איילת שקד / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
אחרי שקידמו מהלך למינוי יועצים משפטיים למשרד הממשלה שלא באמצעות מכרז (שעבר השבוע בקריאה ראשונה בכנסת), שרת המשפטים, איילת שקד, ושר התיירות, יריב לוין, מקדמים מהלך נוסף - והפעם שינוי הליך המינוי של דירקטורים בחברות הממשלתיות. אף שתזכיר החוק עדיין לא הוכן על-ידי משרד המשפטים, מנוסח הודעת השרה שקד נראה שמדובר במהלך לעקיפת נבחרת הדירקטורים - הן במינוי יו"ר דירקטוריון והן במינוי חברי הדירקטוריון. המהלך מדיף ריח עז של פוליטיזיציה וחזרה לימי מינוי מקורבים ממרכז המפלגה.
דוח מבקר המדינה מדצמבר 2017 שבדק את סוגיית מינוי דירקטורים לחברות ממשלתיות, המליץ לקבל את שיטת "נבחרת הדירקטורים" שכוננה בתקופת יאיר לפיד במשרד האוצר, ולהכניס אותה לחקיקה מחייבת. במקום זאת, שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין, העומדים בראש ועדה למינוי בכירים בשירות הציבורי, החליטו לתקן את חוק החברות הממשלתיות כך שראשי הדירקטוריונים וגם חברי דירקטוריון ימונו על-ידי השרים.
בחודשים האחרונים כאמור, הובילו שקד ולוין כמה מהלכים, ביניהם: מינויים פוליטיים של משנים למנכ"לי משרדי הממשלה (חוק הג'ובים); הקלות במבנה של ועדות איתור לשירות המדינה כך שניתן יהיה לכנסן באופן תכוף יותר ועם פחות חברים (כלומר פחות התנגדויות); דחיפת מינויה של עפרה ברכה לנציבת שירות המדינה, כך שהדמות הבכירה ביותר בתחום כוח-האדם בישראל תהיה זוטרה יחסית ומקורבת למשרד ראש הממשלה.
בחודשים האחרונים הציעו גם חברי הכנסת דוד ביטן ודוד אמסלם (הליכוד) שינויים, בהם ביטול מוחלט של נבחרת הדירקטורים והוספת ניסיון פוליטי כרלוונטי לדרישות תפקיד הדירקטור בהגדרות החוק. שתי ההצעות לא התקדמו, אך לאור המגמה של שקד ולוין, לא נתפלא אם הממשלה תחזור לקדמן.
בהודעה ששלחו שקד ולוין בראשית השבוע בנושא המבנה החדש של הליך מינוי דירקטורים לחברות הממשלתיות, נכתב "ניתן יהיה למנות דירקטורים מקצועיים במסלול תואם נבחרת, והנבחרת תישאר", כלומר שיטת המינויים שהנהיג שר האוצר הקודם תיוותר, ובמקביל אליה תצמח שיטה של מינויים פוליטיים על-ידי השרים.
שקד ולוין הודיעו שיקצרו גם את מועדי הכהונה של הדירקטורים, יכנסו את הוועדה למינוי דירקטורים לעתים תכופות יותר (פעם בשבועיים או שלושה), יקצבו זמן לטיפול במועמדויות של דירקטורים ויגבירו את השקיפות של בחינת המועמדים. לדבריהם, ועדת המינויים לבחינת דירקטורים תפרסם את מועד ישיבותיה מראש באתר רשות החברות הממשלתיות, תעדכן בדבר המינויים שנמצאים על סדר היום ותפרסם את שמות המועמדים שאושרו.
שקד אמרה ביום ראשון כי זה "אך טבעי ששר רלוונטי יוכל למנות את יו"ר הדירקטוריון. השר הוא נציג הציבור הבכיר, והחברה צריכה לפעול לפי המדיניות שהוא מתווה".
היוזמה הראשונה של קוינט
באוקטובר 2017 מונה עו"ד יעקב קוינט לעמוד בראש החברות הממשלתיות. קוינט הובא לתפקיד על-ידי שר האוצר, משה כחלון. קודם לכן, הוא כיהן כיועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל כנציגו של שר האוצר במועצה הארצית לתכנון ובנייה, וכנציגו בוועדת סל התרופות ב-2016-2017.
המהלך הזה, של שינוי הליך מינוי הדירקטורים ועקיפת נבחרת הדירקטורים, הוא היוזמה הראשונה שמוביל קוינט. יש מי שטוען שהשר כחלון דוחף מאחור כדי לאפשר מקסימום מינויים פוליטיים לדירקטוריונים, וזאת ככל שהמדינה צועדת לכיוון של מערכת בחירות.
אחת הדוגמאות הבולטות מהשנה האחרונה להדיפת מינוי פוליטי היה מקרה יאיר שמיר. שמיר רצה לשבת כיו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית במקביל לניהול עסקיו הפרטיים. בעקבות ביקורת ציבורית חריפה נאלצו שר הביטחון, אביגדור ליברמן, והממשלה לסגת מההחלטה למנותו. שמיר, שהיה שר בכיר בממשלה הקודמת מטעם מפלגת ישראל ביתנו, לא עבר את אישורה של ועדת המינויים, בראשות השופטת בלהה גלאור. הוא לא הסכים לוותר והמשיך לכהן כיו"ר ושותף מנהל של קרנות קטליסט, שהוקמו על-ידו לפני 18 שנים. שמיר גם לא מסר לוועדת המינויים את מלוא המידע בנוגע להשקעותיו בקרן. בשל התעקשות הממשלה להתקדם עם המינוי שלו, התעשייה האווירית נותרה ללא יו"ר מספטמבר 2016 עד סוף 2017.
בישראל יש כ-80 חברות ממשלתיות העוסקות בתחומי המים, חשמל, דיור, נמלים, תשתיות, תחבורה ותרבות. חברת החשמל, התעשייה האווירית, רפאל, רכבת ישראל, מקורות (מים) ודואר ישראל הן מן החברות הגדולות ביותר במשק. בחברות מועסקים מעל 65 אלף עובדים, שווי הנכסים של החברות הממשלתיות מוערך ב-178 מיליארד שקל ושווי ההכנסות שלהן הוא כ-67 מיליארד שקל. בנובמבר 2013, החליט שר האוצר דאז לפיד, על הקמת מאגר דירקטורים שממנו יוכלו השרים לבחור את המועמדים שלהם לדירקטוריונים של החברות הנמצאות בתחום אחריותם. המהלך כונה אז "נבחרת הדירקטורים". רשות החברות הממשלתיות הכינה אז מאגר ראשוני, ובהמשך עודכן המאגר פעמיים.
מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, בחן את הקמת המאגר, ובדצמבר 2017 כאמור, פרסם המלצותיו. הוא קרא להסדיר את הנושא בחוק וגם שיגר הערות לתיקון מבנה המאגר. לדבריו, השיטה לבחירת המאגר צריכה להיות מעוגנת בחוק כך שתנאי הסף והניקוד של המועמדים יהיו יותר ברורים. שפירא ציין כי מינוי של מועמד לדירקטוריון, במסלול מקביל "תואם נבחרת", נעשה באופן לא שקוף.
עוד העיר המבקר לראש רשות החברות הממשלתיות על כך שאין נוהלים מסודרים לכתיבת חוות דעת על דירקטורים שיש לחדש את כהונתם. "חוות הדעת הן סובייקטיביות, לא אחידות, לא מבוססות דיין", כתב שפירא והוסיף כי "רשות החברות הממשלתיות לא עוקבת באופן רציף אחר השתתפות הדירקטורים בישיבות ואינה פועלת לפיטורי דירקטור שנעדר מן הישיבות". עוד ציין המבקר, כי בחלק מהמקרים הליך בחירת דירקטורים נעשה שלא בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. שפירא המליץ אז "לעגן את שיטת הנבחרת שתכליתה בחירת מועמדים טובים ואיכותיים, תוך שמירה על שוויון הזדמנויות והיעדר משוא פנים, תוך ניתוק הבחירה משיקולים בלתי עניינים ומהקשרים פוליטיים, לרבות אינטרסים פוליטיים-מפלגתיים - כפי שנעשה בעבר".
שקד ולוין בחרו כאמור ללכת לכיוון ההפוך בדיוק. הם, ככל הנראה, קראו את דוח המבקר וראו בו המלצה הפוכה. כל הצעותיו נדחו והממשלה חוזרת לשיטות של פעם. כזה ראה וקדש, אך ב-180 מעלות בדיוק.
הגישה הפייסנית של קוינט עלולה להגביר את הלחץ למינויים פוליטיים | עמירם ברקת
ההערכות שנפוצו לקראת מינויו של עו"ד יעקב (ינקי) קוינט למנהל רשות החברות היו כי שר האוצר, משה כחלון, מינה אותו במטרה לחסל את נבחרת הדירקטורים שהקים המנהל הקודם, אורי יוגב. כחלון עצמו, שהיה מסוכסך עם יוגב, כמעט ולא התבטא בנושא, אך בפועל נקט גישה פרגמטית ומינה מועמדים מתוך הנבחרת.
קוינט, הנחשב מקורב לשר האוצר, המשיך בקו הזהיר של כחלון ולא התבטא בפומבי על תמיכתו או אי-תמיכתו בהמשך קיומה של הנבחרת. בישיבת ועדת השרים שקד-לוין בתחילת השבוע, הציג קוינט את ה'אני מאמין' שלו לגבי מינוי דירקטורים, ואמר כי הוא "אדיש" לשאלה האם המועמד לדירקטור הוא איש נבחרת או שהגיע במסלול של "תואם נבחרת", היות ובשני המקרים נדרש המועמד להציג כישורים זהים.
כזכור, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, קבע כי שרים יוכלו למנות לדירקטוריונים גם מועמדים מחוץ לנבחרת הדירקטורים (שמעמדה לא עוגן עד כה בחקיקה למרות המלצת מבקר המדינה), ובתנאי שיעברו את ציוני הסף במבחני מיון זהים לאלה של חברי הנבחרת.
יוגב הואשם לא פעם כי הוא מעכב מינויים של תואמי נבחרת בתרגילים ביורוקרטיים שונים, וקוינט ביקש להבהיר כי עיכובים כאלה לא יהיו אצלו.
השאלה שנשארה בינתיים פתוחה היא האם הגישה הפייסנית הזו תצליח להסיר את הלחץ של השרים - או אולי דווקא תגרום להגברתו.