גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל בהודו: החגיגה - והחרדה

מפקפקים מקצועיים יוכלו להוסיף ולפקפק כמובן, אבל ביקור ראש הממשלה בהודו, על פניו, הוא מסע ניצחון

בנימין ושרה  נתניהו/ צילום: רויטרס, Amit Dave
בנימין ושרה נתניהו/ צילום: רויטרס, Amit Dave

מסעו של ראש הממשלה להודו הפריך את טענות המפקפקים, בארץ ובהודו עצמה, בחשיבותה של מערכת היחסים הזו, בעומקה ובאופיה ההיסטורי.

כתבתי כאן בתחילת השבוע, בהשתוממות, על בעלי הטענה שהודו "מחפשת רומן, לא קשר קבוע" עם ישראל. המשפט הזה הועתק מכותרת מאמר ב"הארץ", בתחילת החודש, וחזר ופורסם בעיתון הודי משל היה אסמכתא. במקרה הלא-סביר שהערתי לא הובנה, הזכרתי את המאמר הנ"ל על דרך הביקורת. הוא הטעה את קוראיו, כפי שהראו בעליל הימים האחרונים בדלהי.

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי טרח בכבודו ובעצמו אל נמל התעופה לקבל את פני בנימין נתניהו. בדרך כלל, אורחים זרים, יהיו רמי דרג כאשר יהיו, מתקבלים בנמל התעופה על ידי נציג של מחלקת הפרוטוקול, או חבר ממשלה נמוך דרג. כל מה שקרה אחר כך, לפחות במישור הטקסי, נועד לבטא מערכת יחסים שהגיע סוף סוף אל פירקה, לאחר רבע מאה של רוב תוכן אבל עודף צניעות.

הקונסוליה הריקה

יהיו שימושי הביקור לצורכי פנים של נתניהו אשר יהיו, קבלת הפנים לכבודו מזכירה לנו את המידה המופלגת שבה השתנה מצבה של ישראל ביבשת אסיה.

היה זמן שכמעט לא הייתה לישראל אחיזת רגל במסת היבשה העצומה שבין הים הערבי לים סין. לישראל הייתה קונסוליה זעירה של איש אחד בבומביי (כיום מומבאי). כאשר הקונסול גורש, ב-1981, בגלל גילוי חסר אחריות של חוסר דיסקרטיות, הנציג הרשמי היחיד של ישראל בתת היבשת היה איש הביטחון הצעיר של הקונסוליה. אשר לסין, מי יאמין שלפני 50 שנה, ראש ממשלתה סירב אפילו לפתוח מעטפת מכתב ששלח אליו ראש ממשלת ישראל דאז, לוי אשכול.

מותר לישראלים להתברך במהלך העניינים הזה. אבל לא יזיק להזכיר את הקונטקסט. מערכת היחסים עם הודו חשובה מכדי שנזניח את הבנת הרקע הפנימי המורכב, עתיר הבעיות ומעורר הדאגה.

בדרך למדינת לאום

הודו נמצאת זו השנה הרביעית בשלטונה של הממשלה הלאומנית הדתית ביותר בתולדותיה. זו ארץ שבהולדתה סירבה להסתווג כ"מדינת לאום". אמנם הודו הבריטית חולקה לשתי מדינות, ואמנם אחת מהן, פקיסטן, תבעה את המעמד של מדינת המוסלמים - אבל הודו הטעימה שהיא אינה מדינת ההינדו, אלא ארץ כל תושביה. להודו היו נשיאים ושרים בכירים מן המיעוט המוסלמי. מוסלמים שימשו בעמדות פיקוד בכירות בצבאה, וייצגו אותה בזירה הבינלאומית.

מאז 2014, הודו עוברת הסבה למדינת לאום. זה תהליך הדרגתי, אבל קשה לטעות בכיוונו. בשנה שעברה נפל דבר, כאשר מפלגת העם ההודית השלטת (BJP, שבה האות הראשונה מייצגת את את שמה ההינדי של הודו, "בהאראט") מינתה כוהן דת הינדואי לראש הממשלה ("צ'יף מיניסטר") של אוטאר-פראדש, המדינה הגדולה ביותר בהודו (עם אוכלוסייה שווה לזו של ברזיל). המינוי היה רצונו האישי של נרנדרה מודי, ואיתות חד-משמעי לאן הוא רוצה לקחת את הודו.

ב-2014, BJP אמנם נחלה ניצחון עצום ממדים בבחירות הכלליות, וזכתה ברוב מוחלט של מושבי הפרלמנט, אבל היא עשתה כן עם פחות משליש של קולות הבוחרים, בזכות שיטת בחירות סלפנית (המיוסדת על הדגם הבריטי) והודות לפיצול בשורות האופוזיציה. מאז היא שקדה על הרחבת בסיסה, והיא שולטת עכשיו בזכות עצמה בחמש מתשע המדינות הגדולות ביותר.

האופוזיציה תלך לכלא?

השנה, BJP מנהלת מערכת בחירות חסרת עכבות במדינה השמינית בגודלה, קארנאטאקה, בדרום הודו, שהגדולה בעריה היא בנגאלורו (לשעבר בנגאלור), מרכז הטכנולוגיה העילית של הודו. קארנאטאקה היא המדינה הגדולה ביותר עם ממשלה של מפלגת הקונגרס. נשיא מפלגת השלטון, אמיט שאה, יד ימינו של ראש הממשלה מודי, הבטיח השבוע "לשלוח לכלא כל אחד מחברי הממשלה הנוכחית" של המדינה, אם מפלגתו תנצח.

אלה דיבורים רגילים אצל איש, המתפאר בגלוי בהצלחתו לרשום יותר חברים למפלגתו ממה שיש במפלגה הקומוניסטית הסינית. אינה מפריעה לו הגזירה השווה שהוא מוציא בין ארגון דמוקרטי לכאורה, בהודו, לבין ארגון טוטליטרי אלים במדינה חד-מפלגתית, סין.

רוח של סמכותנות (-אותוריטריות) נודפת ממפלגת השלטון וממשרדי הממשלה. הודו מוסיפה להיות ראויה לתווית "הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם", אבל היא ליברלית וסובלנית לאין ערוך פחות ממה שהייתה.

ראהול מתבגר

מזלו של מודי עד כה היה חולשתה הפנומנלית של האופוזיציה. מפלגת הקונגרס, ששלטה בהודו 54 מ-70 שנותיה, ירדה כמעט מכל נכסיה האלקטורליים ב-2014, והתכווצה לממדי סיעה פרלמנטרית קטנה, פחות אפילו מן המינימום הדרוש למעמד של אופוזיציה רשמית. במערכת הבחירות שלו לפני ארבע שנים, מודי דיבר בגלוי על רצונו "לטהר את הודו" מן הקונגרס. כמעט כל מה שקרה מאז עורר את הרושם שהמטרה נמצאת בהישג ידו.

אבל בחודשים האחרונים הסתמנה התאוששות מסוימת בקונגרס. יורש העצר רב השנים, ראהול גאנדהי - בן, נכד ונין לראשי ממשלה קודמים - נטל סוף סוף את הנהגת המפלגה מידי אמו, וגילה סימני בגרות. הוא עמד בהצלחה יחסית בטבילת האש הראשונה שלו, בבחירות לאסיפה המחוקקת של גוג'אראט, בחודש שעבר. זו מדינת הבית של מודי, והוא עמד בראשה במשך 12 שנה, לפני שעבר לדלהי. למרבה ההפתעה, מפלגתו של מודי ניצחה רק בקושי. מפלגת הקונגרס הכפילה את ייצוגה בפרלמנט המקומי.

הסקרים מוסיפים להראות שמודי יחזור וייבחר בבחירות הבאות, כנראה באביב 2019. אבל מתעורר הרושם ששליטתו חזקה פחות, וקווי התפר המסורתיים של הודו, אלה המפרידים בין כתות ועדות, חוזרים ונפרמים בכמה מקומות לא טובים. גוג'אראט הייתה אחת מהן, ומדינת מהרשטרה (שמומבאי היא בירתה) היא שנייה.

האטה כלכלית סללה את דרכו של מודי לשלטון ב-2014. עלייתו לשלטון נסכה אופטימיות, לרגל הציפייה לרפורמות ליברליות. ב-2016 ההודים התפארו שכלכלתם צומחת בקצב המהיר ביותר בעולם. זה השתנה ב-2017, בין השאר בגלל היד הקשה מאוד שנקט מודי בהוצאה של שטרי כסף גדולים מן המחזור כמעט בן-לילה, כדי להפקיע "הון שחור"; ובגלל המהירות, ואולי השרירותיות, שבהן הטילה הממשלה מס מכירות אחיד. שני המהלכים היו אולי מחויבי המציאות, אבל נעשו ללא הכנה, כמעט באופן קפריזי, ועוררו כעס עצום וחרדה.

ביקורת על מדיניות הפנים של מודי מחייבת זהירות. הודו זקוקה לממשלה חזקה. היא נמצאת במרוץ בלתי פוסק נגד הזמן. היא גם מוקפת באויבים פוטנציאליים. אין עוד ארץ אחת בעולם שיש לה גבול ארוך עם שתי מעצמות גרעיניות עוינות, סין ופקיסטן.

אבל אין זאת אומרת שמורכבותה של הודו מצריכה תמיד איש חזק. לפעמים היא מצריכה אקרובט ולוליין. אקרובטיקה אינה הצד החזק של נרנדרה מודי, וחסרונה עלול לעלות להודו ביוקר.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע