גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אושרו הקלות לערוצים הגדולים; היוצרים: "מכירת חיסול שלנו"

במסגרת ועדת קיש אושר היום לקראת קריאה שנייה ושלישית כי קשת, רשת וערוץ 10 ישקיעו 15% מהכנסתם השנתית בסוגה עילית, ויבוטלו רוב ההגדרות שכפו עליהם כיצד לחלק את הסכום לפי ז'אנרים ■ נציגי היוצרים מחו בתוקף: "נצטרך להוכיח שלצלם את יעל בר-זוהר בביקיני בברזיל זה לא דוקו"

רשת קשת וערוץ 10
רשת קשת וערוץ 10

הוועדה המשותפת של ועדות הכלכלה והכנסת אישרה היום (א') סופית להצבעה בקריאה שנייה ושלישית שורה של הקלות לשלושת הערוצים המסחריים הגדולים.

על-פי הסעיפים שאושרו, הערוצים יקצו בכל שנה 15% מהכנסותיהם לתכנים שמוגדרים סוגה עילית, כשהחלוקה הפנימית לז'אנרים שונים תבוטל כמעט לחלוטין ותותיר לערוצים שיקול-דעת נרחב. בנוסף, במקום מחויבות להוציא 65% מהפקותיהם להפקות חיצוניות, הערוצים יחויבו כעת להוציא רק 50% מהפקות לגופי חוץ.

הקלות אלה מצטרפות לשני צעדים נוספים עליהם הכריזו ביום רביעי שר התקשורת, איוב קרא, ויו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש (ליכוד), שעדיין לא אושרו סופית: הפחתה של 50% בדמי הרישיון שמשלמים הערוצים (מכ-10 מיליון שקל בשנה לכ-5 מיליון שקל), והפחתה בשיעור זהה של הסכום אותו הם נדרשים להעביר מדי שנה לטובת סרטי קולנוע ישראליים (2 מיליון שקל בשנה במקום 4 מיליון שקל).

קצת סדר בדברים: הוועדה המכונה ועדת קיש עוסקת בשבועות האחרונים באסדרה מחודשת של ארבעת הערוצים הייעודיים (20, 24, 9 והלא TV), על רקע הקשיים שאליהם נקלע ערוץ 20. הכוונה היא להוציא את ארבעת הערוצים הללו - שכולם סובלים מקשים כלכליים - מאחריותה של מועצת הכבלים והלוויין, ולהעביר אותם לאחריות הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו תחת הגדרה של "ערוץ זעיר", שאין לו כמעט מחויבויות.

אלא שכפי שהיה צפוי, מהר מאוד התברר שלא ניתן להקל על הערוצים הללו ולהכניס אותם תחת כנפי אותה רגולציה של קשת, רשת וערוץ 10, מבלי להקל גם על שלושת הערוצים הגדולים שמתפרנסים מאותה עוגת פרסום, ונתונים כעת במשבר כלכלי על רקע פיצול ערוץ 2 שיצא לדרך בנובמבר.

לאור זאת, כבר בשבוע שעבר הודיע ח"כ קיש ב"גלובס" כי בכוונתו לתת לערוצים הללו הקלות, ובדיוני הוועדה האחרונים אלה החלו להתממש. ראשית, הוחלט כי בניגוד למצב הנוכחי כיום, שבו כל אחד משלושת הערוצים נדרש להוציא 62 מיליון שקל בשנה על תכנים המוגדרים "סוגה עילית", הסכום הקבוע יומר לנתון הנגזר ממחזור ההכנסות השנתי שלו. במשרד האוצר הסבירו כי אם הכוונה היא שהאחוז מהמחזור יישמר את המצב הנוכחי, הרי שיש לקבוע את הנתון הזה על 17%, שעל-פי הנתונים הנוכחיים אמור להניב 186 מיליון שקל בשנה משלושת הערוצים יחד.

אלא שהיום נקבע כי הסכום יעמוד על 15% מההכנסות השנתיות של כל אחד מהערוצים, כך שבהינתן שההכנסות מפרסום בטלוויזיה יעמדו השנה על 1.1 מיליארד שקל (נטו), הערוצים יהיו מחויבים על-פי חוק להשקיע בסוגה עילית סכום מצרפי של 165 מיליון שקל בלבד. כלומר, לפחות על הנייר מדובר בחיסכון של למעלה מ-20 מיליון שקל בשנה לשלושת הערוצים, שמצטרף ל-7 מיליון השקלים שצפוי כל אחד מהם לחסוך בזכות המהלכים עליהם הכריזו קרא וקיש בשבוע שעבר.

הקלה משמעותית נוספת שהוענקה לערוצים, אותה קשה יותר לכמת בכסף, נוגעת לשיקול-הדעת שהם יוכלו להפעיל בכל הנוגע לז'אנרים השונים הנכללים תחת הגדרת הסוגה העילית. עד כה נדרשו הערוצים לעמוד בכללים נוקשים שהגדירו עבורם בדיוק איזה אחוז מתוך סך ההשקעה בסוגה עילית יוקצה לדרמה, איזה אחוז יוקצה לסרטי תעודה, איזה אחוז יוקצה לתוכניות תעודה וכן הלאה. כעת נקבע כי המחויבות היחידה תהיה לכך ש-20% מהסכום יוקצה ליצירת דרמות, ו-20% לתעודה לסוגיה השונים. יתר הסכום יהיה נתון להחלטתו של כל אחד מהערוצים.

אחת ההשלכות הצפויות של ההחלטה הזאת היא שהערוצים ישקיעו הרבה פחות בדרמות שהן גם יקרות וגם מובילות אותם להפסדים קשים בעידן שבו חלקים הולכים וגדלים מהציבור עוברים לצפות בסדרות בצפייה נדחית או ב"בינג'" - הרגל שלמעשה חותר תחת המודל הכלכלי של ערוצי הברודקאסט.

בארגוני היוצרים ביקרו כמובן בחריפות את המהלך. אסנת טרבלסי, יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, דרשה להשאיר את המחויבות להשקעה בסוגים שונים של תתי-ז'אנרים ולכל הפחות לא לאחד את כל סוגי הדוקו תחת הגדרה אחת: "אנחנו נצטרך אחר-כך להוכיח שלצלם את יעל בר-זוהר בביקיני בברזיל זה לא הפקת דוקו", היא אמרה במהלך הדיון, ובהמשך, לאחר שהחקיקה עברה, הוסיפה: "זאת מכירת חיסול שלנו".

כך או כך, למרות ההקלות עדיין לא ברור האם הערוצים הגדולים יסתפקו בכך, כשניתן להניח שגם האפשרות לעתור לבג"ץ נגד החקיקה, שגם ההליך שבו היא נערכת הוא אינו שגרתי, עדיין נבחנת על-ידם. 

ובחזרה לערוצים הייעודיים שלמענם, כזכור, יצאה יוזמת החקיקה לפועל. בפתח הדיון הודיעה יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן-חי-שגב, כי היא נענית לבקשת יו"ר הוועדה קיש, והדיון בעניין חילוט הערבויות של ערוץ 20, יידחה בחודש נוסף, עד ל-1 במארס, כך שהוועדה תוכל לדון בחקיקה ללא לחץ זמנים.

ההודעה של יו"ר המועצה הגיעה לאחר שבדיון הקודם הבהירה נציגת משרד המשפטים כי מבחינתם אין מניעה לדחות את הדיון, שכבר נדחה בעבר מינואר. כך או כך, ח"כ קיש הודיע בוועדה כי הוא עדיין מתכוון לסיים את הליכי ההכנה של החוק בוועדה ביום רביעי הקרוב.

בהקשר זה עלה לדיון במועצה גם עניין חובות העבר של הערוצים הייעודיים, עניין שבולט במיוחד אצל ערוץ הלא TV שמשדר בערבית (וגם ההפרות שלו אמורות לעלות לדיון באותו תאריך במועצה). לערוץ, שעל-פי עדות מנהליו רושם הכנסות של כ-3 מיליון שקל בשנה, יש מחויבויות תוכן בהיקף אדיר של כ-60 מיליון שקל. היועצים המשפטיים השונים בוועדה התנגדו בכל תוקף להליך של מחיקת חובות, והיועצת המשפטית של הוועדה, אתי בנדלר, טענה כי על-פי נתונים שהועברו אליה גם לערוץ 10 לא נמחקו חובות (אלא רק נפרסו או נדחו).

חברי הכנסת הערבים בוועדה הפעילו לחץ כדי למצוא דרך לסייע בכל זאת לערוץ. ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) הזכיר כי הערוץ הפקיד ערבויות של 3 מיליון שקל בלבד, כך שבמצב הנוכחי עדיף לו לסגור לגמרי את הערוץ, ולפתוח ערוץ חדש ללא מחויבויות העבר.

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) תיאר את הדברים בלשון ציורית יותר, כשאמר: "אם יורידו לערוץ 10 מיליון שקל מתוך חובות של 60 מיליון, אז על זה אומרים בערבית 'מה הביאה הכלה מהבית של אבא שלה? לא הביאה כלום'".

לנוכח הדברים הודיע היו"ר קיש כי הוא מבקש ממשרד התקשורת להגיש לוועדה מתווה שיוכל לאפשר לערוצים הייעודיים להמשיך לפעול בכפוף למגבלות החוקיות, ולמנוע מצב שהם יסגרו יום אחרי תיקון החקיקה.  

עוד כתבות

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?