"איתרנו פעילות של שחקנים שסוחרים על-פי מודלים והתערבנו בהקשר הזה" - האמירה של נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" בשבוע שעבר הייתה יוצאת דופן. בנק ישראל אישר רק במקרים ספורים בעבר כי המסחר במט"ח היה מושפע מפעילותם של משקיעים לטווח קצר, ספקולנטים או גורמים שמבקשים לעשות מניפולציות בשער החליפין למטרות רווח כספי. הודאה נדירה כזו נרשמה לפני שנה בוועדת הכספים, כשמנהל חטיבת השווקים של הבנק, אנדרו אביר, העריך בדיעבד את היקף הפעילות הספקולטיבית בשער השקל במחצית הראשונה של 2017 בכ-4 מיליארד דולר.
בדבריה בשבוע שעבר אישרה הנגידה בזמן אמת כי פעילות בעלת אופי ספקולטיבי משפיעה על שער החליפין ומאלצת את בנק ישראל להתערב במסחר, אלא שהנגידה נמנעה מלכנות את הפעילים בשם ספקולנטים. היקפי ההתערבות יפורסמו רק בדיעבד, אך לפי הערכות הבנק רכש לפחות באחד מימי המסחר האחרונים דולרים בהיקף של כמה מאות מיליונים.
שחקני המודלים שעליהם דיברה פלוג מוכרים בשוק בעיקר כקרנות אלגוריתמים או אלגו. לפני שנים בודדות נשלט תחום האלגו על-ידי שחקני נישה כמו AQR או Bluetrend, אך מאז התחום התרחב מאוד ולמעשה לכל משקיע גלובלי גדול, כמו ג'ורג' סורוס או בנק גולדמן זקס, יש כיום גם קרן אלגו בארסנל.
בשוק המט"ח אומרים כי גל מכירות הדולרים הנוכחי החל מרגע ששער הדולר ירד מ-3.50 שקלים ונוצרה נקודת שבירה. "אנחנו יודעים לזהות מתקפה כשאנחנו רואים אותה", אמרו ל"גלובס" פעילים בשוק. לטענתם, "היקף הפעילות של שחקני האלגו בימים האחרונים היה ענק. כמה מיליארדים רק בשבועיים האחרונים. בהיקפים כאלה רכישה חד-פעמית של כמה מאות מיליוני דולרים היא לא רצינית. כדי להשפיע על השוק אתה צריך להתערב ב-500 מיליון דולר ליום".
בשוק ההון מציינים כי עבודת ההגנה על שער החליפין של השקל מפני פעילות שחקני מודלים דווקא קלה יחסית משום שהמודלים שלפיהם פועלים שחקנים אלה מושפעים יותר מכל מהמגמה או מהמומנטום. "צריך להבין מה מניע את שחקני האלגו. אלה לא אנשים רעים וזו לא איזו קנוניה נגד ישראל, אלא אסטרטגיית השקעה פשוטה יחסית. אם היריב שלך הוא קרן גידור או גוף מוסדי זר שמאמין בישראל וקיבל החלטה אסטרטגית להיכנס לשוק - יהיה קשה להתמודד מולו. התערבות נגד השקל לא תהיה יעילה ורק תעודד אותו כי תסייע לו לרכוש שקלים בזול יותר.
אבל כשהיריב שלך הוא קרן אלגו, כל מה שאתה צריך זה להראות שהמומנטום נעצר. מספיק שהדולר יישאר נניח על ה-3.40 שקלים לכמה ימים ואז יתחיל לעלות - כדי שהמודל יסתובב. לאלגו ממש לא משנה אם הוא קונה דולרים ומוכר שקלים, או להיפך. כל מה שהוא צריך זה לראות שהמומנטום השתנה".
עוד גורם שמסייע לבנק ישראל היא העובדה שהאזור הנוכחי שבו נמצא הדולר - 3.39 שקלים - הוא אזור התמיכה ההיסטורי של השער, לאחר שלפחות פעמיים בשנים האחרונות השקל ירד לאזור הזה ומיד חזר לעלות.