שלטי השכרה ומכירה על מדרכה בת"א. / צילום: שלומי יוסף
החשיפה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שוקלת לעדכן לאחור את מדד המחירים לצרכן, גם אם הסיכויים לכך קלושים, עשויה להכניס ללחץ את המערכת הכלכלית כולה. בירושלים כבר רגילים לעדכונים מפתיעים מכיוון הלמ"ס. מהלכים כמו עדכון כלפי מעלה של נתוני התוצר של המשק, שהלמ"ס ביצעה לפני 4 שנים, עוררו סערה - אבל המערכת הצליחה לעכל אותם.
במקרה הנוכחי מדובר, ככל הנראה בעדכון קטן יחסית. סעיף מחירי השכירות מהווה 5.7% מהמדד הכללי. בהנחה שהחישוב שהוצג ללמ"ס יתאמת, צפוי מדד המחירים לנוע למעלה בערך בנקודת אחוז אחת במצטבר על-פני עשור שלם. זה יאפס אולי את האינפלציה השלילית שנרשמה ב-2016 וב-2014 (0.2%) אבל לא הרבה מעבר לכך.
אבל זה בכלל לא הסיפור. מדד המחירים לצרכן הוא קודש הקודשים של הנתונים הכלכליים בישראל. הוא המדד היחיד שמעולם לא עודכן לאחור ולכן אין לאיש מושג מה ההשלכות של עדכון כזה.
רק תחשבו כמה מהפעילות הכלכלית של המשק צמודה למדד. השכר של מיליוני שכירים, הקצבאות של מאות אלפי קשישים, נכים וילדים, האגרות וההיטלים. מה לעדכן ומה לא לעדכן? השאלה הזו עשויה להפוך לתיבת פנדורה משפטית. איזה מזל שאת שכר השרים וסגני השרים העבירו החודש מהצמדה למדד להצמדה לשכר הממוצע במשק. באמת תודה לך, גפני.
מי שצפויים לחגוג על הסיפור הזה הם כל אלה שטוענים כבר שנים שנתוני המדד לא מייצגים את המציאות בשטח. שיוקר המחיה בישראל הולך ומאמיר למרות שהמדד מצביע על ירידת מחירים שנמשכת ברציפות משנת 2013. הרושם שנוצר הוא שאלמלא העניין הציבורי העצום בנתוני ענף הנדל"ן, הטעויות לא היו מתגלות. מה זה אומר לגבי אזורים שאינם זוכים לעניין ציבורי, כמו מחירי הירקות והפירות? אם נוסחת חישוב דמי השכירות הייתה שגויה ואם נוסחאות חישוב מחירי הדירות ומלאי הדירות למכירה היו שגויות - מי יודע מה עוד בלמ"ס דרוש תיקון.