גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

וול סטריט / צילום: רויטרס

והנה, עברנו את חגיגות השנה האזרחית, ועכשיו אנו מתחילים שנה חדשה של תהיות. האם שוקי המניות האמריקאים, ובהשלכה של קורלציה די צמודה, שוקי המניות הגלובליים, משקפים מציאות של יציאה אמיתית מתוצאותיו ההרסניות של המשבר של 2007-9?

מצד אחד היינו אומרים: הגיע זמן! עם כל כך הרבה תמריצים, וכספים שנוצרו יש מאין, ועם כל כך הרבה שנים שעברו, כולל שינויים טכנולוגיים כה גדולים מאז אותו משבר ארור, היינו מצפים שיציאה זו תגיע כבר...אין ספק שיש לפנינו כמה אינדיקטורים כלכליים התומכים בתיאוריה זו, ולכן הצדקה חלקית של רמות המחיר בשוקי המניות.

אחוזי האבטלה הרשמיים, נתוני הצריכה של האוכלוסייה, העליות במחירי הנדל"ן, ובכלל, השגשוג האדיר של כל מה שנחשב כבעל ערך פנימי משלו (אמנות, תכשיטים, ומוצרי יוקרה יחד עם תופעת המטבעות הוירטואלים). כל מה שאינו תלוי במקבלי ההחלטות הפיננסים. כל אלו אכן מרשימים למדי. ועוד לא הזכרנו את ההשפעות של השינוי במיסוי, והירידה ברגולציה.

כמו כן, יש המצביעים על הגידול בסחר בין המדינות, ובעליות של תשומות כמו הנפט, וחלק מן המשאבים התעשייתיים. למעשה, מעבר לתחושה שלנו ממספריו הרשמיים המגיעים מן הממשל, אנו יכולים להבין מרצון הבנקים המרכזיים (האמריקאי, אך גם האחרים) לנרמל את הריביות אט אט שהמצב אכן נכנס למסלול של "התחממות כלכלית" המצדיקה הפיכת כיוון מונטארית, דהיינו עצירה של ההרחבות, והתחלה של ספיגות מתונות.

על הפיל הגדול בחדר כבר דיברתי בתחילת הדברים, והוא שוקי המניות: לא היה מהלך היסטורי כה דרמטי של עליות כאשר יש מצב שבו הבנק המרכזי מורה רשמית על מסלול של עלייה בריבית, וזה המצב בו אנו נמצאים. לא רק זאת אלא ששוק האג"ח המדינתי מסכים עם הצעד של הפד, ושומר על תשואות (ריביות) גבוהות של החוב ל-10 שנים ו-30 שנה.

אגב, דבר המסכן לא מעט את שוק המניות כאשר ריביות שוק של האג"חים יהפכו פתאום את הנכסים הסולידיים האלו לבעלי תשואה סבירה, ללא סיכון, אם כמובן מחזיקים אותם עד הפקיעה. אז, על הרקע הזה, הייתם מצפים להתלהבות בולטת בשתי חזיתות של הצד העסקי: לקיחת אשראי, וגידול בתחלופת הכסף.

הנה שני הגרפים העדכניים בנושאים אלו (מבית ורטיקל):

הגרף העליון מציג, בשחור, ירידה די דרמטית באחוז הגידול של לקיחת אשראי מסחרי ותעשייתי מאז 2014, ובמיוחד מאז תחילת 2016, כאשר גם בשנה האחרונה, דהיינו זו של טראמפ, אנו רואים המשך מתון יותר אך מתמשך של אותה ירידה. הקו הכחול פשוט מראה את אותו דבר כמספר, ושם אנו רואים את ההתבססות היציבה של הכמות הכללית של האשראי סביב 2.1 טריליון.

בחלק התחתון, אחד הגרפים האהובים עליי ביותר כי הוא ממשיך להראות על התופעה ההיסטורית המעניינת ביותר מאז השיא סביב בועת הדוט-קום: עקומת תחלופת הכסף ממשיכה לקרוס! הדבר דומה למהלך של מסירות בודדות (הכסף יוצא מן ההדפסה ומהלך עד שניים-שלושה גופים) אבל אינו עושה דרכו למשק כולו, ולכן אינו מחליף ידיים אלא נשאר ומניב לאותם מחזיקים ראשונים.

זו אינו תמונה של כלכלה צומחת! תאמרו מיד שלמרות הכול המדדים מצליחים להשיג שיאים חדשים, חדשות לבקרים, וזאת באווירה של שאננות היסטורית-היסטרית ממש (ויקס), אז מה כל זה משנה? אנו אמורים לסחור על פי המגמה, ולכן זה באמת לא משנה לצורך החזקת פוזיציה זו או אחרת אבל האם כדאי להשקיע זמן במחשבה אם יש מאחורי כל זה משהו להיאחז בו? לדעתי כן, ושני הגרפים היפים, והמטרידים, האלו מוסיפים לשאלה המתמדת: כמה זמן יהיו אנומליות כלכליות היסטוריות כאלו מבלי לראות את החזרה למה ש"הגיוני" שנראה.

■ משה שלום - מנתח שווקים פיננסים

אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.