פול זינגר, מנכ"ל קרן אליוט / צילום: סטיב מרקוס, רויטרס
בחודשים האחרונים, המשקיעים הזרים בבזק הביעו דאגה לנוכח חקירת הרשות לניירות ערך. בזק הפכה להיות מניה "מסומנת", ובינם לבין עצמם החלו חלק מהמשקיעים הזרים לחשוב כיצד משנים את המצב בבזק - בעיקר על-ידי החלפת הדירקטוריון ומינוי יו"ר פעיל לחברה. אותם משקיעים אף החלו בחיפוש דמויות שיכולות להיכנס לתפקיד.
צריך לזכור: חלק מהמשקיעים הזרים מושקעים במאות מיליוני שקלים בבזק, והיא נחשבה למניה מועדפת אצל משקיעים בינלאומיים שראו בשינויים המתרקמים בשוק התקשורת בישראל הזדמנות להשביח את ערך המניה. אלה בנו על ביטול ההפרדה המבנית בחברה, מהלך שלדעתם עשוי היה להביא לאפסייד גבוה.
אלא שככל שהתבררה עוצמת החקירה והתרבו הידיעות על כך שביטול ההפרדה המבנית לא עומד לקרות - החלו המשקיעים הזרים להביע דאגה. תשובות מפורשות שנשאלו - הם לא קיבלו, אבל כעס רב הם בהחלט צברו. חקירת הרשות לניירות ערך הובילה בהמשך גם לתחושה קשה של חוסר אמון מצד המשקיעים, בעיקר בדירקטוריון.
השאלה מה תעשה החברה בשלב הזה, גם לאור הדרישות מצד קרן אליוט? מצד אחד, היא תלויה בהליכים שמקיימים הבנקים למכירת הבעלות בה; ומצד שני הדירקטוריון הוא עצמאי וחייב לקבל החלטות לטובת החברה ובעלי מניותיה. האם הדירקטורים של בזק, אלה שהיו מעורבים בעסקאות בעלי העניין ואשר נחקרו על ידי הרשות לניירות ערך, ייקחו אחריות ויתפטרו בעצמם? כנראה שלא. דירקטורים שמקבלים מעל ל-700 אלף בשנה לא לוקחים כל-כך מהר יוזמה ועוזבים.
בנוסף, אפשר לצפות מקרן כאליוט שמהלך אגרסיבי כזה ילווה בצעדים יותר משמעותיים ממכתב לבזק ומינויו של איש יחסי הציבור אייל ארד לטובת הוצאת הודעה לעיתונות.
נכון שכך נוהגת אליוט לפתוח בקרבות שלה - הפעלת לחץ באמצעות יחסי ציבור, אך בסופו של יום מי שמעוניין להביא להדחת דירקטוריון בזק צריך לדעת עבור מי הוא שולח את הבקשה. לבזק יש בעלים, שאמונים על מינוי הדירקטורים, אלא שהבעלים הם בכלל יורוקום שנמצאת תחת פיקוח והשגחה של בית משפט.
ומאחר שבזק אינה יכולה להדיח את הדירקטורים שלה בעצמה, המהלך של אליוט נראה כניסיון לעשות סיבוב על מניית בזק וליהנות מדיבידנד, כל עוד היא יכולה. זה בהחלט לגיטימי לנוכח הקפיצה במניה אתמול.