שי באבד / צילום: תמר מצפי
השיטה והקומבינה. יום ג': "עודכן" שכר חברי הכנסת, הם קיבלו העלאה יפה שהם סידרו לעצמם עוד לפני שנה. יום קודם, חש יו"ר ועדת הכספים משה גפני "נקיפות מצפון על המציאות המעוותת שבה חברי כנסת מרוויחים יותר משרים", אז התכנסה הוועדה, כפי שהוא והשרים סידרו ביניהם הרבה לפני כן, ופתחה בסדר הצמדות. ראש הממשלה הוצמד ליו"ר הקואלציה וקיבל העלאה של 5,500 שקל. השרים הוצמדו ליו"ר האופוזיציה וקיבלו העלאה של 5,000 שקל. סגני השרים, הוחלט, מקבלים הצמדה מיידית לחברי הכנסת, אבל בחודשים הבאים, הובטח להם, יקבלו הצמדה לשרים. אליהם ייצמדו בקרוב ובשקט (כי יש בחירות בסוף השנה) נבחרים אחרים, כמו כל ראשי הרשויות.
אתמול, ה', נודע שגם המנכ"לים בממשלה, 70 שכאלה, מתאווים להיצמד, ולקבל העלאה של 4,000 שקל לחודש. מאותו רגע שהם, בלי ספק, יסדרו את זה לעצמם, ייצמדו אליהם בעונג כל המנכ"לים בשירות הציבורי, השופטים והשופטות, יועצים משפטיים, ואליהם ייצמדו בתשוקה המשנים, הסגנים, ראשי אגפים, כל מחזיקי החוזים האישיים. ראשי האיגודים המקצועיים לא יסתפקו בהסכם הקיבוצי שלהם וידרשו להצמיד גם את הפקידים, הפקידות, העוזרים והעוזרות. תתחיל תזוזה בהצמדת הרמטכ"ל, שתמיד מקבל הרבה יותר מראש הממשלה ויו"ר הכנסת, הוא יקבל העלאה ואחריו כל האלופים והאלופות וכל מי שצמוד אליהם במדים, ובלי מדים. לרמטכ"ל צמוד המפכ"ל, וקציני המשטרה צמודים לקציני הצבא. אליהם צמודים ראשי המוסד והשב"כ, וכל מי שבא אחריהם בדרגות הפיקוד.
ולמה שהרופאים, והמהנדסים, ההנדסאים, הרוקחים, הביוכימאים, ישתקו? גם הם הרי צמודים למישהו או משהו. לרופאים צמודות האחיות וכל צוותי הרפואה האחרים, ובל נשכח את ההצמדות של המורים והמורות, הגננות והעובדים הסוציאליים. וסבתא בישלה דייסה, נתנה לזה, נתנה לזה, נתנה לזה - ולמי לא נשאר? לנכים ולנכות. כך עובדת הקומבינה.
הבוז והכבוד. החודש החלה לעבוד בבוורלי הילס "הוועדה נגד הטרדות" שמונתה על ידי בכירי התעשייה, סרטים ומוזיקה. הגברים, שליטי הוליווד, מרגע שהבינו שאין עוד ברירה וארונות הסודות הנעולים נפתחו לרווחה וחבריהם הזוכים לבוז וריחוק נופלים בזה אחר זה - מינו לראשת הוועדה את הכי-הכי שיש: פרופ' אניטה היל.
ב-1991, לפני 27 שנים, הציג הנשיא דאז ג'ורג' בוש האב את השופט קלרנס תומאס כמועמד לבית המשפט העליון. המועמדות הייתה סגורה ואהודה, תומאס המכובד היה המועמד האפרו-אמריקאי השני בהיסטוריה של בית המשפט העליון. ואז הגיעה היל, אפרו-אמריקאית צעירה, שנתבקשה לתת עדות בסנאט אשר ששודרה בכלי התקשורת האמריקאית. היל העידה שתומאס, שהיא שימשה עוזרתו, הטריד אותה מינית לאורך כשנתיים כשהיה ממונה עליה במשרד החינוך ובנציבות לשוויון הזדמנויות. חברים בסנאט לא אהבו את העדות, הקשו עליה בדרישה לתיאורי פרטים מביכים, לא זימנו נשים אחרות שרצו לתת עדות תומכת, היא עברה בדיקת פוליגרף ונמצאה אמינה, תומאס סירב להיבדק והסנאט ויתר לו.
בשלב מסוים התריסו סנאטורים בשחצנות מזלזלת, הנהוגה כל הימים וגם כיום: אם הטריד אותך במשרד החינוך, למה הלכת לעבוד איתו גם בנציבות שוויון הזדמנויות? היל השיבה: לא היו לי אפשרויות אחרות, רציתי לעבוד בתחום זכויות האזרח. מינוי תומאס לעליון אושר ברוב דחוק, 52:48. בשנים שאחרי, האיומים לא פסקו, ספרים נכתבו נגדה, תומאס הוגדר "קורבן לינץ' של שחורים ששוכחים את מקומם". גם היא כתבה ספרים, הייתה נושא לסרט דוקומנטרי ("ANITA"), והפכה למומחית הגדולה במשפט עסקי, זכויות נשים ומיעוטים.
האיזון הקדוש. ימים ארוכים חגג השמאל על השיחות המוקלטות המבישות של יאיר נתניהו וחבריו. מיד אחרי זה, עבר הימין לחגוג יום אחר יום את נאום מחמוד עבאס, זה שקוראים לו בחיבה מתנשאת "אבו מאזן", ששב ודרש בנאומו לבטל את הצהרת בלפור מ-1917 ועל הדרך בירך את הנשיא האמריקאי דולנד טראמפ בברכת "יחרב ביתכ" (יחרב ביתך).
בין זה לזה, התמוגגו הצדדים ביחד, בגיחוך שקט, על המרכז. על המפלגה המתנפחת בסקרים ומאיימת גם על אלה וגם על אלה: הפוליגרף המביך ביותר שכשל בו יעקב פרי, פעם ראש השב"כ, מנהל חברת תקשורת, יו"ר בנק מזרחי וכבר כמה שנים ח"כ יש עתיד, בחירתו הביטחונית האישית של יאיר לפיד. פרי, כך בתחקיר "עובדה" מהשבוע שעבר, עבר בדיקת פוליגרף בשנות ה-90, ונשאל אם העביר מידע על האזנות הסתר שבוצעו לאריה דרעי במהלך החקירות נגדו. תוצאות הבדיקה הוגדרו בנימוס כשנויות במחלוקת. יעקב פרי, כידוע, המשיך לעלות בסולם הדרגות.
stella-k@globes.co.il