גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עו"ד שמרון, מיקי גנור, מיכאל הרצוג ועסקת הצוללות בקווקז

איש העסקים מיכאל הרצוג ל"גלובס": העסקה אמנם נכשלה, אבל התרשמתי שמיקי גנור ראה בעו"ד דוד שמרון שותף עסקי ■ "גנור אמר לי שיש לו עורך דין, ושזה אותו עורך דין של ראש הממשלה"

עו"ד דוד שמרון / צילום: יונתן בלום
עו"ד דוד שמרון / צילום: יונתן בלום

עד המדינה בפרשת הצוללות, מיכאל (מיקי) גנור, והחשוד העיקרי בפרשה, עורך הדין דוד שמרון, היו מעורבים לטענת איש עסקים גרמני בעסקה שיזם למכירת צוללות למדינה ידידותית לישראל באזור הקווקז. איש העסקים, ד"ר מיכאל הרצוג, סיפר ל"גלובס" כי העסקה אמנם נכשלה, אבל הוא התרשם שגנור ראה בשמרון שותף עסקי.

שאלת הקשר בין השניים עומדת במרכז חקירת המשטרה בפרשה, שבה הודה גנור בהעברת כספים לבכירים במערכת הביטחונית והציבורית, בין השאר כדי לקדם את עסקי חברת טיסנקרופ שאותה ייצג. לפי דיווחים על החקירה, בעוד גנור טוען כי הוא ושמרון היו שותפים ועמדו להתחלק בכספים שיזרמו מעסקי הצוללות, שמרון טוען כי פעל אך ורק כעורך דינו.

הדברים שמספר ד"ר הרצוג מאפשרים הצצה אל היחסים העסקיים בין גנור לשמרון, עוד לפני שהפרשה נחשפה. הרצוג עומד בימים אלה למשפט בגרמניה על הונאת מיליונים, וגם מעורב בפרשת ועדת צמח למשק הגז, בה המליצה המשטרה להעמיד לדין את המשנה לשעבר לראש המל"ל, אבריאל בר יוסף, בחשד שקיבל שוחד מאיש העסקים הגרמני כדי לקדם את עסקיו בוועדה.

"אני הייתי זה שפנה לגנור בסוף שנת 2014 עם הצעה ליוזמה עסקית בתחום הצוללות", סיפר הרצוג ל"גלובס" בפגישה שנערכה בביתו בשבוע שעבר, "זה היה אחרי שקיבלתי מידע שהמדינה בה מדובר מעוניינת להשקיע בצי שלה, ולקנות כלי שיט וצוללות". היוזמה העסקית היתה כרוכה במכירת צוללות קטנות יחסית, המיוצרות על ידי חברת טיסנקרופ הגרמנית, ובהעברתן אליה באמצעות מספנות בישראל ובמדינה עצמה. לפי מסמכים שהראה ל"גלובס", בעסקה היו מעורבות גם חברות אמריקאיות וחברות מהמפרץ הפרסי.

"הכרתי את גנור מוועדת צמח וידעתי שהוא נציג טיסנקרופ בישראל", סיפר הרצוג. בעבר תיאר ל"גלובס" כיצד נפגש עם גנור במשרדו לפני הדיונים בוועדת צמח בנוגע לייצוא הגז משדות הגז שנמצאו במים הטריטוריאליים של ישראל. "גנור הביע עניין בעסקה שהצעתי. לא נפגשנו אישית בהקשר זה. שלחתי לו כמה מיילים בנושא והוא לי, אבל בעיקר דיברנו בטלפון".

"גנור אמר לי שיש לו עורך דין, ושזה אותו העורך דין של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אחרי שבדקתי את שמו של שמרון, גיליתי שהוא גם קרוב משפחה של נתניהו (שמרון הוא בן-דודו מדרגה שנייה, א.א), אבל את זה גנור לא אמר בפגישה בינינו".

האם הוא אמר בפירוש ששמרון שותף שלו?

"זה היה הרושם שאני קיבלתי מגנור. אתה יכול להיות עורך דין פרטי, או עורך דין המשמש כמעין יועץ קבוע, שתמיד עובד איתך וכמעט שייך לחברה. היה לי הרושם שגנור חושב ששמרון הוא סוג של שותף שלו, אבל בגלל שהוא עובד בין השאר בשביל ראש הממשלה, כפוליטיקאי וכאדם פרטי, הוא לא עובד רק איתו. לא באופן אקסקלוסיבי".

הרצוג ממשיך ומספר כי ניסה לקדם את העסקה מול המדינה בקווקז, ובמסגרת זאת אירגן ביקור בה של נציגים מגרמניה, ישראל, ארה"ב והמפרץ הפרסי. הוא שלח הודעה לנציג בכיר בממשלה של אותה מדינה, שזה לשונה: "רק רציתי לוודא שאתם יודעים שהמשלחות מגיעות ב-14 בינואר... המשלחת הישראלית תובל על ידי מיכאל גנור ודוד שמרון (בן-דודו של ראש הממשלה נתניהו)". המידע שבסוגריים צוין במקור. ההודעה ממשיכה: "הנושאים שעל הפרק: פרויקט צבאי ימי ותשתיות בארצך".

"סריקות הדרכונים הגיעו מאוחר מדי"

לבקשת "גלובס", הציג הרצוג הודעת דואר אלקטרוני שנשלחה לו מהצד הישראלי לקראת הפגישה במדינה הקווקזית. ההודעה, שנשלחה על ידי גנור מכתובת המייל של חברת הולמרק פרופרטיז שבראשה הוא עומד (בנוסף לתפקידו באותה התקופה כנציג טיסנקרופ), מכילה את סריקות שני העמודים הראשונים בדרכון הגרמני של גנור ובדרכון הישראלי של דוד שמרון. היא נשלחה בתחילת ינואר 2015, ולדברי הרצוג הרקע היה צורך להעביר את פרטיהם של גנור ושמרון לנציגי הממשלה כדי שייאשרו את הביקור.

גנור שלח להרצוג מיילים נוספים. יום לפני ששלח לו את הדרכונים, כתב גנור להרצוג בתלונה: "אני חושב שחשוב מאוד שנמלא קודם כל את הדרישה הראשונית, הבסיסית!". כותרת המייל היא האות הראשונה בשמה של המדינה שבה לכאורה ניסו לעשות עסקים יחד, ביחד עם המלה Country. הרצוג אומר כי אינו בטוח למה התכוון גנור, וכי חשב באותה העת שמדובר בתלונה על כך שטרם הוקמה השותפות העסקית של כל הצדדים השונים בעסקה. יום לאחר מכן כתב לו הרצוג כי לא הבין את מהות המייל, וכי בכל מקרה, סריקות הדרכונים הגיעו מאוחר מדי והפגישה של המשלחת הישראלית לא תוכל להתקיים. לדברי הרצוג, "זאת היתה הפעם האחרונה שהייתי איתו בקשר". העסקה, לדבריו, לא יצאה לפועל בגלל חלופות אחרות.

עורכי הדין עמית חדד, אושר רובינגר ונועה מילשטיין ממשרדו של ד*ר יעקב וינרוט, המייצגים את שמרון, מסרו בתגובה: *עו"ד שמרון מעולם לא עסק במכירת צוללות - לא בקווקז, לא בישראל ולא בכלל. לאורך כל הדרך עו"ד שמרון ייצג את מיקי גנור כעורך דין - ותו לא. במהלך ייצוגו העביר עו"ד שמרון למיקי גנור צילום דרכון לצורך נסיעה עסקית (שגם היא לא קשורה לצוללות). אם יש אמת בטענתכם כאילו הדרכון של שמרון נשלח להרצוג, הרי שהדבר נעשה שלא על דעתו של עו"ד שמרון ואף לא בידיעתו.

"אם יש ממש בטענתכם שד"ר הרצוג עשה שימוש בשמו של שמרון והציג אותו כבן-דוד של רה"מ, הרי ששימוש זה נעשה שלא בידיעתו של עו"ד שמרון והוא רואה את הדברים בחומרה רבה. עו"ד שמרון פעל תמיד כחוק ואין לנו ספק שבסיומה של החקירה הדברים יתבררו".

עורכי דינו של מיקי גנור, אלי זהר ואילן סופר ממשרד גולדפרב זליגמן לא מסרו תגובה לשאלות שהופנו בעניין.

"לדאוג שהעניינים יתנהלו חלק"

לגבי פרשת הצוללות, מוסיף הרצוג כי לדעתו ממעיטים בחשיבות התפקיד שמילא תאגיד טיסנקרופ בשחיתות. "זה לא יוצא דופן, שהם משתמשים בנציג מקומי כדי לעשות את העבודה. התפקיד שלו הוא לקבל את הכסף מהחברה, ואז לחלק אותו למי שצריך ולדאוג שהעניינים יתנהלו בצורה חלקה", אמר. טיסנקרופ הכחיש בעבר כל קשר לחשדות לשחיתות, ואמר כי חקירה פנימית שעשה בעניין מצאה כי אף אחד בחברה לא היה מעורב בכך. "זו השיטה שלהם", אומר הרצוג, "אחרת למה אתה צריך נציג שירוויח עמלה על העסקה?"

עוד כתבות

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● 9 הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית