פנסיה/ צילום: שאטרסטוק
"הנס הכלכלי שבו מתפארת הממשלה הוא במידה רבה נחלתו של מיעוט שהישגיו הגבוהים מעלים את הממוצע הכללי", כך מסכמים חוקרי מכון המחקר מרכז אדוה את הדוח השנתי שלהם - תמונת מצב חברתית 2017. הדוח, שהכינו ד"ר שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס ואביב ליברמן, מציג סדרה של נתונים המשקפים את מצבם הכלכלי-חברתי של אזרחי ישראל, ומהם עולה כי גם אם אי השוויון צומצם בשנים האחרונות, הפערים בישראל עדיין גבוהים וייקח זמן רב עד שיהיו דומים לאלה של מערב אירופה.
למען האמת, חלק ניכר מהנתונים שמפורסמים בדוח הם הזרעים של שימור אי השוויון או העמקתו בשנים הבאות. כך למשל, ארבעת האשכולות הנמוכים אינם מגדילים את הנוכחות שלהם באקדמיה, בעוד ששיעור המשתייכים לאשכולות גבוהים יותר, שבוחרים ללכת ללימודים אקדמיים, הולך ועולה. למעשה, רק שליש מכל שכבת גיל הולכים ללמוד באקדמיה, שהיא אמורה להיות מנוע לצמצום פערים חברתיים. עם זאת, במכון אדוה מראים כי למרות שיש קשר ישיר בין גידול במספר שנות ההשכלה לעליית שכר, שיעורם של מי שצברו 16 שנות ומעלה מתוך אלה שנמצאים מתחת לקו העוני גדל מ-11% בשנת 2000 ל-17.5% ב-2016.
גם עליית מחירי הדירות וגידול בשיעור משקי-הבית מהעשירונים העליונים שמחזיקים בשתי דירות ומעלה משקף את צמיחת הפערים בחברה הישראלית. הדבר הוביל לכך ש-71% משכר הדירה בישראל משולם לשלושת העשירונים העליונים. "זה ביטוי הכי מובהק להתעשרות של מיעוט. חלק גדול מהעשירון העליון השקיע את הכספים שהוא צבר במהלך שנות העבודה בנדל"ן. אלה אנשים שגם הפנסיה שלהם גבוהה, והם מספיק מסודרים כדי להשקיע במשהו שמייצר הכנסה. המעבר שלהם להשקעה בנדל"ן, על רקע סביבת הריבית הנמוכה במשק, הובילה לניפוח של המחירים בשוק. בין רבע לשליש מהדירות החדשות נקנה על ידי משקיעים מהעשירונים העליונים, ואם יש ביקוש גובר לדירות, אז המחירים עולים", אמר סבירסקי ל"גלובס".
הפער בין הגברים האשכנזים למזרחים הצטמצמם
מרכז אדוה גם מראה כי אי השוויון מעמיק בשנות הפנסיה, כפי שעולה מבחינה של ההכנסות מפנסיה לפי העשירונים של משקי-בית שהעומד בראשם עבר את גיל 68. הפער בין השכר של עשירון 10 ועשירון שלישי הוא פי 8, בעוד שהפער בהכנסות מפנסיה הוא פי 26.
בשנים האחרונות עלה בכל העשירונים שיעור משקי-הבית המפרישים לפנסיה, בין השאר הודות לחוק פנסיה חובה משנת 2008. השוואה לנתונים של 2009 מראה כי בכל העשירונים נרשמה עלייה, כשבששת העשירונים התחתונים השיפור הוא המשמעותי ביותר. עם זאת, לרבע ממשקי-הבית בישראל, אשר העומד בראשם הוא בגיל העבודה, לא היתה כלל הפרשה לפנסיה.
במכון הציגו נתונים של ביטוח לאומי שמראים את הפערים בין שכר נשים לזה של גברים. "השיפור שנרשם לאחרונה בשכר במשק ניכר אצל נשים יותר מאשר אצל גברים. בין 2000 ל-2015 גדל שיעור הנשים שמשתכרות מעל לשכר הממוצע מ-18.6% ל-26%, בעוד שאצל הגברים העלייה היתה מכ-38% ל-44%.
בשנת 2015 עמד השכר הממוצע של גברים שכירים על 12,400 שקל לחודש, וזה של נשים שכירות על 8,316 שקל". לפי נתוני הלמ"ס, הפער בין שכרם של גברים אשכנזים דור שני ובין גברים מזרחים דור שני הצטמצמו בשנים האחרונות, והם עמדו ב-2016 על 7 נקודות אחוז בלבד - הגברים האשכנזים השתכרו 55% מעל לשכר הממוצע, ואילו הגברים המזרחים השתכרו 48% מעל לממוצע.
במקביל לגידול בפערים הכלכליים בין העשירונים השונים, שיעור ההוצאה האזרחית מהתמ"ג אינו גדל. בישראל יש הוצאות ביטחוניות גבוהות שמקשות על הממשלה להגדיל את ההוצאה האזרחית, אך בשנים האחרונות יש גם מגמה של הפחתת מסים שאם לא היתה מתבצעת - היו יכולים המסים לסייע בצמצום הפערים. שיעור ההוצאה האזרחית עמד ב-2016 על 30%, וכך גם בשנה שלפניה. הממוצע במדינות OECD הוא 42%.
"בנק ישראל אומר: 'אל תפחיתו מסים, אלא דווקא תגדילו אותם' - כך יהיה כסף לבריאות ולרווחה", אומר סבירסקי. כשבנימין נתניהו היה שר האוצר ב-2003-2005 אז הוא החליט שאם יש צמיחה, צריך להביא את הפירות שלה בראש ובראשונה לצמצום החוב. זה בהחלט חשוב, אבל אז אין לו כסף, למשל, להעלאת קצבת הזקנה", אמר.
כותבי הדוח הוסיפו: "המשק אכן צומח, אך הצמיחה של השנים האחרונות נבעה במידה רבה מגידול בצריכה הפרטית - מכוניות, למשל - שהתאפשר בין השאר הודות לאשראי בריבית נמוכה, תוצאה של המשבר הפיננסי הגדול של 2008. סביר להניח כי חלק ניכר של הצריכה הפרטית החדשה נבעה מביקושים של העשירונים הגבוהים והובילה לשדרוג רמת החיים שלהם. מנקודת הראות של משקי-הבית בעשירונים הנמוכים, התוצר החיובי העיקרי של הצריכה הפרטית המוגברת היה משרות פנויות בענפי שירותים נמוכי שכר. מספר המפרנסים במשקי-בית אלה גדל, וכתוצאה מכך גם גדלה ההכנסה שלהם".