גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העמלה הצולבת תרד - אבל פחות ממה שוועדת שטרום המליצה

הוועדה הציעה להפחית את העמלה הצולבת ל-0.3% ■ בנק ישראל בחר ב-0.5% ■ קביעת המתווה תאפשר לבנקים הגדולים לקדם סוף-סוף את מכירתן של ישראכרט ולאומי קארד

כרטיס אשראי / צילום: שאטרסטוק
כרטיס אשראי / צילום: שאטרסטוק

שנה וחצי לאחר שבנק ישראל קיבל לידיו את הסמכות לקבוע את העמלה הצולבת בכרטיסי האשראי, הוא פרסם היום את מתווה העמלה לשנים הקרובות. כיום עומדת העמלה הצולבת על 0.7% מהיקף העסקה בכרטיס אשראי, והיא מהווה למעשה את מחיר הרצפה בעמלות הסליקה שמשלמים בתי העסק.

מהמתווה החדש עולה כי העמלה תרד בשנת 2019 ל-0.6%, שנתיים לאחר מכן - בינואר 2021 - היא תרד ל-0.55%, ובשנת 2024 היא תרד 0.5%. בסך הכול צפויה ירידה של 30% בעמלה הצולבת ב-6 השנים הקרובות, כך שישנה ודאות בנושא זה לטווח ארוך יחסית.

התפתחות העמלה הצולבת

נזכיר, כי במסגרת חוק שטרום בנק הפועלים ולאומי צריכים למכור את ישראכרט ולאומי קארד בתוך שנתיים. מרכיב משמעותי, אם לא המשמעותי ביותר, שיקבע את שווי החברות במכירתן הוא העמלה הצולבת. כל ירידה של 0.1% בעמלה הצולבת צפויה לפגוע בכ-250 מיליון שקל בהכנסות השנתיות של חברות כרטיסי האשראי. כל עוד לא הייתה בהירות כלפי העמלה הצולבת הצפויה בשנים הקרובות, לא יכלו הבנקים לקדם תהליכים למכירת החברות. ההערכות הן כי כעת הם יוכלו לקדם את השיחות למכירתן, או להחליט בכלל על מסלול של הנפקתן בבורסה (בבנק הפועלים אף בוחנים אפשרות של חלוקת המניות כדיבידנד בעין). לפי הערכות, שוויה של לאומי קארד הוא באזור ה-2-2.5 מיליארד שקל ושל ישראכרט - 3-3.5 מיליארד שקל, כך שהמתווה החדש לא צפוי לפגוע דרמטית בשווי החברות בעסקה.

נציין, כי בנק ישראל פרסם את המתווה להערות הציבור, שאותן ניתן יהיה להעביר בשבועיים הקרובים. סביר להניח שכמה שבועות לאחר מכן יפורסם המתווה הסופי. כמו כן, בבנק ישראל עבדו בשיתוף פעולה עם רשות ההגבלים העסקיים, ואף שיתפו גורמים רלוונטיים במשרד האוצר - כך שגופים אלה לא אמורים להביע התנגדות למתווה המוצע.

אישור המתווה ע"י האוצר ורשות ההגבלים אינו טריוויאלי. נזכיר, כי במסגרת חוק שטרום דובר על כך שהעמלה הצולבת תרד לאזור ה-0.3% - בדומה לרמה הנהוגה באירופה. בסופו של דבר, קבע בנק ישראל עמלה גבוהה יותר של 0.5%, כאשר גם לרמה זו היא תגיע רק בשנת 2024. בבנק המרכזי הסבירו כי ביצעו השוואה בינלאומית של העמלה הצולבת בין מדינות שונות בעולם, ומצאו כי ישנה שונות רבה בין המדינות. "העמלה החדשה שנקבעה בישראל נמוכה מזו שבארה"ב, קנדה וניו זילנד, דומה לעמלה שבאוסטרליה ונמוכה מאירופה", כתבו.

"ההשוואה בין המדינות מוגבלת מכיוון שיש מאפייני שוק ומאפיינים שונים בין המדינות", הוסיפו בבנק ישראל ובאותה נשימה התריעו כי מצאו מהשוואה בינלאומית שערכו כי כאשר העמלה הצולבת נמוכה - חברות כרטיסי האשראי מפצות עצמן באפיקים אחרים. "מצאנו שככל שרמת העמלה נמוכה, עלויות בעלי הכרטיס כגון ריבית ודמי כרטיס נוטים להיות גבוהים יותר".

בעקבות פרסום המתווה, נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, מסרה היום כי "הגענו למסקנה שיש מקום להפחתת העמלה הצולבת, במתווה עליו הכרזנו היום. על-פי ניסיון העבר, הפחתת העמלה הצולבת צפויה להביא להפחתת העמלות שמשלמים בתי עסק בסך כולל של מאות מיליוני שקלים בשנה". המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, שריכזה את הנושא מסרה: "קביעת מתווה העמלה הצולבת לשנים הקרובות יטיב עם העסקים במשק וגם ייתן ודאות רגולטורית שתאפשר את מכירת שתי חברות כרטיסי האשראי והפיכתן לגופים פיננסיים עצמאיים ותחרותיים".

תגובות מעורבות

התגובות למתווה של בנק ישראל היו מעורבות. מישראכרט נמסר כי "ההפחתה הדרסטית בשיעור העמלה הצולבת תהווה פגיעה משמעותית ביכולת של החברה להתחרות בשוק הפיננסי, ובמטרתה העיקרית של רפורמת שטרום להגברת התחרות. היה מן הראוי למצוא את האיזון ולקבוע הפחתה מתונה באופן משמעותי".

מלאומי קארד נמסר בתגובה כי "צר לנו שדווקא בעת הזו, של שינוי היסטורי במבנה השוק בישראל, שכל מטרתו היא לעודד תחרות בתחום הבנקאות, בוחר בנק ישראל להפחית את העמלה באופן כה משמעותי".

מהצד השני, מצד הארגונים החברתיים נשמעה ביקורת שההפחתה דווקא מתונה מדי: "במקום לאמץ את המלצות ועדת שטרום, המתווה נותן לבנקים דחייה לא תיאמן של 6 שנים ויעד סופי ידידותי ביותר של עמלה בגובה 0.5%. לא נשלים עם זה וניאבק עד לשינויה ולהנהגת עמלה צולבת הגיונית וסבירה", נמסר מעמותת צדק פיננסי. לעומת זאת, עו"ד רועי כהן, נשיא להב, דווקא בירך על המתווה ומסר: "מדובר בצעד נכון שיוביל להורדת יוקר המחיה והפחתת עמלות הסליקה המושתות על העסקים הקטנים. החלטה זו תביא להגברת התחרות בתחום הסליקה".

נזכיר, כי העמלה הצולבת פוקחה עד כה ע"י רשות ההגבלים העסקיים. המתווה הקודם שגובש ברשות ההגבלים היה לפני 6 שנים, ובמסגרתו נקבע כי העמלה הצולבת תרד באופן מדורג עד שנת 2014 מ-0.9% לרמה של 0.7%, ותישאר ברמה זו עד סוף שנת 2018.

לפני כשנה וחצי הציעה רשות ההגבלים ובנק ישראל כי הסמכות על העמלה תעבור לבנק ישראל, והוא נענה לכך. בנק ישראל התבסס על המתודולוגיה של רשות ההגבלים בקביעת המתווה הנוכחי, ואף נעזר כיועץ בד"ר שלומי פריזט, לשעבר הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים, שגיבש את המתווה הקודם.

בבנק ישראל מסבירים כי לאחר השימוש במתודולוגיה עלה כי גובה העמלה הצולבת צריך לעמוד על 0.6%. הירידה מ-0.7% נובעת מהתייעלות המערכת הבנקאית שמביאה לקיטון בהוצאות, וכן מהעלייה במחזורי השימוש בכרטיסי האשראי. אלא שבבנק ישראל החליטו להמשיך את ההפחתה גם מעבר ל-0.6% עד לרמה של 0.5% לשנים הבאות, שמתבססת גם היא על הצפי לשיפור במבנה ההוצאות ולגידול בהכנסות.

גובה עמלת הסליקה

מהי עמלה צולבת?

מדובר בעמלה שחברות כרטיסי האשראי גובות אחת מהשנייה תמורת הזכות לסלוק אחת את השנייה (בכל עסקה גובה מנפיק כרטיס האשראי את העמלה מחברת כרטיסי האשראי שסלקה את העסקה עבור בית העסק). העמלה הצולבת היא מעין מקבילה לדמי הקישוריות בסלולר, והיא מהווה את הרצפה לעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי. עמלת הסליקה היא העמלה המרכזית שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי, וסך ההכנסות מעמלה זו עומד על קרוב ל-3 מיליארד שקל בשנה.

עוד כתבות

מתחם ביג פתח תקווה / הדמיה: יח''צ ביג

המרכז המסחרי "הכי גדול בישראל" ייבנה בעיר המפתיעה הזאת

בעיר החמישית בגודלה בישראל, פתח תקווה, יש כ־300 אלף מ"ר של שטחי מסחר בסך־הכול, מה שמוביל לדליפת כוח קנייה אל השכנות שמסביב ● פתיחת ביג פאשן פתח תקווה תקטין את הדליפה, אך גם עשויה "לנגוס" מהמתחרים - עמי בסר סיטי, עופר פתח תקווה, Y סנטר ועוד

במצרים מעריכים: נתניהו יכול להכריז על ניצחון בימים הקרובים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הערכות המצריות להמשך המלחמה, איך ניצחון של טראמפ ישפיע על התמודדות מול איראן ומה הפך את איראן וישראל לאויבות ● כותרות העיתונים בעולם 

עו''ד שלומית ברנע-פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, מעידה במשפטו של נתניהו, היום

יועמ"שית משרד רה"מ: נתניהו לא שוחח איתי על קבלת מתנות מחבר

עו"ד שלומית ברנע-פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה מזה 23 שנים, מעידה במשפט נתניהו בנוגע לתיק המתנות ● ברנע-פרגו: "מעולם ראש הממשלה לא שוחח איתי על קבלת מתנות מחבר כלשהו עד 2018" ● סנגורו של נתניהו התעמת עם ברנע-פרגו: "כולנו מרגישים שאת מוטה נגד ראש הממשלה"

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר

מנהל רשות המסים תומך בהחזרת מס הרכוש על קרקעות פנויות

בכנס שקיים מכון אלרוב לחקר הנדל"ן אמר אהרונוביץ': "אני בעד החזרת מס רכוש בצורה חכמה", והוסיף כי "חלק מעליית מחירי הדיור בשנים האחרונות נבע גם מהעובדה שמי שמחזיק בקרקע שאפשר לבנות עליה, אין לו שום תשלום 'קנס' על קרקע כזו"

רוברט אנטוקול ותומר וינגרטן / צילום: אוהד רומנו, יח''צ

כמה עולה האבטחה למנכ"לים ישראלים בארה"ב?

חברת הסייבר סנטינל וואן מימנה אשתקד שירותי אבטחה למנכ"ל תומר וינגרטן ומשפחתו בכ־225 אלף דולר, גם בשל "הסכסוכים במזרח התיכון" ● בפלייטיקה עמדה עלות אבטחת המנכ"ל על מעל מיליון דולר, כולל החזקת מטוס פרטי ● וכמה משלמות ענקיות וול סטריט

ארי הרו / צילום: ניצן שפיר

6 חודשי עבודות שירות לארי הרו, לשעבר ראש הסגל בלשכת רה"מ

גזר הדין ניתן בעקבות הסדר טיעון שחתמה הפרקליטות עם הרו כחלק מהסכם עד המדינה עמו בפרשות 1000 ו-2000 ● במסגרת ההסדר הרו הודה והורשע בעבירה של מרמה והפרת אמונים בפרשת 3H גלובל ● כן נגזרו עליו קנס של 700 אלף שקל וחצי שנת מאסר על-תנאי

ערן ברוך / צילום: תמונה פרטית

המיזם שקורא לבני 50 ומעלה להתנדב לשנת שירות ביישובי העוטף

המהלך של איש החינוך ומנכ"ל בינה לשעבר, ערן ברוך, מחליף בין צעירים בני 18־19 לבעלי מקצועות עם ניסיון שיוכלו לסייע בשיקום העוטף ● עד כה נרשמו כ־500 מתנדבים ● ישראל מתגייסת

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

מייסד Wiz שגייסה אתמול מיליארד דולר מגלה את הסוד

וויז  עשתה אתמול היסטוריה כשהשלימה את גיוס ההון הגדול ביותר שביצעה חברה ישראלית מעולם - גיוס של מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד דולר, לכן אנחנו מקפיצים מחדש את הכתבה, שמתארת את דרכה להצלחה ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

התחדשות עירונית. חובה לדווח על ניגוד עניינים / צילום: באדיבות י ח דמרי

להתחייב למועד כבר בהתחלה: כל מה שצריך לדעת על תקנות השקיפות בהתחדשות עירונית

פרויקטים תקועים, סכסוכים בין בעלי דירות ליזם ואיחורים משמעותיים גורמים לרבים להימנע מפרויקטים של התחדשות עירונית ● תקנות חדשות שעברו לאחרונה בכנסת מנסות לצמצם את אי הוודאות בפרויקטים

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל: 12 מיליארד שקל בשנה

הטיפול בנזקי מתקפת סייבר ועלויות ההפסד הכספי הישיר מהמתקפה בישראל עומדות על כ-12 מיליארד שקל בשנה - כך לפי דוח של מערך הסייבר הלאומי ● עוד נכתב בדוח כי צעדים בסיסיים להגנת סייבר בארגון יכולים להפחית משמעותית את ההסתברות למתקפות

נמל חיפה, בספטמבר 2023 / צילום: Shutterstock

ענקיות הקרוזים העולמיות התאהבו בישראל, ואז הגיעה המלחמה

שנת 2024 הייתה אמורה להמשיך את השגשוג בענף הקרוזים, אולם מאז פרצה המלחמה עזבו החברות הבינלאומיות את ישראל ● מנו ספנות, היחידה שתפליג הקיץ, מבטיחה שלא תעלה מחירים ● מומחים: "גם אם התיירות תחזור לשגרה, ייקח לענף שנה לפחות להתאושש"

שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר. קיבלה את ערעור חברת הביטוח / צילום: שלומי יוסף (עיבוד תמונה)

פסק דין תקדימי של העליון מצמצם את הגדרת הידועים בציבור

בית המשפט העליון דן בשאלה מתי זוג ייחשב לידוע בציבור לצורך זכאות לתשלום פיצוי בעקבות מוות בתאונה ● השופטים: הכוונה להינשא אינה מהווה אינדיקציה לרצון הזוג להחיל זכויות לפני הנישואים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חברת הדירוג S&P תפרסם בסוף השבוע את עדכון לדירוג האשראי של ישראל: מה צפוי בו?

אחרי שהורידה בהפתעה את הדירוג של ישראל בחודש אפריל, צפויה S&P לפרסם סקירה נוספת ביום שישי ● באוצר מתוחים, אבל מעריכים שלא חלה הרעה במצב הביטחוני שמצדיקה הפחתה נוספת ● החשב הכללי מעדיף לפי שעה להתמקד בגיוס חוב מהמוסדיים הישראלים

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

"היום הגדול ביותר לאייפד": אפל חושפת דגמי טאבלט חדשים וממשיכה להתעלם מה-AI

אפל השיקה את דגמי האייפד הראשונים מאז אוקטובר 2022 ● החברה הודיעה כי היא תכניס את המעבד החזק ביותר שלה עד כה, M4, לאייפדים החדשים ● ומה עם בינה מלאכותית? בינתיים זה לא בלקסיקון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; מדד הבנקים ירד ב-1.2%, טבע זינקה ב-13%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.6% ● השקל מתחזק מול המטבעות הזרים על רקע המגעים בעסקת החטופים ● אנבידיה נסחרה בירידות, לאחר שהמיליארדר סטנלט דרוקנמילר חתך את השקעתו במניה ● אפל השיקה דגמי טאבלט חדשים ● בבלקרוק ממליצים להישאר בשוק המניות במאי

מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

בגלל המלחמה בעזה: בדנמרק מתנגדים לרכש של מערכות הגנה מישראל

מפלגות בקואליציה הדנית התנגדו לרכישת מערכות הגנה אווירית ישראליות, מטעמים מוסריים ● לפי שרים בממשלה הנוסח שהוסכם לבסוף מעורפל ו"יקשה מאוד" על רכש צבאי מישראל

המשקיע סטנלי דרוקנמילר / צילום: Reuters, Brendan McDermid

המיליארדר שנפטר מהמניה הלוהטת של השווקים מסביר למה

המשקיע המיליארדר סטנלט דרוקנמילר לא ידע עד לפני שנתיים איך מאייתים את השם אנבידיה ● "רכשתי אותה, וחודש אחר כך, הושק ה-ChatGPT, ואפילו זקן כמוני הצליח להבין מה זה, אז הגדלתי את הפוזיציה שלי בהרבה" ● דרוקנמילר סבור שמפץ הבינה המלאכותית עלול להסתיים בקרוב

אנדראה אורקל, מנכל בנק יוניקרדיט האיטלקי / צילום: Reuters, Massimo Di Vita

במשך שנים משקיעים נכוו ממניות הבנקים האירופיים. עכשיו הן ממש לוהטות

לאחר שנים של שפל, הבנקים באירופה מתחילים להציג ביצועים משופרים, הודות לניקוי מאזנים וצמצום עלויות, לצד רווח מוגדל ממתן הלוואות ● מניות הענף דוגמת UniCredit מזנקות גם בציפייה לחלוקות דיבידנדים בעד כ-130 מיליארד דולר, ועוקפות את מקבילותיהן מארה"ב

140 מיליארד שקל, מדד מניות אחד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האם טרנד ההשקעה שסוחף את הישראלים מסוכן, ולמה יש מי שחושב ש"זו קטסטרופה"

מסלולים עוקבי S&P 500 הולכים וצומחים בקצב מסחרר. בכל מוצרי החיסכון וההשקעה בישראל, לטווחים ארוכים בינוניים וקצרים, מוצעים מסלולים שעוקבים אחר מדד הדגל האמריקאי ● בינתיים המדד הניב בעיקר תשואות חיוביות, אבל המומחים מזהירים שיש גם סכנות בתופעה, הן לחוסכים והן למשק הישראלי

מה צפוי לשקל? / אילוסטרציה: Shutterstock

הדולר יגיע ל-3.5 שקלים? מה קורה בשוק המט"ח

לראשונה מאז תחילת אפריל, השקל מתחזק בחדות מול המטבעות הזרים ויורד מתחת לרף ה-3.7 שקלים לדולר ● מדובר בשינוי מגמה חד לעומת התקופה האחרונה בהמשך להתפתחויות הבטיחוניות ● מה עומד מאחורי שינוי המגמה?