שי ניצן / צילום: איל יצהר
פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, עומד לפרסם הנחיה שלפיה הפרקליטות לא תנקוט הליכים פליליים בגין גרימת מוות או חבלה לתלמידים במהלך טיולים נגד מורה או עובד הוראה, שפעל בהתאם לנוהלי משרד החינוך - כך נודע ל"גלובס".
ההנחיה החדשה של פרקליט המדינה נועדה להתוות מדיניות לתביעה בהחלטתה על העמדה לדין בגין העבירות של גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות.
לפי ההנחיה, ככלל, "בקיום הנהלים המפורטים של משרד החינוך בנושאי טיולים (על-ידי עובד הוראה), יש כדי להעיד על היעדר רשלנות פלילית של עובד ההוראה, ככל שזה פעל בהתאם לנהלים אלה. עם זאת, פרקליט המדינה מדגיש כי קיומו של נוהל אינו פוטר את עובד ההוראה מהפעלת שיקול-דעת בכל מקרה קונקרטי בהתאם לנסיבותיו.
ההנחיה החדשה של עו"ד ניצן עוסקת לראשונה גם בהתוויית מדיניות לגבי התביעה, ביחס לסיכון בלתי סביר שנטלו רגולטורים ומפקחים הפועלים במסגרת מילוי תפקידם, וכן בהעמדה לדין של עובדי הוראה בגין גרימת מוות או חבלה לתלמידים במהלך טיולים.
בהנחיה החדשה נקבע, כי החלטה על העמדה לדין בעבירת רשלנות תתקבל בשים לב לשורה של שיקולים מרכזיים. כגון מידת היכולת לצפות תוצאה קטלנית מראש ומידת הסטייה מהסטנדרט הראוי.
להלן, בקצרה, הוראות ההנחיה של פרקליט המדינה המתייחסות באופן קונקרטי לרגולטורים ולמפקחים:
ההנחיה החדשה מתווה מדיניות העמדה לדין גם ביחס לרגולטורים ולמפקחים הפועלים במסגרת מילוי תפקידם, תוך הכרה בכך שמערכות הרגולציה והפיקוח מבוססות, מעצם טבען, על הערכת וניהול סיכונים, ואינן אמורות לתת מענה הרמטי לכלל הסיכונים האפשריים הכרוכים בפעילות מוסדרת. בהתאם לכך, ולאור ההנחה כי לרגולטורים ולמפקחים מרחב שיקול-דעת הטומן בחובו ניהול והערכת סיכונים, במסגרת פעילותם התקינה של גופים, מתקיימת הנחה של סבירות מסוימת לקרות נזק.
כיוון שכך, כאשר תובע נדרש להכריע בשאלת העמדתם לדין של רגולטורים או מפקחים בגין העבירות הנדונות בהנחיה, לפי ההנחיה עליו לבחון את נסיבות העניין בהתאם לשלוש קטגוריות נפרדות:
נטילת סיכון בהתאם ולפי מדיניות ניהול הסיכונים של הרגולטור - נקבע, כי ככלל כאשר המפקח פעל לפי הנחיות ונהלים שקבע הרגולטור, המיישמים מדיניות המביאה בחשבון "סיכון סביר", יינתן לכך משקל נכבד בעת שקילת העמדתו לדין.
נטילת סיכון בהתאם למדיניות קונקרטית בחוק - נקבע, כי ככלל במידה שהרגולטור הפעיל שיקול-דעת מקצועי, והנחיותיו תואמות את מדיניות ניהול הסיכונים כפי שהונחתה, הרי שאין מקום להעמידו לדין ולהטיל עליו אחריות בגין התוצאה שנגרמה, אלא אם היישום כרוך בנטילת סיכון בלתי סביר בעליל.
עוד קובעת ההנחיה לעניין זה, כי ככלל, כאשר פעל המפקח על-פי הנחיות ונהלים שקבע הרגולטור, לא יראו במעשיו נטילת סיכון בלתי סביר לצורך העמדתו לדין. עם זאת, ככל שההנחיות שניתנו אינן מאפשרות לו לבצע את תפקידו כהלכה, או ככל שהמפקח במהלך ביצוע תפקידו נתקל בנסיבות המצביעות על סיכון קונקרטי, החורג מגדר הרגיל, והוא נמנע מלהתריע על כך או שלא נקט את כל הפעולות הסבירות בנסיבות העניין על-מנת למנוע את הסיכון, תגבר הנטייה להעמידו לדין, אף אם פעל בהתאם להוראות או להנחיות הרגולטור.
נטילת סיכון בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים מוכרים במדינות מפותחות - נקבע, כי ככלל כאשר נקבעה מדיניות רגולטורית הכוללת ניהול סיכונים, בהתאם למקובל במדינות מפותחות או ברשויות בינלאומיות מתקדמות, באמצעות אימוצם של סטנדרטים מקצועיים בינלאומיים, לא יראו במדיניות זו כנטילת סיכון בלתי סביר אף אם הסיכון התממש.
ההנחיה החדשה היא חלק מעבודת מטה נרחבת שעליה הורה פרקליט המדינה. זאת, במטרה לעדכן ולהפיץ את הנחיות פרקליט מדינה כדי להגביר את הוודאות, האחידות והשקיפות של מדיניות התביעה הכללית בנושאים שונים. עבודת המטה מלווה על-ידי המשנה לפרקליט המדינה, מומי למברגר, ומרוכזת ע"י ד"ר דותן רוסו.
ההנחיה החדשה גובשה בעבודה משותפת של הפרקליטות ועוה"ד עמית מיררי ולילך וגנר ממחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי).