גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל בהודו: החגיגה - והחרדה

מפקפקים מקצועיים יוכלו להוסיף ולפקפק כמובן, אבל ביקור ראש הממשלה בהודו, על פניו, הוא מסע ניצחון

בנימין ושרה  נתניהו/ צילום: רויטרס, Amit Dave
בנימין ושרה נתניהו/ צילום: רויטרס, Amit Dave

מסעו של ראש הממשלה להודו הפריך את טענות המפקפקים, בארץ ובהודו עצמה, בחשיבותה של מערכת היחסים הזו, בעומקה ובאופיה ההיסטורי.

כתבתי כאן בתחילת השבוע, בהשתוממות, על בעלי הטענה שהודו "מחפשת רומן, לא קשר קבוע" עם ישראל. המשפט הזה הועתק מכותרת מאמר ב"הארץ", בתחילת החודש, וחזר ופורסם בעיתון הודי משל היה אסמכתא. במקרה הלא-סביר שהערתי לא הובנה, הזכרתי את המאמר הנ"ל על דרך הביקורת. הוא הטעה את קוראיו, כפי שהראו בעליל הימים האחרונים בדלהי.

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי טרח בכבודו ובעצמו אל נמל התעופה לקבל את פני בנימין נתניהו. בדרך כלל, אורחים זרים, יהיו רמי דרג כאשר יהיו, מתקבלים בנמל התעופה על ידי נציג של מחלקת הפרוטוקול, או חבר ממשלה נמוך דרג. כל מה שקרה אחר כך, לפחות במישור הטקסי, נועד לבטא מערכת יחסים שהגיע סוף סוף אל פירקה, לאחר רבע מאה של רוב תוכן אבל עודף צניעות.

הקונסוליה הריקה

יהיו שימושי הביקור לצורכי פנים של נתניהו אשר יהיו, קבלת הפנים לכבודו מזכירה לנו את המידה המופלגת שבה השתנה מצבה של ישראל ביבשת אסיה.

היה זמן שכמעט לא הייתה לישראל אחיזת רגל במסת היבשה העצומה שבין הים הערבי לים סין. לישראל הייתה קונסוליה זעירה של איש אחד בבומביי (כיום מומבאי). כאשר הקונסול גורש, ב-1981, בגלל גילוי חסר אחריות של חוסר דיסקרטיות, הנציג הרשמי היחיד של ישראל בתת היבשת היה איש הביטחון הצעיר של הקונסוליה. אשר לסין, מי יאמין שלפני 50 שנה, ראש ממשלתה סירב אפילו לפתוח מעטפת מכתב ששלח אליו ראש ממשלת ישראל דאז, לוי אשכול.

מותר לישראלים להתברך במהלך העניינים הזה. אבל לא יזיק להזכיר את הקונטקסט. מערכת היחסים עם הודו חשובה מכדי שנזניח את הבנת הרקע הפנימי המורכב, עתיר הבעיות ומעורר הדאגה.

בדרך למדינת לאום

הודו נמצאת זו השנה הרביעית בשלטונה של הממשלה הלאומנית הדתית ביותר בתולדותיה. זו ארץ שבהולדתה סירבה להסתווג כ"מדינת לאום". אמנם הודו הבריטית חולקה לשתי מדינות, ואמנם אחת מהן, פקיסטן, תבעה את המעמד של מדינת המוסלמים - אבל הודו הטעימה שהיא אינה מדינת ההינדו, אלא ארץ כל תושביה. להודו היו נשיאים ושרים בכירים מן המיעוט המוסלמי. מוסלמים שימשו בעמדות פיקוד בכירות בצבאה, וייצגו אותה בזירה הבינלאומית.

מאז 2014, הודו עוברת הסבה למדינת לאום. זה תהליך הדרגתי, אבל קשה לטעות בכיוונו. בשנה שעברה נפל דבר, כאשר מפלגת העם ההודית השלטת (BJP, שבה האות הראשונה מייצגת את את שמה ההינדי של הודו, "בהאראט") מינתה כוהן דת הינדואי לראש הממשלה ("צ'יף מיניסטר") של אוטאר-פראדש, המדינה הגדולה ביותר בהודו (עם אוכלוסייה שווה לזו של ברזיל). המינוי היה רצונו האישי של נרנדרה מודי, ואיתות חד-משמעי לאן הוא רוצה לקחת את הודו.

ב-2014, BJP אמנם נחלה ניצחון עצום ממדים בבחירות הכלליות, וזכתה ברוב מוחלט של מושבי הפרלמנט, אבל היא עשתה כן עם פחות משליש של קולות הבוחרים, בזכות שיטת בחירות סלפנית (המיוסדת על הדגם הבריטי) והודות לפיצול בשורות האופוזיציה. מאז היא שקדה על הרחבת בסיסה, והיא שולטת עכשיו בזכות עצמה בחמש מתשע המדינות הגדולות ביותר.

האופוזיציה תלך לכלא?

השנה, BJP מנהלת מערכת בחירות חסרת עכבות במדינה השמינית בגודלה, קארנאטאקה, בדרום הודו, שהגדולה בעריה היא בנגאלורו (לשעבר בנגאלור), מרכז הטכנולוגיה העילית של הודו. קארנאטאקה היא המדינה הגדולה ביותר עם ממשלה של מפלגת הקונגרס. נשיא מפלגת השלטון, אמיט שאה, יד ימינו של ראש הממשלה מודי, הבטיח השבוע "לשלוח לכלא כל אחד מחברי הממשלה הנוכחית" של המדינה, אם מפלגתו תנצח.

אלה דיבורים רגילים אצל איש, המתפאר בגלוי בהצלחתו לרשום יותר חברים למפלגתו ממה שיש במפלגה הקומוניסטית הסינית. אינה מפריעה לו הגזירה השווה שהוא מוציא בין ארגון דמוקרטי לכאורה, בהודו, לבין ארגון טוטליטרי אלים במדינה חד-מפלגתית, סין.

רוח של סמכותנות (-אותוריטריות) נודפת ממפלגת השלטון וממשרדי הממשלה. הודו מוסיפה להיות ראויה לתווית "הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם", אבל היא ליברלית וסובלנית לאין ערוך פחות ממה שהייתה.

ראהול מתבגר

מזלו של מודי עד כה היה חולשתה הפנומנלית של האופוזיציה. מפלגת הקונגרס, ששלטה בהודו 54 מ-70 שנותיה, ירדה כמעט מכל נכסיה האלקטורליים ב-2014, והתכווצה לממדי סיעה פרלמנטרית קטנה, פחות אפילו מן המינימום הדרוש למעמד של אופוזיציה רשמית. במערכת הבחירות שלו לפני ארבע שנים, מודי דיבר בגלוי על רצונו "לטהר את הודו" מן הקונגרס. כמעט כל מה שקרה מאז עורר את הרושם שהמטרה נמצאת בהישג ידו.

אבל בחודשים האחרונים הסתמנה התאוששות מסוימת בקונגרס. יורש העצר רב השנים, ראהול גאנדהי - בן, נכד ונין לראשי ממשלה קודמים - נטל סוף סוף את הנהגת המפלגה מידי אמו, וגילה סימני בגרות. הוא עמד בהצלחה יחסית בטבילת האש הראשונה שלו, בבחירות לאסיפה המחוקקת של גוג'אראט, בחודש שעבר. זו מדינת הבית של מודי, והוא עמד בראשה במשך 12 שנה, לפני שעבר לדלהי. למרבה ההפתעה, מפלגתו של מודי ניצחה רק בקושי. מפלגת הקונגרס הכפילה את ייצוגה בפרלמנט המקומי.

הסקרים מוסיפים להראות שמודי יחזור וייבחר בבחירות הבאות, כנראה באביב 2019. אבל מתעורר הרושם ששליטתו חזקה פחות, וקווי התפר המסורתיים של הודו, אלה המפרידים בין כתות ועדות, חוזרים ונפרמים בכמה מקומות לא טובים. גוג'אראט הייתה אחת מהן, ומדינת מהרשטרה (שמומבאי היא בירתה) היא שנייה.

האטה כלכלית סללה את דרכו של מודי לשלטון ב-2014. עלייתו לשלטון נסכה אופטימיות, לרגל הציפייה לרפורמות ליברליות. ב-2016 ההודים התפארו שכלכלתם צומחת בקצב המהיר ביותר בעולם. זה השתנה ב-2017, בין השאר בגלל היד הקשה מאוד שנקט מודי בהוצאה של שטרי כסף גדולים מן המחזור כמעט בן-לילה, כדי להפקיע "הון שחור"; ובגלל המהירות, ואולי השרירותיות, שבהן הטילה הממשלה מס מכירות אחיד. שני המהלכים היו אולי מחויבי המציאות, אבל נעשו ללא הכנה, כמעט באופן קפריזי, ועוררו כעס עצום וחרדה.

ביקורת על מדיניות הפנים של מודי מחייבת זהירות. הודו זקוקה לממשלה חזקה. היא נמצאת במרוץ בלתי פוסק נגד הזמן. היא גם מוקפת באויבים פוטנציאליים. אין עוד ארץ אחת בעולם שיש לה גבול ארוך עם שתי מעצמות גרעיניות עוינות, סין ופקיסטן.

אבל אין זאת אומרת שמורכבותה של הודו מצריכה תמיד איש חזק. לפעמים היא מצריכה אקרובט ולוליין. אקרובטיקה אינה הצד החזק של נרנדרה מודי, וחסרונה עלול לעלות להודו ביוקר.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה