דולר / צילום: שאטרסטוק
סביבת ריבית נמוכה והעדר אלטרנטיבות השקעה מאתגרת את מנהלי ההשקעות בקרנות הפנסיה, קופות הגמל, וביטוחי המנהלים השואפים לייצר תשואה גבוהה לטווח ארוך.
על פי נתוני בנק ישראל ישנה מגמה מואצת בשנים האחרונות לגיוון תיק הנכסים של הגופים המוסדיים בישראל עם חשיפה לקרנות השקעה פרטיות. על פי המספרים המשקיעים המוסדיים בישראל מנהלים השקעות בהיקף כספי של כ-1.4 טריליון שקל, בהשוואה לנכסים מנוהלים בהיקף של 840 מיליארד שקף בסוף 2010.
בשנים האחרונות חל שינוי בהקצאת הנכסים של המשקיעים המוסדיים הישראלים, בין השאר לאור סביבת הריבית הנמוכה. שינוי זה בא לידי ביטוי בהוצאת כספים לשווקים בחו"ל ובחיפוש אלטרנטיבות השקעה, כגון השקעה בקרנות השקעה פרטיות ובמקרקעין.
איתי אלנתן מנכ"ל משותף ב-HA GLOBAL אומר כי "להערכתנו, מגמות אלו ימשכו. ההפרשות לחיסכון ארוך טווח מהוות היום אחוז משמעותי מסך מהמשכורת של השכירים בארץ ולכן, כמות הכסף שמנהלים גופי חיסכון ארוך הטווח בישראל ימשיך לגדול משמעותית בשנים הבאות. מעבר לכך, בעבר הגופים המוסדיים בישראל הקצו אחוז נמוך מאוד לנכסים אלטרנטיביים כגון קרנות השקעה פרטיות, כך שהגידול בהקצאה לנכסים הללו הוא בקצב אקספוננציאלי. הפער של ישראל אל מול העולם יצטמצם בשנים הבאות אך נדרש זמן לנושא".
על פי נתוני בנק ישראל בשנת 2007 הסכום הכולל שהקצו גופים מוסדיים בישראל לקרנות השקעה פרטיות עמד על כ-5 מיליארד שקל, כ-0.8% בלבד מסך הנכסים המנוהלים דאז. לקראת סוף שנת 2017 ההקצאה לקרנות השקעה פרטיות עמדה כבר על כ-48 מיליארד שקל, 3.44% בממוצע מסה"כ הנכסים המנוהלים ע"י הגופים המוסדיים בישראל. שיעור צמיחה שנתית של מעל 10% בממוצע.
עם זאת, החשיפה לקרנות השקעה פרטיות בקרב בגופים המוסדיים בישראל בארץ עומדת על 5.32%, אולם בארה"ב ואירופה היא הגיעה לקרוב ל-30%.
לדברי איציק קבסה, מנכ"ל משותף ב-HA GLOBAL, "ההסבר לכך מקורו בכך שהתעשיות הנ"ל צמחו בארה"ב ובאירופה והתפתחו בהמשך לכל העולם, בנוסף השוק המקומי עובר תהליכים מדורגים ללימוד והכרות של השקעה בקרנות פרטיות שונות ויתרונותיה, כך שניתן להניח שבעתיד הפערים בחשיפה צפויים להצטמצם בהדרגה".
קיים היום מגוון רחב של אפיקי השקעה ואסטרטגיות השקעה שונות שהמרכזיות שבהם הן: Private Equity - אסטרטגיית Buyout היא הנפוצה ביותר או קרנות הון סיכון שמשקיעות ברעיונות ומיזמים בתחילת דרכם; קרנות חוב פרטי - קרנות המשקיעות בחוב של חברות,לא סחיר בצורה ישירה; קרנות תשתיות - השקעה בפרויקטים של תשתיות; קרנות נדל"ן- השקעה ישירה בנכסים ובפרויקטים ברחבי העולם; קרנות משאבים טבעיים - המשקיעות באנרגיה ומשאבי טבע; קרנות גידור- הניהול נעשה על ידי שימוש בכלים פיננסיים מורכבים.
השוני בן אסטרטגיות ההשקעה טמון בנכס הבסיס ובשימוש בכסף לדוגמא בקרנות מסוג Buyout נראה השבחה של חברה ואסטרטגיית אקזיט שתניב רווח למשקיע, בקרנות חוב הכסף ישמש לפעילות שוטפת של החברה ויצירת בסיס שישרת את תזרים המזומנים לתשלום החוב, בקרנות VC הכסף ישמש לגדילה והתרחבות של החברה בשלבי התפתחות שונים , תוך מחשבה שבעתיד החברה תהייה בעלת שווי גדול יותר וכו' כך שניתן לסכם שבכל האסטרטגיות המטרה המרכזית הינה הצפת ערך למשקיע.
"ההשקעה מתאימה למשקיעים מתוחכמים ומשקיעים פיננסים בעלי הון שיש להם את היכולות להשקיע בנכסים מסוג זה, היתרונות המרכזיים הינם תשואות גבוהות, גישה לנכסים ,קורלציה נמוכה לשוק ההון , גיוון תיק ההשקעות וכו' החיסרון המרכזי טמון בעובדה כי מדובר בנכס לא סחיר שלרוב סגור למספר שנים עם נזילות מוגבלת", אומר קבסה.