גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משחקים במספרים: כך יבואני הרכב עושים עליכם סיבוב

צלילה לדוחות הכספיים של חברת קרסו, כמקרה מבחן, מספקת נקודת מבט מעניינת ■ כדי לחשב את הרווח האמיתי, יש לנכות את רכיב המס ממחיר הרכב ולקבל רווחיות אפקטיבית הגבוהה בעשרות ומאות אחוזים מהחישוב הפשוט

רכב ניסאן ש ל קרסו/ צילום: אתר החברה
רכב ניסאן ש ל קרסו/ צילום: אתר החברה

כמה זה רווח הוגן? אתם קונים במבה גדולה בשופרסל ומשלמים 5 שקלים, כמה מזה נשאר לשופרסל? בהערכה גסה אולי 1.5 שקלים - 30% מהמחיר; אתם קונים בקסטרו ג'ינס ב-180 שקל, כמה נשאר לקסטרו? בממוצע סביב 80-90 שקל, פחות מ-50% מהמחיר. האם הרווחים האלה סבירים? האם הם הוגנים?

אלה שאלות מעט נאיביות - החברות מנסות להרוויח כמה שיותר. מבחינתן המטרה היא למכור במחיר כמה שיותר גבוה. אין דבר כזה מבחינתן "רווח הוגן". יש רווח מקסימלי. אבל הן לא פועלות בחלל ריק. בשוק שלהן יש לקוחות ויש מתחרות. הלקוחות יקנו פחות אם המחיר יעלה, ולכן יש נקודה שאותה הם מחפשים כל הזמן, שבה הרווח יהיה מקסימלי - בתיאוריה זו נקודת מפגש בין עקומת הביקוש לעקומת ההיצע. בפועל, הפירמה תעלה קצת את המחיר, תגשש את השוק ותבדוק אם עדיין הרווח הכולל גבוה מהמצב הקודם, וכך בניסוי וטעייה נקבעים המחירים במטרה אחת ברורה - למקסם רווחים.

המספרים של קרסו

לקוחות שבויים, שלא בצדק

בשוק יש גם מתחרות, וגם הן משפיעות על המחיר - אם את המוצרים תוכלו לקנות אצל המתחרים בזול יותר, אז צפוי שבמקומות היקרים תהיה ירידת מחירים, הם הרי לא רוצים להבריח לקוחות.

אז הלקוחות והמתחרות קובעים בעצם את המחיר, ואין כאן שום עניין של הוגנות. מעבר לכך, המחיר של המוצר לא באמת תלוי בעלות של המוצר - הבמבה יכולה תיאורטית לעלות 1 שקל בלבד ועדיין אם כולם ימכרו ב-5 שקלים, אז זה יהיה המחיר, למרות שמרוויחים פי 5 (400%).

ככל שהרווחיות גבוהה יותר, כך יותר שחקנים ייכנסו לשוק, עד שהמחיר יגיע למחיר "שיווי משקל", אלא שבשווקים יש הרבה תחומים לכאורה עם תחרות, לכאורה בשיווי משקל, והמחירים בכל זאת גבוהים, כאשר בתחומים מסוימים נותנים לנו תחושה שמרוויחים עלינו מעט, אבל בפועל זה הרבה. במילים אחרות - מרדימים אותנו, הופכים אותנו לסוג של לקוחות שבויים, שלא בצדק.

הנה דוגמה. נניח שאתם רוכשים רכב חדש. נכנסים לאולם התצוגה של ניסאן, מקבוצת קרסו , בוחרים ומשלמים 100 אלף שקל - האם זה יקר? הכול יחסי - במקומות אחרים זה בערך אותו המחיר (לרכב "דומה"). אז במבחן הזה לא מדובר במחיר גבוה, וכאן בעצם אנחנו, הציבור עוצרים מלחשוב על המחיר, וקונים.

אבל איך נדע באמת אם המחיר ראוי? אפשר לסמוך על המוכר באולם התצוגה שאומר לכם שעשיתם עסקה נהדרת, ויש גם נציגים שיוסיפו ויאמרו שהחברה בקושי מרוויחה 10%-15% או משהו כזה, ואז אתם בכלל נרגעים, מה זה 10%, או אפילו 15%, זאת רווחיות סבירה, לא עושים עליכם קופה.

צריך לחשב בנטרול המסים

ויש דרך אחרת לבדוק, אבל היא קצת מורכבת יותר - להציץ בדוחות של קרסו מוטורס. קרסו דיווחה בתשעת החודשים הראשונים של 2017 על הכנסות ממכירת רכבים חדשים בסך של 2.354 מיליארד שקל. עלות הרכבים הללו הסתכמה ב-1.986 מיליארד שקל - נשאר רווח גולמי של 368 מיליון שקל. הרווח הגולמי הזה באחוזים מהווה 15.6% מהמכירות.

המכירות הללו הם אלפי רכבים, אבל בתרגום לרכב בודד הרווחיות תקפה - בממוצע הרווחיות מסתכמת ב-15.6%. נו, זה נשמע יחסית נמוך, נכון? צריך לזכור שזו רווחיות גולמית ולחברה יש הוצאות תפעוליות נוספות, והוצאות מימון ועוד. ואם רוכש פוטנציאלי הגיע עד לכאן, אז הוא כבר מעריך ש"הכול בסדר" - לא עבדו עליו, הוא משלם מחיר ראוי.

רכבים חדשים, אולם תצוגה / צילום: תמר מצפי

אבל נניח שמדובר ברוכש שהוא גם סקפטי לגמרי, גם מבין במתמטיקה, וגם מומחה למסים. שילוב התכונות והידע הזה, עלול להביא את הרוכש למסקנה שמה שהוא רואה לא מדויק, ואפילו מטעה. ההבנה שלו במסים תביא אותו לעובדה פשוטה, רוב הסכום שמשולם עבור הרכב הולך למסים - מס קנייה ועוד. ההבנה שלו במתמטיקה תביא אותו לעובדה נוספת - בהתעלם מהמסים, הרווחיות של קרסו על הרכבים יותר מכפולה, היא כבר לא 15.6%, היא 31% ומעלה, והנה התרגיל - הרכב כאמור (בדוגמה) נמכר ב-100 אלף שקל, אבל ברגע שהרוב מסים ונניח בצורה מאוד שמרנית שמדובר על 50 אלף שקל, אזי הלקוח שילם לחברה 50 אלף שקל ולרשות המסים 50 אלף שקל נוספים. החברה היא מעין צינור שמעביר את המס שנגבה מהלקוח לרשות המס (בדומה לתהליך המע"מ בכל עסק).

בשלב הבא יש לחשב את העלות של הרכב. העלות עם מס הקנייה (ומסים נוספים) היא 84.4 אלף שקל מכיוון שבממוצע מצאנו שהרווחיות הגולמית 15.6% (מחיר רכב - 100 אלף שקל, הרווח הגולמי 15.6 אלף שקל, ומכאן שהעלות - 84.4 אלף שקל). החברה משלמת בתוך העלות את המסים בסכום של 50 אלף שקל (החברה מקבלת 50 אלף שקל מהלקוח ומעבירה 50 אלף שקל למס הכנסה), כלומר העלות האמיתית בלי המס - 34.4 אלף שקל.

וסיכום המספרים - מחיר: 50 אלף שקל, עלות: 34.4 אלף שקל, רווח גולמי: 15.6 אלף שקל - הרווח הזה מבטא רווחיות של 31.2%. זה כבר נשמע אחרת, וזה המספר הנכון יותר כלכלית - הרי מה אכפת לרוכש שחברת הרכב משמשת צינור למס הכנסה?

ואם בכל זאת לא השתכנעתם שיבואניות הרכב מרוויחות הרבה - שימו לב לנתונים הבאים. אם נוריד מהעלות של מכירות כלי הרכב את המסים וגם מעלות המכירות, נקבל שהמכירות בתשעת החודשים הראשונים של הרכבים החדשים הם סדר גודל של קצת מתחת ל-1.2 מיליארד שקל, וכל המכירות (ליסינג טרייד, רכב יד שנייה ועוד) מסתכמות בכ-2 מיליארד שקל - הרווח הנקי מסתכם בכ-185 מיליון שקל - רווח נקי בשיעור של 9.3%, וזה הרבה לשורה התחתונה, במיוחד בתחום שנחשב תחרותי, אבל ייתכן שזה רק למראית-עין, ייתכן ששוק הרכב לא תחרותי כפי שזה נראה, ייתכן שקיבוע המחירים מתאים לכולם.

אחרי הכול, ברגע שיבואנית אחת תחליט לשבור את השוק ולהוריד את המחיר משמעותית (על סדרה פופולרית) זה יפגע בכל השחקניות. אז למה לעשות זאת - המצב הנוכחי טוב לכולם, חוץ מאשר... לצרכן.

הרווח האמיתי

עוד כתבות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר