רובי גינל / צילום: דוברות התאחדות התעשיינים
מיסוי תנועות הון לטווח הקצר במטרה להגביל את הפעילות הספקולטיבית; ספיגת עודפי מט"ח בלתי רגישים לשער החליפין, והמרה אוטומטית של מס החברות למט"ח - הם בין הצעדים שמציעים התעשיינים לבנק ישראל ולמשרד האוצר בניסיון להתמודד עם בעיית המשבר בשערי המט"ח, בשל שער הדולר הנמוך.
ביום ראשון יקיימו התעשיינים ביחד עם המלונאים כנס חירום, שיעסוק במשבר בשערי המט"ח. הכוונה - לקרוא לממשלה לפעול בבהילות למציאת פתרונות שיטיבו עם התעשיינים והיצואנים, בעיקר בשל היחלשות הדולר מול השקל בשיעור של 11.5% מאז תחילת 2017.
"בתנאי המטבע הנוכחיים - התעשייה הישראלית לא יכולה לפעול", אמר ל"גלובס" מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל: "שערי המטבע הנוכחיים לא מאפשרים לנו לקיים עסקאות חדשות ולעמוד בתנאים של עסקאות קיימות, שכן התקבולים עליהן משולמים בדולר וההוצאות של התעשיינים והיצואנים משולמות בשקלים". לדברי גינל, "המצב הקיים מחייב שינוי, שכן בשנים האחרונות השקל התחזק באופן חריג ביחס לכל מטבע בעולם וזאת בנוסף לקשיים המובנים של התעשייה הישראלית, שרחוקה משוקי היעד - מה שמעיק גם על חברות רב-לאומיות שפועלות בה ומסכן השקעות עתידיות של חברות זרות במשק הישראלי".
הצעדים שעליהם ממליצים התעשיינים לבנק ישראל ומשרד האוצר, ביחס למיסוי תנועות הון לטווח קצר, כוללים גביית מס בשיעור של 5% על כל רכישה אלקטרונית של שקלים באמצעות בתי השקעות ובנקים. על פי הצעת התעשיינים, ניתן יהיה לפטור נישומים מתשלום המס רק לאחר שפקיד שומה יוודא כי המרות המטבע בוצעו לטובת פעילות ריאלית, או לאחר שהנישום יחתום על תצהיר שבו הוא מתחייב כי פעילותו לא מהווה סחר במט"ח לשם השאת רווחים.
התעשיינים מציעים למסות משקיעים זרים באגרות חוב שמועד הפירעון שלהן ארוך משנה. בהתאחדות התעשיינים טוענים כי ביטול הפטור ממס על אג"חים ארוכים לא יוביל להפרה של אמנות מס בינלאומיות.
באחרונה אמרה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, כי אין בכוונתה למסות תנועות הון קצרות. במהלך החודש התערב בנק ישראל במסחר במט"ח ורכש דולרים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים.