חן שפירא / צילום: תמר מצפי
עליית מדרגה בחקירה פרשת השוחד לכאורה בחברה הציבורית שפיר הנדסה . ארבעת בעלי השליטה בחברה, הראל, ישראל, גיל וחן שפירא, קרי מנכ"ל החברה ומנכ"לי פעילויות החברה, כמו גם סמנכ"ל הכספים של החברה וחשב החברה, זומנו לחקירה באזהרה במשטרה בחשד למעורבות במתן שוחד לפקידי ציבור זרים ברומניה. זאת, לפי החשד, כדי לקדם פרויקטים של החברה במדינה.
בנוסף, חוקרי המשטרה הגיעו היום (ה') למשרדי שפיר הנדסה בפתח-תקווה, ביצעו חיפוש והחרימו מסמכים ומחשבים. החברה דיווחה על ההתפתחויות לבורסה ומסרה כי "למיטב ידיעת החברה במועד זה, עניינו של החיפוש בפעילות המופסקת של החברה ברומניה".
משפיר נמסר בתגובה: "החברה ובעלי השליטה בחברה משתפים פעולה באופן מלא עם שלטונות החוק.
יוזכר כי כל הנטען ביחס לחברה הנינה הרומנית לשעבר שמצויה בהליכי בפירוק מ 2014 הוא ביחס לאירועים שהתקיימו לכאורה ב-2011. עוד יודגש כי החברה דיווחה באופן מלא ושוטף על המתרחש ברומניה החל משנת 2014, עת יצאה החברה בתשקיף ההנפקה".
חשיפת "גלובס": 175 אלף אירו לראש עירייה ברומניה
לפני כשנה, ב-20 בפברואר 2017, נחשף לראשונה ב"גלובס" כי הפרקליטות חוקרת פרשת שוחד שבה מעורבת קבוצת שפיר. לפי החשד, אברהם מורגנשטרן, לשעבר מנהל הפעילות של קבוצת שפיר ברומניה, העביר 175 אלף אירו לראש עירייה ברומניה כדי להבטיח זכייה בפרויקט מגורים בעיר.
לפי המידע שבידי גלובס", הפרקליטות ביצעה חיקורי דין ברומניה לצורך קבלת חומרים מהרשויות הרומניות באשר להעברות השוחד לכאורה. הרשויות הישראליות הצטרפו בכך לחקירה בנושא שמנהלות הרשויות הרומניות מאז שנת 2014.
לפי המידע שבידי "גלובס", כבר ביוני 2015 פנתה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה לרשויות התביעה ברומניה בבקשה לקבל מסמכים, תכתובות, מסמכי בית משפט, וכל מידע אחר על תשלומי שוחד שהועברו לכאורה על-ידי "שפיר מבנים רומניה" (חברה-בת שאיננה פעילה כיום).
במרכז החקירות עומד החשד כי מורגנשטרן העביר כספי שוחד לפוליטיקאי רומני בשם ראדו מזרה. לפי החשד, שכבר עלה בפרסומים בתקשורת הרומנית, מורגנשטרן העביר למזרה, שהיה ראש עיריית העיר קונסטנצה, 175 אלף אירו, לכאורה כדי להבטיח זכייה של החברה בחוזה/מכרז לבניית פרויקט מגורים בעיר, ששוויו הוערך בכ-10 מיליון אירו.
המידע שהגיע לפרקליטות שהוביל, בין היתר, לפתיחת החקירה, התייחס לתשלומים שהועברו באמצעות חברה נוספת מקבוצת שפיר, "לרטון יועצים", לחברה בשליטת איש עסקים ישראלי הרשומה בליכטנשטיין, ומשם ב-3 העברות בנקאיות לשני חשבונות בנק האחד על-שם ראש העיר ראדו מזרה, שלפי החשד הוא המשוחד המרכזי, ולחשבון נוסף על-שם אחיו, אלכסנדרו מזרה, בבנק דיסקונט בישראל.
בטיוטת התשקיף שפרסמה שפיר הנדסה לקראת הנפקתה בבורסה בסוף 2014 נכתב, בין היתר, כי "עד ליום 30 ביוני 2014 פעלה החברה ברומניה באמצעות 'שפיר מבנים רומניה' - חברה בבעלות מלאה של 'לרטון יועצים' - חברה קפריסאית שהייתה שייכת לקבוצת שפיר".
על-פי דיווחי שפיר בטיוטת התשקיף, "החל מאפריל 2014 מנהלות הרשויות ברומניה חקירה פלילית נגד מנהל לשעבר של 'שפיר מבנים רומניה' בקשר לחשד לכאורה למתן שוחד בקשר עם פרויקט שבוצע על-ידי הקבוצה".
בטיוטה ציינה שפיר הנדסה כי החברה-הבת ("שפיר מבנים רומניה") נדרשה לספק מסמכים לרשויות החקירה הרומנית, וכי עוכבה יציאתו מהמדינה של המנהל לשעבר (מורגנשטרן).
מורגנשטרן עצמו עמד לדין ברומניה ב-3 השנים האחרונות גם בגין העלמות מס (מע"מ ומס חברות), ולאחרונה הוא הורשע ונשלח ל-12 שנות מאסר. לפני כשבועיים דיווחה על כך חברת שפיר הנדסה לבורסה.
חקירת ישראלים בחו"ל: חלק משינוי מגמה של הפרקליטות
החלטת הפרקליטות לנהל חקירה בעניין תשלומי השוחד שעברו לכאורה מקבוצת שפיר הנדסה לנבחרי ציבור ברומניה, אינה מקרית. מדובר בחלק מהחלטה אסטרטגית של הרשויות לחקור, ובמידת הצורך גם להעמיד לדין, ישראלים ששילמו שוחד לפקידי ציבור זרים בחו"ל, ובכך ליישם את האיסור על כך שקיים בחוק העונשין הישראלי ובאמנות בינלאומיות שישראל צד להן.
ב-2009 חתמה ישראל על האמנה של ארגון ה- OECD למניעת שיחוד של עובדי ציבור במדינות זרות. האמנה מחייבת את המדינות החתומות עליה להעניש יצואנים המשלמים שוחד במדינות זרות. האמנה למניעת שוחד קובעת, בין היתר, כי איש עסקים, יצואן או חברה המציעים שוחד או מנסים לשלם שוחד לעובד ציבור מחוץ למדינתם - גם אם באמצעות מתווכים - מסתכנים בהעמדה לדין פלילי בבית משפט בכל אחת מהמדינות החתומות על האמנה.
העבירה של איסור מתן שוחד לעובד ציבור זר מעוגנת בחוק העונשין הישראלי משנת 2006. סעיף 291 (א) קובע כי "הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית - דינו כדין נותן שוחד (בארץ - ח' מ')".
בדצמבר 2016 נעצר המיליארדר בני שטיינמץ ונחקר בחשד כי היה מעורב במתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים לנשיא גינאה שבאפריקה, אלפא קונדה, ולרעייתו. זאת, בתמורה לרישיונות כריית ברזל, שהניבו לאיש העסקים הישראלי רווחים של מאות מיליוני דולרים בשנים 2006-2012. חקירתו של שטיינמץ המכחיש את המיוחס לו, נמשכת בימים אלה.
מאוחר יותר החלה הפרקליטות לחקור העברות כספי שוחד של חברת טבע בחו"ל ובעיקר ברוסיה. לאחרונה הגיעה הפרקליטות להסדר מותנה עם טבע לפיו החברה תשלם קנס בסך 75 מיליון שקל ולא תעמוד לדין פלילי. עם זאת, החקירה בנוגע למעורבות של בכירי טבע לשעבר במעשים עדיין נמשכת.
משפחת שפירא: מימושים במאות מיליוני שקלים מאז ההנפקה
365 מיליון שקל - הסכום האדיר שהגיע לכיסיהם של ארבעת האחים שפירא, בעלי השליטה בחברת התשתיות והבנייה שפיר הנדסה, מאז הונפקה החברה בבורסה בסוף שנת 2014. אלא שאת הסכום המרשים הזה קיבלו האחים שפירא תמורת מכירת נתח ממניותיהם בחברה בשתי מנות עיקריות - הראשונה בסוף 2016, אז נפרדו מכ-5% מהון החברה תמורת כ-150 מיליון שקל; והשנייה בחודש יולי האחרון, אז מכרו כ-5.5% נוספים מההון תמורת כ-215 מיליון שקל, וזאת בתיזמון טוב מבחינתם, כשהמניה שוהה ברמות שיא.
לצד ההון הנגרף מהמכירות, האחים ישראל, הראל, גיל וחן שפירא הם גם האחראיים לניהול החברה שבשליטתם ונושאים בה בתפקידים שונים, תמורתם הם זכאים לשכר שמן המגיע לכ-10 מיליון שקל לכל אחד מהם בתקופה של 5 שנים (ובסך הכול סכום המתקרב ל-40 מיליון שקל לארבעתם יחד בשנים 2012-2016).
חברת שפיר הנדסה, מחברות התשתית הגדולות בישראל, נסחרת בבורסה בתל-אביב בשווי של 4.8 מיליארד שקל, לאחר שמניותיה הניבו תשואה של כ-150% למשקיעים בהנפקתה בבורסה לפני כ-3 שנים.
החברה, הנמצאת בשליטת ארבעת האחים שפירא, מחלקת את עסקיה ל-4 מגזרים - ייצור ואספקת חומרי גלם שונים לענף הבנייה (תעשייה), הקמת תשתיות ומבנים (תשתיות), הקמת והפעלת פרויקטים רחבי-היקף (זכיינות) וייזום נדל"ן למגורים. לחברה יש גם נכסי נדל"ן להשכרה, בהיקף מצומצם.
האחים ישראל, הראל, גיל וחן שפירא הם גם האחראיים לניהול החברה שבשליטתם ונושאים בה בתפקידים שונים, תמורתם הם זכאים לשכר שמן שהצטבר לכ-10 מיליון שקל לכל אחד מהם בתקופה של 5 שנים (ובסך-הכול סכום המתקרב ל-40 מיליון שקל לארבעתם יחד בשנים 2012-2016).
כאמור, בנוסף גרפו האחרים שפירא בשנים האחרונות מאות מיליוני שקלים תמורת מכירת נתח ממניותיהם בחברה - בשתי מנות עיקריות, הראשונה בסוף 2016, אז נפרדו מכ-5% מהון החברה תמורת כ-150 מיליון שקל והשנייה בחודש יולי האחרון, אז מכרו כ-5.5% נוספים מההון תמורת כ-215 מיליון שקל, וזאת בתזמון טוב מבחינתם, כשהמניה שוהה ברמות שיא.