גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צוות המופ הישראלי של iota/ צילום: שלומי יוסף

מרכז המחקר והפיתוח החדש של IOTA, אחד המטבעות הדיגיטליים המובילים בעולם, עם שווי שוק של כ-6.5 מיליארד דולר, ממוקם בתוך Toi Lab - מתחם פיתוח של צעצועים טכנולוגיים בלב תל אביב. המתחם הוקם על ידי הארכיטקט אייל יונה שגב, מייסד שגרירות הביטקוין המקומית, שגם היא לא רחוקה מהמקום. חדר העבודה של צוות IOTA מוקף בעשרות צעצועים, שבמבט ראשון נראים כמו רובוטים זעירים.

"חיפשנו מקום לפעילות שלנו, ובסופו של דבר התמקמנו בטוי-לאב, כי יש פה חיבור עמוק בין צעצועים טכנולוגיים לעולם המטבעות הקריפטוגרפיים", מספר בראיון ל"גלובס" אלון אלמליח, סמנכ"ל הטכנולוגיה של IOTA, העומד בראש מרכז המו"פ המקומי, שפעילותו התחילה החודש. לצד אלמליח הצוות כולל את קלרה שיכלמן ואלון גל, העוסקים במחקר הטכנולוגי של IOTA, וכן צבי סבו וגל רוגוזינסקי, האמונים על פיתוח התוכנה. לדברי אלמליח, הם מגייסים עובדים נוספים ומקווים כי בקרוב הצוות ימנה 10 עובדים.

הביקור במרכז המו"פ החדש הוא הזדמנות נדירה להציץ אל תוך הקרביים של תעשיית הקריפטו ולהכיר את האנשים העומדים מאחוריה. בניגוד לאנונימיות של מפתח הביטקוין, שאחרי 9 שנים להיווסדו של המטבע, עדיין נותר מאחורי השם הבדוי "סטושי נקמוטו", בעמותת IOTA מציגים בגאווה את מפתחי הליבה (Core), הפועלים בישראל ובמדינות אחרות, ואת מייסדי הטכנולוגיה המנהלים את פעילות העמותה מברלין.

כן, מדובר בעמותה, שבנובמבר האחרון נרשמה בברלין כמלכ"ר (מוסד ללא מטרות רווח), הפועלת לקידום האימוץ של פרוטוקול התוכנה והמטבע הדיגיטלי IOTA, שפיתוחם התחיל לפני כשלוש שנים על ידי ארבעת המייסדים - דיויד סונסטבו הנורבגי, המכהן כמנכ"ל העמותה, דומיניק שינר הגרמני, סרגיי איבנצ'לו הבלארוסי וד"ר סרגיי פופוב הרוסי - שהכירו כשעסקו בעבר בפיתוח פלטפורמות בלוקצ'יין.

ביטקוין, המטבע הדיגיטלי הוותיק והגדול ביותר בשוויו, הוא עדיין המלך הבלתי מעורער של שוק הקריפטו, עם שווי שוק של כ-180 מיליארד דולר ואינספור אזכורים בתקשורת וברשתות החברתיות. ואולם בשנה האחרונה קטן והולך הנתח של הביטקוין בשוק, כשכמעט מדי יום נולד סוג נוסף של מטבע דיגיטלי. כיום הביטקוין תופס נתח של כשליש מהשוק, לעומת נתח של 85% שהיה לו בתחילת 2017.

IOTA, עם שווי שוק נוכחי של כ-6.5 מיליארד דולר, המציב אותו במקום ה-11 בשוק (עם נתח של כ-1% בלבד), הוא אחד המתמודדים על תואר יורש העצר של הביטקוין. ואולם, מדובר במטבע קריפטוגרפי יוצא דופן, המציע אלטרנטיבה לטכנולוגיית הבלוקצ'יין, שעליה מבוססים כמעט כל המטבעות הדיגיטליים. במקום בלוקצ'יין, IOTA מבוסס על מבנה נתונים חדש המכונה Tangle. טנגל מיוצג על ידי גרף מכוון במקום שרשרת של בלוקים, כך שכל העברת תשלום המתבצעת בו היא בלוק קטן בפני עצמה. בטנגל אין תהליך של כרייה, וכדי לבסס הסכמה (קונצנזוס) בין המשתתפים ברשת, כל העברה מאשרת שתי העברות קודמות. היעדר הכורים מאפשר העברה של IOTA ללא עמלה ובקצב מהיר יותר. נוסף על כך, המערכת אינה דורשת כוחות חישוביים גדולים כמו הבלוקצ'יין, ולכן יכולה לפעול על כל מחשב.

בשונה מביטקוין, שנוצר כחלופה למטבעות הפיאט הנהוגים בעולם, IOTA מוגדר כאסימון של שירותים ומוצרים (Utility Token), המיועד לשימוש בכלכלת ה-IoT (אינטרנט של הדברים). לדברי אלמליח, "לכל מוצר IoT יש יצרנים, ספקים, נותני שירות, משווקים ולקוחות, וכיום נדרשים הרבה מאוד הסכמים בין כל השחקנים בשוק כדי שהם יוכלו לשתף ביניהם מידע. IOTA רוצה ליצור פרוטוקול אחיד עבור כל השחקנים האלה". בגלל המהירות והזערוריות של הטרנזקציות ב-IOTA, "הפרוטוקול של IOTA מתאים לכל מכונה", הוא מסביר. "המטרה שלנו לחולל מהפכה בתעשייה".

טכנולוגיות המטבעות הדיגיטליים מצויות עדיין בשלבי התפתחות ראשוניים, ולמרות העניין התקשורתי סביב מטבעות אלה, מספר המשתמשים בהם מצומצם. לעומת זאת, תעשיית ה-IoT - רשת של חפצים, מכשירים או רכיבים שיכולים לקיים תקשורת ולהחליף מידע ביניהם באמצעות תוכנות וחיישנים המותקנים בהם - כבר עברה את שלב האימוץ הראשוני ומתפתחת בקצב מואץ. על פי דוח של חברת המחקר גרטנר, ב-2017 נעשה בעולם שימוש ב-8.4 מיליארד מוצרים המחוברים ב-IoT - עלייה של כ-30% לעומת 2016, והמספר צפוי להגיע ליותר מ-20 מיליארד בשנת 2020.

"תעשיית הרכב בשלה לטכנולוגיה שלנו"

פרוטוקול IOTA עלה לרשת באמצע 2016, ומאז הארגון משתף פעולה בפרויקטים ניסיוניים עם חברות גדולות בעולם, ובהן חברת הטלקום הגרמנית דויטשה טלקום, תאגיד הטכנולוגיה הגרמני בוש וחברת שירותי המידע אקסנצ'ר. בשבוע שעבר קיבלה העמותה חיזוק משמעותי, כשלוועדה המפקחת שלה הצטרף מנהל הדיגיטל של קבוצת פולקסווגן. מוקדם יותר השנה הצטרף לוועדה המייעצת של IOTA ד"ר הונגקואן ג'יאנג, שותף בקרן ההון סיכון רוברט בוש, ומינויים אלה עשויים לחזק את הקשרים בין IOTA לתעשיות ההייטק והרכב.

"הפתרונות של IOTA יכולים להתאים במיוחד לחברות שמנהלות תשתיות גדולות, כמו חברות חשמל או תאגידי מים, שמחברים את הרשתות שלהם לחיישנים חכמים", אומר אלמליח. "נוסף על כך, תעשיית הרכב בשלה מאוד לשימוש בטכנולוגיה שלנו. לכן, IOTA נמצאת בשנתיים האחרונות במגעים עם בוש, שבין השאר מייצרים חלקי חילוף ומערכות לרכב". לדבריו, המערכת של IOTA נבחנת בשלבים מתקדמים במגזר הרכב ובמגזר התשתיות בגרמניה. כן, הוא מציין כי מתקיימים מגעים עם יצרניות של מכשירי סלולר במזרח אסיה בנוגע לשימוש בפלטפורמה.

בסוף 2017, ככל שגבר העניין העולמי ב-IOTA, גברה גם הביקורת בקהילת הקריפטו בנוגע לטכנולוגיה של IOTA. ביקורת שזכתה לתשומת לב מיוחדת היתה זו של ויטליק בוטרין, מייסד את'ריום - פלטפורמת בלוקצ'יין המאפשרת יצירה ושימוש בחוזים חכמים שהמטבע הדיגיטלי שלה, את'ר, הוא כיום בעל שווי שוק של כ-110 מיליארד דולר (השני בגודלו אחרי ביטקוין). בוטרין שלח עקיצה ל-IOTA, כשכתב באוקטובר: "אני מתנגד בתוקף לרבות מההחלטות הטכניות של IOTA, ורואה חלק מההתנהגות שלהם כשערורייתית, עד לנקודה שבה היא מגיעה אל מעבר לרשלנות".

איך אתם מגיבים לביקורת על הטכנולוגיה של IOTA בקהילת הקריפטו?

אלמליח: "חלק מהביקורות על IOTA ענייניות וחלקן לא, אבל צריך להביא בחשבון שיש בסיפור הזה גם פן כלכלי ועסקי לא פשוט, ומתנהל מרוץ בין מטבעות דיגיטליים שונים בעולם. היינו רוצים לראות הרבה יותר שיתוף פעולה עם מטבעות אחרים".

לשאלת "גלובס" האם להנהלת העמותה או למייסדים יש יכולת להתערב באישור הטרנזקציות של IOTA או במסחר במטבע, השיבו שם כי "בשלב הפיתוח הנוכחי, יש במערכת מתאם (Coordinator) שעוזר להגן על הרשת הצעירה בפני התקפות, כמו 'גלגלי עזר' של המערכת, עד שיגדל השימוש מספיק וכבר לא יהיה בו צורך. במידה שיש בעיה מבנית שניתנת לאיחוי במערכת, העמותה יכולה, יחד עם הפעילים ברשת, להציע שינוי שיתקן את הבעיה, ולשמור את כספי המשתמשים. השינוי הזה צריך להיות מוסכם על הפעילים, בכך שהם בוחרים לשדרג את גרסת התוכנה שאותה הם מריצים. זוהי גם סוגייה טכנית באילו סיטואציות ניתן לתקן ובאילו לא, ואיך נכון שהקהילה תחליט".

גיוס של חצי מיליון דולר בהנפקת המטבע

"IOTA הוא המלכ"ר הראשון בגרמניה שההון שלו מבוסס כולו על מטבעות קריפטוגרפיים ושפועל בתחום תחת רגולציה מלאה", אומר אלמליח. "מטרת הארגון לקדם את IOTA בעולם כמערכת תוכנה חופשית עם קוד פתוח. הארגון עצמו מחזיק כיום ב-5% מכלל המטבעות של IOTA". בשווי השוק הנוכחי של IOTA, ההחזקה של הארגון שווה לכ-350 מיליון דולר.

אלמליח מספר כי מייסדי IOTA הגיעו לפרויקט הזה לאחר שצברו ניסיון בפיתוח בתחום הבלוקצ'יין. לפני כן עבדו כמה מהם על פיתוח המטבע הדיגיטלי Nxt, אבל פרויקט זה התקשה להתרומם, מכיוון שלא עמד מאחוריו ארגון מסודר ולא גייסו עבורו תקציבים מספיקים לפיתוח. לכן, היה חשוב למייסדים להקים עמותה שתנהל את הפרויקט. לפני כשנה פנו מייסדי IOTA לכל מחזיקי המטבע וביקשו מהם לתרום מטבעות לטובת העמותה - וכך, בסופו של דבר העמותה הגיעה להחזקה של 5% מכלל המטבעות.

ההנפקה הראשונית (ICO) של IOTA בוצעה בסוף 2015, ובה הונפקו כלל המטבעות של IOTA תמורת 1,337 ביטקוינים. לדברי אלמליח, ההנפקה נעשתה בלי יחסי ציבור גדולים, וכמעט כל המשקיעים בה היו אנשי טכנולוגיה ופעילים בקהילת הקריפטו. יצוין כי למייסדי IOTA לא היו כל זכויות יתר בהנפקה ואיש מהם לא רכש יותר מ-0.8% מכלל המטבעות. נכון לאותה תקופה, ההנפקה שיקפה ל-IOTA שווי שוק כולל של כ-500 אלף דולר. כיום שווי השוק שלו מוערך ב-6.5 מיליארד דולר (כ-630 אלף ביטקוין) - כלומר, הוא זינק פי 13 אלף בתוך 14 חודשים.

לשאלת "גלובס" אם קיימת אפשרות להגדלת היצע המטבעות של IOTA באמצעות הנפקות נוספות, השיב המנכ"ל סונסטבו: "אנו לא מסוגלים בשום צורה להגדיל את היצע המטבעות או לייצר מטבעות חדשים. אפשר לוודא זאת על ידי בדיקה של הקוד הפתוח של IOTA. גם אין לנו כל סמכות לכך".

המסחר במטבע נהוג ביחידות של MIOTA, שכל אחת מהן שווה למיליון IOTA. כיום הוא נסחר בבורסות של מטבעות דיגיטליים במחיר ממוצע של כ-2.2 דולרים ל-MIOTA (בערך 0.0002 ביטקוין ל-MIOTA). ההיצע הכולל של מטבעות IOTA שהונפקו בסוף 2015 הוא כ-2.78 מיליארד MIOTA. לשם השוואה, ההיצע המקסימלי של מטבעות הביטקוין, שכרייתם צפויה להסתיים בשנת 2140, הוא 21 מיליון. אלמליח מסביר כי ההון שגויס ב-ICO שימש לבניית המערכת של IOTA. בשנה שלאחר מכן המערכת פותחה ונבחנה בגרסת הבטא שלה, ובמהלך 2016 המסחר ב-IOTA התבצע רק "מעבר לדלפק" - כלומר, ישירות בין קונים למוכרים. ביוני 2017 נפתחה לראשונה האפשרות למסחר במטבע בבורסות של מטבעות דיגיטליים. כבר ביום פתיחת המסחר בו הגיע IOTA לשווי שוק של 1.5 מיליארד דולר - שווי שיא למטבע דיגיטלי ביום שלאחר רישומו למסחר.

כיום IOTA נסחר בשבע זירות מסחר-בורסות כאלה, בעיקר ב-Bitfinex ו-Binance. במחצית השנייה של 2017 זינק מחיר המטבע בכמעט 500%, מכ-60 סנט ל-MIOTA ביום המסחר הראשון לכ-3.6 דולרים בסוף השנה. ואולם, מתחילת 2018 איבד IOTA כ-30% מערכו, לפי נתוני אתר CoinMarketCap. בנובמבר 2017 מחיר המטבע הגיע לראשונה לדולר אחד ל-MIOTA, בדצמבר הוא זינק לשיא של 5 דולרים, וכיום הוא בסביבות 2.2 דולרים.

איך אפשר לבסס מערכת תשלומים על מטבע תזזיתי כל כך?

אלמליח: "התנודתיות היא בהחלט מכשול בדרך לאימוץ המטבע, וזה אתגר שניצב בפני כל המטבעות הדיגיטליים כיום. לכן העמותה נמצאת במגעים עם בנקים, כדי ליצור כלי שיאפשר המרה מהירה של מטבעות פיאט, כמו אירו או דולר, ל-IOTA".

"הקונספט מלהיב"

עד לפני כשנה עבד אלמליח (30) כמהנדס באינטל, שם עסק בפיתוח שבבים. "העבודה באינטל מתחברת לעבודה שלי כיום מבחינת העיסוק באתגרים של מערכת גדולה ומורכבת מאוד", הוא אומר. "ב-2016 התחלתי להתעניין במטבעות קריפטוגרפיים. כשקראתי על IOTA, הלהיב אותי הקונספט הטכנולוגי והרעיון שהמערכת אינה משתמשת בבלוקצ'יין", הוא מספר.

את העבודה עבור IOTA התחיל אלמליח אחרי שסיים לימודי הנדסת חשמל ומדעי המחשב. "בהתחלה עבדתי בהתנדבות מהבית, כתבתי קוד ל-IOTA ותרמתי להם אותו. כעבור כמה חודשים פנה אלי בסקייפ אחד המייסדים והציע לי לעבוד עבורם במשרה מלאה".

לאחר ש-IOTA סיימה את התהליך הארוך של רישומה כעמותה בגרמניה, הוטלה על אלמליח המשימה להקים עבורה מרכז מו"פ בישראל. לדבריו, "העמותה מנוהלת מברלין, אבל הצוות של IOTA מפוזר בכל העולם. הארגון מעוניין לצרף אליו את המוחות הטובים ביותר בתחומים של מתמטיקה, אבטחת סייבר וקריפטוגרפיה, והוא החליט להקים כאן מרכז מו"פ, בגלל איכות המפתחים הישראלים בתחום הסייבר".

אלמליח מספר כי "אנשי המחקר שלנו עובדים על שני תחומים: מחקר מתמטי תיאורטי על טכנולוגיית ה-Tangle, שבו נבחנים פרמטרים כמו גדילה, טרנזקציות ומתקפות על המערכת; וחקר סימולציות, שנועד לבחון השפעות של פרמטרים שונים על המערכת. צוות הפיתוח שלנו עובד גם על מערכת P2P (רשת עמיתים) וגם על המערכת המוכנה של IOTA (בגרסת בטא)".

קלרה שיכלמן הצטרפה באחרונה למרכז המו"פ של IOTA כמדענית מחקר. שיכלמן בת ה-29 עושה דוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת ת"א, ותחומי ההתמחות שלה הם תורת הגרפים וקומבינטוריקה. "אני מרגישה שהעבודה כאן נותנת לי הזדמנות להשפיע על החיים של המון אנשים, באמצעות פתרון בעיות מתמטיות מורכבות", היא אומרת.

איך הגעת ל-IOTA?

שיכלמן: "בן זוגי ואני התעניינו בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים. הגענו למפגש שנערך בשגרירות הביטקוין בת"א, ושם פגשנו את אלון ושמענו ממנו על IOTA. הטכנולוגיה עניינה אותי. Tangle מציע פתרון מתמטי אלגנטי מאוד".

מה היתרון של Tangle על פני הבלוקצ'יין?

"הבעיה העיקרית של בלוקצ'יין היא scalability - יכולת המערכת לגדול כדי לתת מענה לגידול בכמות העבודה. לכן, לא הגיוני להשתמש בביטקוין להעברות רבות של סכומים קטנים, כמו שנדרש בתחום ה-IoT למשל. אפשר לדמות את הבלוקצ'יין לכביש עם נתיב אחד, שבו בקלות רבה יכול להיווצר פקק תנועה. לעומת זאת, Tangle זה כמו כביש מרובה נתיבים, שבו התנועה יכולה לזרום בקלות רבה יותר".

מי משתמש כיום בפלטפורמה של IOTA?

אלמליח: "העמותה הקימה את מיזם Data Marketplace בשיתוף פעולה עם כ-40 ארגונים בעולם. יחד איתם יצרנו תרחישי שימוש שבהם תיבחן הפלטפורמה של IOTA".

רשימת המשתתפים במיזם כוללת בין השאר חברות אלקטרוניקה גדולות כמו פוג'יטסו ופיליפס, וכן את פירמת ראיית החשבון EY, תאגיד התקשורת הצרפתי אורנג' וארגונים נוספים. אתר המיזם מציג על מפת העולם את מיקומי החיישנים שבאמצעותם מועברים נתונים למשתתפים. "שוק ה-Data הוא מקום שבו כל מי שיש לו מכשיר שאוסף מידע, יכול למכור את זרם המידע הזה", מסביר אלמליח. "אם ארגון רוצה לספק שירות של חיזוי מזג האוויר בעולם, בשוק הזה הוא יכול לרכוש את המידע מבעלי החיישנים במקומות שונים בעולם".

כיצד אתם מעריכים ש-IOTA יתפתח בשנים הקרובות?

המטרה שלנו בשנים הקרובות היא ליצור אקוסיסטם, שבו יתפתחו פרויקטים סביב IOTA. בשנה הקרובה הייתי רוצה לראות פרויקטים שנמצאים בשלב של Proof of concept (הוכחת היתכנות), שרצים על הרשת המרכזית של IOTA, וגם לראות שהרשת שלנו מתמודדת עם אתגרי הגדילה באופן מוצלח. מבחינת מהירות העבודה, כיום הרשת שלנו מסוגלת לבצע בממוצע 1.5 טרנזקציות בשנייה (90 בדקה), ואנחנו רוצים להגיע ליכולת של 1,000 טרנזקציות בשנייה, כשהמערכת פועלת ביציבות".

לשם השוואה, חברת כרטיסי האשראי ויזה מסוגלת כיום להעביר עד 24 אלף טרנזקציות בשנייה, בעוד שהבלוקצ'יין של ביטקוין מסוגל כיום לעבד רק כ-7 טרנזקציות בשנייה, ואת'ריום כ-20.

"אני מניחה שבתוך שנה-שנתיים נראה הרבה מחקר פעיל בתחומים הקשורים ל-IOTA, גם בתחום המתמטי וגם בתחום היישומי", מוסיפה שיכלמן. "אני מקווה שהפלטפורמה הזאת תצליח לעניין עוד הרבה אנשים. כבר כיום אני מופתעת לפעמים מכך שאנשים מדברים אתי על IOTA בהמון התלהבות, בלי שהם יודעים שאני עובדת בארגון".

יש לי מושג: טנגל

בניגוד למטבעות קריפטוגרפיים אחרים, IOTA לא מבוססת על בלוקצ'יין, אלא על מבנה נתונים חדש המכונה Tangle. טנגל מיוצג על ידי גרף מכוון (Directed graph) במקום שרשרת של בלוקים, כך שכל העברת תשלום היא בלוק קטן בפני עצמה. בטנגל אין כורים, וכדי לבסס הסכמה בין המשתתפים, כל העברה מאשרת שתי העברות קודמות. היעדר הכורים מונע ניגודי אינטרסים בין המשתתפים ברשת, ומאפשר העברת כספים ללא עמלה. היעדר הבלוקים מונע את הצורך להמתין לכרייה כדי לאשר העברה, ומאפשר קצב העברות גבוה הרבה יותר

IOTA - תעודת זהות

פלטפורמה של מערכת חשבונאית מבוזרת
מטבע דיגיטלי: MIOTA (מיליון יחידות של IOTA)
הנפקה ראשונית של המטבע (ICO): דצמבר 2015
מחיר המטבע: 2.2 דולרים ל-MIOTA (נכון ל-31 בינואר)
שווי שוק נוכחי: כ-6.5 מיליארד דולר
המחזור המקסימלי של המטבעות: MIOTA 2,779,530,283 - המספר המלא הוא 2779530283277761 IOTA