קרן ההשקעות האקטיביסטית Elliott Associates חושפת כי היא מחזיקה 4.8% בבזק , ודורשת התפטרות של דירקטורים בבזק. הקרן פנתה במכתב ליו"ר הנוכחי של דירקטוריון בזק, דוד גרנות, ובו היא קוראת לבצע שינוי בדירקטוריון החברה. לדברי הקרן, "אנו מאמינים שהדירקטוריון של בזק, בהרכבו הנוכחי, לא מתאים עוד למטרה. מספר דירקטורים נתונים הן לחקירות בגין התנהגות פיננסית בלתי הולמת חמורה בבזק ו/או קשורים ליורוקום, אשר נמצאת בהליכים משפטיים מצד נושיה".
קרן אליוט דורשת את התפטרותם המיידית של כל הדירקטורים שנחשדים בחקירות של רשות ניירות ערך או קשורים ליורוקום. מדובר בשישה דירקטורים - שאול אלוביץ', אור אלוביץ', אורנה אלוביץ', מודי קרת, יהושוע רוזנצוויג וטלי סימון. בנוסף דורשת כי יוחלפו בדירקטורים עצמאיים ומקצועיים שייבחרו מתוך רשימת מועמדים שתוצע על-ידי ועדה עצמאית של הדירקטוריון, לאחר היוועצות בבעלי המניות העיקריים, ויאושרו בהצבעת בעלי המניות בהזדמנות הקרובה. במקביל שכרה הקרן את משרד עו"ד גולדפרב.
בתגובה זינקו היום מניות בזק ב-5.6% והחברות שמעליה בפירמידה - ביקום ואינטרנט זהב - ב-7.3%, ב-9% בהתאמה.
המהלך האחרון בא בתגובה למצבה של בזק - בעל השליטה שאול אלוביץ' צפוי לאבד את השליטה בחברה. חברת יורוקום, שבאמצעותה הוא שולט בבזק, פנתה לבית המשפט לאישור ההצעה שלפיה הגיעה להסדר חוב עם הבנקים הנושים, במסגרתו אמור נתי סיידוף לקבל לידיו את השליטה ביורוקום.
באליוט מתייחסים לאפשרות העברת השליטה וכותבים כי "בכל מקרה של שינוי בבעל השליטה הסופי בבזק, הדירקטורים שימונו על-ידי בעל השליטה החדש צריכים להיבחר על סמך ניסיונם הרלוונטי בעסקים בסדר הגודל הזה והמוניטין הנקי המוכח שלהם. קודם למינויים של דירקטורים חדשים אלה יש לקיים התייעצות על זהותם עם בעלי המניות העיקריים של בזק ולאשרם באסיפת בעלי המניות הרלוונטית".
במכתב לגרנות מוסיפים אנשי הקרן, כי "כפי שידוע לך, בזק ניצבת בפני הזדמנויות קורצות ואתגרים משמעותיים. הזמן שעובר ללא בעלות וממשל יציבים וחסרי פניות פועל לרעת כל מחזיקי העניין. משום כך אנו מפצירים בך לתמוך בכינון הממשל התאגידי, שלו ראויים בזק ומחזיקי העניין בה - כלומר דירקטוריון שבו יש תמהיל נכון של מומחיות, עצמאות ויושרה, למען העתיד. אנו מקווים בכנות שדאגותינו אלה יקבלו התייחסות מהירה בשבועות הקרובים. בינתיים אנו נכונים לנקוט בכל הצעדים ששמורים לבעלי המניות של בזק כדי להבטיח הגנה על האינטרסים שלנו".
אמצעים משפטיים
כאמור, אליוט מסרה כי היא מחזיקה ב-4.8% מבזק, מניות שככל הנראה אספה בחודשים האחרונים על רקע המשבר בחברה. לפי הערכות, הקרן שנחשבת אגרסיבית מאוד בדרישותיה, צפויה לפעול באמצעים משפטיים לסלק את הדירקטורים במקרה שדרישותיה לא ייענו. ההערכה היא שלאחר שהגיעה לשיעור החזקה משמעותי, הקרן תפעל להעלות את ערך המניה ולמכור אותה ברווח - לרוב, היא לא משקיעה לטווח ארוך.
המאבק שאליוט מתחילה נופל על קרקע פוריה - על רקע כל האירועים שקרו בבזק בחודשים האחרונים. גם גופים מוסדיים ישראליים נקטו בצעד אקטיביסטי: לקראת אסיפת בעלי המניות בבזק באוגוסט האחרון, ועל רקע חקירת רשות ניירות ערך בנוגע לעסקאות בעלי עניין בקבוצה, הציעו פסגות וכלל ביטוח מועמדים מטעמן לתפקיד דירקטור חיצוני. מועמדי השתיים זכו לתמיכת חברת הייעוץ אנטרופי ומועמד פסגות, זאב וורמברנד, נבחר לתפקיד.
ותיקה ואגרסיבית
קרן אליוט היא קרן גידור ותיקה וגדולה מניו-יורק, שנוסדה ומנוהלת על-ידי פול סינגר וידועה בפעילותה האקטיביסטית בהשקעותיה. סינגר עצמו ידוע לא רק בפעילותו כמשקיע אקטיביסט, אלא גם כפילנתרופ התורם לקידום מטרות יהודיות ופרו-ישראליות ולקהילה הגאה. לפי נתוני הקרן, היא הניבה תשואה שנתית של כ-14% ב-2016, כאשר ב-9 החודשים הראשונים של 2017 התשואה עמדה על כ-7%. מאז הקמתה בשנת 1977 היא הציגה תשואה שנתית נטו של 13.4%, לעומת 11.3% במדד S&P 500. אליוט מנהלת נכסים בהיקף כולל של כ-34.1 מיליארד דולר ומתמקדת בהשקעות גלובליות אופורטוניסטיות שיכולות לייצר ערך.
אליוט הובילה מאבק אקטיביסטי בחברה ישראלית נוספת: אימפרבה, חברת אבטחת הסייבר שהקים שלמה קרמר. אליוט נכנסה להשקעה באימפרבה במאי 2016 כשרכשה מניות במחירים שבין 33-41 דולר למניה (לעומת כ-44 דולר היום), והגיעה להחזקה של 10.9% בחברה. הקרן הניו-יורקית הכריזה שהיא מאמינה כי אימפרבה "פועלת בתחום אסטרטגי במיוחד בתעשיית הטכנולוגיה, עם מעמד תחרותי אטרקטיבי והיצע מוצרים משכנע" - היבטים שלדעתה אינם באים לידי ביטוי בשווי הנוכחי של אימפרבה. בהשפעת הקרן ובעקבות דיאלוג עם החברה, דווח מאוחר יותר כי אימפרבה שכרה בנק השקעות במטרה לחפש אפשרויות אסטרטגיות, כולל מכירת החברה. החברה אמנם לא נמכרה, אך הקרן דיווחה בספטמבר האחרון על מכירת חלק מהחזקותיה באימפרבה ברווח נאה, וציינה כי היא "מרוצה מההתקדמות התפעולית שהושגה בחברה בשנה האחרונה, כולל שיעור הצמיחה בהכנסות של 29% ברבעון האחרון והשיפור המשמעותי ברווח התפעולי".
הקרן ידועה כמי שיצאה למאבק ממושך בממשלת ארגנטינה. הקרן רכשה חוב של ממשלת ארגנטינה, שסירבה לשלם לנושים. לאחר מאבק עיקש שכלל הטלת עיקולים (בשלב מסוים הקרן הצליחה לתפוס ספינה ארגנטינאית שעגנה בגאנה), הקרן הכניעה את ממשלת ארגנטינה וקיבלה ממנה תשלום של 2.4 מיליארד דולר ב-2016.
אליוט פעלה בעבר גם בחברות גדולות - כך למשל בסוף 2016 יצאה נגד הנהלת סמסונג, ודרשה לבצע שינויים ארגוניים בחברה על מנת לייצר ערך לבעלי המניות - אך דרישותיה נדחו לבסוף על-ידי בעלי המניות. במקרה אחר, הקרן פעלה נגד Arconic, חברה העוסקת בייצור לתחום התעופה ופוצלה מענקית האלומיניום אלקואה. באליוט סימנו את מנכ"ל החברה קלאוס קליינפלד, על רקע תשואות נמוכות למשקיעים ותגמול נדיב למנכ"ל. אחרי מספר מכתבים פומביים שהוחלפו בין הצדדים, באפריל 2017 שלח קליינפלד עצמו (לא באמצעות החברה) מכתב לסינגר מאליוט, ובו איום לא מוסווה ואזכור של מסיבות בהן ביקר סינגר לכאורה בגרמניה, בזמן המונדיאל של 2006 (למכתב צורף גם כדורגל שנשלח למשרדו של סינגר). בעקבות המכתב נאלץ קליינפלד להתפטר מתפקידו, לאחר שהדירקטוריון החליט שהציג שיפוט לקוי בשליחת המכתב לסינגר מבלי ליידע או להתייעץ עם הדירקטורים.
בהמשך אותה שנה החלה אליוט לפעול גם באוסטרליה, כשהגדילה החזקה במניות ענקית הכרייה BHP ביליטון. אליוט טירפדה עסקה לוורן באפט בשנה שעברה: לאחר שבאפט הסכים לרכוש את חברת האנרגיה האמריקאית Oncor, שהחזיקה בחוב של החברה התנגדה והובילה לכך שהתקבלה הצעה גבוהה יותר.
הפעלת חוקרים
בכתבה נרחבת על הקרן שפורסמה לאחרונה ב-Fortune, נכתב כי אליוט השיקה מעל 50 קמפיינים אקטיביסטיים בחברות - 19 ב-2017 לבדה - ב-12 מדינות שונות. עוד נכתב כי הקרן מעסיקה 400 איש, וכי סמסונג היה המקרה היחיד בו לא השיגה את מבוקשה, "סימן שמראה עד כמה הקרן אפקטיבית ביצירת לחץ על הנהלות", לדבריהם.
באותה כתבה ב-Fortune נכתב כי לעתים, בלהיטותה של אליוט ובביטחון של הקרן בצדקתה, היא "יכולה לחצות גבולות אתיים". לפי הכתבה, בזמן המאבק מול מנכ"ל ארקוניק, בתו הסטודנטית של המנכ"ל זכתה לפנייה מצד אדם בקמפוס שניסה לחלוב מידע על משפחתה. "נהוג לשכור חוקרים לבצע מחקר במאבקי פרוקסי, אבל ילדים של בכירים הם לרוב מחוץ לתחום", נכתב ב-Fortune.
מאבקים של קרנות אקטיביסטיות הם חלק בלתי נפרד מהפעילות בשוק ההון בארה"ב, והם צוברים תאוצה בשנים האחרונות. גם חברות ישראליות הן חלק מהמגמה. לדוגמה, חברת הטכנולוגיה מלאנוקס זכתה לאחרונה לקבל מכתב מהקרן האקטיביסטית סטארבורד, שטוענת שיש לבצע שינוי מהותי בחברה על רקע שיעורי הרווחיות הנמוכים של החברה ביחס למתחרות. אותה סטארבורד פעלה בעבר בחברות הישראליות צורן ו-DSPG, ובשתיהן הובילה להדחת היו"ר. סטארבורד השקיעה גם בחברת התרופות פריגו הנסחרת במקביל בבורסות ניו-יורק ותל-אביב, שם הובילה בשנה שעברה להדחת חלק מהדירקטורים ולמינוי דירקטורים מטעמה.