כרטיס אשראי / צילום: שאטרסטוק
למי משולמת העמלה הצולבת, ומי משלם אותה?
הסדר הסליקה הצולבת מאפשר לבית העסק לכבד את כרטיסי האשראי. העמלה הצולבת משולמת על-ידי סולק (חברת כרטיסי אשראי) למנפיק (הבנק אם מדובר בכרטיס אשראי בנקאי, או חברת כרטיסי האשראי אם מדובר במועדון חוץ-בנקאי), והסולק גובה את העמלה מבית העסק כחלק מעמלת הסליקה.
איך הורדת העמלה תשפיע על העסקים?
מאחר והעמלה הצולבת מהווה בסיס לעמלת הסליקה שגובה הסולק מבית העסק, הפחתת העמלה מאפשרת גם את הפחתת עמלת הסליקה לבתי העסק. לדברי בנק ישראל, בחינת ההפחתות הקודמות שנעשו במשק הישראלי מראה כי ההפחתה בגובה העמלה הצולבת גולגלה להפחתה בעמלות בית העסק.
מדוע חלה ירידה בעמלה הצולבת?
החישובים שבוצעו בבנק ישראל התבססו על מתודולוגיה שאושרה בבית הדין להגבלים עסקיים, שהצביעו על-כך שגובה העמלה שמשקף את העלויות צריך לעמוד על 0.6%. לכן נקבע כי מיד בתום ההסכם הקיים (סוף 2018), תופחת העמלה לשיעור שחושב. בנק ישראל לקח בחשבון התייעלות עתידית של החברות המנפיקות שתוביל לירידה בעלויות המחושבות לעמלה זו, כך שבסוף מתווה ההפחתה תעמוד העמלה על שיעור של 0.5%.
מה ניתן ללמוד מההשוואה בין העמלה הצולבת בישראל לעמלה הצולבת במדינות אחרות?
היכולת לבצע השוואה בינלאומית מוגבלת. במדינות שונות העמלה מחושבת על-פי מתודולוגיות שונות, כוללת רכיבים שונים ובעיקר משקפת מאפייני שוק שונים (גודל שוק, תמהיל הכרטיסים ועוד). ככל ששיעור העמלה הצולבת נמוך יותר, ישנה השפעה על עלויות אחרות, כגון העמלות או שיעור הריבית שמחזיקי הכרטיס משלמים. כך למשל, גובה העמלה הצולבת באירופה עומד על 0.3, אולם שיעורי הריבית גבוהים משמעותית מישראל - 17%באירופה ו-18% בבריטניה.
לפי המתווה שנקבע, העמלה בישראל תהיה דומה לזו שבאוסטרליה (שהייתה חלוצה בהתערבות בעמלה הצולבת), נמוכה מהעמלות שבארה"ב ובקנדה וגבוהה מהעמלה הצולבת באירופה.
מדוע העמלה של הדביט לא משתנה כעת?
בבנק ישראל בחנו האם יש להפחית את שיעור העמלה בעסקאות דביט (כרטיס חיוב מיידי - ע.א). החישובים שנעשו על-פי אותה מתודולוגיה העלו שגובה העמלה הנוכחי משקף את העלויות גם בכרטיס זה, ולכן אין מקום לשנות את העמלה בעת הזו.
התשובות מתבססות על נתוני בנק ישראל.