שלמה אליהו / צילום: תמר מצפי
מגדל, כלל ביטוח - וכל היתר, כך היה מקובל לתאר בעבר את ענף הביטוח מבחינת מצב התחרות בו, וכמובן מבחינת שווי החברות. אבל כבר כמה שנים לא זה המצב.
בשנה החולפת התערער מאזן הכוחות הזה בצורה בולטת אף יותר, כך שכיום שתי המובילות המובהקות של ענף הביטוח הן קבוצת הראל וקבוצת הפניקס. מגדל עוד מצליחה לשמור על קשר עין עם שתי המובילות, אבל השנייה מבין שתי המובילות לשעבר, כלל ביטוח, נמצאת מאחור, הרבה יותר קרוב לשתי חברות אחרות - מנורה מבטחים ואיי.די.איי, שלגביהן נראה שהכיוון חיובי.
הסיפור הגדול אפוא, שמלווה את ענף הביטוח בחודשים האחרונים, אינו רק הפעילות העסקית או הרגולציה, וגם לא עזיבתו הצפויה של מנכ"ל מגדל. הסיפור הגדול הוא מה שקורה עם שווי חברות הביטוח, שכל הגדולות מביניהן הן חברות ציבוריות, והשינוי האדיר שחל בהיבט זה לאורך השנים - שינוי שמעיד כאלף עדים על מה שהתרחש בהנהלות של החברות הללו, לטוב ולרע. זהו הסיפור של צניחתה של כלל - שמבחינת השווי קרובה כבר יותר לאיי.די.איי ביטוח ולמנורה מבטחים - ושל שקיעתה של מגדל, שכבר משתרכת אחרי שתי הגדולות של הענף היום: הראל, שבראשות יאיר המבורגר ובניהול מישל סיבוני, והפניקס, שבניהול אייל לפידות.
מבדיקתנו עולה, כי כיום נסחרת הראל סביב רמות השיא שלה, שלפני ימים ספורים עמדו על 6 מיליארד שקל כמעט, וכי הפניקס כבר נגעה בשווי שיא של 5.25 מיליארד שקל, גם כן ממש לאחרונה.
אחריהן ניצבת מגדל, שבימים אלה חווה סערה ניהולית מאתגרת במיוחד, עם תזוזתו של המנכ"ל עופר אליהו ושאיפתו של אביו להוביל את הקבוצה בעצמו. מגדל נסחרת לפי שווי של כ-4.25 מיליארד שקל בלבד - הרחק מתחת לשווי השיא שלה, שנרשם לפני שמונה שנים כמעט.
הרחק מאחור ניצבות כלל ביטוח (שהייתה בשיא שלה לפני יותר מעשור), איי.די.איי ביטוח - שמציגה שווי גבוה במיוחד ביחס לגודלה - ומנורה מבטחים, ששוויה שוב חצה את רף 3 מיליארד השקלים.
הראל ואיי.די.איי עם מכפילי הון גבוהים
אגב, בחינת מכפילי ההון של החברות הללו מלמדת, כי איי.די.איי נסחרת לפי שווי הגבוה פי שישה כמעט מההון העצמי שלה. גם הראל נסחרת מעל להון העצמי - מכפיל של 1.1. כל יתר החברות נסחרות במכפילי הון נמוכים מ-1. החל מ-0.73 במגדל, ועד מכפיל של 0.94 בהפניקס. זוהי אינדיקציה טובה למה שחושבים המשקיעים על יכולתן של החברות לייצר רווח ותשואה עתידית מההון שבידיהן, אבל זה מעיד גם על פוטנציאל השקעה שונה בכל אחת מהחברות (בהתחשב בציפיות התשואה הגלומה לעתיד, והמרווח שנותר להתרחשותו של מהלך חיובי).
מה אנו לומדים מזה? שאופי הבעלות לא ממש משמעותי. מדוע? כי כשמדובר, למשל, בחברה שהיא חלק מקבוצת החזקות, ועומדת למכירה, יש לנו אחת מוצלחת (הפניקס, שבשליטת קבוצת דלק), ואחת שמצליחה הרבה פחות (כלל ביטוח, שבשליטת אי.די.בי). גם כשמדובר בחברה שנשלטת בידי איש ביטוח ותיק, בעל עמדה ברורה, יש לנו מזה (הראל) ומזה (מגדל).
נוסף על כך, לא כל החברות הגדולות פעילות באותו אופן בכל תחומי הביטוח. מצד אחד יש חמש קבוצות ביטוח מסורתיות גדולות, שפעילויותיהן מפוזרות יותר או פחות (אחת נסמכת יותר על בריאות ואחרת יותר על ביטוח חיים), ומהצד השני יש חברת ביטוח ישירה, עם דגש על ביטוח כללי לפרט (איי.די.איי ביטוח, שמוכרת הרבה יותר כ"ביטוח ישיר").
מה זה אומר? שקיימת אמנם מצוינות, אבל גם שיש יותר מדרך אחת להצטיין, וזה קשור ישירות במנכ"ל וביו"ר, בהתוויית דרך ובשמירה עליה וגם בהשאת תשואות טובות ככל הניתן בשוקי ההון - וזאת במיוחד כאשר מדובר בקבוצות החיסכון הפנסיוני הגדולות, בעלות תיקי הנוסטרו הענקיים.
גם הענקיות הרדומות יכולות להתעורר
אבל, יש לזכור שהענקיות - גם אם הן רדומות - הן עדיין ענקיות, ושהשינויים שחלים בענף הביטוח איטיים בהרבה ממה שקורה בתחומים אחרים, למשל, בשוק קרנות הנאמנות - שם הכסף זז במהירות. כך, בביטוח יש עתודות ותיקי עבר, סוכנים בבעלות, וסוכנים שעובדים מול חברה אחת ראשית, וגורמים נוספים שלא זזים כל כך מהר. פירוש הדבר הוא, שעם ניעור נכון - הכול יכול להשתנות, בוודאי בתקופות שבהן שוק ההון נותן רוח גבית.
לגבי הפניקס נציין, כי לצד הניהול המצוין של לפידות, ורווחיות שלעתים נראית מנותקת מהמתרחש בחלק מהשווקים שבהם פועלת החברה (הגדולה מכל היתר, ולכאורה חשופה לאותו שוק בדיוק), היא מושפעת מאוד משני היבטים. האחד - היא נמצאת על המדף כבר כמה שנים. כיום כבר יש רוכשת, שהגישה בקשה רשמית, ומחכה לאישור הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון: סיריוס האמריקאית שבשליטה סינית.
ההיבט השני הוא חברות מוחזקות, שמהוות מנוע רווחים יציב ומכובד המהווה נתח משמעותי מרווחי החברה. את הזרוע הזו יצר לפני שנים המנכ"ל הקודם של הפניקס, יהלי שפי, ועתה כבר ניתן לקבוע כי ההשקעות האסטרטגיות שביצע, בהן אקסלנס, אגם לידרים, שקל, גמא, עד 120 ועוד, משפיעות לחיוב בצורה ניכרת על תוצאות הפניקס, ומהוות יתרון של ממש ביחס למתחרות. יתרון זה ימשיך לשרת את לפידות ואת הפניקס.
