פועלים באתר בנייה / צילום: Bernadett Szabo, Reuters
ועדת הרפורמות, בראשות ח"כ רחל עזריה (כולנו), אישרה היום (ג') פה-אחד, לקריאות שניה ושלישית, את הצעת החוק שיזם ח"כ רועי פולקמן (כולנו) לתיקון חוק התכנון והבנייה, שמטרתה לעודד בנייה של דיור להשכרה.
הצעת החוק מבקשת לאפשר לוועדות מקומיות ומחוזיות להעניק תוספת שטח בנייה ליזמים ובתנאי שהדירות שיתווספו לפרויקט יוקצו לשכירות ארוכת-טווח, למשך 20 שנה. תוספת של עד 25% בזכויות הבנייה תתאפשר בסמכות הוועדה המקומית ותוספת בשיעור גבוה יותר יצטרך את אישור הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. נדגיש כי מדובר באישור תוספת בנייה שאינה קשורה לתקנות שבס המאפשרות הגדלת מספר יחידות הדיור בבניין בסמכות מקומית, אלא יכולה להיות במקביל אליה.
בנוסף קובעת ההצעה כי 25% מתוך דירות אלה (הדירות שייועדו להשכרה) יושכרו במחיר מופחת, למי שיימצא זכאי, ולפי סדר שיעלה בהגרלה. כל דירה במחיר מופחת תושכר לזכאים לתקופה של עד חמש שנים, במטרה להבטיח חלוקה של ההטבה בין מספר משקי-בית, ובתום 20 השנים יוכל היזם למכור את הדירות בשוק החופשי. מדובר במנגנון דומה לזה שמופעל במכרזים שמפרסמת החברה הממשלתית לדיור להשכרה 'דירה להשכיר'.
המחיר המופחת של 25% מהדירות שיתקבלו במסגרת החוק נקבע על 20% מתחת למחיר השוק לפי השמאי הממשלתי הראשי, ובלבד שלא יהיו מעל תקרה, שנקבעה גם היא בחוק (עד 10% מעל המחיר הממוצע הארצי לשכר דירה בדירת 4.5-5 חדרים לפי פרסומי הלמ"ס). הצעת החוק גם הוסיפה אפשרות לרשות מקרקעי ישראל להגדיל את אחוז ההפחתה בקרקעות שבבעלותה, ולרשויות המקומיות, לקרקעות שבתחומן, להקטין או להגדיל את שיעורי ההפחתה, בהחלטה מנומקת ועל פי קריטריונים המפורטים בחוק.
במהלך הדיונים בהצעת החוק, הוועדה דנה רבות בשאלה מיהו זכאי לדיור בהישג יד, והאם נכון ללכת למבחן לפי בעלות על דירה, מבחן הכנסה או מבחן הון. נזכיר כי בשלטון המקומי התנגדו בעבר להצעת החוק וזאת בשל העובדה שהיא אינה קובעת קריטריונים של מיצוי כושר השתכרות או מבחני הכנסה לזכאים. לבסוף, הוחלט כי זכאי יהיה מי שעומד בתנאי הסף לפי החלטת הממשלה לעניין "מחיר למשתכן", למעט במקרה של יחיד שיכול להיות זכאי כבר מגיל 26, ובנוסף שר האוצר יהיה רשאי לקבוע תנאים נוספים בתקנות, לאחר התייעצות עם שר השיכון ונציגות הרשויות המקומיות, אשר יועברו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. כלומר, זכאי לדיור להשכרה במחיר מופחת יהיה מי שיוציא תעודת זכאות למחיר למשתכן, שאין ולא הייתה בבעלותו דירה בשש השנים האחרונות.
במקביל, הצעת החוק קובעת עוד כי שר האוצר יתקין עד חצי שנה מיום פרסום החוק תקנות לאופן עריכת ההגרלות ע"י הרשות המקומית, או היזם, אם הרשות המקומית לא תרצה לערוך אותן, אשר הפרתן תגרור ענישה - הן מאסר והן עיצומים כספיים - על מי שיעבור על תקנות אלה.
עוד נקבע בהצעת החוק כי הרשות המקומית תוכל להציג את עמדתה בנוגע לתוספת זכויות הבנייה בפני הוועדה המחוזית בבואה לאשר את הבקשה.
כאמור, הצעת החוק אושרה בתום הדיון לקריאה שניה ושלישית וצפויה לעלות למליאה בקרוב לאישור סופי.
"כחלק מהמענה הכולל למשבר הדיור וכן לשם צמצום הפערים החברתיים על ידי מתן אפשרות לחסרי דירה לשכור יחידות דיור במחירים נורמליים, הצעת החוק הזו מהווה המשך ישיר לחוקים המהווים שורה של הסדרים בעולם השכירות, ביניהם גם חוק עידוד השקעות הון", כך אמר חבר הכנסת פולקמן לאחר ההצבעה על הצעת החוק בוועדה. עוד אמר ח"כ פולקמן כי "מטרת החקיקה לייצר אלפי דירות מוזלות. ולא לייצר אפליה בין מגזרים או בין יישובים. יש מקום לדיון בזכאות ונקבע לכך מנגנון בחוק. עכשיו על ראשי הערים להרים הכפפה ולייצר פתרונות מוזלים לצעירים. נמשיך לעשות למען הצעירים ולמען שכירות ארוכת-הטווח".
יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה, סיכמה את הדיון ואת תהליך אישור הצעת החוק ואמרה: "סללנו פה את תחילת הדרך ליצירתו של שוק שכירות ארוכת-טווח במדינת ישראל, במסגרת הפתרונות למשבר הדיור, ובה בעת חוקקנו אפשרות בחוק לקיומו של שכר דירה מופחת, לראשונה. עשינו עבודה רבה בחוק הזה להביא עוד פתרון לצעירים, שייתן להם יציבות לטווח ארוך, וכמובן שהמבחן יהיה בביצוע, ולכן במושב הבא גם נקיים ישיבת מעקב על התקדמות התקנות. השלטון המקומי ומשרדי הממשלה השונים עברו איתנו תהליך ארוך פה בוועדה, ואני מבקשת להודות להם על תרומתם הרבה לעיצובו של החוק".