גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשיפה: יחידת המכס הסודית של משרד הביטחון

כך עוברות סחורות אזרחיות ביחידת מכס שכפופה ישירות למשרד הביטחון ■ המשרד אישר את קיום היחידה, אך סירב למסור ל"גלובס" את רשימת הגופים האזרחיים הממשלתיים שעוברים דרכה

מכס נתבג / צילום: איל יצהר
מכס נתבג / צילום: איל יצהר

1. הציבור הישראלי מכיר את המכס הישראלי דרך היבוא האישי, דרך מסלולי המכס בנתב"ג, או במקרה של תאגידים העוסקים ביבוא, דרך המכלול של שחרור סחורה תוך קבלת האישורים המתאימים מהרשויות המוסמכות ותשלום המסים. זאת, בהתאם לסוג הסחורה ולרמת המס. אלא, שהיום חושף "גלובס" סוג של "מסלול VIP" של המכס.

מדובר ביחידה עצמאית של מכס בנתב"ג שאינה כפופה לרשות המסים ולמשרד האוצר, כמו כל יחידות המכס, אלא כפופה ישירות למשרד הביטחון ולמנכ"ל המשרד ועוסקת לכאורה ביבוא ביטחוני. לכן, לכאורה, עניין היחידה העצמאית נראה הגיוני: אין שום סיבה שיבוא של משרד הביטחון, הכולל ציוד ביטחוני מגוון ומסווג, יעבור דרך המסלול הבירוקרטיים הרגילים של המכס. אלא של"גלובס" נודע שהיחידה העצמאית אינה עוסקת ביבוא ביטחוני בלבד, וכי חלק מהסחורות שעוברות בה הן אזרחיות לכל עניין ודבר, בין היתר, של חברות כמו התעשייה האווירית ורפאל, שחלק לא קטן מפעילותן הוא אזרחי.

זאת ואף זאת, יש גופים ממשלתיים שכלל לא קשורים למשרד הביטחון, שעל-פי הערכות מעבירים את הסחורות המיובאות דרך היחידה הזו. כך למשל, שראל, חברה ממשלתית ליבוא תרופות וציוד רפואי, העבירה את היבוא שלה דרך יחידת המכס של משרד הביטחון. בנוסף, על-פי הערכות, כל אנשי משלחות הרכש של משרד הביטחון עוברים גם הם דרך אותו מסלול VIP.

מכס

כל הגורמים שאיתם שוחחנו בנוגע ליחידה הזו העדיפו לשמור על עמימות ("מדובר בענייני ביטחון המדינה"), והדגישו שמבחינה כלכלית אין פה שום הפסד לקופת המדינה. אלא, שקיום היחידה הזו מעלה כמה וכמה שאלות ותהיות. העובדה שהוקמה יחידת מכס שבאופן היסטורי שחררה נשק זה ברור ומובן. מה שלא ברור ולא מובן הוא שברבות השנים הדבר גלש גם לחברות ממשלתיות ביטחוניות בעלות פעילות אזרחית, לבתי חולים ממשלתיים ולגופים נוספים.

התוצאה היא, שבפועל, כל הגופים הללו שעוברים דרך יחידת המכס של משרד הביטחון נהנים מחוסר פיקוח ומחוסר אכיפה שאופייניים ל"ללקוחות" הרגילים של המכס. ככל הנראה, רשות המסים והמכס אינם מסוגלים להתמודד עם העוצמה של משרד הביטחון, והעיוות ההיסטורי שנמשך כבר שנים ארוכות הוא סוד גלוי לכל מי שמצוי בענייני מכס, אך לחלוטין לא שקוף לציבור.

גם רשות המסים וגם משרד הביטחון אישרו את קיומה של היחידה הזו. גורמים ברשות המסים מסרו בתגובה ל"גלובס" כי "אכן יש שלוחה של המכס במשרד הביטחון הכפופה מקצועית למכס, ומכסה, בפיקוח המכס, גם חלק מהתעשיות הביטחוניות". ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "1. יחידת המכס קיימת באישור רשות המסים ומינהל המכס, והיא נמצאת באגף מינהל הרכש של משרד הביטחון וכפופה לראש מינהל הרכש; 2. משרד הביטחון לא מטפל במתן שירותי מכס לחברת 'שראל' מאז שאיננה חלק ממשרד הבריאות כבר למעלה מ-15 שנה; 3. משרד הביטחון נותן שירותי מכס לתעשייה האווירית, בהיותה חברה ממשלתית-ביטחונית, על ששת חטיבותיה, לרבות חטיבת בדק מטוסים שעוסקת בתחזקות מטוסים צבאיים ואזרחיים כאחד".

לשאלה האם אפשר לקבל את רשימת הגופים הממשלתיים, לבד ממשרד הביטחון, שעוברת דרך יחידת המכס הזו, והאם גם עובדי משלחות הרכש עוברים דרך היחידה, נמסר ממשרד הביטחון: "הגופים הממשלתיים המקבלים שירותים מתחנת המכס במשרד הביטחון הינם: התעשיות הביטחוניות תעש, רפאל והתעשייה האווירית, משרדי הממשלה ויחידות סמך וגופים ממשלתיים נוספים. עובדי משלחות הרכש של משרד הביטחון, בכל הקשור לשינוע מטעניהם האישיים בדרך הים והאוויר בדרכם לחו"ל ובחזרתם ארצה, אינם עוברים דרך תחנת המכס של משרד הביטחון ומטופלים באמצעות משלחים בינלאומיים וסוכני מכס אזרחיים".

גורמים בתעשייה האווירית אישרו ל"גלובס" שכל היבוא של התעשייה האווירית, כולל האזרחי, עובר דרך היחידה העצמאית של המכס במשרד הביטחון: "היחידה קיימת ופועלת שנים רבות. היא משחררת מטענים עבור התעשייה האווירית בנוהל מקוצר ומזורז, תוך תיאום עם רשות המסים, משרד הביטחון והארגונים השונים בתעשייה האווירית".

2. הסבר בקליפת אגוז על פעילות המכס: מינהל המכס שברשות המסים, בהגדרתו, הוא זה שאחראי להבטחת חוקיות היבוא והיצוא בתחנות המכס ולמניעת הברחות, בין אם של סחורות, סמים, נשק וכד'. המכס פועל באמצעות יחידותיו בנמלי האוויר, הים והמעברים היבשתיים. תפקידו לאכוף את החוק הן לגבי יבוא ויצוא מסחרי והן לגבי יבוא אישי, בין היתר, סחורות המצויות במיטלטליהם של הנוסעים הנוחתים בנתב"ג.

יבוא אישי מוגדר בחקיקה כיבוא על-ידי יחיד שלא באמצעות עוסק, שאינו מיועד לאספקה, ייצור או מתן שירותים, והוא מיובא בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של המייבא. היבוא האישי מתבצע על-ידי הצרכן שמבצע הזמנה מול ספק כלשהו בחו"ל - ולרוב זה באמצעות רכישה באינטרנט. הסחורה המוזמנת מגיעה לארץ בדרך כלל על-ידי דואר ישראל, או באמצעות חברות בלדרות אשר מספקות את העברת המשלוח עד ללקוח.

על-פי המלצות הוועדה שבחנה את היבוא האישי, קיימות הערכות שונות לגבי היקף הקניות במסחר המקוון בישראל, אבל אין ספק שהוא צומח במהירות ומשפיע על כל שוק הקמעונאות. על פני נתוני חברת eBay, היקף הקניות במסחר מקוון בישראל בשנת 2016 מוערך בכ-12 מיליארד שקל. יחד עם זאת, בבדיקה שנעשתה עבור משרד הכלכלה והתעשייה עלה כי היקף שוק הקמעונאות המקוונת באותה שנה (2016) עמד על כ-7 מיליארד שקל, מתוכו היבוא האישי בישראל מוערך בכ-2.9 מיליארד שקל והתבצע על-ידי 3.7 מיליון רוכשים. בהשוואה לשנת 2013 מדובר בשיעור צמיחה שנתי משמעותי של 22% ובגידול של כ-5% בכמות הקונים. על-פי אותה בדיקה, ישראל היא בין 15 המדינות המובילות מבחינת כמות הקונים והמוכרים ביבוא האישי נכון לשנת 2017. בנוסף, הישראלי רוכש בממוצע 36 פעמים בשנה, שזו כמות גבוהה באופן יחסי, לצורך ההשוואה, מהכמות בארה"ב עומדת על 43 ובבריטניה על 32.

הדבר החשוב ביותר בנוגע ליבוא אישי, בניגוד ליבוא מסחרי, הוא שיבוא אישי אינו צריך לעמוד בדרישות חוקיות היבוא ו/או בצורך להמציא אישורים על עמידה בהם, בין אם אישורים ממכון התקנים, משרד הבריאות או משרד התקשורת, או כל משרד ממשלתי אחר. התמונה הזו משתנה, באופן טבעי, כשמדובר ביבוא מסחרי הכפוף לדרישות מחמירות הרבה יותר. בנוסף, כדי לשחרר את הסחורה המיובאת מהמכס, היבואנים משתמשים בשירותי עמילות מכס. השירותים הללו כוללים את כל מערך הבירוקרטיה בשחרור מהמכס, בין היתר, של הניירת מהספק עם ייפוי כוח בהתאם לדרישות החוקיות. למעשה, זהו מעין "צינור" בין היבואן לבין רשויות המכס, המוסמך לייצג את היבואנים בסיווג הסחורה המיובאת (מזון, הלבשה וכד') ובהתאם את גביית תשלום המסים.

3. היתרון המשמעותי של מסלול ה-VIP שנמצא תחת אחריותו של משרד הפיקוח, הוא שהוא מדלג על כל התהליך הזה של אישורים ממשלתיים, וכמובן על כל התהליך הזה של עמילות מכס. הוא בוודאי מדלג על האפשרות של בדיקה מדגמית כפי שכולנו חשופים אליה כשאנחנו עוברים במסלולי המכס בנתב"ג. וכאן צריך להבהיר נקודה מאוד משמעותית: אחוזי הדגימה של המכס מגיעים לכ-4%-5%, כפי שהמכס מודה בעצמו - אחוזי דגימה מעטים - אבל הם לפחות מייצרים הרתעה.

זאת ואף זאת: על-פני נתוני המכס, סך "רשימוני היבוא", כלומר מסמכי המכס המאפשרים את שחרור הסחורה מהמכס, עומד על קרוב לכ-1.7 מיליון בשנת 2016, מתוכם נבדקו פיזית רק כ-76 אלף - כ-4.5%. אחוזי הדגימה הנמוכים "מזמינים", באופן טבעי, את כל הרמאים, המבריחים והמתחמקים במס או מאישורים רגולטוריים.

שימו לב מה נחשף רק מתחילת השנה במכס: יבואן פלסטיני ייבא לארץ אלפי מצברים לרכב הדורשים אישור של מכון התקנים ומשרד התחבורה, בעוד הוא מצהיר כי המשלוח המיועד אליו כולל סוללות למצברי אל-פסק כדי להתחמק מהאישורים וגם ממסים בהיקף של כ-300 אלף שקל; סבל ועמיל מכס באשדוד נעצרו ושוחררו בערבות בחשד כי ניסו להעלים ארגז מבדיקת המכס בשל העובדה שהחומר בתוכו הצריך אישורים מיוחדים ממכון התקנים; במכולה שהתקבלה באשדוד ויועדה לעזה, נמצא ציוד צבאי בהיקף גדול ביותר הכולל אלפי אפודים צבאיים שהגיעו לסין; במכס מעברי הגבול נתפסה משאית בעלת דופן כפולה שהובילה אלפי חפיסות סיגריות מוברחות וטבק מוברח לנרגילות בסמוך לעיר חריש בשווי של מאות אלפי שקלים; והיו עוד עשרות דוגמאות כאלו לנסיונות הברחה, התחמקות ממס והתחמקות מאישורים של מכון התקנים ומשרדים ממשלתיים אחרים ב-2016.

אין בדברים האלה כדי לרמז על מה שקורה במסלול המכס של משרד הביטחון, אבל העובדה שהמסלול שינה את ייעודו והפך גם למעבר משמעותי של סחורות אזרחיות שאינן קשורות כלל לביטחון המדינה - והכול בחוסר פיקוח, שקיפות ואכיפה (גם אם מדגמית) - צריכה להדליק נורות אדומות. משרד הביטחון אינו יכול להיות מדינה בפני עצמה שעושה את מה שהיא עושה במכס בכסות של ביטחון המדינה ובכסות של הטיעון שמדובר ב"עניינים שהשתיקה יפה להם". 

עוד כתבות

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

שיפור קטן אך לא מספיק במצב מיגון הדירות בערים הגדולות בין שתי המלחמות עם איראן

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

ההודעה של רשות הספנות שעלולה להוביל לעיכובים כבדים במסירות רכבים

רשות הספנות והנמלים הורתה לנמלים במפרץ חיפה ואשדוד שלא לאכסן כלי רכב חדשים נוספים ולפנות אותם תוך 3 ימים ● המשמעות: אוניות להובלת רכב יופנו לנמלים זרים ועלולים להיווצר עיכובים משמעותיים במסירות כלי הרכב

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

פטריק דרהי / צילום: Studio Alterego

לאחר התנגדות הרגולטורים: פטריק דרהי מודיע על שני משקיעים בינלאומיים שיצטרפו לעסקת רשת 13

הבעלים של HOT ו-i24News, פטריק דרהי, מודיע על שני משקיעים בינלאומיים בכירים שיצטרפו לעסקה של רשת 13 ● "מדובר בשילוב כוחות עוצמתי של שחקני מפתח בזירה העסקית הבינלאומית", ציין בדבריו ● במקביל להצעת דרהי, קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט עדיין בתמונה

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"