בת"א קבע כי המשרד ישלם 10 מיליון שקל, כיוון שהוא הפגין כלפיה "גישה כוחנית, פוגענית, נקמנית ויהירה"

לוויין של Effective Space/ צילום: באדיבות החברה

הסטארט־אפ הישראלי שמטפל בלוויינים "קשישים"

Effective Space חתמה היום על חוזה בהיקף של 100 מיליון דולר, במסגרתו יצמד לוויין ללוויין אחר שנגמר לו הדלק ויכוון אותו כך שמשך חיי הלוויינים יגדל ■ "המודל העסקי שלנו כרגע מתמקד בהארכת חיים של לוויינים"

אוהד הבר / צילום פרטי

חברת מערכות ההשקיה אירי-אלטל יוצאת להנפקה בטורונטו

בלעדי: החברה, שבבעלות המנכ"ל אוהד הבר, תמוזג לשלד בורסאי ותנסה לגייס 5-10 מיליון דולר קנדי לפי שווי של כ-15 מיליון דולר קנדי "לפני הכסף"

 קניון ארנה/הדמיה: Foster Partners: Architectural Design

קניון ארנה בהרצליה קיבל אישור להסיר את הגג

תקרת המבנה תוסר והקניון הסגור יהפוך לשישה רחובות מסחריים שיחברו את המבנה לסביבתו ■ נבחנת הקמת אולם לכנסים וחללי עבודה משותפים

צחי וייספלד. צילום: אבירם ולדמן

מנהל פעילות הסטארט־אפים הגלובלית של מיקרוסופט פורש

צחי וייספלד, מייסד תוכנית המאיצים הגלובאלית של מיקרוסופט ושותף להקמת מיקרוסופט ונצ'רס, עוזב את ניהול התחום לאחר שמונה שנים ■ וייספלד צפוי להישאר במיקרוסופט, אך לא נמסר באיזה תפקיד

שטרום דרור / צילום: תמר מצפי

"להגיע לעמלה צולבת של 0.5% רק עוד 6 שנים - זה מוגזם"

לדברי שטרום, עמלה צולבת של 0.5% כפי שמציע בנק ישראל במתווה שפרסם אתמול היא סבירה, אך יש לקדם את קצב ההפחתה ■ גם ברשות ההגבלים ובאוצר היו מעדיפים שהעמלה תרד בקצב מהיר יותר

שרה נתניהו / צלם: עמוס בן גרשום לעמ

היום השימוע: האם שרה נתניהו תועמד לדין בפרשת המעונות?

סנגוריה של אשת רה"מ צפויים להעלות בשימוע שלל טענות הגנה, ובהן טענה כי שרה נתניהו כלל לא ידעה על איסור הזמנות מסעדות ושפים, שמיוחסת לה אחריות להן ■ כמו כן צפויים הסנגורים להטיל את האשמה להתנהלות הקלוקלת על מני נפתלי

אבן קיסר / צילום: עינת לברון

אבן קיסר תשלם לכפר גלעדי פיצוי של יותר מ-50 מ' ש'

לאחר כשש שנות בוררות הוכרע הסכסוך בין אבן קיסר לכפר גלעדי בניצחון לכפר גלעדי

שלומי פוגל / צילום: ניב קנטור

מוצרי שלם רוכשת את קווי ייצור האריזות של ורטהיים ופוגל

שווי העסקה מוערך בעד 25 מ' ש' ■ אמרז הודיעה לחברות כי היא צפויה לסיים את ההתקשרות עמן בסוף חודש מארס, מה שעורר סערה שכן מתעורר חשש שלוח הזמנים לא יאפשר לחברות זמן התארגנות

רצפת המסחר של הבורסה בניו-יורק / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

בין הדובים לשוורים: תרחיש חדש ומסוכן צובר תאוצה בשוק

לדיון המקובל בין שוורים לדובים על הצפוי בשווקים מצטרף אלמנט נוסף ומאיים: האפשרות של "מלט-אפ" ■ מה זה, איך זה קורה, ומדוע זה כה מפחיד?

לארי פינק  / צילום: רויטרס

מנכ"ל בלקרוק לחברות: שימו לב להשפעה החברתית שלכן

"חברות חייבות לשאול את עצמן: איזה תפקיד אנחנו ממלאות בקהילה?", שאל לארי פינק, מנכ"ל חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם ■ ביקש מהחברות בהן הוא משקיע לבדוק כיצד הן תורמות לחברה

הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

ירידות שערים בסיום המסחר בבורסה בת"א; בזק עלתה בכ-2%

אמש רשמו המדדים בארה"ב שינוי כיוון חד ■ מוסדיים ישראלים רכשו את מניות כיל שהוחזקו בידי פוטאש ■ קרן אקטיביסטית החלה לפעול בבזק ■ טבע איבדה למעלה מ-3.7%.