תור בדואר ישראל / צילום: אייל פישר
החדשות הטובות: הפרטת דואר ישראל נשקלת בחיוב. החדשות הרעות: מי שתהיה אחראית לזה זו ממשלת ישראל.
השבוע פורסם כי קיים תכנון קונקרטי להפריט את אחת החברות הממשלתיות הכושלות ביותר במדינה - דואר ישראל. גם לאחר רפורמה נרחבת וקיצוץ חלק מהעובדים המיותרים, דואר ישראל לא מצליח להתנהל ביעילות דומה לזו של חברה פרטית ולמרות ההשקעה הרבה של המדינה בה, היא לא מצליחה לייצר רווחים משמעותיים.
כרגע לא ברור אילו חלקים מתוך החברה עתידים להיות מופרטים, אבל כרגיל - כבר עולים הקולות שמצביעים על הבעיות והסכנות בתהליכי הפרטה.
אכן, יש רבות כאלה, מכיוון שבתהליך ההפרטה יש לממשלה את הכוח לתת "מתנה" בשווי אדיר לבעל הון מקורב, ופוטנציאל השחיתות הוא אדיר. עם זאת, עם מתכונת פעילותה הנוכחית של חברת הדואר הכושלת והיקרה (מאות מיליונים הוזרמו אליה במסגרת תוכניות ההבראה, ואין לזה סוף באופק) אי אפשר להשלים. יש צורך בשיטה הוגנת והגיונית לביצוע ההפרטה, שתצמצם את סכנת השחיתות ותיתן לאזרחי המדינה תמורה הוגנת על ההעברה לידיים פרטיות של נכסים ציבוריים.
מספר עקרונות מנחים יכולים להביא לתוצאה הרצויה, במקרה של דואר ישראל ובגם בסיטואציות אחרות של הפרטת חברות ממשלתיות:
■ להסיר רגולציות וחסמי כניסה. במקרה שלנו, לבטל את כל זכויות היתר של דואר ישראל על ייבוא, ייצוא, משלוחים, קשרים עם מוסדות ממשלתיים -למעשה, כל דבר שהדואר עושה ומוגן בחוק/תקנות. קריטי לעשות זאת לפני או תוך כדי תהליך ההפרטה - אחרת אין שום ערובה ש"דואר ישראל בע"מ" תהיה חברה טובה יותר מהגרסה הממשלתית הפועלת היום.
■ להנפיק בבורסה ולחלק לכל אזרח מניה של דואר ישראל. כך, יקבלו כל אזרח ואזרחית בוגרים את חלקם היחסי בחברה החדשה, ויהיו רשאים לשמור אותו בכיסם או לסחור בו כרצונם, בכל מחיר שירצו. הרעיון הוא שבמקום שהממשלה תמכור את הנכס הציבורי לטייקון החביב עליה (במחיר החביב עליה), הבעלות והשווי של החברה ייקבעו בשוק חופשי. מי שחושבים שהם יכולים לנהל את דואר ישראל החדש, יקנו את המניות מהציבור במחירי שוק כדי להשיג שליטה בחברה, ומי שיבחרו למכור - יקבלו כסף מיד לכיס. מי שחושבים ששווי המניה יעלה בעתיד, יכולים לשמור אותה בכיסם או אפילו לקנות עוד. היתרונות בשיטה הזאת הם שאין תמריץ לממשלה לשמור על חסמי כניסה שנוטים להעלות את שווי החברה שהם מוכרים, ושהכסף מגיע ישירות לאזרחים ולא נבלע בהוצאה ממשלתית מיותרת.
■ להסביר, להסביר, להסביר. הציבור צריך להבין בדיוק מה קורה, מה עושים, מה המשמעות של הנכס החדש בבעלותם ומה אפשר לעשות איתו. לא כל הציבור נהנה מרמת אוריינות פיננסית גבוהה, וצריך לוודא שיש להם את המידע הנדרש - כדי שיקבלו את התמורה המגיעה להם. אפשר לעשות את זה בצורה פורמלית (תשדירי הסברה בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונים) ובצורה בלתי פורמלית (ראיונות עם שר האוצר או ראש הממשלה באמצעי התקשורת, או פוסטים ברשתות החברתיות) כאחד.
אם ניישם את הכללים הללו, כמות הנזק שאפשר לעשות בתהליך ההפרטה נמוכה מאוד. במצב כזה, היתרון של להפוך את הדואר לחברה פרטית, תחרותית ומתקדמת במקום הרכיכה ההסתדרותית שהיא היום, יהיה גדול מאוד. לפי ההערכות היום, הפרטה של הדואר בשיטה כזאת יכולה לייצר לכל אחד מאיתנו מניה בשווי 400 שקל לפחות - עוד טרם חישוב ערכם של נכסי הנדל"ן הפרוסים ברחבי הארץ.
■ הכותב הוא פעיל בתנועת "חופש לכולנו" וחוקר ב"תחרות - העמותה לחירות בתעסוקה".