מייק פנס / צילום: רויטרס
סגן הנשיא מייק פנס, 59, שיגיע לביקור חשוב בישראל אחרי הסופ"ש הקרוב, ימצא שפה משותפת עם כמה מהדמויות הפוליטיות שהשתלטו על גלי האתר השבוע. אם יפגש עם הרב שלמה אבינר, ח"כ בצלאל סמוטריץ' ואיש הרבנות הראשית, הרב שמואל אליהו, יחוש פנס בין חברים טובים. קבוצת ייחוס חמה של גברים דתיים שמאמינים בכל ליבם שנוכחותה הסמוכה של אישה, אם היא לא בת זוגם החוקית, עשויה לסכן את נפשם הטהורה. אותם אנשים מאמינים שמשימות צבאיות נהרסות בשל שירות משותף של גברים ונשים, או שאסור לגבר ולאישה שאינם נשואים לשהות יחדיו בחדר, גם לא כאשר מדובר בפגישת עבודה, אירוע עסקי או שיח אקדמי. הם שוללים את הנוכחות המקצועית של נשים מתוך תפיסה שעצם השהייה של גבר ואישה לבד היא חטא. ועכשיו, ההשראה הנוצרית שלהם מגיעה לביקור מדיני בישראל.
סגן הנשיא של ארה"ב הוא נוצרי ("נולד מחדש כנוצרי", כפי שהוא מוגדר), שמרן, אוונגליסט, מקפיד שלא להיפגש עם נשים, אחד-מול-אחת, כדי שחלילה לא יפר את הכללים הדתיים הנוקשים. זכותו לפעול כך, כמובן, והמסר שמועבר למחצית מנשות ארה"ב היא שלקריירה שלהן יש גבול. אם הן פועלות בקבוצות הכול בסדר, אך אישה לא תשובץ ביחידה לאבטחת אישים או כיועצת אסטרטגית, מהסיבה שרק גבר יכול לעבוד בסביבתו.
פנס הוא כה דתי, שקשה לחשוב על הביקור שלו בירושלים כמשהו שהוא מעבר להתעלות רוחנית פרטית של האיש. באחד מראיונותיו לפני שנבחר לסגן נשיא, הוא סיפר על מחרוזת שירי הילדות שלו: "בבית ילדותי היינו שרים את מזמורי החג "הו, עיר בית-לחם הקטנה; הננו רואים אותך פרושה; מעליך שינה עריבה וחלומית; כוכביך דמומים חולפים" "עבורי לזכות בחוויית הביקור בארץ הקודש בחג מולד זהו דבר שאקדש כל חיי".
גם הצמיחה הפוליטית של פנס עד לתפקיד מושל אינדיאנה הייתה עם נוכחות עצומה של הדת בחייו. פנס מחובר בקשר עבות לארגון בשם CUFI, "נוצרים מאוחדים למען ישראל" (Christian United For Israel) המנוהל על-ידי הכומר ג'ון הייגי. זהו ארגון גג לכנסיות, ארגונים נוצריים ונוצרים פרטיים התומכים בישראל. בניגוד ללובי הגדול איפא"ק (השדולה האמריקאית-ישראלית בוושינגטון), ארגון אשר עד היום לא סטה מתמיכה בפתרון שתי המדינות ובחודשים האחרונים לא היה שחקן משמעותי בדחיפה להצהרת ירושלים של טראמפ - CUFI מאמין שנוכחות של יהודים, רק יהודים, בארץ הקודש תאפשר את ביאתו השניה של המשיח. הארגון הזה משפיע היום על עיצוב המדיניות של הבית הלבן במזה"ת יותר מאשר ארגונים כמו איפא"ק, שעימם עובדת ישראל כבר שנים. ויש האומרים שבזכות קרבתו של פנס להייגי ולשלדון אדלסון (תומך משמעותי של CUFI) נולדה הצהרת ירושלים. איפא"ק, שהיה הגוף המניע לחקיקת החוק המקורי, שדרש את העברת השגרירות לירושלים, נותר הפעם מחוץ למסיבה. החל מיום ראשון בלילה ועד ליום שלישי בשעות הבוקר יהיה מעניין לעקוב אחר החיבור הדתי העמוק של סגן הנשיא האמריקאי. האם הנוצרי האדוק הזה יחבוש כיפה לראשו בכותל? האם יהיה לו זמן להתחבר גם למסלולים הנוצריים בירושלים?
הפעם האחרונה שביקר פינס בישראל וברשות הפלסטינית הייתה בחג המולד של שנת 2014. באתר האינטרנט של מושל אינדיאנה (תפקידו אז) מתוארת מטרת נסיעתו כ"3 ימים של מסע ליצירת מקומות תעסוקה, ובשאר הימים ביקור באתרים תרבותיים ודתיים עם משפחת פנס". פנס נועד אז עם נתניהו ועם נפתלי בנט שכיהן כשר הכלכלה. בהודעה לעיתונות על הביקור ההוא, דווח שהארגון הנוצרי CUFI מימן את הוצאותיו, "כך שכספי משלמי המסים של תושבי אינדיאנה לא יבוזבזו. הוצאות הנסיעה של ילדיהם של קארן ומייק פנס שולמו על-ידי משפחת פנס". לזוג, נציין, שלושה ילדים: מייקל (30), שארלוט (25) ואודרי (22).
באותו הביקור ב-2014, ב-24 בדצמבר בלילה בעת מיסת חצות, פנס, קארן וילדיהם נסעו לבית-לחם לכנסיית המולד ולאחר מכן הוזמנו לארוחת חג המולד השנתית של נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן. במהלך הארוחה הציע אבו מאזן שפנס ישב בראש השולחן ואף יאריך את השהות ויחבור אליו למפגש אישי. פנס סירב. הסיפור הקטן הזה, על היחסים הבלתי-אישיים בין סגן הנשיא לאבו מאזן דווח בעיתונות המקומית באינדיאנה. ואם לשפוט לפי נאומיו האחרונים של אבו מאזן, סביר להניח שהוא כבר לא ישלח לפנס הזמנה אישית להיפגש, ושגם האחרון לא יזום פגישה כזאת.
סדר היום של סגן הנשיא בישראל נותן תוקף למציאות ולמדיניות של וושינגטון: רק ישראל והיהודים מעניינים את הממשל, הפלסטינים שקופים. על אף הצהרות ה-'Deal Making' של טראמפ, סגנו לא מתיימר לשוחח עם הצד האחר, זה שמייצג כ-2.5 מיליון איש. איך עושים ככה דילים?.
המשקולת המיושנת של בנט
עד כמה הביכו הרבנים אבינר ואליהו את יו"ר מפלגת הבית היהודי, נפתלי בנט? מאוד. אחרי הקריאה של אליהו (בגל"צ) לרמטכ"ל להתפטר ("צה"ל נכנס לאג'נדה פמיניסטית מטורפת. ראש הממשלה צריך להגיד לו להחזיר את המפתחות וללכת הביתה"), הזדרז השר בנט להיות הראשון להתנער וצייץ בטוויטר כי "הקריאה החצופה לפטר את הרמטכ"ל... נובעת מחרדה כנה אך שגויה...".
שר החינוך, מטעם המדינה ולפי חוקי המדינה, מתנער במהירות ובבוטות מרב מוכר, חבר במועצת הרבנות הראשית ורב העיר צפת. 'הוא חצוף', קבע בנט. בהיררכיית הנורמות שבין ממשלה נבחרת, קבינט ביטחוני ורטמכ"ל שמונה ופועל מכוח הממשלה - הנורמות שמנסים אליהו ואבינר להכתיב נמצאות במקום נמוך יותר, ובנט שם לכך את התווית שלו - "חוצפה".
אז למה הציבור הרחב לא מצליח לראות את הצד הממלכתי הזה של בנט? את ההתייצבות הברורה שלו לצד חוקי המדינה ולא עם ציווי רבני? התשובה לכך מאוד פשוטה וקוראים לה ח"כ בצלאל סמוטריץק. אתמול הוא רץ להתראיין מעמדת שידור אחת לאחרת כדי להסביר ולפרש את הסיבות הפיזיולוגיות הפעורות בין גברים לנשים. לפני חצי שנה, בסבב ויכוחי המגדר-צבא הקודם, הוא אמר דברים יותר חמורים ("מצילים את צה"ל, לא מתגייסים").
לא משנה לסמוטריץ' שישנם חיילים גברים רבים שהם צנומים, רזים וחסרי כוח פיזי. לא משנה לו שמשיכה מינית בין שניים בשמירת עמדה או בסיטואציה סגורה יכולה להתרחש גם בין שני גברים-חיילים. לא תמיד צריך אישה כדי שהדברים יתגלגלו להסחת דעת ממשימת השמירה. מבחינתו של סמוטריץ' המטרה העיקרית היא חסימת הנשים מפני קידמה ושוויון. בחזרה למטבח ולמשימות הנשיות שייעד להן האל.
אז איך השר בנט יסתער קדימה על עמדת ההנהגה במדינה כשיש לו משקולת קדומה ומיושנת על הקרסוליים?.
