נשים חרדיות / צילום: תמר מצפי
תוכנית חומש לשילוב חרדים באקדמיה נמצאת בסימן שאלה: בג"ץ הוציא אתמול (ג') צו על-תנאי שבו דרש מהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לספק הסברים בנוגע לצורך בהפרדה בין גברים ונשים במסגרת התוכנית. למל"ג יש 60 יום להשיב לדרישה.
בנוגע לעתירה נוספת קבע בג"ץ כי מל"ג צריכה לנמק מדוע החלטותיה הנוגעות להפרדה חלות גם על מוסדות פרטיים, שלא מתוקצבים על-ידי המדינה.
בג"ץ הוציא את הצו בתגובה לשתי עתירות שהוגשו כנגד תוכנית החומש, אשר הפסיקה בהן עשויה לשרטט את מפת האקדמיה הישראלית בטווח הארוך, אך יותר מכך - את האופן שבו תיתפש הפרדה מגדרית בראי המשפט, ומקומן של הנשים במרחב הציבורי. הדיון בבג"ץ נערך בהרכב של 3 שופטים: חנן מלצר, ענת ברון ויוסף אלרון.
העתירה הראשונה הוגשה על-ידי עורכי הדין חגי קלעי ואוהד רוזן, שמייצגים שורה של חוקרים מכמה אוניברסיטאות, ובראשם ד"ר יופי תירוש מאוניברסיטת תל-אביב. העותרים טוענים כי אין בחוק המועצה להשכלה גבוהה כל הסמכה המאפשרת אישור מסלולי לימוד בהפרדה על בסיס מין, או מתן היתר למוסדות להגביל את אפשרויות ההוראה של מרצות בשל מינן".
העתירה הוגשה נגד המל"ג, הכנסת ושורה של מוסדות אקדמיים. בעתירה הביעו העותרים דאגה לגבי ההשפעה ארוכת-הטווח של הפרדה מגדרית, והמשך ההפרדה גם בשוק העבודה. בכנס שבו השתתפה באחרונה אמרה תירוש כי "השוויון הוא השבת של הדמוקרטיה, ערך שמותר לפגוע בו רק כשמדובר בפיקוח נפש, ואין שום דרך אחרת להצלה".
עתירה נוספת הוגשה על-ידי פורום קהלת, מכון מחקר שמגדיר את אחת ממטרותיו כהרחבת חירויות הפרט, וגם היא מאתגרת את תוכנית החומש של המל"ג. בעתירה, שהוגשה על-ידי עו"ד אריאל ארליך, נטען תוכנית החומש מגבילה יתר על המידה את הבחירה ללמוד בהפרדה מגדרית.
כך, העתירה תוקפת 3 החלטות: הגבלת "קהל היעד", כלומר שרק לתלמידים במסגרות לימוד חרדיות מותר ללמוד במסגרות עם הפרדה מגדרית; קביעת איסור מוחלט על לימודים לתארים מתקדמים בהפרדה מגדרית ללא כל חלופה; הגבלת ההפרדה לכיתות בלבד, ולא למתקנים נוספים במוסדות.
בבסיס שתי העתירות עומד הניסיון של ממשלת ישראל והמל"ג להגדיל את המעורבות של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה. במל"ג סבורים כי הדרך למשוך את החרדים ללימודים חייבת לעבור דרך לימוד בכיתות נפרדות. עם זאת, בתגובה לעתירה קודמת הביעו במל"ג הבנה של תפקידם לשמור על איזון בין הפרדה מגדרית כלשהי לצורך בשילוב חרדים.
לפי העותרים מפורום קהלת, ההפרדה מבוקרת מדי, ובעתירה שלהם נטען כי "המל"ג מבקשת להשתמש בסמכות להכרה במסלולי השכלה גבוהה כדי לכפות ערכים, השקפות עולם ואורחות חיים על העותרים ועל עוד אלפים שכמותם. כזאת לא יעשה במדינה ליברלית, ובוודאי שלא ניתן לעשות כן ללא חקיקה ראשית. מנגד, קיומם של מסלולים נפרדים בהשכלה גבוהה אינו כופה דבר על איש, אלא רק מציע פתרון לציבור גדול המעוניין בו. מניעתו בשל עמדה פטרנליסטית סותרת את דרכה של מדינה ליברלית".
עו"ד קלעי, שמייצג את החוקרים באוניברסיטאות, אמר ל"גלובס" כי "הדין הישראלי לא מאשר היום אפליה בכל גוף שפותח את דלתותיו לציבור, וכך ראוי. פתיחת הפתח לאפליה על-ידי מוסדות שהן בבעלות פרטית אך נותנים שירות לציבור היא בעלת משמעות הרסנית לציבור בישראל. גם אם יש פגיעה מסוימת בשילוב החרדים - היא ודאי לא מצדיקה הדרה של מחצית האוכלוסייה מעמוד השדרה של הציבוריות הישראלית".