גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הנהנים מקרנות הסיכון הם בעיקר המנהלים שגוזרים דמי ניהול"

ארי ברונשטיין, מנכ"ל אלרון, מאמין שדברים טובים יקרו השנה לזרוע ההייטק של דסק"ש ■ שתיים מהאחזקות הגדולות של החברה יסיימו בקרוב את הניסויים הקליניים שלהן

עבור מנכ"ל אלרון, ארי ברונשטיין, ועבור בעלי המניות של החברה, 2018 הולכת להיות שנה דרמטית, וזאת "במונחים של הרבה מאוד שנים אחורה", כפי שהוא מסביר. זה קורה בגלל ששתי החברות המשמעותיות ביותר שבהן השקיעה אלרון בעשור האחרון, בריינסגייט (Brainsgate) ופוקרד (Pocared), יסיימו בחודשים הקרובים את הניסויים הקליניים שלהן. אם ניסויים אלו גם יצליחו, ושתי החברות יזכו לאישור למוצריהן מצד רשות המזון והתרופות של ארה"ב, ה-FDA, מאמין ברונשטיין כי יהיה בכך צעד משמעותי מאוד לקראת אקזיט של מאות מיליוני דולרים, וזאת עוד לפני שהשתיים יציגו מכירות מהותיות.

בריינסגייט ופוקרד הן שתי חברות עתירות השקעה במונחי עולם ההון סיכון, כאשר בכל אחת מהן הושקעו לאורך השנים כ-100 מיליון דולר. בבריינסגייט, מחזיקה אלרון 30% אחרי השקעה של 29 מיליון דולר ואילו בפוקרד השקיעה אלרון 73 מיליון דולר תמורת 69% מהמניות. "אנחנו מאמינים ומקווים שהדברים הטובים יקרו השנה לאלרון", אומר ברונשטיין בראיון בלעדי ל'גלובס". "מספיק אפילו שרק אחד מהם יקרה, כדי שאלרון תהפוך לחברה בסדר גודל שונה לגמרי".

אלרון, המשתייכת לקבוצת דסק"ש של אדוארדו אלשטיין, היא חברת השקעות שפועלת בתחומי ההון סיכון, ומנוהלת מאז מאי 2009 בידי ברונשטיין. בעבר הייתה החברה, שהוקמה בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת, אחת מספינות הדגל של ההייטק הישראלי. במשך השנים יצאו ממנה חברות שהובילו את שוק הטכנולוגיה המקומי, כגון אלביט ואלסינט. בשלב מאוחר יותר הקימה את החברות גיוון אימג'ינג, נטוויז'ן ורבות אחרות.

כיום נסחרת אלרון בבורסה לפי שווי של 160 מיליון דולר, כאשר דסק"ש מחזיקה ב-50.3% ממניותיה. בין המחזיקים הגדולים מקרב הגופים המוסדיים, ניתן למנות את ילין לפידות (11%), מגדל (5.7%) ומיטב דש (3.2%). לאחרונה מונה הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, לתפקיד דירקטור חיצוני באלרון.

הרחבת חלון הזמן לטפל בשבץ

בריינסגייט מפתחת מוצר שנועד לטפל באמצעות גירוי חשמלי בשבץ חסימתי במוח, כלומר בשבץ בו נחסם כלי דם (בשונה משבץ בו פוקע כלי דם במוח). הניסויים הקליניים במוצר החלו ב-2011 ועתידים להסתיים במהלך הרבעון הנוכחי, עם השלמת התקנתו באלף מטופלים, לאחר שעד תום 2017 הגיע מספר המטופלים לכ-970. לאחר מכן תידרש עוד תקופת מעקב של כשלושה חודשים, לפני שמנהלי הניסוי יוכלו לפרסם את תוצאותיו.

ברונשטיין מסביר כי שבץ חסימתי מהווה כ-85% ממקרי השבץ המוחי. לדבריו, הנזק האמיתי שנגרם לחולים בשבץ מסוג זה הוא תאים במוח שמתים בשל אי אספקת דם ואז מתפוצצים ומשחררים רעלנים לתוך חלל המוח. "הרעלנים הללו מייצרים תגובות הולכות וגדלות של נזק מסביבם, ולמעשה בריינסגייט מנסה לשטוף את כל הרעלנים הללו החוצה, כך שהנזק שיישאר הוא רק זה שנגרם מהחסימה עצמה", הוא אומר.

"בעולם השבץ זה מאוד משמעותי, כי נכון להיום פחות מ-10% מחולי השבץ מצליחים לקבל את הטיפול הקיים בשוק - חלבון מסוג TPA - וזה בגלל שאפשר לתת אותו בחלון זמן של עד 6 שעות בלבד" מוסיף ברונשטיין.

הפתרון של בריינסגייט הוא מעין אנטנה שיושבת בתוך הגולגולת מאחורי שני מרכזים עצביים שמאחורי האף, וההפעלה של האנטנה הזאת מגבירה את זרימת הדם במוח ושוטפת את הרעלנים החוצה. כדי להכניס את האנטנה, יש צורך לבצע חתך קטן בתוך הרקמה של החך העליון, כשמדובר בטיפול מהיר של 10-15 דקות. מטרת הניסוי היא לבדוק את יעילות המוצר לא רק בחלון זמן של 6 שעות, אלא גם בחלון זמן של 24 שעות, וכך למעשה לאפשר לכל חולי השבץ החסימתי לקבל את הטיפול.

"אנחנו לא יודעים מה תוצאות הניסוי, אבל מקווים שהן יהיו טובות. הצלחה בניסוי תיצור לדעתנו אימפקט מאוד משמעותי, כך שאקזיט עשוי להיות מאוד טוב עבורנו", מדגיש ברונשטיין. לדעתו, בריינסגייט כבר ערוכה למעשה לשלב הבא של חייה, מאחר שהמשקיעים האסטרטגיים שלה - חברות הענק האמריקאיות ג'ונסון אנד ג'ונסון, בוסטון סיינטיפיק ומדטרוניק - נחשבות לפעילות ביותר תחום הטיפול בשבץ. "לכן אנחנו מעריכים שההבנה שלהן יכולה להאיץ תהליכים למכירת החברה".

ניתוח מתמטי: זהה את החיידק

החברה השנייה שנמצאת כאמור בשלב דומה היא פוקרד, שאמורה להתחיל ברבעון הנוכחי את הניסוי הקליני שלה ולסיימו ברבעון השני של השנה. פוקרד מפתחת מערכת מתוחכמת שתדע לבצע בדיקות מיקרוביולוגיות ללא צורך בתרבית, כך שניתן יהיה לאבחן במהירות מחלות זיהומיות. אם המערכת שלה תוכרז כמובהקת, היא תוכל לשפר ולייעל את מערכי הבדיקות של חברות שירותי הבריאות בעולם.

ברונשטיין מסביר כי כדי לדעת האם חולה זקוק באמת לאנטיביוטיקה, ואם כן אז לאיזו בדיוק, נדרשים כיום רופאי המשפחה לשלוח למעבדה מרכזית את הבדיקות שנטלו מהחולים. במעבדה יגדלו את הדגימות במשך יומיים ורק לאחר מכן ניתן יהיה לאבחן האם מדובר בחיידק, ואם כן אז באיזה, כדי שניתן יהיה לדעת איזו אנטיביוטיקה לרשום לחולה.

המערכת של פוקרד מבוססת על מכונה שמקרינה אור מסוים על דגימה שעברה סינון מתקדם, ודרך החזרת האור מהחיידקים, היא יודעת לבצע ניתוח מתמטי מסובך שבסיומו ייקבע האם קיים בדגימה חיידק מסוג מסוים וכיצד יש לטפל בו. כדי לבדוק את מובהקות המערכת, מול הבדיקות הידניות, יבוצע בחודשים הקרובים ניסוי קליני בהיקף של כ-3,000 דגימות במספר מרכזים רפואיים בעולם.

ברונשטיין מאמין כי גם את פוקרד ניתן יהיה למכור לאחר קבלת אישור ה-FDA ועוד לפני שהחברה תחל במכירות משמעותיות. כקונים פוטנציאלים הוא מזהה את החברות המובילות בעולם בתחום הציוד למעבדות, דוגמת בקטון דיקינסון (Becton Dickinson), שנסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי של כ-60 מיליארד דולר. אגב בקטון דיקינסון, היו"ר והמנכ"ל שלה בעשור הקודם, אד לודוויג בן ה-66, הוא כיום היו"ר של פוקרד ומי שינסה להוציא אל הפועל את מכירתה.

עם זאת, ברונשטיין גם מודע היטב לאפשרות שבסופו של תהליך לאלרון לא יהיו חדשות טובות לספק השנה למשקיעים. לדבריו, "זו תהיה אכזבה גדולה, אבל אז כל עוד הדירקטוריון יחליט שהמודל העסקי של החברה הוא נכון וצריך להמשיך איתו, יש לנו צבר השקעות להמשיך איתו. אנחנו יודעים שבהון סיכון יש גם כישלונות ואנחנו לא חושבים שאנחנו חסינים בפניהם. לכן בהחלט יכול להיות שיהיו כישלונות, כי הם חלק מהעשייה".

מניית אלרון מול מדדי הייחוס

ריבוי אסטרטגיות - ריבוי סיכון

ברונשטיין קיבל ב-2009 את תפקיד מנכ"ל אלרון מידי נוחי דנקנר, בעל השליטה הקודם בקבוצת אי.די.בי (אז החברה האם של דסק"ש). היה זה לאחר שאת השנים 2007-2008 סיימה אלרון בהפסד מצרפי כבד של 123 מיליון דולר. לדברי ברונשטיין, הפסדים אלו נבעו מהתפיסה השלטת באותה התקופה בעולם ההון סיכון הישראלי. אותה תפיסה קבעה כי "יש לפעול כקרן הון סיכון מרובת אסטרטגיות ועם הרבה מאוד שלבים בתוך אותן אסטרטגיות, החל מחברות בשלב הראשוני שלהן ועד לחברות שנמצאות בשלב שלאחר הפיכתן לציבוריות.

"בנוסף, אי.די.בי של אותה התקופה גם חשבה שכקונצרן משמעותי בישראל היא צריכה לעסוק בנושא באופן משמעותי. התוצאה היתה היקפים מאוד גדולים של השקעה שהביאו, בתורם להפסדים מאוד גדולים. זה היה לאו דווקא כי ההשקעות היו רעות, אלא יותר כי מבחינה חשבונאית ברגע שמבצעים את ההשקעה, מתחילים למחוק אותה עם קצב צריכת המזומנים. אז היה ברור שצריך לעשות איזשהו שינוי וביקשו ממני לקחת את האחריות על השינוי הזה".

ומה עשית?

"הגדרנו אסטרטגיה לחברה, שאמרה שנתמקד בעיקר במכשור רפואי ובמקביל עשינו בפרק זמן קצר יחסית הרבה אקזיטים בהחזקות שניתן היה למכור אותן בשוואים טובים יחסית. בנוסף, ויתרנו על המטה הגדול שכלל אנליסטים, מנהלי השקעות וסמנכ"לים, לטובת עבודה בצוות אנשים מצומצם שמאתר את ההשקעות, ומבצע את בדיקת הנאותות ואת ההשקעה עצמה. ככה הצלחנו להקטין את הוצאות המטה ביותר מ-50%.

"בנוסף, כדי שגם נמשיך להיות רלוונטיים לאורך זמן, הגדרנו קצב השקעות שנתי שיהיה סביר לגודלה של אלרון, בהיקף של 20-25 מיליון בשנה. הנחנו שהאקזיטים שנוכל לבצע יוכלו לתמוך ולממן את ההשקעות בקצב הזה".

ועד כמה זה מצליח?

"אני באופן אישי מאמין קטן בהון סיכון כאפיק השקעה, כי עולם ההון סיכון מפסיד כסף ומעטים המשקיעים בו שהצליחו לייצר תשואה, ומביניהם מעטים עוד יותר הם אלו שהצליחו לייצר תשואה סדרתית. יש מעט מאוד מודלים שרלוונטיים להשקעה בהון סיכון, ובוודאי שהמודל המקובל של קרנות ההון סיכון, שאומר 'בואו נחלק את ההשקעות ונפזר אותן וכך נייצר את התשואה', לא עובד".

"כל בר דעת שיבחן את הסטטיסטיקה של המודל הזה, גם בארץ וגם בעולם, יראה שהוא לא עובד. ולכן היה ברור לי שצריך לעשות משהו אחר, ולא את מה שכולם עושים, כי אז נפסיד כסף כמו כולם".

אז במה אתם שונים מהמתחרים?

"מה שעשינו זה לבדוק במה מדינת ישראל חזקה ומצאנו שאחד הדברים זה בפיתוח מכשור רפואי. בעולם הזה בחרנו להתמקד בחברות שמפתחות מוצר חדש. מדובר בחברות שדורשות השקעה גדולה ושהסיכון הפיתוחי בהן הוא גבוה מאוד, אבל אם הן משיגות אישור FDA, יהיה מי שיקנה אותן מבלי שנידרש להקים מערך של מכירות ותפעול".

השקעתם בכעשר חברות מהתחום הזה, אבל בינתיים לא ראינו מהן יותר מדי.

"זה לא מדויק. אלרון מכרה חברות ביותר מ-1.5 מיליארד דולר לאורך השנים".

בוא נשים רגע בצד את גיוון אימג'ינג, שנמכרה ב-2014, אבל עשר שנים קודם לכן כבר היה אפשר למכור אותה לפחות באותו המחיר.

"אני מסכים. בדיוק בשביל זה עשינו את המודל הזה, כי אנחנו אומרים שלמכור את החברה עם אישור FDA ביד בתור חברת חלום, זה הרבה יותר כלכלי והרבה יותר הגיוני מאשר להתחיל לבנות אותה כחברת שמייצרת הכנסות וללכת איתה עוד עשר שנים קדימה. גיוון אימג'ינג היא דוגמה מצוינת לכך שזה מה שצריך לעשות.

"לאורך הזמן לקחנו חלק במכירת חברות ב-1.5 מיליארד דולר, כשמתוך זה יש את גיוון שנמכרה ב-1 מיליארד דולר, יש את מדינגו שנמכרה ב-2010 לחברת רוש תמורת 200 מיליון דולר ויש חברות נוספות שמכרנו כי הרגשנו שקיבלנו הצעות טובות עליהן. חלקה של אלרון מסך המכירות היה בערך חצי מיליארד דולר".

אמרת שאתה לא מאמין במודל של קרן הון סיכון, אבל אחד ההבדלים המרכזיים בין המודל שלכם למודל הקרנות, הוא שבעת אקזיטים הקרן מחויבת להעביר את הכסף למשקיעים, בשעה שאצלכם הכסף יכול להישאר למימון השקעות עתידיות מבלי שהמשקיעים ייהנו מהכסף שהגיע מהאקזיטים.

"זה נכון, אבל אם נסתכל על העובדות בשטח, רוב הקרנות לא מייצרות אקזיטים שמתגלגלים בסופו של דבר למשקיעים. התשואה שם היא שלילית או על סף השלילית. מי שנהנה מאוד מהמבנה של הקרנות, זה בעיקר המנהלים שלהן, שגוזרים דמי ניהול שמאוד נוחים להם. חוץ מזה, אפשר לראות שאנחנו ייצרנו אקזיטים וייצרנו מזומנים וחילקנו דיבידנדים בכמות מאוד גדולה".

אלרון חילקה דיבידנד של 89 מיליון דולר בשנת 2005, כלומר לפני הגעתו של ברונשטיין לחברה, ובמהלך תקופתו היא חילקה עוד שלוש פעמים: 15 מיליון דולר ב-2012, 110 מיליון דולר ב-2014 לאחר מכירת גיוון ואימג'ינג, ועוד 15 מיליון דולר ב-2016. בסך הכול מדובר בסכום קרוב לשווי השוק של החברה.

ובכל זאת, כאשר משקללים יחד את הדיבידנדים עם הירידה במחיר המניה, מקבלים שאלרון הציגה בעשור האחרון תשואה מתואמת אפסית, כאשר מדדי הייחוס העניקו למשקיעים תשואות דו-ספרתיות ברמות סיכון נמוכות יותר.

"בכל פעם שנוצרו מזומנים עודפים על המודל, חילקנו אותם. זה לא אומר שזה מה שנמשיך לעשות קדימה ובהחלט קיים סיכון שיום יבוא ויוחלט שצריך לעשות השקעות אחרות או מודל אחר. זה שונה ממודל ההון סיכון, אולם בפועל מי שהשקיע אצלנו מהיום שאני נכנסתי לחברה לפני כתשע שנים, ראה גם דיבידנדים וגם עלייה משמעותית במחיר המניה. אבל זה נכון שאחרי אקזיט אני לא אחלק את כל תמורתו, אלא אני אשאיר מספיק כסף בשביל השקעות עתידיות".

לאלרון השקעות ישירות וכן השקעות באמצעות חברת RDC, חברה בת משותפת לה ולרפא"ל. בסך הכל מחזיקה אלרון ב-50 מיליון דולר במזומן, הכוללים את הכסף שבקופתה ואת החלק שלה בקופת RDC.

במקביל לעולם המכשור הרפואי, החלה אלרון בשנתיים האחרונות להשקיע גם בחברות בתחום הסייבר, ונכון להיום יש לה בפורטפוליו החזקות ב-22% עד 29% בחמש חברות כאלה, בהן הושקעו בסך הכל כ-16 מיליון דולר.

לדברי ברונשטיין, מדובר בהשקעות לא גדולות, כי בעולם הסייבר משך ההשקעה הרבה יותר קצר וכי ניתן להגיע להישגים גם עם השקעות קטנות בלבד: "גם בתחום הסייבר אנחנו רואים את תמונת המצב כחיובית, כאשר השקעות ההמשך של גורמים חדשים שנכנסו מתבצעות לפי שוואים הרבה יותר גבוהים מאלה שהיו כשאנחנו השקענו" הוא מדגיש.

תעודות זהות

  • שנת הקמה: 1962
  • מייסד: עוזיה גליל
  • פעילות: השקעה בחברות צעירות בתחומי ההון סיכון
  • התמחות נוכחית: מכשור רפואי וסייבר
  • מנכ"ל: ארי ברונשטיין
  • בעלי מניות עיקריים: דיסקונט השקעות (50.3%), ילין לפידות (11.1%)
  • שווי שוק: 530 מיליון שקל
  • דיבידנדים בעשור האחרון: 140 מיליון דולר
  • דיבידנדים בעשור האחרון: 3% - תשואת מניה מתואמת

ארי ברונשטיין

  • תפקיד נוכחי: מנכ"ל אלרון
  • תפקיד נוסף בקבוצת דיסקונט השקעות: יו"ר אפסילון
  • גיל: 48
  • עלות שכר ב-2016: 646 אלף דולר, מתוכם שכר והטבות בעלות של 455 אלף דולר ומענק שנתי של 191 אלף דולר
  • תפקידים קודמים: מנהל השקעות פיננסיות בתדיראן גמל, מנהל תחום מיזוגים ורכישות בתדיראן, מנהל אגף מימון והשקעות בבזק, סמנכ"ל כלכלה ופיתוח עסקים בבזק, סמנכ"ל השקעות בתחום התקשורת בדיסקונט השקעות

השקעות מרכזיות בפורטפוליו של אלרון

  • פוקרד: 73.2 מיליון דולר
  • בריינסגייט: 29 מיליון דולר
  • נוטל ויז'ן: 13.5 מיליון דולר
  • קרטיהיל: 13.4 מיליון דולר

אקזיטים מרכזיים בעשור האחרון

  • מכירת גיוון אימג'ינג לקובידיאן ב-1 מיליארד דולר
  • מכירת מדינגו לרוש ב-200 מיליון דולר
  • מכירת קלאודין למיקרוסופט ב-50 מיליון דולר
  • מכירת ווייביון לאלווריון ב-30 מיליון דולר

עוד כתבות

גילון בק, ריצ'רד פרנסיס, אייל פסו / צילום: תמר מצפי, אלעד מלכה, Gauzy

בדרך לנאסד"ק: הישראלית שמאמינה שהשוק הזה יגיע ל-124 מיליארד דולר ב-2028

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● גאוזי, יצרנית הזכוכית החכמה מתל אביב בדרך לנאסד"ק ● טבע משנה את אופן דיווח התוצאות שלה על בסיס גיאוגרפי ● וסנסטאר, חברת הפורטפוליו של קרן פימי הציגה תוצאות חלשות לרבעון

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

מגמה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קופצות

הנאסד"ק קופץ ב-1.9% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● הנפט נסחר בירידות ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● הערב אחרי נעילת המסחר בוול סטריט יפורסמו דוחות טסלה

ענבר שעשוע בר ניר ועדי אטון לפידות / צילום: דרור סיתהכול

קרן משפחת שעשוע תחלק 6 מיליון שקל לבעלי עסקים ששירתו במילואים

מענקי הצמיחה יינתנו לפי שיטה שבה בעלי עסקים שמגישים מועמדות צריכים במקביל לבחור מי מעמיתיהם ראוי לקבל את הכסף ● מאז פרוץ המלחמה חילקה הקרן 21 מיליון שקל למטרות שונות ● ישראל מתגייסת

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בתל אביב: מדד ת"א בנקים 5 זינק בכ-4%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.1% ות"א 90 הוסיף לערכו כ-1.4% ● הדולר חצה רף של 3.8 שקלים ונחלש חזרה בסוף השבוע ● S&P הודיעו על הורדת הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● הסיכויים להפחתת ריבית בישראל וארה"ב הולכים ומתרחקים ● בעוד שבישראל יתקיים שבוע מסחר מקוצר לרגל החג, בוול סטריט יפרסמו דוחות כמה מענקיות הטכנולוגיה המשתייכות לשבע המופלאות

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית ומתחילת השנה איבדה מניית אפל 10.7% ● למרות הכל, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

עלי חמינאי נפגש עם משפחות הבכירים שחוסלו בסוריה, אפריל 2024 / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

החישוב הגרעיני של איראן נעשה כעת מסוכן יותר

המנהיג העליון חמינאי בוודאי תוהה אם מצבה של הרפובליקה האסלאמית היה טוב יותר לו כבר היה ברשותה נשק גרעיני ● המערב אינו צריך להמעיט בצורך של חמינאי להשאיר מורשת מפוארת

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

איש חיזבאללה מצלם את מטולה / צילום: ap, Bilal Hussein

יום קרב בצפון: כטבמ"ים יורטו מעל נהריה ועכו, צה"ל תקף בדרום לבנון

דובר צה"ל לעזתים שבבית לאהייא: "למען ביטחונכם - עזבו את האזור מיד" ● צה"ל תקף בדרום לבנון; רקטות שוגרו למרחב מרגליות שבאצבע הגליל ● מקור בחמאס: הארגון מחויב לתיווך הקטארי ● שני בכירי חיזבאללה חוסלו בדרום לבנון בתגובה על הפלת הכטב"ם הישראלי אתמול ● לפחות שתי מטרות יורטו בשמי נהריה ● כל העדכונים

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; טסלה איבדה כ-3%, אנבידיה עלתה בכ-4.3%

בורסות ארה"ב נצבעו ירוק ● מדד ההנג סנג זינק בכ-1.7% ● טסלה ירדה לאחר שפורסם כי הורידה את מחירי הרכבים החשמליים שלה ברחבי העולם; המניה ירדה מתחילת השנה בכ-40% ● ירידות במחירי הנפט והזהב ● האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרו בעליות

טסלה 3 / צילום: יח''צ

טסלה מורידה את מחירי הדגמים בישראל. כמה הם יעלו?

כחלק ממהלך גלובלי של החברה, שהחל בסוף השבוע בארצות הברית, טסלה מוזילה את המחירים של דגמי טסלה 3 וטסלה S ● במקביל, סימנים ראשונים לכך שהקיצוץ הגלובלי בכוח האדם עליו הכריזה טסלה החודש, מגיע גם לישראל

פליקס בייקר / איור: גיל ג'יבלי

האחים שהמתינו 20 שנה עד שהשקעה של מיליונים הפכה ל־8 מיליארד דולר

משקיעים בקרן גידור של האחים פליקס וג'וליאן בייקר זכו לאחרונה להכנסה מפתיעה, מהגדולות ביותר שחולקו אי פעם בתעשייה, בעקבות עסקת ביוטק ● זה קרה כשהאחים מכרו החזקה היסטורית בחברת הטיפול לסרטן, סיג'ן, לענקית התרופות פייזר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המפקח על הביטוח עושה סדר וקובע כללים ברורים לבעלי שליטה לקבלת היתר אחזקה

עמית גל, ממלא מקום הממונה על שוק ההון, מציג מתווה שיאפשר לקרנות הזרות ששולטות בחברת הביטוח הפניקס למכור את השליטה בה בחלקים ● הקרנות סנטרברידג וגלאטין רכשו את אחזקותיהן בחברה ב-2019, ומאז הוכפל שווי הקבוצה

מותג משקאות האנרגיה BLUE / צילום: Shutterstock

יצרנית משקאות האנרגיה "בלו" ופרשת זיוף נתוני המיחזור

המשרד להגנת הסביבה שוקל אי הכרה בדיווח על יעדי האיסוף והמיחזור של חברת בלו לשנים 2019-2020, וקביעת תשלום כפל פיקדון בהיקף של כ-100 מיליון שקל ● זאת, לאחר שהחברה לא סיפקה אסמכתאות מספקות לאימות דיווחיה על עמידה ביעדי האיסוף והמיחזור לשנים 2019-2020 ובהמשך לחקירה המתנהלת ברשות המסים ובמשטרה

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

איזה נשק ישראל תקנה בתקציב של 14 מיליארד דולר?

הסיוע האמריקאי לישראל שאושר בבית הנבחרים עומד על כ-26 מיליארד דולר, מתוכו 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו