הסיכון האמריקאי / צילום: שאטרסטוק
עלייה בסיכון הפוליטי מצד ארה"ב והגאות בשווקי המניות והאג"ח הגלובליים הם גורמי הסיכון המרכזיים ליציבות הפיננסית של המשק הישראלי שהתגברו בחצי השנה האחרונה - כך קובע דוח היציבות הפיננסית שמפרסם היום (ב') בנק ישראל.
"הסיכון העיקרי נובע להערכתנו מכך שהמצב הפוליטי בעולם הופך לשברירי יותר ויותר עקב התרבות של מוקדי מתיחות", כותבים עורכי הדוח. "אם הסיכון הפוליטי יתממש, הדבר עלול להעצים את הירידות בשווקים ולהביאן לרמות שעלולות ליצור סיכון יציבותי".
המקור העיקרי להתגברות הסיכון לפי עורכי הדוח הוא ארה"ב. "הסיכון הפוליטי מצד ארה"ב מוסיף לעלות, ונראה שהיא מתמודדת עם אתגרים מרובים הן בתחום החוץ והן בתחום הפנים: במישור הבינלאומי היא מתמודדת סובלת ממתיחות עם צפון קוריאה (מלחמה), סין (מלחמת סחר) ורוסיה (שתיהן); ובמישור הפנימי היא סובלת מתקרת החוב, משיתוק הממשל, ממתח חריג ביותר בין רפובליקנים לדמוקרטים ועוד".
לעומת ההחמרה ברמת הסיכון שמייצרת ארה"ב למערכת הגלובלית, מציינים כותבי הדוח את אירופה דווקא לטובה. "נכון לתקופה הנסקרת נראה כי הסיכון הפוליטי מצד אירופה מוסיף לרדת; אירופה צולחת בקלות את מערכות הבחירות המאתגרות ואת האירועים שגלום בהם סיכון, ונראה שהיא אינה מהווה מקור לסיכון מיידי".
יחד עם זאת, הדוח מציין כי חולשתה של המערכת הבנקאית באירופה עדיין מהווה גורם סיכון, שבה לידי ביטוי בין היתר בהורדת הדירוג לדויטשה בנק ובקביעתה של קרן המטבע כי שליש מהבנקים בעלי החשיבות המערכתית לא הצליחו עד כה להתאים את המודל העסקי שלהם למציאות המשתנה ויציבותם אינה מספקת.
הדוח מציין 4 גורמי סיכון עיקריים ליציבות הפיננסית של המשק, מהם שניים מקומיים ושניים גלובליים: ירידה חדה ומהירה במחירי הדיור, היפוך מגמת הצמיחה של המשק ומעבר למיתון, שינוי חד בריביות הארוכות בעולם והיפוך המגמה בשווקים הפיננסיים העולמיים. בשורה התחתונה קובעת הסקירה כי רק חלה התגברות בסיכון להיפוך מגמה בשווקים הפיננסיים (מאז פרסום הדוח האחרון לפני חצי שנה) בעוד שיתר גורמי הסיכון נותרו ללא שינוי.
באשר להתגברות הסיכון מהשווקים הגלובליים, מדגישים עורכי הדוח כי שווקי המניות והאג"ח הגיעו לרמות שיא של קרוב ל-20 שנה - עובדה הגורמת "להתגברות עוצמת החשיפה לסיכונים הנשקפים ליציבות הפיננסית ולפעילות הריאלית בטווח הבינוני". בין היתר מציינים כותבי הדוח בהקשר זה כי המכפילים של מדדי המניות המובילים בעולם (כגון ה-S&P 500) נמצאים ברמה הגבוהה ביותר שהם הציגו מאז ראשית העשור הקודם.
המרווחים בשוק האג"ח ממשיכים לרדת (בשעה שמינוף החברות, במיוחד בארה"ב, מציג עלייה ניכרת). מצד שני ניכרת ירידה ברמת החשיפה הישירה של המערכת הפיננסית בישראל לפעילות בחו"ל, אך ירידה זו נובעת במידה רבה מהתחזקות השקל מול הדולר. עורכי הדוח מציינים כי רמת החשיפה של חמשת הבנקים הגדולים בישראל למדינות זרות עומדת על 154 מיליארד שקל, או 10% מכלל הנכסים של הבנקים לעומת 167 מיליארד שקל בדצמבר 2016. רמת החשיפה של חמשת הבנקים הגדולים למוסדות פיננסיים זרים עומדת על 48 מיליארד שקל.
כותבי הדוח מסבירים כי לזעזועים גיאו-פוליטיים וכלכליים גדולים ומתמשכים בחו"ל יכולה להיות השפעה ישירה על המשק הישראלי. "הירידה בביקוש מחו"ל מובילה לצמצום בהיקף השקעותיהן של הפירמות, לירידה בביקוש לעובדים, לעלייה באבטלה ולפגיעה בהכנסת משקי בית.
"זו מצידה פוגעת ביכולתם לשרת את החוב הנצבר, וכתוצאה מכך הם מצמצמים בחדות את הצריכה הפרטית, בפרט אם המינוף שלהם גבוה במיוחד. התפתחויות אלה מובילות לתיקון במחירי הדירות והדבר מאיץ את התפשטות הזעזוע ומעמיק את המיתון. בנוסף לצמצום בהיצע האשראי ולעלייה בעלויות הגיוס בקרב משקי הבית ובקרב העסקים עלול משבר בינלאומי חריף לפגוע בהשקעות הזרות במשק.