ממשל תאגידי / שאטרסטוק
עשרות שנים שהעולם התאגידי ומנסה להתעורר ולהתמודד עם תוצרי משברי שוקי ההון בעולם וכל משבר הביא עימו רובד נוסף בתורת הממשל התאגידי, שהתגבש בדרך חתחתים ששרפה מאות רבות של מליונים תוך ניסיון הגנה על כלל בעלי העניין. כולל במדינת ישראל עם המלצות ועדת גושן.
קשה לקבל את העובדה שחברות בעלות עוצמה כלכלית-חברתית אדירה כמעט ולא חושפות מידע בדבר פעילותן ולא פועלות מספיק למניעת שחיתות בקרב עובדיהן, מנהליהן וכלל הפועלים מטעמן. גם בשנת 2018 ישנו מידע רב שחברות לא מציגות לציבור הרחב דרך אתרי האינטרנט שלהן, למרות שחשיפתו לא הייתה פוגעת בחברה. הצגת נתונים באתר החברה יכולה לתרום להגברת אמון הציבור בגופים עסקיים, אמון שהתערער עם כל משבר חדש, בעיקר בעידן של מעורבות ציבורית הולכת וגוברת. יש לתמרץ את החברות לפרסם יותר מידע בנוגע להתנהלותן ויש ליצור אחידות ברמת השקיפות ובאיכות הדיווחים בקרב החברות במשק - ואף לעודד תחרות לשיפור הממשל התאגידי.
מדד השקיפות בדיווחי תאגידים, אותו מפרסמת עמותת שקיפות בינלאומית בעולם החל משנת 2011 ובישראל מאז שנת 2016, הראה כי דיאלוג מול החברות משפר את איכות הפעולות שהן נוקטות נגד שחיתות והיקפן. כמו גם השתפרה גם הדרך שבה הן מדווחות לציבור בנושא זה.
חלק מהחברות הטמיעו שינויים והתניעו הליכים ארגוניים לשיפור ההליכים והמלחמה בשחיתות. כך, לדוגמה, ענקית ההייטק ישראלית מקדמת בימים פרסום באתר הפומבי שלה - הצהרת הנהלה המדגישה את מחויבות החברה למניעת שחיתות. חברת ביטוח גדולה ערכה שינויים בקוד האתי של החברה; בנק גדול הטמיע שינוים בדו"ח האחריות התאגידית האחרון שפורסם על ידו.
ממשל תאגידי טוב ומפותח ככל שיהיה, יהיה בגדר המלצה בלבד כל עוד הוא ישכון בעלטת הארגון ולא יפורסם ברבים. תפקודו עלול להיבדק למעשה רק עם פרוץ הפרשייה הבאה.
"אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר" המשפט השחוק משהו של השופט היהודי אמריקאי לואי ברנדייס בתחילת המאה ה-20, נכון שבעתיים בעידן הדיגיטלי. אותו שופט שגם הייתה לו תרומה מכרעת למהפך שחל במשפט האמריקאי - בכך שנטש את הקידוש המוחלט של חירויות התאגידים, בהן החירות להשליט מונופול ולעסוק בתחרות בלתי הוגנת ולהעביד בתנאים נצלניים. וזה מה שאנו הציבור צריכים לדרוש.
■ הכותבת היא מנכ"לית עמותת שקיפות בינלאומית, ישראל.