רקפת רוסק עמינח / צילום: תמר מצפי
"הענפים השונים במשק מתמודדים כיום עם עולם שכל הזמן זז. ספציפית אצלנו הבנקים יוצאים מהעולם המוגן שהיו בו. הבנקאות הייתה סגורה בחומות שהגנו עליה מתחרות, אבל מחסומי הכניסה מתפוררים. הזיזו לנו את הגבינה, והיא זזה מצד אחד לשני בקצבים שקשה לתאר" - כך אמרה אתמול (ד') רקפת רוסק-עמינח, מנכ"לית בנק לאומי, במסגרת מפגש של הפורום הישראלי למנהיגות שהתקיים אתמול (ד').
"בעבר היה קשה מאוד לגופים חדשים לחדור, כי הרגולציה שמרה כך שלא כל אחד יוכל להיות בנק. העלויות הגבוהות היוו מחסום. וגם יש את הדבר שנקרא אמון - אבל גם זה כבר לא חזק כמו פעם. היום הרבה צעירים מוכנים לשים כסף בגוגל ואמזון", אמרה.
המהלך המרכזי שלאומי עשה כדי להתאים עצמו למציאות המשתנה הוא הקמת פפר, הבנק הדיגיטלי. לאומי השיק את פפר ביוני אשתקד בהשקעה מוערכת של מעל 300 מיליון שקל, מה שעורר ביקורת מדוע להקים מותג חדש בהשקעה גדולה כל כך. רוסק-עמינח הדפה את הביקורת ואמרה: "העולם הולך לדיגיטל, ואנחנו רוצים להנגיש בנק במובייל, ולכן החלטנו להקים את פפר. אומרים עלינו: 'מה קרה שהם השתגעו והם מוציאים כל כך הרבה כסף על המובייל'. לטעמי צריך ללכת עד הסוף עם הרעיון, בזמן שאחרים יושבים על הגדר ומסתכלים לראות אם נצליח".
עוד היא הוסיפה: "אומרים שפפר יגרום לקניבליזציה, אני לא מאמינה בזה. אם המוצר יהיה טוב, זה יביא לקוחות מבנקים אחרים. יש לנו גם הרבה לקוחות שעובדים עם כמה בנקים, ואיפה שיהיה להם יותר נעים הם יעבדו יותר, ואז נגדיל פעילות של לקוחות קיימים".
רוסק-עמינח נשאלה מה בעצם ההבדל בין פפר לאפליקציה הרגילה של הבנק שהצדיק השקעה שכזו, והשיבה: "האפליקציה של בנק ותיק לא דומה למה שאתה יכול לעשות בבנק חדש. פפר בנוי על מערכות ליבה חדשה, והטיים טו מרקט שלו מאוד קצר. לשם השוואה, בזמנו כשרצינו לפתח את ה'פיקדון בקליק', לקח לנו שנה לפתח את זה במערכות של לאומי". בנוסף, אמרה: "הממשק של פפר כלל אינו בנקאי, אלא מזכיר יותר את פייסבוק ו-ווטסאפ. היום אני מדברת עם מנכ"לים בעולם, וכולם אומרים שחוויית המשתמש לא פחות חשובה מהמוצר".
"כישרון זה לא מספיק"
במסגרתה הרצאתה, רוסק-עמינח סיפרה על הקושי בניהול ארגון שנמצא בעולם משתנה: "אחרי שבחרת באסטרטגיה, צריך להוציא אותה לפועל. החלק הכי קשה זה לקחת את האנשים איתך, כי בטבע האנושי אנשים חוששים משינוי ורגילים להיאחז במקום שנוח להם. כמנהיג כשאתה אומר שצריך ללכת מפה לשם, צריך לסחוף את כל האנשים וזה מאוד קשה".
רוסק-עמינח הוסיפה שהמפתח להצלחה פחות קשור בכישרון ויותר בנכונות להתאמץ: "אני לא מאמינה רק בכישרון - יש הרבה אנשים מוכשרים. בסוף רוב האנשים לא הולכים עד הסוף, ולא מתאמצים מספיק, וזה המבדיל בין המצליחים לאלו שפחות. מי שרוצה להצליח צריך לעבוד בלהיות מצוין. זה אופי של אנשים שבוער בתוכם לעשות דברים נכון. אם אתה מעגל פינות זה לא יגיע. ותזכור שגם אחרי שעשית והשקעת, אין שטיח אדום ללכת עליו".
בהקשר זה סיפרה על עצמה רוסק-עמינח: "פעם אמרו לי שהתדמית שלי זה מישהי שנכנסה ליהודה הלוי 36, שזה בניין ההנהלה, נכנסה למעלית ולחצה על קומה 12, שזה לשכת המנכ"ל, והתיישבה בכיסא. ואני אומרת להד"מ - זה לא היה פשוט או קל. אין סיפורי אגדות כאלה, אין מסלולים שאין בהם אינספור קשיים. זה מסובך אצל כולם, וחלק מהכיף להצליח למרות הקושי".
רוסק-עמינח נשאלה על היחס לנשים לעומת גברים, ואמרה: "ברור שיש פער מגדרי, שמתחיל עוד בילדות, אבל אני לא מתרשמת שהמצב בישראל פחות טוב מבעולם. אני מאמינה שהרבה תלוי במה אתה משדר כלפי חוץ. מעולם לא הרגשתי שאם נכשלתי במשהו זה בגלל שאני אישה. התחריתי על תפקיד מנכ"ל בנק לאומי מול גבר, ואם לא הייתי זוכה לא היה עולה על דעתי שזה בגלל שאני אישה. היה לי גם הרבה מזל, עבדתי עם גליה (מאור - ע"א), והיא סללה לי את הדרך, ואני חושבת שהיא סללה בכלל לנשים את הדרך להתקדם בעולם הפיננסים. אנחנו מפלסות אחת לשנייה את הדרך".
באשר לעתיד, זה כשנה ישנן הערכות שרוסק-עמינח, שמכהנת כמנכ"לית לאומי מאז שנת 2012, שוקלת את המשך דרכה. בנושא זה היא אמרה: "מדי פעם בתקשורת מנסים לנחש מתי אני אעזוב. הרבה שנים היה לי חלום לנהל בנק גדול. היום, אחרי עוד מעט 6 שנים בתפקיד, כשאני מסתכלת ושואלת מה החלום שלי לעתיד - אין לי תשובה. אני עדיין קמה כל בוקר והגשמת החלום לעשות את לאומי הבנק הכי מדהים, ולכן לא נוצר החלום הבא".
"אנחנו לא נגד מטבעות דיגיטליים"
במהלך המפגש נשאלה רקפת רוסק-עמינח לגבי עמדתה בנושא המטבעות הווירטואליים ההולכים ותופסים תאוצה, ולמרות זאת הבנקים מטילים מגבלות בפעילות של לקוחותיהם. "אנחנו לא נגד המטבעות הדיגיטליים", אמרה. "ראשית לגבי טכנולוגיית הבלוקצ'יין, מדובר בטכנולוגיה מאוד שימושית. היא כאן בשביל להישאר וכולנו לומדים ובודקים אם נתחבר אליה".
עוד הוסיפה: "לגבי המטבעות הווירטואליים - אין לנו אג'נדה. אנחנו לא מתעסקים איתם מסיבה פשוטה, שאי-אפשר לעבוד איתם ועדיין לעמוד בכללי הרגולציה הקיימים. הבעיה היא שחלק גדול מהעסקאות במטבעות האלה נעשות בשווקים שלא היינו רוצים להתממשק אליהם. אם יצליחו להעביר את המטבעות לעולם של עסקאות לגיטימיות, אז תהיה יותר הכרה של רגולטורים ונוכל להתקדם".