בתחילת השבוע החליט שר האוצר משה כחלון לקדם את הפרטת חברת דואר ישראל. לראשונה, אחרי שנים רבות, נראה שיש סיכוי אמיתי שהדבר יקרה. אם כחלון דוחף להפרטת החברה, כנראה שהוא הגיע למסקנה שהדבר מתבקש וחיוני, וזאת אחרי שרק לפני שנתיים הוא התנגד להפרטה בנימוק שהדואר מעריך את שווי הנדל"ן שלו במחירים נמוכים מדי.
בראיון ל"גלובס" אומר חזי צאיג, יו"ר הדואר, כי ללא ההפרטה יהיה לדואר ישראל קשה מאוד להמשיך את המומנט החיובי שבו היא נמצאת. "תראה כמה חברות דואר הופרטו בעולם, וזה עשה רק טוב לכולם", הוא אומר. "ללא הפרטה החברה תהיה בבעיה".
- למה בעצם צריך להפריט את הדואר?
"ההסכמה להפרטה נובעת מהסכם ההבראה שחתמנו עם ארגון העובדים, ההסתדרות והממשלה, שבו נקבע שאנחנו הולכים להפרטה של 20% למשקיע אסטרטגי, ו-20% הנפקה לציבור. כל סעיפי ההבראה בוצעו, למעט הסעיף הזה. בצדק, העיתוי חייב להיות כשהחברה עלתה על פסים ומייצרת שווי וערך. אם היינו עושים את זה לפני שנתיים-שנתיים וחצי, אין ספק שלא היינו מוצאים משקיע או ציבור שהיה משקיע במניות של החברה. היום, אחרי שאנחנו יודעים שהיא מבצעת את תוכנית ההבראה ושיש לה תוכנית אסטרטגית מאוד ברורה, תוכנית עבודה שהיא עומדת ביעדים שלה, אנחנו יודעים לאן היא הולכת, אז העיתוי מתאים ונכון".
"התשתית שלנו תוכל לשרת את המשקיע"
- אם החברה עלתה על פסים רווחיים והעסק נראה טוב - אז למה להפריט?
"הפרטה זה בין השאר שינוי בתרבות הארגונית-הניהולית של החברה, זה שקיפות, זה ממצב את החברה אחרת ומאפשר לה לגייס כספים להשקעות שהם בתחום הליבה של החברה, או להכניס משקיע אסטרטגי שיהיה לו ערך בלתי ישוער. זהות המשקיע יכולה להיות מהתחום הקמעונאי, מתחום הלוגיסטיקה, מתחומי הליבה, ואין ספק שמשקיע אסטרטגי יוכל להציב את החברה במקומות שיביאו ערכים מוספים שאין לנו אותם כרגע".
- ואיך מבטיחים שבסוף זה לא יבוא על חשבון השירות לאזרח?
בסופו של דבר החברה מוכרת ונותנת שירותים, אז השירות לאזרח עומד לנגד עינינו בלי שום קשר למשקיע, ובטח יהיה לנגד עיניו של המשקיע, כי זה מה שהחברה מוכרת, והחברה לא תוותר על הנכס העיקרי ותיתן שירות פחות טוב".
בסופו של דבר, גם אם ייכנס משקיע פרטי, הוא ייאלץ להתמודד עם אותן בעיות שאתם מתמודדים איתן היום, כמו המשך ההפצה בפריפריה על חשבון איבוד לקוחות עסקיים גדולים במרכז. זאת המציאות שאליה המשקיע ייכנס - אז מה היתרון שלו על פניכם?
"קודם כל, התחרות הולכת ויורדת בתחום המכתבים אבל לא בתחום של החבילות. אז התועלת שלו תהיה להיכנס לחברה שיש לה 1,100 סניפים ועוד 400 נקודות מכירה, יש לה מערכת שילוח ודוורים שמגיעים כל יום לכל בית במדינה, ומערכת של רכבים שמגיעים ל-1,100 נקודות בפריפריה, ואת זה הוא יוכל למנף לדברים אחרים. זה שהיום אנחנו נותנים שירות אוניברסלי שמגיע כל יום לכל ישוב בפריפריה, לקחת חבילה או מכתבים, מחר התשתית הזו תוכל לשרת את המשקיע, ויהיו עוד דברים שהוא יוכל לבסס עליה".
- וזה לא משהו שאתם בעצמכם יכולים לעשות, כלומר ללכת ולשווק עוד מוצרים?
"אנחנו יכולים, אבל אל תשכח שבסוף משקיע פרטי יוכל להביא ערכים מוספים, הרבה מעבר למה שאנחנו יודעים. הוא פחות מוגבל".
- מבחינת תהליכי התייעלות, המשקיע בעצם יידע להתייעל טוב יותר?
"הוא יוכל להשתמש באותם עובדים, שהם גם ענייניים וגם מכווננים לטובת העניין. הכוח, המנוע הרציני והחזק ביותר בחברה, זה העובדים שלה, והם הוכיחו את זה בגדול. הלכנו ביחד איתם לתוכנית הבראה, שאין לה אח ורע בחברות ממשלתיות אחרות. קרוב ל-1,200 עובדים עזבו בשקט, בלי בלגנים מסביב. הם עמדו מאחורי כל חתימה שלהם, והם מקיימים את ההסכם בצורה מופתית. התייעלנו גם במדדי השירות וגם במדדים הפיננסיים, וזה בזכות העובדים".
"בנק הדואר יפעל כחטיבה בחברה"
למרות חדוות הקניות של הישראלים והכניסה של דואר ישראל לעולם החבילות, משקיע אסטרטגי שייכנס יצטרך להתמודד עם מצב שבו מצבור החבילות הגדול שעובר דרך החברה לא מפצה על הירידה בהפצת מכתבים בקרב הלקוחות העסקיים.
"עדיין אסור לשכוח שקרוב ל-40% מהכנסות החברה זה מהדואר המסורתי - זה קרוב ל-700 מיליון שקל בשנה", אומר על כך צאיג. "זה הרבה מאוד כסף, אבל קצב הירידה הולך וגדל, וקצב הגידול בחבילות הולך ועולה וקרוב ל-20% בשנה. הפיצוי מהחבילות כרגע עדיין לא מכסה על הירידה, אבל אני מאמין שתוך 3-4 שנים - מאחר שמספר החבילות הולך ומתעצם - זה יפצה על הירידה בדואר המסורתי והרגיל.
"לא רק שתחום החבילות מתעצם - אנחנו מפתחים אותו לכל מיני כיוונים ולאפשרויות נוספות. אנחנו משקיעים כרגע לא מעט כסף בכל התחום הזה, בהבנה, בקטלוג של המוצרים, במאגרי מידע שנוכל אחר כך לנצל לדברים אחרים. אנחנו לומדים את ההתנהגות של הצרכן דרך החבילות, ונוכל למנף את זה בעתיד לדברים נוספים".
- מה יהיה גורלו של בנק הדואר במסגרת ההפרטה?
"מאחר שההפרטה לא יצאה ולא תצא לפועל בזמן הקרוב, החלטנו לפני כמה חודשים שהוא יפעל כחטיבה בתוך חברת הדואר. תוך מספר שבועות תונח על שולחן הדירקטוריון תוכנית אסטרטגית לבנק הדואר, עם מכשירים פיננסיים. סיכמנו את זה עם שר התקשורת ושר האוצר. הנטייה של בנק הדואר היא ללכת לכיוון של מתן אשראי צרכני, פיקדונות, בעיקר למשקי בית ולמגזר לעסקים הקטנים והבינוניים, לצד מכשירים פיננסיים נוספים שנייצר ויעמדו לרשות הצרכנים שלנו".
- מה תעשו בנושא הנדל"ן?
"תחום הנדל"ן לא היה מטופל בדואר עשרות שנים. אנחנו מטפלים בנדל"ן בצורה מאוד יסודית והבאנו מנהל תחום נדל"ני. מיפינו את כל הנכסים, רשמנו אותם - בסופו של דבר חברת הדואר היא לא חברת נדל"ן, בנכסים התפעוליים נמשיך להשתמש ואת הנכסים שהם לא תפעוליים נמכור, בדומה למה שבזק עשתה בזמנה. אנחנו מתעתדים לפנות שטחים גדולים למודיעין, למרכז הסחר - נגדיל את מרכז הסחר פי 2 ממה שהוא היום על מנת לעמוד בקצב הגידול של החבילות עד 2025-2030 שאז צפויות להגיע 150-200 מיליון חבילות בשנה, ונפנה לא מעט נדל"ן כתוצאה מהמעבר הזה, וגם אותו נממש והכסף ישמש להשקעות. תקציב ההשקעות של החברה הוא מעל ל-120 מיליון שקל, מה שלא היה לפני 3 שנים.
"ניצור גם מעין חממה טכנולוגית אצלנו בדואר עבור חברות או סטארט-אפים בתחום הלוגיסטיקה והשינוע. ניתן להם את הקרקע לצמוח אצלנו ואני מקווה שנוכל גם להשקיע בחברות שיצמחו אצלנו".
"מכפיל של 20 - הוא לא הזוי"
- המספרים שאתם חושבים להנפיק נשמעים גבוהים מאוד - שווי חברה של 2 מיליארד שקל זה לא מוגזם?
"השווי של החברה יהיה נגזרת של הרווח שלה, של היכולות שלה להחזיר את ההשקעה למי שישקיע בה, וזה תלוי גם בזהות המשקיע - אם זה ילך למשקיע אסטרטגי או להנפקה בבורסה. אם תהיה הנפקה בבורסה, אני מאמין שמכפיל EBITDA של 20 זה לא הזוי. היום אנחנו עם EBITDA של קרוב ל-75 מיליון שקל, אז תעריך את המספרים. לתוך זה נכניס גם את הנכסים התפעוליים שלנו, ומקדם של 20 זה אפילו מעט, כי צריך לקחת בחשבון גם מקדם התייעלות. אנחנו הולכים להתייעל התייעלות תפעולית משמעותית, וזה גם ישפיע על הרווחיות של החברה".
- חברות דואר בעולם הונפקו לפי מכפילים כאלה, של 20? זה נשמע גבוה מאוד.
"כשאתה מוכר חברה שאין לה מתחרים כמעט, והיא מגיעה לכל מקום, ויש לה תשתית קיימת, ויש לה עוד מקדם התייעלות שיגדיל את ה-EBITDA שלה, זה לא משהו שהוא מנותק מהמציאות ואפשר לבדוק את זה. אל תשכח שיש פה גם נדל"ן. אם יהיה משקיע אסטרטגי אז המכפיל יהיה יותר נמוך, בין 10 ל-12, אבל הפוטנציאל של הדואר גדול מאוד".