אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף
"עכשיו הם כבר צועקים בפתח בית הכנסת שלי, אפילו קדיש לאמא לא הספקתי לומר. כמה עוד אני יכול למשוך את ההחלטה?
"נכון, כאשר התמניתי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ידעתי שהיום הזה יגיע. יום אחד אצטרך להחליט אם להגיש כתב אישום נגד ביבי. ידעתי - אבל הדחקתי. בכל זאת עבדתי לצידו במשך שנים, עזרתי לו ולממשלתו כמזכיר הממשלה. למדתי להעריך ולכבד את האיש ואת העבודה הגדולה שהוא עושה בשירות המדינה. ידעתי גם שהוא תמך במינוי שלי כיועץ משפטי, נכון, הוא העדיף את גיא רוטקופף, אבל הסכים גם למינוי שלי. בלעדיו זה לא היה קורה, והנה אני בתפקיד, צעד אחד קטן מבית המשפט העליון, והכול תלוי בהחלטה אחת קטנה.
"ובעצם לא כל-כך קטנה. החלטה גדולה, ענקית. בלב אני יודע שקשה, בלתי אפשרי עבור משרת ציבור כמוני, איש מאמין, שצמח בצבא, איש של מסגרות, מסורת, כבוד לסמכות. איך אני, הצנוע, יכול לשנות את ההיסטוריה של עם ישראל, להפיל ממשלה, להחליף שלטון?
"לא, הבטחתי לעצמי. זה לא יקרה. אני לא אהיה האיש שמתערב בהיסטוריה, את זה אני משאיר לקדוש ברוך הוא. אני אעשה הכול כדי לא להחליט, לא לתקוע את הסכין באדם שהיטיב עמי כל-כך. האמת היא שקיוויתי שהקואליציה השברירית הזאת תתרסק קודם, לפני שאצטרך להחליט. כחלון צריך היה מזמן לעשות מעשה, איפה הוא שצריך עזרה. הרי הדבר הנכון בדמוקרטיה הוא שהציבור, באמצעות נבחריו קובע, את ממשלתו.
"בהתחלה זה היה נסבל, כמה מאמרים בעיתון, כמה חסידים של איכות השלטון והשמאל. קצת הפגנות מתחת לבית. נסבל. אבל החקירות ממשיכות, המידע מתחיל לזרום ולהתפרסם בתקשורת. כיום כבר די ברור שיש בסיס ראייתי מוצק להגשת כתבי אישום בעבירות של שוחד והפרת אמונים, לפחות.
"אז נכון, אני ממשיך לומר שיש לאסוף עוד ראיות ולהשלים את החקירה. הרף צריך להיות שמדובר בהרשעה בטוחה, אבל את מי אני מרמה? המשטרה כבר רוצה לסגור את החקירה. אפילו שי ניצן כבר מסמן את עצמו כיורש ולוחם בשחיתות, ורק אני לבד עם ההחלטה לא להחליט.
"אז מה עושים? כמה עוד אפשר למשוך את ההחלטה? אולי אחליט שלא להגיש כתב אישום? אין מספיק ראיות, וההרשעה לא בטוחה. זה רעיון מצוין, אך ברור שתוך שעות ספורות תוגש עתירה לבג"ץ. כמה אפשר להתבזות? האם אני באמת רוצה פסיקה שתחייב אותי להגיש את המשפט הזה? האם זה לא יהיה סוף דרכי למינוי בעליון? ואולי אפשר לסמוך על השופטים בעליון, שלא ירצו להשפיל את היועץ ולקבור סופית את המשרה החשובה הזאת. הם ודאי יהיו סלחנים, ויסתפקו בהחלטה מתונה, בלשון זהירה, שקוראת לי לשוב ולשקול את הראיות.
"הנה דרך להרוויח עוד קצת זמן. עד שבג"ץ יחליט, ועד שאשקול שוב, יש סיכוי טוב שהבחירות יוקדמו ויגיעו. אולי עצם ההחלטה של בית המשפט העליון להחזיר לי את התיק, היא זאת שתפרק את הקואליציה ותחסוך לי את ההחלטה הקשה. נכון, העליון כבר התערב בהחלטות של היועץ, אבל אולי הפעם הם יחששו להתערב. בכל מקרה עדיף לי שבית המשפט העליון יכפה עליי את הגשת כתב האישום. לא אני הפלתי את נתניהו, אלא העליון.
"בעצם, איזה מזל שצעקו במוצ"ש מול בית הכנסת. הרווחתי עוד כמה ימים של שקט. כולם מתגייסים לגנות את המפגינים ומניחים לי עוד קצת. עד הפעם הבאה. או שהכלב או שהפריץ. בינתיים אני לא מחליט כלום. חסרות עוד ראיות".
■ הכותב הוא רקטור בצלאל ומומחה למשפט ציבורי.