בנימין נתניהו ונרנדרה מודי / צילום: אבי אוחיון, לע"מ
מאז כינון היחסים הרשמיים בין ישראל להודו ב-1992, הקשר בין המדינות רק הלך והתחזק בתלות נמוכה במנהיגות בשני הצדדים. יחסים שהתחילו באספקת ציוד ביטחוני ישראלי להודו התפתחו עם השנים והוסיפו ממדים של ציוד השקיה, תעשייה קלה ושיתוף-פעולה אקדמי. דווקא התחום שנחשב רגיש וסודי יחסית, התחום הביטחוני, הוא זה שממלא את הכותרות ביחסי המדינות. ההודים אוהבים לציין את הדמיון בין שתי המדינות, שמוקפות שכנות מוסלמיות. הודו היא לקוח היצוא הגדול ביותר לנשק ישראלי. היחסים עלו דרגה בעת ביקורו של ראש ממשלת הודו בארץ, נרנדרה מודי. ולכן, ביטול עסקת מכירת טילי הספייק מתוצרת רפא"ל בשווי חצי מיליארד דולר הינה מפתיעה ומאכזבת כאחת.
התחומים האזרחיים הם גם מעניינים ובעלי פוטנציאל צמיחה: החקלאות וההייטק.
שלוש החברות הגדולות בעולם לציוד השקיה הן למעשה ישראליות-הודית. עבור נטפים, הודו היא השוק הגדול בעולם, והיא מחזיקה מפעל גדול בגוג'ראט, מדינתו של מודי. חברת ג'יין ההודית רכשה את נען השקייה, וריווליס, לשעבר פלסטרו גבת, מוחזקת בחלקה ע"י משקיע הודי גדול. ההתפתחות המואצת בתחום החקלאי בהודו אמורה ליצור הזדמנויות נוספות בתחומים שבהם ישראל נהנית מהובלה טכנולוגית.
בהייטק, תחום שבו ישראל והודו מובילות עולמיות, כל אחת בדרכה, היחסים בין המדינות התפתחו עקב בצד אגודל. תעשיית ההייטק ההודית קמה וצמחה על מיקור חוץ של כוח אדם זול יחסית. בשל היותה של ישראל מרכז חדשנות שפחות משתמש בכמויות מהנדסים לצרכי הטמעה, עד היום החברה הישראלית היחידה שידעה לנצל את הפוטנציאל כאן היא אמדוקס, שמעסיקה כיום יותר הודים מאשר ישראלים.
אנחנו רואים בשנים האחרונות שיתופי-פעולה בתחום החדשנות, כשקונצרן טאטא משקיע בקרן משותפת עם אוניברסיטת תל-אביב, חברת רילאיינס בהסכם דומה עם האוניברסיטה העברית וקרן OURCROWD, בעוד הטכניון מחפש שותפות דומה.
לביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בהודו ישנן כמה מטרות כלכליות - שרק חלקן בנות-השגה.
מזה למעלה מעשור ישנם מגעים מתקדמים ליצירת הסכם הסרת מכסים הדדי. למרות האינטרס הברור, הסכם כזה יסכן את ההסכמים הדומים של ישראל עם גוש האירו ועם ארה"ב בשל סכנת זליגה של מוצרים הודיים דרך ישראל, ולכן לדעתנו הסכם כזה לא ייחתם בהקדם.
בתחום הרכש הגומלין, התעשייה הביטחונית הישראלית נמצאת היום בחסר מול ההודים. בביקור הנוכחי, תנסה ישראל לקבל מההודים הכרה בכך שהעברת טכנולוגיה עלית להודו תיחשב כרכש גומלין. בשל סכנת התקדים מול ספקי נשק אחרים שמוכרים להודו, הסיכוי להכרה כזאת נמוך, אך עשויה להיות הצהרת כוונות לא מחייבת בנושא.
מטרה נוספת היא השקה רשמית של הקרן הדו-לאומית למחקר ופיתוח. ישנה סבירות גבוהה שהקרן תושק, והיא אמורה להיות מקפצה ליחסים בתחום החדשנות בין שתי המדינות. יש לזכור שנתניהו נחשב לאחד מראשי הממשלה המוערכים בהודו, וביקורו בראש משלחת עסקית גדולה אמור להיות נדבך חשוב בהרחבת היחסים בין המדינות.
■ הכותב הוא סגן יו"ר לשכת המסחר הודו ישראל.