גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אושרו הקלות לערוצים הגדולים; היוצרים: "מכירת חיסול שלנו"

במסגרת ועדת קיש אושר היום לקראת קריאה שנייה ושלישית כי קשת, רשת וערוץ 10 ישקיעו 15% מהכנסתם השנתית בסוגה עילית, ויבוטלו רוב ההגדרות שכפו עליהם כיצד לחלק את הסכום לפי ז'אנרים ■ נציגי היוצרים מחו בתוקף: "נצטרך להוכיח שלצלם את יעל בר-זוהר בביקיני בברזיל זה לא דוקו"

רשת קשת וערוץ 10
רשת קשת וערוץ 10

הוועדה המשותפת של ועדות הכלכלה והכנסת אישרה היום (א') סופית להצבעה בקריאה שנייה ושלישית שורה של הקלות לשלושת הערוצים המסחריים הגדולים.

על-פי הסעיפים שאושרו, הערוצים יקצו בכל שנה 15% מהכנסותיהם לתכנים שמוגדרים סוגה עילית, כשהחלוקה הפנימית לז'אנרים שונים תבוטל כמעט לחלוטין ותותיר לערוצים שיקול-דעת נרחב. בנוסף, במקום מחויבות להוציא 65% מהפקותיהם להפקות חיצוניות, הערוצים יחויבו כעת להוציא רק 50% מהפקות לגופי חוץ.

הקלות אלה מצטרפות לשני צעדים נוספים עליהם הכריזו ביום רביעי שר התקשורת, איוב קרא, ויו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש (ליכוד), שעדיין לא אושרו סופית: הפחתה של 50% בדמי הרישיון שמשלמים הערוצים (מכ-10 מיליון שקל בשנה לכ-5 מיליון שקל), והפחתה בשיעור זהה של הסכום אותו הם נדרשים להעביר מדי שנה לטובת סרטי קולנוע ישראליים (2 מיליון שקל בשנה במקום 4 מיליון שקל).

קצת סדר בדברים: הוועדה המכונה ועדת קיש עוסקת בשבועות האחרונים באסדרה מחודשת של ארבעת הערוצים הייעודיים (20, 24, 9 והלא TV), על רקע הקשיים שאליהם נקלע ערוץ 20. הכוונה היא להוציא את ארבעת הערוצים הללו - שכולם סובלים מקשים כלכליים - מאחריותה של מועצת הכבלים והלוויין, ולהעביר אותם לאחריות הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו תחת הגדרה של "ערוץ זעיר", שאין לו כמעט מחויבויות.

אלא שכפי שהיה צפוי, מהר מאוד התברר שלא ניתן להקל על הערוצים הללו ולהכניס אותם תחת כנפי אותה רגולציה של קשת, רשת וערוץ 10, מבלי להקל גם על שלושת הערוצים הגדולים שמתפרנסים מאותה עוגת פרסום, ונתונים כעת במשבר כלכלי על רקע פיצול ערוץ 2 שיצא לדרך בנובמבר.

לאור זאת, כבר בשבוע שעבר הודיע ח"כ קיש ב"גלובס" כי בכוונתו לתת לערוצים הללו הקלות, ובדיוני הוועדה האחרונים אלה החלו להתממש. ראשית, הוחלט כי בניגוד למצב הנוכחי כיום, שבו כל אחד משלושת הערוצים נדרש להוציא 62 מיליון שקל בשנה על תכנים המוגדרים "סוגה עילית", הסכום הקבוע יומר לנתון הנגזר ממחזור ההכנסות השנתי שלו. במשרד האוצר הסבירו כי אם הכוונה היא שהאחוז מהמחזור יישמר את המצב הנוכחי, הרי שיש לקבוע את הנתון הזה על 17%, שעל-פי הנתונים הנוכחיים אמור להניב 186 מיליון שקל בשנה משלושת הערוצים יחד.

אלא שהיום נקבע כי הסכום יעמוד על 15% מההכנסות השנתיות של כל אחד מהערוצים, כך שבהינתן שההכנסות מפרסום בטלוויזיה יעמדו השנה על 1.1 מיליארד שקל (נטו), הערוצים יהיו מחויבים על-פי חוק להשקיע בסוגה עילית סכום מצרפי של 165 מיליון שקל בלבד. כלומר, לפחות על הנייר מדובר בחיסכון של למעלה מ-20 מיליון שקל בשנה לשלושת הערוצים, שמצטרף ל-7 מיליון השקלים שצפוי כל אחד מהם לחסוך בזכות המהלכים עליהם הכריזו קרא וקיש בשבוע שעבר.

הקלה משמעותית נוספת שהוענקה לערוצים, אותה קשה יותר לכמת בכסף, נוגעת לשיקול-הדעת שהם יוכלו להפעיל בכל הנוגע לז'אנרים השונים הנכללים תחת הגדרת הסוגה העילית. עד כה נדרשו הערוצים לעמוד בכללים נוקשים שהגדירו עבורם בדיוק איזה אחוז מתוך סך ההשקעה בסוגה עילית יוקצה לדרמה, איזה אחוז יוקצה לסרטי תעודה, איזה אחוז יוקצה לתוכניות תעודה וכן הלאה. כעת נקבע כי המחויבות היחידה תהיה לכך ש-20% מהסכום יוקצה ליצירת דרמות, ו-20% לתעודה לסוגיה השונים. יתר הסכום יהיה נתון להחלטתו של כל אחד מהערוצים.

אחת ההשלכות הצפויות של ההחלטה הזאת היא שהערוצים ישקיעו הרבה פחות בדרמות שהן גם יקרות וגם מובילות אותם להפסדים קשים בעידן שבו חלקים הולכים וגדלים מהציבור עוברים לצפות בסדרות בצפייה נדחית או ב"בינג'" - הרגל שלמעשה חותר תחת המודל הכלכלי של ערוצי הברודקאסט.

בארגוני היוצרים ביקרו כמובן בחריפות את המהלך. אסנת טרבלסי, יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, דרשה להשאיר את המחויבות להשקעה בסוגים שונים של תתי-ז'אנרים ולכל הפחות לא לאחד את כל סוגי הדוקו תחת הגדרה אחת: "אנחנו נצטרך אחר-כך להוכיח שלצלם את יעל בר-זוהר בביקיני בברזיל זה לא הפקת דוקו", היא אמרה במהלך הדיון, ובהמשך, לאחר שהחקיקה עברה, הוסיפה: "זאת מכירת חיסול שלנו".

כך או כך, למרות ההקלות עדיין לא ברור האם הערוצים הגדולים יסתפקו בכך, כשניתן להניח שגם האפשרות לעתור לבג"ץ נגד החקיקה, שגם ההליך שבו היא נערכת הוא אינו שגרתי, עדיין נבחנת על-ידם. 

ובחזרה לערוצים הייעודיים שלמענם, כזכור, יצאה יוזמת החקיקה לפועל. בפתח הדיון הודיעה יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן-חי-שגב, כי היא נענית לבקשת יו"ר הוועדה קיש, והדיון בעניין חילוט הערבויות של ערוץ 20, יידחה בחודש נוסף, עד ל-1 במארס, כך שהוועדה תוכל לדון בחקיקה ללא לחץ זמנים.

ההודעה של יו"ר המועצה הגיעה לאחר שבדיון הקודם הבהירה נציגת משרד המשפטים כי מבחינתם אין מניעה לדחות את הדיון, שכבר נדחה בעבר מינואר. כך או כך, ח"כ קיש הודיע בוועדה כי הוא עדיין מתכוון לסיים את הליכי ההכנה של החוק בוועדה ביום רביעי הקרוב.

בהקשר זה עלה לדיון במועצה גם עניין חובות העבר של הערוצים הייעודיים, עניין שבולט במיוחד אצל ערוץ הלא TV שמשדר בערבית (וגם ההפרות שלו אמורות לעלות לדיון באותו תאריך במועצה). לערוץ, שעל-פי עדות מנהליו רושם הכנסות של כ-3 מיליון שקל בשנה, יש מחויבויות תוכן בהיקף אדיר של כ-60 מיליון שקל. היועצים המשפטיים השונים בוועדה התנגדו בכל תוקף להליך של מחיקת חובות, והיועצת המשפטית של הוועדה, אתי בנדלר, טענה כי על-פי נתונים שהועברו אליה גם לערוץ 10 לא נמחקו חובות (אלא רק נפרסו או נדחו).

חברי הכנסת הערבים בוועדה הפעילו לחץ כדי למצוא דרך לסייע בכל זאת לערוץ. ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) הזכיר כי הערוץ הפקיד ערבויות של 3 מיליון שקל בלבד, כך שבמצב הנוכחי עדיף לו לסגור לגמרי את הערוץ, ולפתוח ערוץ חדש ללא מחויבויות העבר.

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) תיאר את הדברים בלשון ציורית יותר, כשאמר: "אם יורידו לערוץ 10 מיליון שקל מתוך חובות של 60 מיליון, אז על זה אומרים בערבית 'מה הביאה הכלה מהבית של אבא שלה? לא הביאה כלום'".

לנוכח הדברים הודיע היו"ר קיש כי הוא מבקש ממשרד התקשורת להגיש לוועדה מתווה שיוכל לאפשר לערוצים הייעודיים להמשיך לפעול בכפוף למגבלות החוקיות, ולמנוע מצב שהם יסגרו יום אחרי תיקון החקיקה.  

עוד כתבות

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק