טל ז'רסקי / צילום: אוריה תדמור
האם רשת האינטרנט תפוצל יום אחד לשתי רשתות - אחת זולה ואיטית והשנייה מהירה אבל יקרה? האפשרות הזו עומדת בבסיסו של דיון סוער שמתנהל בארה"ב סביב הנושא של ניטרליות הרשת. ממשל אובמה תמך במצב הקיים אך הנשיא טראמפ מוביל בימים אלה שינוי מרחיק לכת שישפיע על ספקיות התשתית, אתרי התוכן ועל הגולשים.
מי שמסייע לטראמפ הוא אג'יט פאי, יו"ר ה-FCC, רשות התקשורת הפדרלית שמובילה את הרגולציה על תקשורת בארה"ב. פאי מאמין שיצירת "טיר" (שכבות) תיצור תחרות שתוביל להשקעה בתשתיות ותתרום בסופו של יום לתחרות, אבל לא כולם מסכימים איתו.
"הטענה הזאת של אג'יט פאי היא לא רצינית", אומר ל"גלובס" פרופסור טל ז'רסקי, סגן דיקאן בפקולטה למשפטים, וממלא מקום ראש המרכז לסייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה. לדבריו, "גם כשקיבלו את ההחלטה הקודמת על הניטרליות ברשת אמרו את אותו הדבר, ובשני המקרים לא ראינו הוכחות שזה עבד". לז'רסקי יש לא מעט ביקורת על ההחלטה, אבל הוא מציע לנטרל את רעשי הרקע הפוליטיים ולהבין שלשינוי המוצע יש גם יתרונות.
- מה בעצם המשמעות של החלטת ה-FCC.
"ההחלטה מבטלת את ההחלטה הקודמת שדאגה ליישום עיקרון ניטרליות ברשת, בכמה היבטים. אחד ההיבטים היה למנוע מספקי התשתית לספק גלישה מהירה לאתר מסוים או לחסום אתרים מסוימים. מה שיותר חשוב לדעתי הוא שההחלטה הקודמת אסרה באופן קטגורי ליצור שתי שכבות באינטרנט לספקים שונים, באיכות ובמהירות שונה. זה נאסר בעבר ועכשיו בוטל".
- לשינוי הזה תהיה השפעה על ישראל?
"ההחלטה תשפיע על יזמים מקומיים שמפתחים כלים ותוכנות לשוק האמריקאי. על פניו מדובר בבשורה מדאיגה משום שהספקיות עלולות להפלות אותם לרעה, אבל היזמים בישראל זריזים והם יכולים למצוא במצב החדש יתרונות. אם תהיה רשת מהירה ואיכותית יותר שתעביר מידע על פיננסים, רפואה ועוד - זה מייצר הזדמנויות. רשתות כאלה מעבירות מידע קריטי, ולכן אתה לא יכול להרשות לעצמך שהן יקרסו או יעבדו לאט.
"בשוק המקומי עיקרון הניטרליות מעוגן בחוק התקשורת שאוסר לחסום אתרים. בחוק אין התייחסות לאיסור על יצירת טירינג, אבל אפשר למצוא את זה ברישיונות שהמדינה נותנת לגופי התקשורת השונים. גם אם התקנות החדשות לא ישפיעו על השוק הישראלי, עדיין יש פה החלטה סימבולית. הרגולטור האמריקאי סוטה מעקרונות של שוויון ומעדיף אינטרסים מסחריים וזה עשוי לסמן את תחילתה של מגמה יותר מהותית. זה צריך להטריד ישראלים, אזרחים וגם יזמים".
"דיון מיתי ואפילו דתי"
- איך דיון אקדמי לכאורה הפך בארה"ב לוויכוח פוליטי סוער כל-כך?
ז'רסקי: "הדיון התחיל כאקדמי. אחר-כך הוא הפך לדיון לגבי מדיניות וחוק, אבל תוך זמן קצר הפך למיתי ואפילו לדתי. לדיונים כאלה יש נטייה להפוך לקיצוניים בה בעת שהשאלות המעניינות נוגעות למקרי הביניים ולא למקרי הקיצון. די ברור שלחסום ולעשות תיעדוף בתנועה זה דבר רע, אבל לדעתי זה כנראה לא יקרה גם בהסדר החדש".
- מה כן יקרה?
"יכול להיות שעכשיו ספקיות האינטרנט יחזרו לספקי תוכן וייתנו שירותי אינטרנט מואצים למי שייכנס לשכבה העליונה ברשת, והשאלה היא האם זה דבר כל-כך גרוע או לא".
- לכאורה יש בכך טעם לפגם. התרגלנו לקבל מהירות גלישה שווה ושירות שוויוני.
"ראש ה-FCC נימק את השינוי בכך שהמהלך הזה חשוב כדי ליצור תמריץ לחברות התקשורת, למפעילים, להשקיע בתשתיות, וגם בארץ אנחנו מכירים את הבעיה של חוסר השקעה מצד המפעילים. אפשר לפקפק בנכונות של האמירה מאחר שלא ברור שיש קשר בין הדברים. מצד שני צריך לציין שגם התזה שעמדה בבסיס ההוראה הקודמת הייתה רעועה מאחר שהיא אמרה שיצירת טירינג תפגע בחדשנות ובצמיחה של חברות קטנות, ואפשר לפקפק בזה. להרבה חברות גדולות יש הרבה כסף כך שהן יכולות לעלות ל'טיר' יותר גבוה. הטענה הנגדית היא שדווקא יצירת טירינג תביא לחדשנות בתחום העסקי, וגם זה עשוי להתברר כנכון".
- אם אני מבין אותך נכון, הדיון פחות רלוונטי היום, כי הוא לא דן בכוח של ענקיות אינטרנט כמו פייסבוק וגוגל.
"הדיון על הניטרליות לקח הרבה זמן ובמידה רבה הוא מדבר על המלחמה הקודמת. הדיון היום מתמקד במפעילים שהם גופים חזקים וגדולים ויש להם הרבה כסף. אבל היום יש גופים הרבה יותר גדולים וחזקים שהם אינם בלב הרגולציה הזאת והם ספקי התוכן הגדולים, מנועי חיפוש, גופי הענן והרשתות החברתיות. גוף כמו אפל. הרגולציה לא עוסקת בחברות האלה אבל היא נותנת להן הטבה עקיפה ולכן הן נלחמו בשינוי האסדרה. בעולם אופטימלי היה צריך להחיל עליהם את האסדרה אבל זה דבר שה-FCC לא יכול לעשות כרגע".
- למה המפעילים צריכים לממן את ההשקעות בתשתית כאשר בסופו של דבר מי שנהנה מכך הן פייסבוק, גוגל או אמזון?
"אני זוכר את מה שאמר מנכ"ל איי טי אנד טי. לדבריו גוגל מרוויחה הרבה כסף על חשבונו והוא רוצה חלק מההכנסות האלה. לדעתי האמירה הזאת היא על גבול הדמגוגיה הזולה ואפשר להפוך אותה בקלות. באותה מידה אפשר לומר שגוגל ואחרים הפכו את המוצר שהוא משווק להרבה יותר אטרקטיבי וקיומם של מנועי חיפוש וענן מגדילים את התיאבון לשירותי האינטרנט ואף לאינטרנט מהיר יותר וכך מקדמים את האינטרסים של המפעילים. זה הופך את השירות שלהם לשירות יותר מבוקש, יקר ובעל ערך".
האם זה חיוני לגלוש באינטרנט?
- להערכתך התיקון יעבור?
"ההחלטה התקבלה ברוב של 3 נגד 2, בהתאם לחלוקה הפוליטית בארה"ב, אבל היא עשויה להיתקל בכמה משוכות. יהיו טענות בבית המשפט, שעשויות להגיע עד לבית המשפט העליון, על כך שהמדיניות הזאת לא סבירה. יש טעם בחלק מהטענות שכן לב השינוי מסתמך על ההסבר שמדיניות התקשורת ששירותי ספקיות האינטרנט אינם שירות מוביל או שירות חיוני.
"זה דבר בעייתי מאחר שהגלישה באינטרנט מעבירה מידע מנקודה אחת לשנייה, ואי-אפשר להגיד שלא מדובר בשירות חיוני. סביר להניח שבתי המשפט לא יתערבו מאחר שבגלגולים הקודמים הם אמרו שטענה דומה היא סבירה. עם זאת, יכול להיות שההחלטה הרגולטורית תשונה בחקיקה. במצב בקונגרס כיום זה לא ריאלי אבל מי יודע מה יהיה בבחירות הקרובות בנובמבר שעשויות לשנות את המצב. בארה"ב נושא הניטרליות מופיעה במצעים של המפלגות".
- איך השינוי ייראה בשטח?
"כנראה שלא יקרה הרבה בגלל שהחברות לא ימהרו לסטות מעיקרון הניטרליות, בין השאר כדי לא לפגוע במותג שלהן. החברות יתחשבו בכך שהציבור אוהב כנראה את נושא הניטרליות. צריך לזכור שבמקרה של מיזוג בין גופים גדולים הרגולטורים בארה"ב נוטים להטיל מגבלות שקשורות לניטרליות וכיום עומדים על הפרק כמה מיזוגים גדולים, בין השאר בין דיסני לבין פוקס וגם בין איי טי אנד טי לבין טיים וורנר.