גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עו"ד שמרון, מיקי גנור, מיכאל הרצוג ועסקת הצוללות בקווקז

איש העסקים מיכאל הרצוג ל"גלובס": העסקה אמנם נכשלה, אבל התרשמתי שמיקי גנור ראה בעו"ד דוד שמרון שותף עסקי ■ "גנור אמר לי שיש לו עורך דין, ושזה אותו עורך דין של ראש הממשלה"

עו"ד דוד שמרון / צילום: יונתן בלום
עו"ד דוד שמרון / צילום: יונתן בלום

עד המדינה בפרשת הצוללות, מיכאל (מיקי) גנור, והחשוד העיקרי בפרשה, עורך הדין דוד שמרון, היו מעורבים לטענת איש עסקים גרמני בעסקה שיזם למכירת צוללות למדינה ידידותית לישראל באזור הקווקז. איש העסקים, ד"ר מיכאל הרצוג, סיפר ל"גלובס" כי העסקה אמנם נכשלה, אבל הוא התרשם שגנור ראה בשמרון שותף עסקי.

שאלת הקשר בין השניים עומדת במרכז חקירת המשטרה בפרשה, שבה הודה גנור בהעברת כספים לבכירים במערכת הביטחונית והציבורית, בין השאר כדי לקדם את עסקי חברת טיסנקרופ שאותה ייצג. לפי דיווחים על החקירה, בעוד גנור טוען כי הוא ושמרון היו שותפים ועמדו להתחלק בכספים שיזרמו מעסקי הצוללות, שמרון טוען כי פעל אך ורק כעורך דינו.

הדברים שמספר ד"ר הרצוג מאפשרים הצצה אל היחסים העסקיים בין גנור לשמרון, עוד לפני שהפרשה נחשפה. הרצוג עומד בימים אלה למשפט בגרמניה על הונאת מיליונים, וגם מעורב בפרשת ועדת צמח למשק הגז, בה המליצה המשטרה להעמיד לדין את המשנה לשעבר לראש המל"ל, אבריאל בר יוסף, בחשד שקיבל שוחד מאיש העסקים הגרמני כדי לקדם את עסקיו בוועדה.

"אני הייתי זה שפנה לגנור בסוף שנת 2014 עם הצעה ליוזמה עסקית בתחום הצוללות", סיפר הרצוג ל"גלובס" בפגישה שנערכה בביתו בשבוע שעבר, "זה היה אחרי שקיבלתי מידע שהמדינה בה מדובר מעוניינת להשקיע בצי שלה, ולקנות כלי שיט וצוללות". היוזמה העסקית היתה כרוכה במכירת צוללות קטנות יחסית, המיוצרות על ידי חברת טיסנקרופ הגרמנית, ובהעברתן אליה באמצעות מספנות בישראל ובמדינה עצמה. לפי מסמכים שהראה ל"גלובס", בעסקה היו מעורבות גם חברות אמריקאיות וחברות מהמפרץ הפרסי.

"הכרתי את גנור מוועדת צמח וידעתי שהוא נציג טיסנקרופ בישראל", סיפר הרצוג. בעבר תיאר ל"גלובס" כיצד נפגש עם גנור במשרדו לפני הדיונים בוועדת צמח בנוגע לייצוא הגז משדות הגז שנמצאו במים הטריטוריאליים של ישראל. "גנור הביע עניין בעסקה שהצעתי. לא נפגשנו אישית בהקשר זה. שלחתי לו כמה מיילים בנושא והוא לי, אבל בעיקר דיברנו בטלפון".

"גנור אמר לי שיש לו עורך דין, ושזה אותו העורך דין של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אחרי שבדקתי את שמו של שמרון, גיליתי שהוא גם קרוב משפחה של נתניהו (שמרון הוא בן-דודו מדרגה שנייה, א.א), אבל את זה גנור לא אמר בפגישה בינינו".

האם הוא אמר בפירוש ששמרון שותף שלו?

"זה היה הרושם שאני קיבלתי מגנור. אתה יכול להיות עורך דין פרטי, או עורך דין המשמש כמעין יועץ קבוע, שתמיד עובד איתך וכמעט שייך לחברה. היה לי הרושם שגנור חושב ששמרון הוא סוג של שותף שלו, אבל בגלל שהוא עובד בין השאר בשביל ראש הממשלה, כפוליטיקאי וכאדם פרטי, הוא לא עובד רק איתו. לא באופן אקסקלוסיבי".

הרצוג ממשיך ומספר כי ניסה לקדם את העסקה מול המדינה בקווקז, ובמסגרת זאת אירגן ביקור בה של נציגים מגרמניה, ישראל, ארה"ב והמפרץ הפרסי. הוא שלח הודעה לנציג בכיר בממשלה של אותה מדינה, שזה לשונה: "רק רציתי לוודא שאתם יודעים שהמשלחות מגיעות ב-14 בינואר... המשלחת הישראלית תובל על ידי מיכאל גנור ודוד שמרון (בן-דודו של ראש הממשלה נתניהו)". המידע שבסוגריים צוין במקור. ההודעה ממשיכה: "הנושאים שעל הפרק: פרויקט צבאי ימי ותשתיות בארצך".

"סריקות הדרכונים הגיעו מאוחר מדי"

לבקשת "גלובס", הציג הרצוג הודעת דואר אלקטרוני שנשלחה לו מהצד הישראלי לקראת הפגישה במדינה הקווקזית. ההודעה, שנשלחה על ידי גנור מכתובת המייל של חברת הולמרק פרופרטיז שבראשה הוא עומד (בנוסף לתפקידו באותה התקופה כנציג טיסנקרופ), מכילה את סריקות שני העמודים הראשונים בדרכון הגרמני של גנור ובדרכון הישראלי של דוד שמרון. היא נשלחה בתחילת ינואר 2015, ולדברי הרצוג הרקע היה צורך להעביר את פרטיהם של גנור ושמרון לנציגי הממשלה כדי שייאשרו את הביקור.

גנור שלח להרצוג מיילים נוספים. יום לפני ששלח לו את הדרכונים, כתב גנור להרצוג בתלונה: "אני חושב שחשוב מאוד שנמלא קודם כל את הדרישה הראשונית, הבסיסית!". כותרת המייל היא האות הראשונה בשמה של המדינה שבה לכאורה ניסו לעשות עסקים יחד, ביחד עם המלה Country. הרצוג אומר כי אינו בטוח למה התכוון גנור, וכי חשב באותה העת שמדובר בתלונה על כך שטרם הוקמה השותפות העסקית של כל הצדדים השונים בעסקה. יום לאחר מכן כתב לו הרצוג כי לא הבין את מהות המייל, וכי בכל מקרה, סריקות הדרכונים הגיעו מאוחר מדי והפגישה של המשלחת הישראלית לא תוכל להתקיים. לדברי הרצוג, "זאת היתה הפעם האחרונה שהייתי איתו בקשר". העסקה, לדבריו, לא יצאה לפועל בגלל חלופות אחרות.

עורכי הדין עמית חדד, אושר רובינגר ונועה מילשטיין ממשרדו של ד*ר יעקב וינרוט, המייצגים את שמרון, מסרו בתגובה: *עו"ד שמרון מעולם לא עסק במכירת צוללות - לא בקווקז, לא בישראל ולא בכלל. לאורך כל הדרך עו"ד שמרון ייצג את מיקי גנור כעורך דין - ותו לא. במהלך ייצוגו העביר עו"ד שמרון למיקי גנור צילום דרכון לצורך נסיעה עסקית (שגם היא לא קשורה לצוללות). אם יש אמת בטענתכם כאילו הדרכון של שמרון נשלח להרצוג, הרי שהדבר נעשה שלא על דעתו של עו"ד שמרון ואף לא בידיעתו.

"אם יש ממש בטענתכם שד"ר הרצוג עשה שימוש בשמו של שמרון והציג אותו כבן-דוד של רה"מ, הרי ששימוש זה נעשה שלא בידיעתו של עו"ד שמרון והוא רואה את הדברים בחומרה רבה. עו"ד שמרון פעל תמיד כחוק ואין לנו ספק שבסיומה של החקירה הדברים יתבררו".

עורכי דינו של מיקי גנור, אלי זהר ואילן סופר ממשרד גולדפרב זליגמן לא מסרו תגובה לשאלות שהופנו בעניין.

"לדאוג שהעניינים יתנהלו חלק"

לגבי פרשת הצוללות, מוסיף הרצוג כי לדעתו ממעיטים בחשיבות התפקיד שמילא תאגיד טיסנקרופ בשחיתות. "זה לא יוצא דופן, שהם משתמשים בנציג מקומי כדי לעשות את העבודה. התפקיד שלו הוא לקבל את הכסף מהחברה, ואז לחלק אותו למי שצריך ולדאוג שהעניינים יתנהלו בצורה חלקה", אמר. טיסנקרופ הכחיש בעבר כל קשר לחשדות לשחיתות, ואמר כי חקירה פנימית שעשה בעניין מצאה כי אף אחד בחברה לא היה מעורב בכך. "זו השיטה שלהם", אומר הרצוג, "אחרת למה אתה צריך נציג שירוויח עמלה על העסקה?"

עוד כתבות

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

"סיוט מוחלט": רבים לא האמינו שבטהרן יילכו על הצעד הזה

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי