ג'ו קונפינו. "אנחנו מאירים בזרקור את הטבע ההרסני של השיטה הקפיטליסטית הקיימת" / צילום: תמונה פרטית
אתר החדשות "האפינגטון פוסט", שהקים צוות מייסדים בראשות הרפובליקנית לשעבר אריאנה האפינגטון, נחשב היום למקור חדשות בעל נטייה פוליטית שמאלה. האתר אינו מסתיר את דעתו, על נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ואנשי שלומו, ועושה זאת בלשון חריפה. הכיוון הליברלי קיבל זריקת חיזוק עם מינויה של לידיה פולגרין לעורכת הראשית. פולגרין היא אפרו-אמריקאית (אמה אפריקאית, אביה אמריקאי והיא עצמה גדלה באפריקה), נשואה לאישה והגיעה ל"האפינגטון" מ"ניו יורק טיימס". "יש לנו תפקיד קריטי במלחמה בגל חוסר הסובלנות והגזענות השוטף את העולם", הצהירה עם מינויה.
ג'ו קונפינו, עורך תחומי החדשנות וחבר הנהלה באתר, לוקח את זה צעד נוסף קדימה. הוא רוצה להכין את ארה"ב ליום שאחרי הקפיטליזם. הוא מדבר על כך כאילו זו דעה מקובלת של איש תקשורת בכיר במדינה שהתבססה על קפיטליזם כדי להפוך למעצמת-על, ועדיין מדברים בה על כוחות השוק בחרדת קודש; כאילו זו דעה מקובלת בעיתון שנמצא בבעלות תאגיד.
ייתכן שעובדת היותו בריטי משחקת תפקיד. הוא שימש במשך 22 שנה כעורך בפועל של ה"גרדיאן", המזוהה עם השמאל הבריטי אך נמצא עמוק במיינסטרים. לפני כן היה עורך הכלכלה ב"טלגרף". כמי שמביט בארה"ב מבחוץ, ייתכן שהוא ערוך יותר לראות את פגמיה. הוא עצמו טוען שלבריטיות שלו אין קשר לעניין, אלא דווקא לכך שהוא מתרגל בודהיזם.
קונפינו הגיע בנובמבר לישראל כדי להשתתף בכנס "מעלה" הבינלאומי השני. בשיחה עם "גלובס", הוא מספר שאמנם גויס על ידי האפינגטון, אך מזהה את עצמו עם השינוי שמובילה פולגרין. "לידיה, כמוני, הגיעה מהעיתונות המסורתית", הוא אומר, "וכמוני היא הצטרפה ל'האף פוסט' כדי להגיע לקהל רחב, לאו דווקא לקוראי העיתונים המסורתיים, שהם בדרך כלל העלית. המטרה שלנו היא לעזור לקהלים רחבים לעשות סדר בעולם סביבם. לידיה מאמינה, וגם אני, שבמקום לספר לעלית על מאבק ההמון, עלינו להגיע אל אנשים במקום שבו הם נאבקים".
אחרי הבחירות לנשיאות, קונפינו הוביל מיזם באתר בשם "הקשיבו לאמריקה", שעשה בדיוק את זה - הלך למקום שבו אנשים נאבקים. "אחרי הבחירות כולם תהו - מה קרה לארה"ב? האם אנחנו מבינים את הציבור האמריקאי? היה לי רעיון פשוט להגיע אל הציבור. ארגנו מעין אוטובוס-שידור ונסענו ל-25 מדינות, ובכל מדינה פשוט הודענו על הגעתנו והזמנו אנשים להתראיין, כל מי שרצה.
"ערכנו 1,500 ראיונות בשבעה שבועות. לא חיפשנו משהו מסוים - פשוט רצינו לשמוע. הכשרנו את העיתונאים שלנו במשך יומיים לשאול שאלות פתוחות מאוד. זה לא תמיד היה פשוט לעיתונאים שרגילים לשאול שאלות מאוד ספציפיות ולדעת לאן הם מכוונים, אבל לעתים גישה כזו מובילה לכך ששומעים סיפורים שלא ידענו עליהם.
"התברר שאנשים רוצים לדבר לאו דווקא על פוליטיקה ברמה הלאומית. בכל קהילה אנשים רבים מתעניינים בנושאים מקומיים ורוצים לדבר על מה שקורה בחיים שלהם ובקהילות שלהם ובערים שלהם. היו גם הרבה סיפורים על עמידה אמיצה בפני קשיים. הלכנו לאזורים של עוני וראינו כמה החיים של אנשים קשים. לפעמים התפרקות המשפחה היא זו שגרמה לעוני, או היריון מוקדם או בעיות של בריאות נפשית, או שפשוט העוני עבר מדור לדור לאורך שנים רבות. מבחוץ, ייתכן שאדם יהיה שיפוטי כלפי האנשים האלה. מקרוב, רואים שאלה אנשים מאוד חזקים".
1,500 ראיונות בשבעה שבועות
פרויקט "הקשיבו לאמריקה" אולי חדשני אבל ודאי לא חתרני. למיזם השני שמוביל קונפינו כבר יש יומרות גדולות יותר. מדובר בפלטפורמה בשם This New World, שמטרתה "שינוי מערכתי", כפי שמגדיר זאת קונפינו. "אנחנו מנסים לפתור את הבעיות הבוערות, לא ברמה של תרומה או מיחזור פסולת, אלא ברמת המערכת. כיום אנחנו מנסים לפתור את האתגרים אחד אחד, אבל בעיית היסוד היא קפיטליזם. בעיות האי-שוויון והפגיעה בסביבה נוצרו כי השיטה מובילה אליהן.
"הכלכלה נמדדת בתל"ג. מדוע? סתם. זה מדד שהיה נוח לכלכלן ברגע מסוים, והוא תפס תאוצה והיום מנהל את חיינו. אבל תל"ג לא מודד איכות חיים ולא את המגזר השלישי. האם אנחנו מעריכים את ההורות, את הטבע ואת הטיפול במבוגרים כמו את התעשייה? תל"ג לא מייצג זאת. אם נוצר כתם נפט - זה מצוין לתל"ג. התוצאה היא חברה שבה שואפים כולם לרווח מהיר, וזה הבסיס לכל המניפולציות ולעיגול הפינות ולרצון לשלם לעובדים כמה שפחות. אנשים חושבים שככה זה בני אדם, אבל בני אדם הם ככה רק 150 שנה. השיטה קיימת רק כי אנחנו מאמינים בה".
גם בעבר אנשים היו אגואיסטים, אלימים וגזענים.
"אבל לא באופן מתועש כל כך. והנה עכשיו אנחנו מגיעים לקיצון, גם של אתגרי הקיימות וגם של האי-שוויון. הטכנולוגיה תגרום לזיהום מחריד ולאבטלה המונית. רוב הבעיות בארה"ב נובעות מכך שאנשים הבינו שילדיהם לא יחיו חיים טובים משלהם. להפך, יהיה להם רע יותר, ולנכדים עוד יותר".
בהפניה לפרויקט נכתב: "אנחנו מאירים בזרקור את הטבע ההרסני של השיטה הקפיטליסטית הקיימת". האם זו הגישה הרשמית של "האף פוסט"?
"לא הייתי אומר שזו הגישה הרשמית, אבל קיבלתי מהאתר מנדט לחקור את השיטה ולראות היכן היא כושלת ומה האלטרנטיבות. אנחנו מביאים את המומחים הגדולים בתחום. המטרה שלנו היא לא רק להצביע על פערי השיטה, אלא גם להציע אפשרויות חדשות, ולכן הקמתי גם את What's Working. מדובר בערוץ חדשות ב'האף פוסט' הכולל את כל הדוגמאות לתנועות מקומיות ועולמיות המציעות חלופה לשיטה הקיימת ומצליחות בכך".
להיות מוכנים כשהפיצוץ יבוא
בין הכתבות העדכניות בערוץ החדשות של קונפינו אפשר למצוא לדוגמה הצעה לבנות "חומה של משטחי אנרגיה סולארית" בגבול ארה"ב-מקסיקו כדי לתת למקסיקנים ולמהגרים עבודה, וליצור "אקלים של רצון טוב" בין המדינות; פרויקט טכנולוגי לחיבור בין אמניות לא ידועות בעולם; סיפור על חוג בלט שנתן תקווה לילדות בשכונת עוני בניירובי; והפניה לאתר אינטרנט שמראה מה היית יכול לקנות במשכורת שלך וכמה היו עולים מוצרי יסוד במונחי השכר שלך אם היית עני.
אולם What's Working ו-This New World כבר הפכו ליותר מערוץ חדשות. לאחרונה הוכרז על שיתוף פעולה בין "האף פוסט" לחוקר מ-MIT, ד"ר אוטו שארמר, לזיהוי ולפיתוח של שיטות לשיתוף משאבים ויכולות, שיהוו חלופה לכלכלה הקפיטליסטית. שארמר הוא מרצה בבית הספר למינהל עסקים ובבית הספר לתכנון אורבני ב-MIT, מפתח מדד כלכלי חדש בשם "מדד איכות החיים והאושר הגולמי", ומחבר הספר "Leading From the Emerging Future: From Ego-system to Eco-system Economies".
"כבר היום, בשולי הכלכלה הקיימת, נערכים מגוון ניסויים ביצירת כלכלות חדשות, כלכלות שיתופיות אבל אמיתיות - לא טכנולויות שמנהלת חברה שבסופו של דבר תנפיק את השיתופיות ותגלגל את הרווח אך ורק לכיסה", אומר קונפינו.
"צרכני המדיה מוטרדים מאוד מכך שכל הזמן מלעיטים אותם בבעיות ללא פתרונות. אנחנו יודעים שהשיטה מתקרבת לסוף ימיה. אנחנו רוצים שכשהדברים יגיעו לכדי פיצוץ, הם לא ישקעו לתוהו ובוהו לפני שיתייצבו, אלא נהיה מוכנים עם הדרך החדשה והטובה יותר".
המיזם המשותף כולל את התוכן של "האף פוסט", תוכנית לימוד ב-MIT ודף פייסבוק לא ממותג, שניתן להעביר בו מידע ורעיונות רלוונטיים. בעתיד, הוא אמור להפוך לפלטפרומה להכשרת אקטיביסטים, אומר קונפינו.
זה קצת מעבר לתפקיד המקובל של גוף עיתונות.
"זה ניסוי גדול מאוד בחיבור העיתונות לעולם. נכון שעל פניו אנחנו לא אמורים, לפי ההגדרה הקלאסית של עיתונות, להגיד לאנשים מה לעשות אלא רק לתת להם מידע והם כבר יחליטו, אבל אני חושב שחובתנו היא כן לדרבן אנשים למעשה, בלי לחרוג ממה שאנחנו עושים היטב ובלי ש-MIT יחרגו ממה שהם עושים היטב.
"יש הרבה אנשים שמעוניינים לשנות, אבל הם לא יודעים מה קיים מחוץ לשיטה, כמו שדג אינו יודע שהוא במים, או שהם מרגישים שהם חסרי כוח לשנות. ואז משהו קורה, כמו שקרה בקמפיין MeToo, ופתאום זה בסדר לצאת נגד השיטה ובעד האמת שלך. אנחנו זורעים את הזרעים לקראת שבר הענן".
אתה מאמין שהמחאה הזאת תתפרץ באופן לא ממוסד, כמו בשנות ה-60, ואפילו תהיה נרחבת יותר?
"אי-אפשר לדעת. זה לא נראה כך. לאנשים היה מאוד נוח בארה"ב יותר מדי זמן, או לפחות כך הם האמינו. אבל גם דאעש נראה כאילו פרץ משום מקום. היה להם גרעין, ואנחנו לא ידענו. כך זה יהיה אולי גם עם הקפיטליזם. הוא נראה יציב, אך כבר נזרעו זרעים המוכנים לשינוי".
מהו החזון שלך לחברה החדשה, הנכונה יותר?
"איכות חיים אמיתית בגבולות שכדור הארץ יכול להכיל, על סמך מדדים שבאמת אומדים את שביעות הרצון של אנשים מחייהם, ולא סתם מדד שמישהו המציא".
אולי זה הזמן להזכיר ש"האף פוסט" עצמו הוא בבעלות תאגיד אמריקאי ענק.
קונפינו מחייך. "זה נכון. ב-2011 הוא נמכר לתאגיד AOL, אבל יש לנו עצמאות עיתונאית. מעולם לא הרגשתי שמישהו מפריע לי לעשות את מה שאני רוצה. למרות הכול, ארה"ב היא עדיין דמוקרטיה".
"הסוף הוא התפרקות או התחדשות"
כבר ציינו ש"האף פוסט" יצא באופן רשמי נגד טראמפ בקמפיין הבחירות לנשיאות ארה"ב, אבל האמת היא ש"יצא נגד" זה מינוח עדין. במשך כמה חודשים נוסף לכל כתבה עליו "דבר העורך", בזו הלשון: "דונלד טראמפ מחרחר אלימות פוליטית באופן קבוע, הוא שקרן סדרתי, קסנופוב חסר רסן, גזען ומיזוגן".
אתם לא נוקטים ניטרליות עיתונאית, ודאי לא ביחס לטראמפ. האם זו עיתונות טובה?
"סאטיריקנים היום לא צוחקים על טראמפ. הם פשוט מקריאים התבטאויות שלו. זה ניטרלי מאוד, ואת המסר אי-אפשר לפספס. וברצינות, אנחנו כבר לא חברה של הקשבה. ומי שלא מקשיב הוא בלתי-מקשיב, ומי שלא מכבד הוא לא-מכבד. אין בתחום הזה ניטרליות. והסוף הוא התפרקות או התחדשות. יש מי שאומר שטראמפ הוא כמו שלפוחית מזוהמת שעומדת להתפוצץ, ואז אפשר למות או להתעלות על המצב הקיים. אנשים מתעוררים כשהם מרגישים שהדבר היקר להם בסכנה, וטראמפ בהחלט גורם לרבים להרגיש כך".
"אנחנו מלמדים את הצעירים איך להיות מבוגר מתפקד"
בהשוואה לעיתוני הנייר, "האף פוסט" פונה לקהל צעיר יותר ונשי יותר. "מיומו הראשון הוא נוהל בידי נשים. בהנהלה יש שני גברים וחמש נשים. אנחנו מתמקדים בנושאים כמו הורות, בריאות ואיכות חיים. אצל אחרים, הנושאים הללו נחשבים 'בשולי החדשות'. אנחנו רואים בהם עניינים מרכזיים", אומר קונפינו.
בהתאם לגישה הזאת, לאחרונה מותג המדור העוסק בנושאים הללו כמדור "חיים" ולא כמדור "סגנון חיים". קונפינו רואה בכך שינוי משמעותי. "מדור 'חיים' נועד ללמד את הצעירים How to Adult, כלומר כיצד להיות מבוגרים מתפקדים. אנחנו מלמדים את האדם שיצא זה מכבר מבית ההורים כיצד לחיות חיים בריאים יותר, לנהל כסף, לוותר על שאיפות בלתי סבירות לטובת חיים אמיתיים. אנחנו לא מוכרים את האשליה שהחיים של אמא יחידנית נעים בין יוגה ללאטה".
הדור הצעיר צריך יותר עזרה ב"התבגרות"?
"לדור הזה יש הפרעת קשב נלמדת, וכשאתה לא יכול להתרכז במידע לאורך זמן, אתה לא יכול לעבד אותו. עודף המידע גם מאפשר לברוח מהחיים וממה שחשוב, וכך נוצר מעגל קסמים. הצעירים לא מתמודדים עם הסבל שלהם, והוא מעמיק.
"כשאנחנו נוגעים בפגיעות שלנו, אנחנו נפתחים לחיים טובים יותר; כשאנחנו בורחים, הדבר שממנו אנחנו בורחים מחמיר. היום יש גישה קולקטיבית של בריחה, וזה מאפשר תסיסה של בעיות סביבתיות וחברתיות".
עדיין מתגעגע לנייר המודפס
ג'ו קונפינו "חצה את הקווים" כשעבר מהעיתונות המודפסת לעיתונות ברשת. "עיתון מודפס עדיין מריח טוב, אני עדיין מתגעגע", הוא אומר.
מה ההבדל הכי גדול בין עיתון מודפס קלאסי, ותיק ובריטי כמו "הגרדיאן" או "הטלגרף", לבין "האף פוסט"?
"חדרי החדשות עדיין מאוד דומים. אם בעבר הוחלט על תוכן העיתון פחות או יותר בישיבות הבוקר, הרי שהיום נושאים שונים מטופלים ברגע שהם מגיעים. אחד הדברים שהפתיעו אותי ב'האף פוסט' היה היכולת ליצור סיפור גם ממשהו קטן מאוד, לדוגמה ציוץ של מישהו בטוויטר. הסיפורים הקטנים מופיעים לצד הסיפורים הגדולים, העמוקים, מבוססי המחקר. ב'גרדיאן' היו רק האחרונים, אבל אני מעריך את היכולת ליצור גם את הסיפור של הרגע. כל אחד מאיתנו אוהב קצת רכילות, וקצת אופנה, וקצת עומק. אנשים הם מגוונים".
כש"האף פוסט" מפרסם סיפור על ציוץ, במה זה שונה מאדם שעושה ריטוויט?
"המדיה הייתה תמיד אוצרת של ידע בעולם הזה. אם הציוץ אצלנו, אז הוא מקבל תשומת לב מיוחדת. חדר החדשות מאופיין באוסף של אנשים שמזהים מידע מעניין, מאופיינים באתיקה עיתונאית, וגם מסוגלים לתת לציוץ כזה את ההקשר שלו בעולם, וזה כנראה הכי חשוב.
"עם זאת, יש עיתונאים שמבחינתם לייצר סיפור מהיר מאייטם בטוויטר זה מוות. לכן פיצלנו לאחרונה את הכותבים לאנשים שאוהבים את האקשן ואת המהירות ולכאלה שמעדיפים לעבוד על סיפור במשך זמן רב יותר, ולהעמיק יותר".
כאשר רוב הקוראים מגיעים ישירות לכל כתבה מהעמוד הראשי, האם זה פחות קריטי ליצור היררכיה של הידיעות, להחליט מה חשוב?
"הפיצול לערוצים יצר מעין תתי-מחלקות, שכל אחת מהן פעלה לבדה, ועכשיו אנחנו מנסים להפעיל שוב את כולן יחד, כדי לעבוד כצוותים על הנושאים הגדולים כמו שינוי אקלים, בריאות וחברה, שוויון חברתי. אף שעיתונאים הם בעיקרון טיפוסים סוליסטיים, עיתונות טובה באמת נוצרת בעבודה משותפת. בעיתונים הגדולים בכל ספטמבר, כלומר רק פעם בשנה, היו משיקים מדורים חדשים. ב'האף פוסט' המצאת מדורים חדשים היא חלק מהעבודה השוטפת".
העיתונות היום היא תחרותית הרבה יותר מאשר בעבר, אומר קונפינו. "פעם אנשים היו רוכשים עיתון מתוך נאמנות למותג שנמשכה שנים, או לפי המגזר שלהם באוכלוסייה. היום אנשים לא נאמנים למדיה, ומקבלים אוסף אקלקטי של כתבות דרך הרשתות החברתיות. המצב הזה הרבה יותר תחרותי. עם זאת, אני חושב שדווקא בגלל האקלקטיות הזאת אנשים מקבלים גרסה הרבה יותר צרה של המציאות. פעם היית קורא את העיתון מההתחלה עד הסוף, או לפחות מרפרף עליו ונתקל בכתבות בנושאים שונים. היום כל אחד קורא רק את מה שהוא מראש חושב שמעניין אותו, ולכן חיים בבועה".
ג'ו קונפינו - תעודת זהות
תפקיד: מנהל ועורך תחום החדשנות ב"האף פוסט"
השכלה: תואר שני באחריות תאגידית
קריירה: לפני תפקידו הנוכחי היה עורך ראשי של ה"גרדיאן" הבריטי
פרויקטים נוכחיים: This New World ו-What's Working, פלטפורמות שמטרתן להציע שינוי בשיטה הכלכלית. לצורך כך הוא גם משתף פעולה עם ד"ר אוטו שארמר מ-MIT, לפיתוח חלופה לקפיטליזם.
החזון: "איכות חיים בגבולות שכדור הארץ יכול להכיל"