תחנת כח חגית/ צילום: יוסי וייס
חברת החשמל תשחרר נדל"ן בשווי של כ-10 מיליארד שקל כשחלק ניכר מהם במרכז תל-אביב, תמורת מחיקת חובות, כך עולה מהסדר הנכסים של החברה שנחתם הערב בטקס בירושלים. במסגרת ההסדר תמחוק המדינה לחברת החשמל חוב ישן בהיקף של 2-3 מיליארד שקל. המהלך יפחית את חוב החברה העומד כיום על 42 מיליארד שקל ובכך ישפר את האיתנות הפיננסית שלה. להסכם שותפה גם עיריית תל-אביב שאמורה לקבל חלק ניכר מהנכסים שיופשרו לבנייה.
יצוין כי על פי תכנון המדינה, בתוך שמונה שנים, יקטן חוב החברה לכ-14 מיליארד שקל, זאת במסגרת הרפורמה במשק החשמל. הקטנת החוב תבוסס על ״התספורת״ כאמור, מכירת תחנות הכוח ונכסים אחרים בתמורה של 3.3 מיליארד שקל ותהליך התייעלות החברה.
שחרור הנדל"ן של חברת חשמל צפוי לחולל שינויים עמוקים בתל-אביב. כך למשל קרקעות בהיקף אלף דונם שהחברה מפנה לעיריית תל-אביב במתחם רידינג פותחות את הדרך לפרויקט שימור עירוני גדול שעיריית תל-אביב מקדמת סביב תחנת הכוח ההיסטורית. מתחם משמעותי לא פחות הוא מתחם של מאות דונמים באזור ירקונים, ליד רמת החי"ל, שם ניתן לבנות פרויקט בסדר גודל של השוק הסיטונאי. בנוסף ישווקו חברת החשמל ועיריית תל-אביב ביחד את המתחם הגדול, בהיקף עשרות דונמים, של חברת החשמל ברחוב קרמניצקי שבו נמצא כיום בין היתר המרכז הלוגיסטי של מחוז תל-אביב וכן מגרש קטן יותר ברחוב גיבורי ישראל, ליד מרכז עזריאלי שבו ניתן יהיה להקים לפי הערכות מגדלים.
נכס מעניין לא פחות שיועבר לרשות מקרקעי ישראל הוא המתחם ברחוב החשמל 16, שבו נמצאים בין היתר תחנת המשנה הראשונה בארץ והבניין ההיסטורי שמשמש כמשרדי מנכ"ל ויו"ר חברת החשמל וחדר ישיבות דירקטוריון החברה. המתחם, ךמעט שני הבניינים ההיסטוריים המיועדים לשימור הוא מרכיב מרכזי בתכניות רמ"י לפיתוח שכונת נוה שאנן ומשתלב עם התכנית להקמת מרכז חדש עבור להקת בת שבע מעברו השני של הכביש.
בנוסף לקרקעות באזור תל-אביב תעביר חברת החשמל למדינה נכסים בכל רחבי הארץ שהגדול והמפורסם שבהם הוא מתחם רוגוזין שנרכש בזמנו במחיר מופקע כחלק מפרשיית השחיתות של השופט בדימוס דן כהן. מדובר בנכס אסטרטגי משום שהוא עתודת הקרקע האחרונה במדינה שיכולה לשמש לבניית תחנות כוח ליד הים (השימוש במי ים לקירור מאפשר להגביר את יעילות התחנה).
נוסף על נכסים אלו החברה תמסור החברה נכסים גם בגבעתיים, חדרה (חפציבה), אורות רבין (שטח מתקן ההתפלה), ירושלים, אלון תבור, נהריים, חיפה, אילת (תחנת הכוח הישנה ובית המשאבות), אשדוד (רוגוזין) ובאר-שבע.
מבחינת חברת החשמל יש להסדר הנכסים שני יתרונות מרכזיים נוספים. הראשון הוא מחיקת אג"ח צמיתות שהחברה הנפיקה למדינה בשנות ה-80 ונאלצה לשלם עליהן 150 מיליון שקל מדי שנה לצמיתות. מחיקת האג"ח תאפשר להקטין את מצבת החובות של החברה ב-2.5 מיליארד שקל ותשפר משמעותית את מצבה התזרימי. היתרון השני, החשוב לא פחות הוא הסרת העננה סביבה מעמדם המשפטי של כלל הנכסים שבבעלות החברה, מעמדם לא היה ברור בשל סעיף סתום בחוק משק החשמל שקבע כי הנכסים יוחזרו למדינה אך החברה תוכל לרכוש אותם ממנה. החברה נאלצה לפרסם עד היום ביאור בדוחותיה הכספיים שהסביר כי קיימת מחלוקת משפטית לגבי מעמד הנכסים.
מנכ"ל חברת החשמל, עופר בלוך: "בתום חודשים ארוכים של התדיינות הצלחנו להביא להסכם מאוזן אשר מייצר ודאות לחברת החשמל לצד פינוי נכסים יקרים באזורי הביקוש ומעבר למתחם חלופי המתאים יותר לפעילות העכשווית של החברה תוך חסכון משמעותי בעלויות. אלו הם צעדים אסטרטגיים-ניהוליים מתבקשים בעידן של רפורמה במשק החשמל".
ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי: "כחלק מהמאמץ המתמשך של עיריית תל-אביב-יפו וההשקעה בפיתוח העיר, ניתנה תשומת לב מיוחדת להפיכת שטחים שהיוו תשתיות או שימשו לתעשייה, לסביבה אורבנית המתאימה לעידן החדש. פינוי מתקני חברת החשמל תורם להתפתחותה של העיר ומהווה בשורה לציבור שיוכל לעשות שימוש בשטחים אלה: מרינה חדשה במעגנה הנטושה מול רידינג, הרחבת מחלף השלום והקלה על עומסי התנועה במקום המתקן ביגאל אלון ועוד".
את המו"מ על הסדר הנכסים הוביל מטעם המדינה החשב הכללי רוני חזקיהו והיו שותפים לו רשות החברות הממשלתיות בראשות עו"ד יעקב קווינט, ואגף התקציבים באוצר בראשות שאול מרידור רשות מקרקעי ישראל בראשות עדיאל שמרון.