האם כתיבת מייל הכולל השמצות על בית עסק שאכזב מציבה את הכותב בסכנה שייאלץ לפצות את החברה אותה השמיץ? מסתבר שכן
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
היד של הצרכנים לא אחת קלה על המקלדת: פרסום של תלונות או חוות-דעת משירות או ממוצר ברשת הפכו להיות כלי צרכני שהוא לגיטימי מחד מבחינת מידע שהציבור זכאי לדעת; אולם מאידך, כשהוא עובר לגבול ההשמצות - לא רק שהוא מפספס את המטרה שלו, אלא שהוא מציב את הכותב בסיטואציה שבה הוא עשוי להיקנס במקרה שבית העסק יתבע אותו בגין לשון הרע.
כאשר מדובר על פרסום ברשתות חברתיות, הנזק לחברות הוא ברור למדי, אבל האם גם כתיבת מייל הכולל השמצות על בית עסק שאכזב מציבה את הכותב בסכנה שייאלץ לפצות את החברה אותה השמיץ?
מסתבר שכן. הצרכנים צריכים לנקוט משנה זהירות כשהכעס והתסכול שלהם "מתערבים" בניסוח פניות לגורמים כאלה ואחרים. את זה אפשר ללמוד מפסיקה שהתקבלה לאחרונה בבית משפט השלום בתל-אביב. הפסיקה קובעת כי לקוח שהשמיץ את הרשת רהיטי דורון במיילים ששלח לנציגי קבלן עמה עבדה, ישלם לה פיצוי בסך כולל של 40 אלף שקל.
רשת רהיטי דורון הגישה תביעה בסך 400 אלף שקל בגין פרסום לשון הרע נגד לקוח של החברה, בטענה כי פרסם כזבים ושקרים שהסבו לה נזקים. הסיפור החל עם דירה שרכשו הלקוח ובת זוגו בשנת 2015. מדובר היה ב"דירה לדוגמה", שבה סוכם כי יותקנו ארונות אותם התקינה רהיטי דורון במסגרת הסכם עם הקבלן.
הלקוח טען כי הארונות סופקו באיחור והתגלו אי התאמות. הפרסומים שבגינם הוא נתבע כללו מיילים ששלח לנציגי הקבלן, בהם כינה את רהיטי דורון "ספק המשקר את הלקוחות שלו" ו"זבל של חברה", ובמקביל טען כי הרשת סיפקה לו ארונות נגועים בטרמיטים.
השופטת נאווה ברוורמן קבעה כי ההודעות הללו (שכללו הודעות מייל והודעת טקסט) מהוות לשון הרע, ודחתה את טענות ההגנה של הלקוח ל"תום-לב" ו"אמת בפרסום". לפיכך קבעה כי הוא ישלם לרשת פיצוי של 30,000 אלף שקל ועוד 10,000 שקל הוצאות משפט.
לתשומת-לב הצרכנים - השופטת ציינה כי "ערה אני ורגישה לזכותו של לקוח לעמוד על זכויותיו לקבל מוצר ראוי ושירות ראוי על-ידי מספק המוצר/שירות. עם זאת, אין בזכות זו מתן הזכות להשמיץ נותן שירות במילים בוטות ולייחס לו קביעות שאינן אמת. על צרכן לא מרוצה לברור את מילותיו ולא להטיח השמצות".
חשוב לציין כי הדברים שכתב הלקוח לא פורסמו ברשתות חברתיות, ולפיכך לא זכו לתפוצה גדולה בהרבה, שכן כאמור הוא נשלחו בתפוצת מיילים - "אולם בכך אין להקל ראש", כדברי השופטת (ת"א 59518-11-15).