חרדי בירושלים / צילום: ראסל בוייס, רויטרס
משרד החינוך הודיע על תקנות חדשות שיסדירו את פעילותם של מוסדות הפטור החרדים, מוסדות שפטורים מלימודי ליבה. התקנות, עליהן חתם השר נפתלי בנט אתמול (ב'), מסדירות את היקף התקצוב של בתי הספר, והקשר בינו לבין לימודי הליבה ודורשות מהם שקיפות. כמו כן, בסמכותו של משרד החינוך לשלול את מעמד הפטור ואת התקצוב לבית הספר אם ראשי המוסד לא ימנעו אפליית תלמידים על רקע של ארץ מוצא, עדה ומעמד חברתי-כלכלי.
מוסדות אלו - מוסדות הפטור - הינם מוסדות חינוכיים שהמדינה מכירה בתלמידיהם כבעלי אורח חיים ייחודי ומאפשרת ללומדים בהם פטור ממסגרת חובה. מדובר בעיקר בתלמידים בכיתות א' עד ח', ובסך הכל לומדים במוסדות הפטור כ-51 אלף תלמידים, המהווים כ-12% מכלל תלמידי המגזר החרדי, שמספרם עומד על כ-432 אלף.
התקנות החדשות כוללות גם הקצאת תקצוב בהתאם לעומק הליבה, כלומר, מוסד אשר ילמד 55% מתוכנית היסוד של בית ספר רשמי יתוקצב בהתאם, בשיעור של עד 55%. משרד החינוך הגדיר את תוכנית היסודי כלימודי עברית, שפה נוספת (כלומר, הם לא יחוייבו ללמוד אנגלית, אלא יוכלו ללמוד יידיש במקום), מתמטיקה, טבע, היסטוריה וכו'.
מוסדות אלו יוקצה תקציב לטובת שעות טיפוח, תקציב שיינתן באופן דיפרנציאלי בהתאם למדד הטיפוח ולמספר התלמידים בכיתה. תקצוב דיפרנציאלי נהוג גם בחינוך הממלכתי, ומטרתו לצמצם פערים בתקצוב בין אוכלוסיות שונות והעדפה של אוכלוסיות חלשות.
המוסדות החרדים יהיו גם חייבים להגביר את השקיפות, להעביר דו"חות כספיים למשרד החינוך ולדווח מי הם התלמידים שלומדים בו. כדי לפקח על בתי הספר, משרד החינוך הגדיל את מספר המפקחים במגזר החרדי מ-12 ל-30. משרד החינוך יתקצב גם רכז ביטחון לכל בית ספר, כשהמוסד יהיה מחוייב לדאוג לאיוש המשרה.
מוסדות הפטור הוקמו עוד טרם קום המדינה ומעמדם עוגן בחוק לימוד חובה משנת 1949. במשרד החינוך ציינו בשנת 2013 נערך תיקון לחוק לימוד חובה אך לא הותקנו לו תקנות. בשנת 2016 תוקן החוק בשנית ולאחר מכן החל תהליך כתיבת התקנות עליהם חתם אתמול השר בנט.